לסבר/לשבר/לשכך את האוזן

[אוריאל פרנק‎]

מתוך מאמר של הרב ד”ר ירמיהו מלחי, הצעות לפתרון בעיות בלשון ובנוסח התלמוד במסכת מכות בעקבות בדיקת נוסח פירושו של רש”י 

שאנן - כתב עת בין-תחומי מקוון ליהדות לחינוך ולחברה, כרך י - תשס"ה: 

מתוך:  https://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=1&id=952

משבירים ושוברים

יעקב עציון

גיליון מס' 34 - אלול תש"ע * 8/10

"אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם" (דברים ב ו)

.......

לשבר את האוזן
נוסיף כמה מילים כדי לסבר את האוזן. לאחרונה קראתי הצעה לביטוי סלנג חדש בעברית המדוברת – "לשַׁבֵּר את האוזן", ופירושו: "לדבר הרבה, לחפור". כהסבר נכתב שזהו משחק מילים על הביטוי "לסבר את האוזן", ואף הודגם השימוש: "די לשבר את האוזן, הבנתי".

ברם, כבר כתבו חוקרים (כחנוך ילון ז"ל) שהביטוי המקורי עצמו הינו "לשבר את האוזן". כך למשל מביא רש"י בפירושו לפסוק "וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן" האמור בהר סיני (על פי מדרש חז"ל): "יכול ככבשן זה ולא יותר, תלמוד לומר 'בוער באש עד לב השמים' (דברים ד). ומה תלמוד לומר 'כבשן', לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע, נותן לבריות סימן הניכר להם". כלומר, התורה נקטה לשון מושאלת כדי לקרב את הדברים לדעתנו, כך שיוכלו לבקוע את האוזן, לחדור אליה ולהתיישב על הלב (ובמכילתא לפרשת יתרו מצאנו לשון מקבילה: "כדי שתבקע אוזן").

בשלב מאוחר יותר הובנה המילה "לשבר" מלשון שׂבר, שעניינו התבוננות והבנה (בדומה למילה סְבָרָה), וכך התקבל אף הכתיב בסמ"ך – לסבר את האוזן.

---------- Forwarded message ---------
מאת: Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>
‪Date: יום ג׳, 5 במאי 2020 ב-2:45 

בלי לפלפל יותר מדיי 

יש פועל מקראי שׂ.ב.ר לשון צפייה או תקוה 

יש בלשון חז"ל סבר בס' 

צריך דמיון חריף ואפ' פרוע לקשר ביניהם 

בכלל בארמית ובלשון חז"ל השימוש בש' השמאלית מצומצם ביותר 

יש שני נוסחים לשכך לשבר שניהם בש' ימנית דווקא! 

‫בתאריך יום ג׳, 5 במאי 2020 ב-0:55 מאת יהודה גנוט <‪a268...@gmail.com‬‏>:‬

כמדומני שהטעות לגרוס לשבר בשין ימנית באה מהבנה מוטעת של המילה אוזן. אין הכונה בחז"ל לאוזן ממש אלא להבנה, וכה מצאתי בויקישיבה מן המקורות:

באופן מושאל, ובתוספת פעלים ושמות אחרים, משמש המושג אוזן בכמה מובנים:

כביטוי להקשבה - להטות אזן^[8]; כביטוי לאי-הקשבה - לאטום אוזן^[9], להעלים אוזן^[10], להכביד אוזן^[11], או אוזן ערלה^[12]; כביטוי למילוי בקשה - להטות אוזן^[13]; וכביטוי לגילוי סוד - לגלות אוזן^[14].

בחז"ל מצינו שהתייחסו לאוזן כאיבר השמע, ומכאן שימושים מושאלים אחדים: להרכין אוזן^[15], וכן הביטוי "עשה אזנך כאפרכסת"^[16], במשמעות של הקשבה; לשבר את האוזן^[17], במובן של הסברה. חז"ל אף השאילו את מושג האזון לעצם השמיעה, כגון אוזנים לכותל, אוזנים לדרך^[18].

