1. הרמב"ם בפה"מ מנקד מילה זו: טֻומְטוֹם
2. "טֻמְטוּם" ו"מטוּמטם":
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%9D
המושג טומטום איננו מקראי, והוא מוזכר לראשונה במשנה. משמעות המושג היא מלשון אטום וסתום[1]. ויש מי שכתב, שטומטום קוראים בלשון יוונית אטומיטוס, שפירושו מי שאינו מחותך[2]. בעברית המודרנית משמש המושג 'מטומטם' לציון סתימה של דרכי המחשבה, והוא מושג מעליב ובלתי מנומס[3].
{ ראה בפסק דינו של שופט בית המשפט העליון, חיים כהן, ע"פ 523/72 עזראן נ' מדינת ישראל, פ"ד כח# 128, 136}