מענה לשון לפרשת וירא: מה פירוש "המוריה"?
Uriel Frank
תוכלו להאזין לפינתי הלשונית ברדיו מדי יום ששי
במסגרת התוכנית "לקראת שבת" של רשת מורשת (רשת א')
בסביבות השעה רבע לארבע 15:45~
שבת שלום
אפ"ר
http://www.iba.org.il/moreshet/moreshet.aspx?classto=AllForType&type=32&entity=0&topic=0
מענה לשון לפרשת וירא: מה פירוש "המוריה"?
פרשת וַיֵרָא נפתחת בהֵראוּת ה' אל אברהם באלוני מַמרא, ומסתיימת בניסְיון העקידה, "בְּהַר ה' יֵרָאֶה", ב"אֶֽרֶץ הַמֹּרִיָּה". השם "מוריה" מופיע במקרא פעמיים בלבד: בעקידת יצחק, ובספר דברי הימים, בקשר לִמְקום בִנין בית ה' על ידי שלמה "בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד".
כמובא בתלמוד הבבלי ובמדרשים, נחלקו כבר חז"ל בביאור השם "מוריה":
יש מפרשים את "הַר הַמּוֹרִיָּה", בדומה ל"הַר הַמּוֹר" בשיר השירים, על שם הריח הטוב שארץ המוריה נתברכה בו, בזכות צִמחי המור או המוריה-הירושלמית הגדלים בה, ואולי בזכות הקטָרת הקטורת במקדש, הכוללת בין שאר בשׂמים את המור.
רבי פנחס מפרש ש"מוריה" הוא מְקום המָרוּת והשׂררה, מקומו של אדון כל העולם, "מרי עלמא".
לפי שני פירושים אלה, האות מ' ב"מוריה" היא שורשית, לעומת שלושת הפירושים הבאים, שהמ"ם איננה חלק משורש המילה.
רבי ינאי פרש "מוריה" מלשון יראה ופחד, ככתוב בִתְהלים: "נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ" (שורש יר"א). ואכן, כאן הוא המקום שבו אומר ה' לאברהם "עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַֽתָּה", וכן, במקום זה יאמר יעקב "מה נורא המקום הזה".
רבי חייא ביאר את השם "מוריה" מלשון הוראה (שורש יר"ה), על שם הכתוב "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". הר המוריה אינו רק מקום העבוֹדה והקטוֹרָה, אלא גם מקום בית הדין וההוראה. שם יורו הכהנים והלויים משפטי ה' ליעקב, ותורתו לישראל.
מכאן, נלך בעקבות רבי יודן, המפרש את השם "מוריה" מלשון ראייה: "שאהא מראה לך" (שורש רא"ה).
לשון התנ"ך עשׁירה במשמעים, שחלקם אבד בעברית שלאחר המקרא. "ראייה" איננה רק ההבטה בעיניים, ו"אמירה" איננה רק דיבור פה. לפעמים, המשמעות של "ראייה" ושל "אמירה" היא: "רצון" ו"בחירה", כמו הפסוק "את ה' האמרת היום", וכמו בשמואל: "כי ראיתי בבניו לי מלך" .
כשם שבניסיון הראשון של אברהם, נאמר לו "לֶךְ לְךָ.. אל הארץ אשר אראך" -- כך נאמר לו גם בניסיון האחרון: "לֶךְ לְךָ אֶל אֶֽרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵֽהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶֽיךָ". גם בדרכו מחרן אל ארץ כנען, וגם בדרכו מבאר שבע אל ארץ המוריה, היעד - המדויק מעורפל, אך מובטח לו שה' עתיד להֵרָאות אליו ולהַראות ולומר לו את המקום הנבחר. "מוריה" היינו "מורה יה", ופירושו: ה' מורה ומַראה ומודיע לַכֹּל את בחירתו.
בפרשת העקידה ה' רואה, כלומר בוחר, פעמיים: בקרבן הראוי: "אֱלֹהִים יִרְאֶה - היינו יבחר - לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה", ובַמקום הראוי: אַבְרָהָם קורא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא: "יְיָ יִרְאֶה". בשתי ראיות אלה נושא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו: כשה' מראה לאברהם את בחירתו במקום: "וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק", וכשה' מראה לאברהם את הקרבן הראוי והנבחר: "וַיַּרְא וְהִנֵּה אַֽיִל".
זוהי משמעותה של מצוות הראיה, בעלותינו לרגל אל הר המוריה, ובהקריבנו עולת ראיה, כנאמר: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר". עולת הראיה, היא קרבן עולה, כמו האיל שהקריב אברהם. זוהי עולת בחירה. כל פרט בעם ישראל, צאצאי אברהם יצחק ויעקב, מצוּוֶה לממש את הבחירה בכלל ישראל, להֵראות לפני ה', לעמוד לפניו ולהיות ראוי ורצוי לה'. להמשיך את הבחירה של "יְיָ יִרְאֶה", על ידי הֵראוּת לפניו.
ואולם, כל מדרשי השם "מוריה" שהזכרנו, על שם העתיד של מקום זה, כנראה לא היו ידועים לאברהם בדרכו אל העקידה. אם כן, כיצד ידע אברהם אבינו לאן ללכת, ומהו "אֶֽרֶץ הַמֹּרִיָּה"?
לפי התרגום לארמית-סורית, וכך פרש רשב"ם, בשם "אֶֽרֶץ הַמֹּרִיָּה" חסרה האות אל"ף והכוונה היא ל"ארץ האמורי", הנקראת גם "הר האמורי". לעומת עמקיה של הארץ שבהם ישבו עמי כנען הסוחרים, בשדרת ההר שבמרכז הארץ, ישבו האמוריים, מהרי חברון בדרום ועד הרי השומרון. באופן זה מובנת הוראת ה' לאברהם לעלות מבאר שבע אל ארץ האמורי שלצפונו.
לעומת רשב"ם, הרואה בפשטות בהשמטת האל"ף תופעה לשונית, המתרחשת לפעמים באופן מקרי, מסביר ד"ר יחיאל בן נון בספרו "ארץ המוריה", כי יש כאן קריאת שם מחודשת בכוונה תחילה, כמו הקריאה בשם ה': השמטת האל"ף מ"ארץ האמורי" נועדה לבטל את השם הנכרי, והוספת האות ה' ל"אֶֽרֶץ הַמֹּרִיָּה" מטרתה לקדש שם זה ולהזכיר באמצעותו את העקידה ואת הבחירה במקום לדורות.
ובמהרה בימינו, שם נעלה ונֵראה!
שבת שלום
מקורות:
E דברים לג, י-יא
E יהושע י, ה: "וַיֵּאָסְפוּ וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי: מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, מֶלֶךְ חֶבְרוֹן..."
E תהלים סח, לו
E שיה"ש ד, ו
E דברי הימים ב' ג, א
E תלמוד בבלי מסכת תענית טז, א, והמיוחס לרש"י, תוס' ומהרש"א ומצפה איתן שם
E תלמוד ירושלמי ברכות פ"ד, ה"ה
E בראשית רבה, פרשה נה, ז, ופירוש מהרז"ו ויפה תואר.
E ר"ר מרגליות, שם עולם, עמ' צג, אות רכח
E ר' יהודה קיל, דעת מקרא, בראשית, כרך ב, עמ' צז-צח, בשם התוספות ובשם נגה הראובני.
E ד"ר יחיאל בן נון, ארץ המוריה (+שיעור במכללת הרצוג של בנו, ר' יואל הי"ו, אב תשע"ב)