ה' הידיעה ×‘×©×ž×•×Ŗ ×ž×§×•×ž×•×Ŗ ובעלי חיים

104 views
Skip to first unread message

××•×Ø×™××œ ×¤×Ø× ×§ā€Ž

unread,
Aug 18, 2020, 1:29:27 PM8/18/20
to
אמש חזרנו מהצפון, ×•×‘×“×Ø×š שאלני בני האם האורות שהוא רואה משמאל זה "×”×™×Ø×“×Ÿ". ×¢× ×™×Ŗ×™ לו: זה ×™×Ø×“×Ÿ; לא ×”Ö·×™×Ø×“×Ÿ.
הבחנה זו בין שם העצם ×”×¤×Ø×˜×™ של ×ž×“×™× ×Ŗ ×™×Ø×“×Ÿ (שלא × ×™×Ŗ×Ÿ ליידוע) לבין נהר ×”×™×Ø×“×Ÿ המיודע הזכירה לי את פרשת ראה שקראנו השבת, שבה ×¢×•×œ×•×Ŗ שתי ×©××œ×•×Ŗ בהוגיית היידוע (ה' הידיעה):
1. בפרשת ×ž××›×œ×•×Ŗ אהורות צ"×¢ למה אין עקביות ×‘×™×™×“×•×¢Ā ×©×ž×•×Ŗ בעלי החיים ("יידוע הוגי").
2. "×”Ö·×™Ö·Ö¼×ØÖ°×“ÖµÖ¼×Ÿ" מופיע בפרשתנו ג' פעמים, ×•×Ŗ×ž×™×“ מיודע, כגון "×›Ö“Ö¼×™ ×Ö·×ŖÖ¶Ö¼× ×¢Ö¹×‘Ö°×ØÖ“×™× אֶת ×”Ö·×™Ö·Ö¼×ØÖ°×“ÖµÖ¼×Ÿ". צ"×¢, מהי ×”×ž×“×™× ×™×•×Ŗ לגבי יידוע ×©×ž×•×Ŗ ×ž×§×•×ž×•×Ŗ?
אם יש לכם רעיונות או הפניות ×ž×•×¢×™×œ×•×Ŗ, אשמח להחכים.
כ"ט,Ā 
אפ"ר 
Ā 



1. ×“×‘×Ø×™× י"ד -Ā Ā  ×ž××›×œ×•×Ŗ אהורות  

חהרי יידוע:

(ד) זֹאת ×”Ö·×‘Ö°Ö¼×”Öµ×žÖø×” אֲשֶׁר ×ŖÖ¹Ö¼××›Öµ×œ×•Ö¼ שׁוֹר שֵׂה ×›Ö°×©Öø×‚×‘Ö“×™× וְשֵׂה ע֓זּ֓ים.

(ה) ×Ö·×™ÖøÖ¼×œ וּצְב֓י ×•Ö°×™Ö·×—Ö°×ž×•Ö¼×Ø וְאַקּוֹ וְד֓ישֹׁן וּתְאוֹ ×•Öø×–Öø×žÖ¶×Ø.

מיודעים:

(ז) אַךְ אֶת זֶה לֹא ×ŖÖ¹××›Ö°×œ×•Ö¼ מ֓מַּעֲלֵי הַגֵּרָה ×•Ö¼×žÖ“×žÖ·Ö¼×¤Ö°×ØÖ“×™×”Öµ×™ הַפַּרְהָה הַשְּׁהוּעָה אֶת ×”Ö·×’ÖøÖ¼×žÖø×œ וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת ×”Ö·×©ÖøÖ¼××¤Öø×Ÿ ...

(ח) וְאֶת הַחֲז֓יר ...

מיודעים:

(יב) וְזֶה אֲשֶׁר לֹא ×ŖÖ¹××›Ö°×œ×•Ö¼ מֵהֶם הַנֶּשֶׁר וְהַפֶּרֶה וְהָעׇזְנ֓יָּה.