משכך, אין טעם לומר לשון שבירה, על ההבנה או ההקשבה.

כמו"כ הלשון ברש"י [ע"פ לשכך]: "לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע", אם האוזן היא מעכבת את השמיעה, היה צריך לומר לשבר את האוזן מה שהיא לא יכולה לשמוע... או "כדי שתוכל לשמוע" ובכלל כל לשון רש"י ובמדרש הוא בלשון נחת וערבות ולא בלשון שבירה וכח.

ור' לשון הרמב"ם שציטטתי לעיל על סבר פנ"י.

‫בתאריך יום ב׳, 4 במאי 2020 ב-21:30 מאת ‪Eliyahu Levin‬‏ <‪eliy...@gmail.com‬‏>:‬

הגרסה היא לשבר בש' ימנית או לשכך 

אינני יודע אם ברלינר או מישהו אחר הראשון שהעלה בדעתו 

לקרוא בש' שמאלית מלשון סברא 

כתבתי על זה 

‫בתאריך יום ב׳, 4 במאי 2020 ב-15:31 מאת יהודה גנוט <‪a268...@gmail.com‬‏>:‬

לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע נותן לבריות סימן הניכר להם, רש"י שמות י"ט י"ח.

והדרת פני זקן ת"א מִן קֳדָם דְּסָבַר בְּאוֹרָיתָא.

ובפיהמ"מ להרמב"ם סבר פנים יפות. הוא שישא ויתן עם הבריות בנחת ובדברים ערבים ורצוים.

ולא אכחד כי ראיתי באתר של האקדמיה רח"ל כך: לסדר את האוזן / לשבר את האוזן

על הפסוק המתאר את ירידת אלוהים מהר סיני ואת ההר העשן ככבשן רש"י אומר שנאמר כִּבְשָׁן כדי "לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע". כלומר, לשבר את המחסום שהוא האוזן ולהבקיע דרך אל השכל. נראה שהביטוי 'לשבר את האוזן' לא היה ברור די הצורך, ובלשון ימינו שינו אותו לביטוי 'לסבר את האוזן' – לעשות את הדברים סבירים, מובנים. ומכאן קצרה הדרך לשיבוש "לסדר את האוזן".

ולא ידעתי מנין להם? אולי תוכל לשבר את מיילי?

‫בתאריך יום ב׳, 4 במאי 2020 ב-14:58 מאת ‪Eliyahu Levin‬‏ <‪eliy...@gmail.com‬‏>:‬

הביטוי לסבר את האוזן מקורו בטעות 

יותר נכון הוא לא קיים 

בעניין המשך-חכמה טרם אמרתי את המלה האחרונה 

אליהו

‫בתאריך יום ב׳, 4 במאי 2020 ב-14:40 מאת יהודה גנוט <‪a268...@gmail.com‬‏>:‬

לר' עמרם

הערתך במקומה, אם כי כבר סיברתי את אוזן אליהו שלא מאתי יצאו הדברים כי אם מהאדמו"ר מטולנה וטל"ח.

בהזדמנות אצרף את הערתך למאמרו

שלו' וכט"ס 

[אוריאל פרנק‎]

שוליה - ויקימילון (wiktionary.org)

מארמית: שְׁוַלְיָא, במקור מאכדית: מכיוון שהאותיות ו' וּ־מ' נהגות שתיהן בעזרת השפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. החלפה זו ו↔מ בין עברית↔אכדית מתרחשת גם במילים כִּסְלֵו (מאכדית ), מַרְחֶשְׁוָן (מַרְחֶ+שְׁוָן 'החודש השמיני', מַרְחֶ מאכדית 'יֶרַח', שְׁוָן מאכדית 'שמונה': שני חילופים ו↔מ).

מתוך מאמר של הרב ד”ר ירמיהו מלחי, הצעות לפתרון בעיות בלשון ובנוסח התלמוד במסכת מכות בעקבות בדיקת נוסח פירושו של רש”י 

שאנן - כתב עת בין-תחומי מקוון ליהדות לחינוך ולחברה, כרך י - תשס"ה: