לשם שינוי..

תרצה שמחה‎

unread,

Jul 4, 2012, 4:43:29 PM7/4/12

to ktiv...@googlegroups.com

אני כותבת מיד..

שורשים צומחים הפוך / כי הכל הולך אחר המקור

בצמרות העץ שישן שעון על דופן היער, רחשו חיים, סנאים הילכו בהן,

חפרפרות תפרו בו תפרים כשיצאו מבטן האדמה וחדרו לחתור שוב אליה.

מדוע חפרפרות וסנאים מבלים בצמרות עץ?

כך זה כשצמרות העץ שעונות על הקרקע והשורשים צומחים הפוך,

פורחים אל השמיים,

סוגדים למשו לא ברור...

העץ הזה, הפרי קודם לו אל העץ ואל הגזע ואל כל מה שבדרך.

עלים שלו, שרועים כגלימה סביב הגזע, מרפדים את האדמה,

מאדירים את העץ הזה... שבחר לו בדרכו המיוחדת לעמוד על הראש.....

פירותיו האדומים של העץ פזורים היו על הקרקע,

חלקם מנותקים וחלקם עודם קשורים אל המתלה הדק שעל הענפים,

סביב הצמרת חגו ונעו צפורי חן וורדרדות, מלאות רינת ארצות רחוקות,

נזהרות לא להיחבט בקרקע, כשהן נעות מטרמינה לטרמינה בנרגשות,

משו באופק הצטמצם להם, השמיים , ביתם, נעשו פתאום רחוקים מהן,

כך בין העלים ופירות האודם של העץ, הן מצאו עצמן אמה בלבד מן האדמה...........

על השורשים החשופים, הזקורים, שהחדירו את טרפיהם אל השמיים, היו תלויים כחמישה עשר דגלים לבנים,

ככה זה כשעץ מרים ידיים, וגם שורשים.

על אחד מן הדגלים היתה כתובה המילה 'אבן בוחן' באופן שאי אפשר היה להתבלבל.

מראשיתו של שבוע ועד אחריתו, פקדו את העץ ההפוך

דבורה ישנונית שנפלה מכוורת וחיפשה מקום לנוח,

שור עצבני שנגח פרה ובדהרתו נתקע בצמרת העץ ועצר להתבונן,

חולד תכול עיניים עם סרבל עבודה,

וצלע אחת שהלכה לאבוד.

העץ למד איך להישיר מבט ופרי אל כל אותן בני יער...

לחבוק אותם בצמרתו, להיות להם מקום לשבת, מרופד עלים,

הם באו לנוח בצילו, להתפנק, לשמוע את חדשות היער, אך גם ליטול עצה.

השמועות סיפרו כי העץ הזה, שזווית לו שונה, יודע לייעץ עצות מאין כמותן,

ובדרכו המופלאה עושה לך שקט בלב.... שקט נדיר....

תכפו הימים והשבועות, עלי העץ נשרו, בקעו עלעלים חדשים, גוניו השתנו,

ריככו והקשיחו העונות את גזעו של העץ חליפות.

יום אחד הגיע אותו חולד תכול עיניים כמנהגו, ושומו שמיו - אל מול עיניו, במקום בו עמד העץ ההפוך,

היתה האדמה מפונה מן הצמרת, ובשמיים נקרעה גומה במקום ממנו נלקחו השורשים,

שלט קטן ננעץ שם, ובו נכתב:

'יצאתי למסע, לחפש לי שקט,

אולי להיהפך יום אחד לעץ מן המנין,

אנא שמרו על עצמכם,

עמדו מידי פעם על הראש, כדי לשמור על הסדר הפנימי...'

דמעה חוצפנית של חולד, ואכזבה של דבורה ישנונית,

נמסכו בתקווה שקטה שרחשה נוהמת במקום בו היה שעון פעם עץ הפוך על דופן יער.

תרצה שמחה‎

unread,

Jul 4, 2012, 4:46:00 PM7/4/12

to ktiv...@googlegroups.com

אשמח לפרשנויות, יפה וכולן.

להארה.

Hayn BairMosheh

unread,

Jul 5, 2012, 1:36:07 AM7/5/12

to ktiv...@googlegroups.com

הי תירצונת יקרה ומוכשרת שכמותך

קראתי שוב ושוב את הטקסט הנפלא הזה

היער החי והקסום העלה בי חיוכים. השפה החיננית שמעלה עולם שלם תוסס . הצלחת לתת אפיון משעשע וקוסם לבני היער

והעץ המיוחד הזה. אני מנסה לחשוב מה עומקי הרבדים שהוא מסמל וחשה שעלי לקרוא שוב ושוב עד שאולי אבין יותר טוב

נותרתי עם כמה שאלות :

למה על אחד הדגלים כתוב דווקא 'אבן בוחן ' ומהי באה לומר. איכשהו הדגלים והשלט לקוחים מעולם יותר בנוי שקשור לעולם האנושי וקצת תהיתי האם זה באמת יכול להיות חלק מהעץ כאשר זה שאוב מעולם אנושי ,יוצר אומן וכו '

השאלה החריפה איתה נשארתי בסוף

מדוע העץ בוחר לעלות למעלה

יש איזו סתירה בין המשפט תזכרו לעמוד על הראש כדי לשמור על הסדר לבין העובדה שהעץ מקוה לחזור להיות ע ככל העצים . אשמח להבין יותר

בתאריך 4 ביולי 2012 23:46, מאת תרצה שמחה <tirz...@gmail.com>:

אורית הכסטר‎

unread,

Jul 5, 2012, 2:39:30 AM7/5/12

to ktiv...@googlegroups.com

תרצה זה מקסים, ילדת טבע..באמת מוכשרת.

הסיפור ממש קסום, ובעיני הוא משל לחיפוש של נפש יצירתית אחרי יציבות ושלוה,

ולכן אהבתי ממש את המשפט "עמדו מידי פעם על הראש, כדי לשמור על הסדר הפנימי...."

גם אני לא כל כך הבנתי את פשר הדגלים ואת אבן הבוחן ...

יום נעים..

בתאריך 5 ביולי 2012 08:36, מאת Hayn BairMosheh <naha...@gmail.com>:

360.gif

אורית הכסטר‎

unread,

Jul 5, 2012, 3:25:56 AM7/5/12

to ktiv...@googlegroups.com

גם מה שמעניין בסיפור זה שהעץ היצירתי (ההפוך) מספק שלוה ורוגע ובטחון - עצות, להרבה אחרים, אבל הוא בעצמו מחפש את היציבות שלו.

בתאריך 5 ביולי 2012 09:39, מאת אורית הכסטר <ori...@gmail.com>:

360.gif

אורית הכסטר‎

unread,

Jul 5, 2012, 3:28:31 AM7/5/12

to ktiv...@googlegroups.com

ופתאום אני שמה לב למשפט יפיפה.. - "ובשמים נקרעה גומה במקום ממנו נלקחו שורשים". זה פשוט תיאור מציאותי, של דמיון. זה מקסים.

בתאריך 5 ביולי 2012 10:25, מאת אורית הכסטר <ori...@gmail.com>:

360.gif

תרצה שמחה‎

unread,

Jul 5, 2012, 5:48:21 PM7/5/12

to ktiv...@googlegroups.com

ככה..

תודה חברות על ההתייחסויות.

זה ממש משמח.

באמת חסר לכם מידע פנימי...

מזה האבן בוחן של הדגלים ..

מצחיק.. אני ממש לא חשבתי על זה וזה ממש מדהים..

העץ לא מצליח למצוא בעצמו איזה תשובה ועצה שהוא מחפש.. הוא באמת אבוד, למרות שכולם נועצים בו.

ובאיזה מקום הוא פשוט מרגיש שהתשובה שלו תבוא - בתנועה הטבעית שלו, אם הוא ייכנע למשהו, כנראה שזה שלו.

וזו תהיה אבן הבוחן..

הוא רוצה ללכת להתיישר כי הוא מרגיש שהעצה של העץ, הזוית שלו - שמשמחת את כולם, בשבילו היא בעוכריו.

אותו היא מבלגנת.

העבודה שלו היא הפוכה.

אבל מעניין לאיפה הוא הולך, מה קורה לו שם...

Hayn BairMosheh

unread,

Jul 6, 2012, 1:06:17 AM7/6/12

to ktiv...@googlegroups.com

אולי זה יעזור אם תכניסי את ההסבר הזה לתןך הטקסט .משהו שבאמת מתקשר לשיח של העץ בינו לבין עצמו וכו'

מקסים וככ עמוק ויצירתי .

המשפט עם הגומה גם תפס אותי

בתאריך 6 ביולי 2012 00:48, מאת תרצה שמחה <tirz...@gmail.com>:

Hayn BairMosheh

unread,

Jul 8, 2012, 5:50:52 AM7/8/12

to ktiv...@googlegroups.com

*

בנות שמחתי מאוד על המפגש ולראות אתכן

,מקוה שיהיה לזה המשך

הנה מה שכתבתי

המשפט המנחה שממנו יצאתי אל הטקסט :

הכיסים שלי מלאים בחורים שקופים והאור זולג

*

אם תגיעי אחרי הנהר ההוא

בכלות הנפש הראשונה

תפגשי במקום שלא ידעת כי קיים

בו העצים בוהקים

והמוזיקה השמימית אינה מאיימת

אולי מרפרפת צליל טהור

שם שירת ציפורים

שהאהבה הצמיחה בהן את הכנפיים

תגביהה אותך

תצמיח גם בך

נתיבי תעופה

אם תגיעי למקום ההוא את תדעי

"רווחה ניגנה לי בגוף והאור שליו"

תספרי לי אח"כ ברגש

אני אקשיב קשב רב ואביט בך במבט רחוק

שיש בו צליל הנרקיסים שצומחים לאט עם ניחוחם

והנבל המקודש שקסמיו אבדו לי מכבר

ירפרף בי שוב

אני רק אביט בך ואניח את ידי עמוק עמוק בתוך הכיסים

אולי כדי להרגיש בטוחה

אך אז אחוש בחורים השקופים

שמלאו בלבוש הנשמה.

והאור זולג ומטיל את צילו

בעולם המבקש אורה.

ואשאל אותך :באמת שם זה נכון ,מה שמספרים ש

"שורשים צומחים הפוך

כי הכל הולך אחרי המקור."?

בתאריך 6 ביולי 2012 08:06, מאת Hayn BairMosheh <naha...@gmail.com>:

תרצה שמחה‎

unread,

Jul 11, 2012, 5:10:39 AM7/11/12

to ktiv...@googlegroups.com

חן חן שלנו,

שהמילים שלה תמיד מהעדן..

מעניין מה כתבת שאותה אחת ששולחת אותך (או את מי שמדברים אליה כאן)

אל מקום אחרי כלות הנפש הראשונה, מקום מלא אורה,

היא אותה אחת שצריכה את האישור שאכן האם באמת זה נכון?

שמה שנראה הפוך הוא בעצם יניקה ממקור, בעצם חיבור.

זאת אומרת היא זאת שנותנת בטחון במקום היקר הזה בו השמיימיות לא מאיימת,

אבל היא חווה את האור נשפך מהחורים של לבוש הנשמה, היא חווה את זה כמשהו מתפזר שלא נשאר..

מעניין איך זו אותה אחת..

Hayn BairMosheh

unread,

Jul 11, 2012, 9:27:55 AM7/11/12

to ktiv...@googlegroups.com

אני חושבת שזו שיחה בין חלקי נשמה -

\נשמה שהולכת למקום טהור לבין נשמה שהיתה שם ואיבדה את זה

היא זוכרת את האור ואת המקום ההוא ולכן גם יכולה לכוון את הנשמה (או את חלק הנשמה ) שעדיין לא הגיעה לשם . אך כיום חווה את ההעדר של זה ומציאות של אור שזולג מלבוש הנשמה .

אולי אני צריכה באמת לחשוב איך לעשות את ההבדלה ביניהן בצורה שפחות תבלבל
תודה לך יקרה!

בתאריך 11 ביולי 2012 12:10, מאת תרצה שמחה <tirz...@gmail.com>:

Reply all

Reply to author

Forward