(יג) וְהָרָאָה וְאֶת הָאַיָּה וְהַדַּיָּה ×œÖ°×žÖ“×™× Öø×”Ö¼.

חהר יידוע:Ā  Ā (יד) וְאֵת כׇּל עֹרֵב לְמ֓ינוֹ.

(טו) וְאֵת בַּת ×”Ö·×™Ö·Ö¼×¢Ö²× Öø×” וְאֶת ×”Ö·×ŖÖ·Ö¼×—Ö°×žÖø×” וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּׄ לְמ֓ינֵהוּ.

(טז) אֶת הַכּוֹה וְאֶת הַיַּנְשׁוּף ×•Ö°×”Ö·×ŖÖ“Ö¼× Ö°×©Öø××žÖ¶×Ŗ.

(יז) וְהַקָּאָת וְאֶת ×”Öø×ØÖø×—Öø×žÖø×” וְאֶת ×”Ö·×©ÖøÖ¼××œÖø×šÖ°.

(יח) וְהַחֲה֓ידָה וְהָאֲנָפָה ×œÖ°×žÖ“×™× Öø×”Ö¼ וְהַדּוּכ֓יפַת ×•Ö°×”Öø×¢Ö²×˜Ö·×œÖµÖ¼×£.

2.Ā ×œ×’×‘×™ יידוע ×©×ž×•×Ŗ ×ž×§×•×ž×•×Ŗ:Ā 

א. ראו ×ž××ž×Ø "הא־הידיעה ×‘×©×ž×•×Ŗ ×ž×§×•×ž×•×Ŗ":




ב. ראו הפרק ×ž××Ŗ ×ž×•×Ø×™, פרופ'Ā ×™×•××œ ××œ×™×¦×•×Ø, בהפרו "מקום בפרשה":

פרשת ×•××Ŗ×—× ×Ÿ: הלבנון.

ההר הטוב הזה והלבנון

"×•××Ŗ×—× ×Ÿ אל ה' בעת ההוא ×œ××ž×Ø... אעברה נא ואראה את הארׄ הטבה אשר בעבר ×”×™×Ø×“×Ÿ ההר הטוב הזה והלבנון" (ג, כה). מה הוא "ההר הטוב הזה והלבנון"? ×Ŗ×Ø×’×•× אונקלוה. ×ž×“×Ø×©×™ חז"ל ורש"י מלמדים אותנו שזה הוא בית המקדש: "×˜×•×Ø× טבא הדין ובית מקדשא", ×›×œ×•×ž×Ø, 'הלבנון' הוא כינוי ×œ×‘×™×Ŗ המקדש. זהו כינוי ×¢×Ŗ×™×§ שנמצא אולי כבר בנבואת זכריה: "פתח לבנון ×“×œ×Ŗ×™×š" (זכריה יא, א). בכל אופן, הכינוי הזה בודאי נוצר ×œ××—×Ø שבנה שלמה את בית המקדש בארזי הלבנון. בפרשתנו אין ×ž×§×Ø× יוצא מידי פשוטו. משה רבנו מבקש ×•×ž×Ŗ×—× ×Ÿ ×œ×Ø××•×Ŗ דוקא את הר הלבנון שבצפון הרחוק. משה ×ž×Ŗ×’×¢×’×¢ אל הר הלבנון, שהוא בעיניו מוקד יפיה של ארׄ ×™×©×Ø××œ.

×”×™×™×Ŗ×™ בלבנון לפני למעלה משלושים שנה, ×‘×ž×œ×—×ž×Ŗ הלבנון ('שלום הגליל') בשנת ×Ŗ×©×ž"ב. ×‘××ž×Ŗ הלב ×ž×Ŗ×Ø×—×‘ ×œ×ž×Ø××” הנופים ×”×ž×Ø×”×™×‘×™× של הלבנון, ×•×œ×ž×Ø××” המים ×”×Ø×‘×™× ×©×–×•×Ø×ž×™× שם. נראה שכשהכתוב ××•×ž×Ø "כי ה' אלהיך מביאך אל ארׄ טובה ארׄ נחלי מים עינות ×•×Ŗ×”×•×ž×•×Ŗ יוצאים בבקעה ובהר" (×“×‘×Ø×™× ח, ז), הכוונה היא קודם כל לארׄ הלבנון. דברי משה, העומד בערבות מואב על ×™×Ø×“×Ÿ ירחו, בצד השני של ×”×™×Ø×“×Ÿ, שמונה ×§×™×œ×•×ž×˜×Ø ×ž×™×Ø×™×—×•, שלושים ×§×™×œ×•×ž×˜×Ø ×ž×™×Ø×•×©×œ×™×, ×•×ž×©×Ŗ×•×§×§ אל הלבנון הרחוק, מלמדים שלפי התורה הלבנון קדוש בקדושה גבוהה יותר ×ž×§×“×•×©×Ŗ עבר ×”×™×Ø×“×Ÿ, בניגוד ×œ×Ŗ×¤×™×”×” של הציונות בת ימינו ואף של המקהימליהטים שבתוכה שדיברו על "שתי גדות ×œ×™×Ø×“×Ÿ זו שלנו זו גם כן", אבל לא חשבו על הלבנון.

Ā 

הלבנון ×‘×’×‘×•×œ×•×Ŗ הארׄ

את הלבנון אנחנו פוגשים בתיאור ×’×‘×•×œ×•×Ŗ הארׄ שבתורה. כך בתיאור ×ž×¦×•×Ŗ ירושת הארׄ ×‘×’×‘×•×œ×•×Ŗ×™×” ×”×ž×•×Ø×—×‘×™× ×‘×Ŗ×—×™×œ×Ŗ הפר ×“×‘×Ø×™× (א, ז): "פנו והעו לכם ובאו הר ×”××ž×Ø×™ ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארׄ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת", וכך שוב ×‘×¤×™×Ø×•×˜ ×’×‘×•×œ×•×Ŗ הארׄ ×”×ž×•×‘×˜×—×Ŗ בהוף פרשת עקב (×“×‘×Ø×™× יא, כד): "מן ×”×ž×“×‘×Ø והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים ×”××—×Ø×•×Ÿ יהיה גבלכם". בשיחה ×§×•×“×ž×Ŗ (לפרשת משפטים) דיברנו על כך שיש בתורה שני מיני ×’×‘×•×œ×•×Ŗ לארׄ הקדושה, אחד מצומצם ואחד ×ž×•×Ø×—×‘, הרחב (הנזכר בפרשיות לך לך, משפטים, ×“×‘×Ø×™× ועקב) מגיע בצפון עד נהר פרת, והמצומצם (×”×ž×Ŗ×•××Ø ×‘×¤×Ø×•×˜ בפרשת מהעי) עד הר ההר הצפוני ולבוא ×—×ž×Ŗ. ההברנו שהגבול הרחב הוא גבול קבע אידיאלי המיועד ×œ×“×•×Ø×•×Ŗ ×ž××•×—×Ø×™× ×œ××—×Ø שהעם יפרה ויוכל ליישב ×ž×Ø×—×‘×™× גדולים, ואילו הגבול המצומצם הוא ×”×’×Ø×¢×™×Ÿ של ארׄ ×™×©×Ø××œ שנועד לכיבוש כבר בשלב ×Ø××©×•×Ÿ. בנידון שלנו חשוב להדגיש שהלבנון נכלל גם בגבול המצומצם, הראשוני. את זאת אפשר ללמוד קודם כל ×ž×¤×Ø×©×Ŗ× ×•, שבה משה נמצא בלב לבה של הארׄ הרחבה ×”×ž×•×‘×˜×—×Ŗ ומבקש ×œ×Ø××•×Ŗ את הלבנון. אפשר ×œ×Ø××•×Ŗ זאת שוב ביהושע פרק יג. בפהוקים ×”×Ø××©×•× ×™× שבפרק זה מונה הכתוב את חבלי 'הארׄ הנשארת' שלא כבשה יהושע. קל ×œ×Ø××•×Ŗ ×©×Ø×©×™×ž×” זו ×ž×‘×•×”×”×Ŗ על הגבול המצומצם של ארׄ ×™×©×Ø××œ ולא על הגבול ×”×ž×•×Ø×—×‘, והיא מציגה את ×”×¤×¢×Ø×™× שבין ×ž×¤×Ŗ ×”×”×Ŗ× ×—×œ×•×Ŗ לבין ×’×‘×•×œ×•×Ŗ 'מהעי'. נהר פרת לא נזכר ביהושע יג ×•×œ×¢×•×ž×Ŗ×• נזכרת לבוא ×—×ž×Ŗ, המאפיין הטיפוהי של הגבול המצומצם של 'מהעי'. והנה, נזכר כאן שבארׄ הנשארת נמצא "כל הלבנון ×ž×–×Ø×— השמש... עד לבוא ×—×ž×Ŗ" וכן "כל ישבי ההר מן הלבנון (×›×œ×•×ž×Ø, מקצהו הצפוני של הלבנון) ועד ×ž×©×Ø×¤×Ŗ מים" (מן הקשר בפהוק זה וביהושע יא, ח יש ללמוד ×©×ž×©×Ø×¤×•×Ŗ מים הם נקודה כל שהיא בראש הר הלבנון ×”×“×Ø×•×ž×™ או ×”×ž×Ø×›×–×™ כפי שניתח נכונה קיל ב'דעת ×ž×§×Ø×' שם). ומה מבטיח ה' ליהושע? "אנכי ××•×Ø×™×©× מפני בני ×™×©×Ø××œ". אם נהכם, הלבנון הוא חלק ×ž×”××Ø×„ שהבטיח ה' לעם ×™×©×Ø××œ, חלק ×ž×”××Ø×„ שציוה לכבוש כבר בשלבים ×”×Ø××©×•× ×™×, והוא נזכר כחלק מן 'הארׄ הנשארת' כאשר לא הצליחו יהושע ובני דורו לממש את כל תוכנית הכיבוש.

בלשון ×”×ž×§×Ø× הלבנון (בודאי על שם צבעו של השלג) הוא בראש ובראשונה שמו של הר הלבנון הגבוה הנקרא בשם זה עד היום, אבל הוא כולל לפעמים גם את בקעת הלבנון ×©×ž×ž×–×Ø×—×• (כגון ביהושע יג, ה שצוטט לעיל) ×•×‘×ž×§×Ø×™× מהויימים גם את הרכה המכונה היום 'מול הלבנון' (×‘×œ×•×¢×–×™×Ŗ Antilibanos; ראה בשיחתנו לפרשת משפטים).

Ā 

הלבנון בה"א היידוע

מבחינה ×œ×©×•× ×™×Ŗ ראוי ×œ×”×©×Ŗ×ž×© בשם הזה בה"א הידיעה - הלבנון. כך נכתב השם כמעט בכל מקום ×‘×ž×§×Ø×, ויש ×œ×“×‘×Ø ×ž×©×ž×¢×•×Ŗ חשובה, שכן ×“×Ø×š הלשון העברית, ×‘×¤×Ø×˜ ×‘×ž×§×Ø× אבל גם בלשון חז"ל ובלשוננו, להגיש את ×©×ž×•×Ŗ אזורי הארׄ השונים בה"א הידיעה (כגון הגליל, ×”×›×Ø×ž×œ, ×”×©×Ø×•×Ÿ, הבשן), ואילו ×©×ž×•×Ŗ ארצות אחרות מוגשים בלא יידוע (כגון עמון ומואב, בבל ×•×ž×¦×Ø×™× ×‘×ž×§×Ø×, אנגליה, צרפת, הפרד ואיטליה בימינו). השימוש בשם הלבנון ביידוע ×ž×–×›×™×Ø ×©×ž×“×•×‘×Ø בחבל ארׄ בארצנו ולא בשמה של ארׄ זרה.

×“×Ø×•× ×ž×“×™× ×Ŗ הלבנון של היום, ×ž× ×”×Ø הליטני ×•×“×Ø×•×ž×”, הוא במושגים ×”×”×™×”×˜×•×Ø×™×™× בעצם חלק מן הגליל העליון. בלשון ×”×ž×§×Ø× נקרא אזור זה וגם האזור שמצפונו עד צידון בשם ×”×˜×Ø×™×˜×•×Ø×™××œ×™ 'צידון' או 'צידונים' (ראה בשיחתנו לפרשת נח). ×ž×œ×—×ž×Ŗ הלבנון הראשונה של קיׄ ×Ŗ×©×ž"ב (שכונתה על ידי מנחם בגין '×ž×œ×—×ž×Ŗ שלום הגליל') ×”×Ŗ× ×”×œ×” ברובה בלבנון גם במובן ×”×ž×§×Ø××™ של המילה, ×œ×¢×•×ž×Ŗ זאת ×ž×œ×—×ž×Ŗ הלבנון השנייה של קיׄ תשה"ו, ×”×Ŗ× ×”×œ×” ברובה בגליל העליון. הההתבכות של עם ×™×©×Ø××œ ×•×ž×“×™× ×Ŗ ×™×©×Ø××œ בעקבות ×ž×œ×—×ž×Ŗ הלבנון הראשונה (שכשלעצמה ×”×™×Ŗ×” מלחמה ×ž×•×¦×œ×—×Ŗ) והכשלים ×‘×ž×œ×—×ž×Ŗ הלבנון השנייה ×§×©×•×Ø×™× ×œ×“×¢×Ŗ×™ בכך שהעם ומנהיגיו ואפילו ה'ימין' חשבו שהם נלחמים בארׄ זרה. אילו ידעו ×Ŗ× "ך וידעו איפה הם נמצאים, אפשר ×©×”×“×‘×Ø×™× היו ×ž×Ŗ×¤×Ŗ×—×™× אחרת. גם ×¤×Ø×˜×™× קטנים של הכרת השטח, מקבלים ×ž×Ø××” ×’×Ø×•×˜×”×§×™ כאשר מהך של זרות מכהה את הארׄ. דוגמה לכך היא הכפר קאנא שהוזכר הרבה בחדשות במהלך ×ž×œ×—×ž×Ŗ תשה"ו, וגם עשר שנים קודם לכן בזמן מבצע 'ענבי זעם'. בשני ×”×ž×§×Ø×™× הפגיזה ×™×©×Ø××œ מן האויר מחבלים בכפר ויחד עמם נהרגו עשרות ××–×Ø×—×™×, דבר שגרר גינויים בעולם ×•×”×Ŗ× ×¦×œ×•×Ŗ מצד ×ž×“×™× ×Ŗ ×™×©×Ø××œ. ×”×ž××•×Ø×¢×•×Ŗ עצמם אינם מנושאי הפר זה. ×‘×ž×”×’×Ø×Ŗ הנוכחית חשוב לי ×œ×”×Ŗ×™×™×—×” לשם המקום. ×ž×Ø×•×‘ תאוות ×Ŗ×™×§×•×Ÿ-יתר ובודאי גם בגלל תחושת הזרות צוטט השם ×‘×™×©×Ø××œ בצורה 'כפר כנא', צורה ×ž×•×˜×¢×™×Ŗ ×”×ž×•×©×¤×¢×Ŗ ×ž×›×¤×Ø בשם זה בגליל ×”×Ŗ×—×Ŗ×•×Ÿ. השם הנכון במבטא הערבי של היום הוא קַאנַא ובעברית ×§Öø× Öø×”. ×§Öø× Öø×” נזכרת ביהושע פרק יט ×‘× ×—×œ×Ŗ שבט אשר: "ויצא ×”×’×•×Ø×œ החמישי למטה בני אשר ×œ×ž×©×¤×—×•×Ŗ×. ויהי גבולם... ×•×¢×‘×Ø×Ÿ ורחב וחמון וְקָנָה, עד צידון רבה" (יט, כד-כח). אם כן, קנה היא אחד ×”×ž×§×•×ž×•×Ŗ שניתנו לשבט אשר וגם צידון רבה. יכולה ×ž× ×”×™×’×•×Ŗ ×ž×“×™× ×™×Ŗ ×œ×”×‘×•×Ø שעכשיו אין השעה כשרה לממש את ירושת הארׄ במקום הזה, אבל הילוף ×”×©×ž×•×Ŗ ×•×”×¤×™×›×Ŗ× ×œ×“×‘×Ø זר ×•×ž×•×–×Ø ×©×ž×¢×‘×Ø ×œ×”×Ø×™ החושך, היא כבר ××ž×™×Ø×” שנוגעת למושגי היהוד ×•×ž×©×‘×©×Ŗ ××•×Ŗ×.

Ā 

אהיים בהיפור אישי

×‘×ž×œ×—×ž×Ŗ הלבנון הראשונה ×”×™×™×Ŗ×™ מלוחמי החי"ר ×©×”×Ŗ×§×“×ž×• ×œ××•×Ø×š בקעת הלבנון צפונה. כשעברנו באזור אגם ×§×Ø×¢×•×Ÿ, × ×’×ž×Ø לנו המזון שלקחנו אתנו, ואז הגענו לאיזה שהוא מפעל ×œ×¤×™×Ø×•×Ŗ מיובשים ומצאנו שם ×—×‘×™×œ×•×Ŗ של ×Ŗ×× ×™× ×ž×™×•×‘×©×•×Ŗ מגידולי האזור. אכלנו ××•×Ŗ× וזה היה טעים מאד ומזין. כאשר ×’×ž×Ø×Ŗ×™ את להעוד את לבי מן ×”×Ŗ×× ×™× האלו ×•×¢×ž×“×Ŗ×™ ×œ×‘×Ø×š ברכה אחרונה, ×”×™×™×Ŗ×™ ×¦×Ø×™×š במקום להחליט החלטה קטנה ×œ×›××•×Ø×” אבל ×ž×©×ž×¢×•×Ŗ×™×Ŗ ביותר: איזו ברכה עלי ×œ×‘×Ø×š. כידוע, לפי ההלכה על פירות של חוׄ לארׄ ×ž×‘×Ø×›×™× "על הארׄ ועל הפירות", ואילו על פירות של ארׄ ×™×©×Ø××œ ×ž×‘×Ø×›×™× "על הארׄ ועל פירותיה". הרגע הקטן הזה מילא אותי ×Ø×•×ž×ž×•×Ŗ רוח ובירכתי בכוונה "על הארׄ ועל פירותיה"!

Ā 

×ž×§×•×Ø×•×Ŗ ×œ×”×Ø×—×‘×” ולעיון:

י' ××œ×™×¦×•×Ø, "הגם הלבנון הוא ארׄ ×™×©×Ø××œ?", נקודה 48 (×Ŗ×©×ž"ב), 13-10.

י' אהרוני, "קנה", אנציקלופדיה ×ž×§×Ø××™×Ŗ, ז, 198.




×•×”× ×”Ā ×§×˜×¢ נוהף ×ž×”×¤×Ø×• הנ"ל:

גושן בארׄ ×™×©×Ø××œ

מה ידוע מבחינה ×œ×©×•× ×™×Ŗ על השם גֹשֶן? נהיונות לפרש את השם על פי ×”×ž×¦×Ø×™×Ŗ או על פי השפות ×”×©×ž×™×•×Ŗ לא עלו יפה. אך יש לציין שבהפר יהושע מוצאים את השם הזה בארׄ ×™×©×Ø××œ שלוש פעמים בהקשר לא ×ž×¦×Ø×™, וככל הנראה היו בארׄ ×™×©×Ø××œ שני גושן שונים, ושניהם בארׄ יהודה - אחד שֵם עיר ואחד - 'ארׄ', בדומה לגושן ×©×‘×ž×¦×Ø×™×. העיר גושן מנויה בקבוצה ×”×“×Ø×•×-×ž×¢×Ø×‘×™×Ŗ של ערי ×“×Ø×•× הר ×—×‘×Ø×•×Ÿ יחד עם יתיר ודביר, ענב, ××©×Ŗ×ž×” וענים (טו, נא). ×œ×¢×•×ž×Ŗ×”, ארׄ גושן הנזכרת גם בגירהה ×ž×™×•×“×¢×Ŗ ארׄ הגושן, היא שמו של אזור בארׄ. בהיכום כיבושי יהושע בחלקה ×”×“×Ø×•×ž×™ של הארׄ בפרק י' × ××ž×Ø: "ויכה יהושע את כל הארׄ ההר והנגב והשפלה והאשדות... ויכם יהושע מקדש ברנע ועד עזה ואת כל ארׄ גשן ועד גבעון", ובהיכום הכיבושים הכללי בפרק י"א × ××ž×Ø: "ויקח יהושע את כל הארׄ הזאת ההר ואת כל הנגב ואת כל ארׄ הגשן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר ×™×©×Ø××œ ×•×©×¤×œ×ŖÖ¹×”".

הרב ×™×©×Ø××œ ××Ø×™××œ באטלה שלו ×œ×’×‘×•×œ×•×Ŗ ארׄ ×™×©×Ø××œ (בעקבות 'דעת זקנים' מבעלי התוהפות ×œ×‘×Ø××©×™×Ŗ מו, כט ו'דרש' שציטט רד"×§ בההתייגות בפירושו ליהושע יא, טז) כולל את ארׄ גשן ×©×‘×Ŗ×•×š ×ž×¦×Ø×™× ×‘×’×‘×•×œ×•×Ŗ ארׄ ×™×©×Ø××œ ×•×ž×•×Ŗ×— את × ×—×œ×Ŗ×• של שבט יהודה עד ×”×“×œ×Ŗ×” של הנילוה! פרט זה הוא אולי הקיצוני ביותר ×‘×©×™×˜×Ŗ×• ×”×ž×§×”×™×ž×œ×™×”×˜×™×Ŗ ×‘×“×Ø×š כלל לגבי ×’×‘×•×œ×•×Ŗ הארׄ. ×œ×“×¢×Ŗ×™ השקפה כזאת היא ×‘×œ×Ŗ×™ אפשרית בעליל. המחשבה שיהושע כבש מהכנענים את ×ž×–×Ø×— ×”×“×œ×Ŗ×” היא ×Ŗ×ž×•×”×”. כפי שיוהבר בעיוננו לפרשת משפטים, ×’×‘×•×œ×•×Ŗ השבטים שייכים לגבול המצומצם של הארׄ. גבול זה מגיע ×‘×“×Ø×•× ×ž×¢×Ø×‘ עד נחל ×ž×¦×Ø×™× שזיהויו עם ואדי אל-עריש הוא ההביר והמקובל.

רוב ×”×¤×Ø×©× ×™× ×”×ž×•×“×Ø× ×™×™× וחוקרי הגיאוגרפיה ×”×ž×§×Ø××™×Ŗ ×”×•×‘×Ø×™× שארׄ גשן הנזכרת ביהושע י ויא היא ×”×Ŗ×—×•× ×”×˜×Ø×™×˜×•×Ø×™××œ×™ של העיר גושן שבפרק טו. ×“×¢×Ŗ× אינה ×ž×”×Ŗ×‘×Ø×Ŗ, מכמה טעמים:

א.Ā Ā Ā Ā  העיר גושן ×”×™×Ŗ×” עיר קטנה הנזכרת רק פעם אחת, ×•×”×Ŗ×—×•× ×”×˜×Ø×™×˜×•×Ø×™××œ×™ שלה בודאי לא עלה על ×§×™×œ×•×ž×˜×Ø×™× ×”×¤×•×Ø×™×. באזור הקרוב אליה שכנו ×”×¢×Ø×™× הידועות דביר, ענב ×•××©×Ŗ×ž×•×¢. ×”×ž×Ø×—×‘ של ×“×Ø×•× הר ×—×‘×Ø×•×Ÿ בודאי נקרא על שמם ולא על שמה.

ב.Ā Ā Ā Ā Ā  ארׄ גשן שבהיכומי הכיבוש היא ארׄ רחבת ידיים ×”×ž×•×–×›×Ø×Ŗ במקביל ×œ××–×•×Ø×™ ההר, השפלה, הערבה, הנגב והאֲשֵדות. "ההר" הוא האזור הגבוה, "השפלה" היא מה ×©×§×•×Ø××™× היום 'השפלה ×”×¤× ×™×ž×™×Ŗ', "הערבה" היא בקעת ×”×™×Ø×“×Ÿ וים המלח, "הנגב" הוא הנגב הצפוני של היום, ו"האשדות" הם ×”×ž×“×Ø×•× ×•×Ŗ ×”×ž×–×Ø×—×™×™× ×”×Ŗ×œ×•×œ×™× והמצוקיים. האזור שנותר למקם בו את ארׄ גשן הוא אזור ×”×ž×•×Ø×“×•×Ŗ ×”×ž×¢×Ø×‘×™×™× שבין ×”×”×Ø×™× והשפלה, והכתוב מציין שהוא ×ž×©×Ŗ×Ø×¢ בצפונו עד גבעון.

ג.Ā Ā Ā Ā Ā Ā  שיקול לשוני חשוב הוא הצורה ×”×ž×™×•×“×¢×Ŗ ארׄ הגשן. כלל הוא בלשון ×”×ž×§×Ø× ובמידה רבה גם בלשוננו היום, שאזורי הארׄ השונים באים ×Ŗ×ž×™×“ ביידוע: הנגב, ×”×©×Ø×•×Ÿ, הגליל, הלבנון, ×”×›×Ø×ž×œ, הבשן, הגלעד. הדבר מלמד שגשן שייך ×œ××•×Ŗ×” משפחה וכמו ×”×¤×Ø×™×˜×™× ×”××—×Ø×™× ×©×‘×Ø×©×™×ž×” זו אף הוא כנראה שם שמי קדום של ×ž×Ø×—×‘ גיאוגרפי גדול. יש לו שלוש אותיות שורש, והוא גזור במשקל שכיח. על אף שאין בידינו קצה חוט להבין את פירוש השורש (הצעות שהועלו ×‘×ž×—×§×Ø לקשר את גשן ×œ×©×•×Ø×© גו"ש או לשם 'הגשורי' אינן הבירות), × ×™×Ŗ×Ÿ לשער שהוא הביע משהו הקשור לנוף ×”×˜×•×¤×•×’×Ø×¤×™ או החקלאי של האזור, ואולי לאופן הגידול של ×‘×”×ž×•×Ŗ ×•×ž×”×Ŗ×‘×Ø שאותו אפיון היה קיים גם בחלק ×”×ž×–×Ø×—×™ של ×”×“×œ×Ŗ×”.Ā 

Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages