Chabura tonight 1/18 - updated calendar and full chabura

[Weiss, David]

I will be trying out some ‘untested’ chidushim – so I could use your help!

Next Chabura:

1/18 – 52a – R’ Phil Inn

 

Topic

יסוד דין ביעור פירות שביעית

בירור שיטת הרמב"ן

 

Mekoros

Full Chabura attached

Time – 9:15 PM till 10:00

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!! 

 

 

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly

 

 

 

 Schedule – updated - check it out!  

1/25 – off

 

2/1 –52b –R’ Avis

 

2/8 - 53a –R’ Epstein

 

2/15 – 53b –R’ Weiner

 

2/22 – 54a –weiss

 

2/29 –54b –R’ Noff

 

3/7  - 55a – R’ Starkman

 

3/14 –55b - R’ Goldschmidt

 

3/21 – off

 

3/28 - 56a – R’ Avis

 

4/4  – 56b – Rosh Kollel

 

4/11-  57a – R’ Epstein

 

4/18 –5/2 – off

 

5/9 –57b – R’ Weiner

 

5/16 - 58a –R’ Noff

 

5/23  – 58b – R’ Starkman

 

5/30 – 59a – weiss

 

6/6  – 59b – R’ Goldschmidt

 

6/13 – off

 

6/20 - 60a - Rosh Kollel

 

6/27 – 60b – R’ Avis

 

7/4 –61a – R’ Epstein

 

7/11 – 61b – R’ Weiner

 

7/18 – 62a – Weiss

 

7/25  - 62b –R’ Noff

 

8/1 – 63a – R’ Starkman

 

[Weiss, David]

A he-ara on my own Chabura of last week– I had postulated That Ramban and Rashi (who I argued hold the same opinion with regard to biur shevi’is) would explain the Berraissa -תא שמע: בגד שצבעו בקליפי שביעית - ידלק – as being due to the conversion of the peiros sheviis from a ‘rapidly consumed’ product - דבר המתבער -to ‘permanent property’ (“a sweater”) a - דבר המתקיים – AND therefore they would explain the Mishna - הצבע  צובע לעצמו ולא יצבע בשכר – as permitting only dyeing/coloring for SHORT TERM USE – not to extend beyond the time for biur – so that the peiros/dyes remain a - דבר המתבער – I had no source for that Chidush – not necessarily a ‘problem’ BUT - יגעתי ומצאתי בדומה להצעתי:

שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן רלב

…..ו. ובישוב דברי רש"י ממשנתינו דהצבע צובע לעצמו, ביפה עינים כ' לחלק בין צביעת אדם דמותר לצביעת בגד דאסור משום סחורה לפרש"י, - והוא קצת דוחק במשנתינו שם, ואולי י"ל למש"כ הרמב"ם פ"ט מה' שבת הי"ג דיש צביעה המתקיימת ויש צביעה שאינה מתקיימת כגון צביעת ברזל ונחושת דאפשר להעבירו בשעתו, א"כ בצביעה כזאת שאין מתקיימת אין איסור סחורה לרש"י כיון דכל האיסור מצד שמקיים ואינו מבער משא"כ צביעה ע"י ספיחי סטים שהיא צביעה המתקיימת, ואמנם א"כ עדיין ק"ק כיון דבמינים אלה לא משכחת כלל צביעה דרך היתר איך חל קדושת שביעית בכלל כאשר הערותי כבר, אם לא דנימא דספיחי סטים ראוי גם לצביעה כנ"ל שאינו בגדר סחורה ולולא דמסתפינא אמינא דגם לרש"י כיון דכל איסור סחורה בצביעה וכיו"ב הוא מטעם צובע ומקיים ואינו מבער א"כ כיון דאין זמן לחיוב ביעור זה תוך שביעית וכל השנה הוא זמנו ובפרט בכה"ג שיש לו ביעור בשמינית שרק עד שלא יגיע זמנו מחויב לבער, א"כ גם לרש"י מן התורה אין איסור בכה"ג אם צובע ודעתו לבערו אח"כ ע"י שרפה וכיו"ב מן הפעולות לפני זמן הביעור, ונהי דמדרבנן אוסר גם כה"ג מ"מ כיון דמה"ת חל האפשרות של צביעה חל עליו קדושת שביעית. ואולי י"ל דכמו לענין מסירת דמי שביעית לע"ה שהוא אסור לרש"י הנ"ל משום סחורה כמבואר דבריו סוכה ל"ט ע"א מ"מ חלקו שם בש"ס בין ת"ח לע"ה דדוקא לע"ה אסור למסור שהוא יקיים ולא יבער בדיני שביעית וסו"ס יעבור על איסור סחורה לדעת רש"י, משא"כ ת"ח גם אם יבא לידו הרבה סו"ס יבערו בדיני שביעית בין מוקדם בין מאוחר, א"כ כמו"כ אפשר לומר לענין צביעה דלדעת רש"י אסור ממש מה"ט משום סחורה משום דמקיים דלת"ח מותר לצבוע לעצמו שלבסוף יבערו כנ"ל משא"כ ע"ה וא"ש משנתינו דשביעית הצבע צובע לעצמו דהיינו ת"ח אבל לא בשכר דהוא לאחרים שאסור מצד השכר, ומצד הקיום שאינו מבערו, ואף שידעתי שיש מקום לחלק בין מסירת דמים לת"ח שעומד מיד להוציא לאכילה בקדושת שביעית משא"כ צביעה שבאופן טבעי הוא דבר המתקיים מ"מ בכל זאת מיסודי ההלכה לרש"י נתנו לדמות הדברים. 

 

Next Chabura:

2/1 –52b –R’ Avis

 

 

Topic

TBA

 

Mekoros

TBA

Time – 9:15 PM till 10:00

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!! 

 

 

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly

 

 

 

 Schedule – updated - check it out!  

2/8 - 53a –R’ Epstein

[Baruch Avis]

We are pushing off another week.  Dr. Weiss is under the weather and Mr. And Mrs. Chezky Weiss are making a wedding tonight which is going to cause multiple absences.  The calendar will be adjusted when Dr. Weiss feels better.

Kol Tuv,

Mazal Tov,

Baruch

On Jan 30, 2024, at 12:30 PM, Weiss, David <David...@pennmedicine.upenn.edu> wrote:



--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.
To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB598210E9C7397E240E0A033AD47D2%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

Next Chabura:

2/8 –52b –R’ Avis

 

 

Topic

TBA

 

Mekoros

TBA

Time – 9:15 PM till 10:00

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!! 

 

 

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly

 

 

 

 Schedule – updated - check it out!  

All pushed up a week

[Weiss, David]

[Weiss, David]

Next Chabura:

2/15 - 53a –R’ Epstein

 

Topic

TBA

 

Mekoros

TBA

Time – 9:15 PM till 10:00

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!! 

 

 

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly

 

 

 

 Schedule – updated - check it out!  

2/22 - 53b –R’ Weiner

2/29 – 54a –weiss

3/7  - 54b –R’ Noff

3/14 –55a – R’ Starkman

3/21 – off

3/28 - 55b - R’ Goldschmidt

4/4  – 56a – R’ Avis

4/11-  56b – Rosh Kollel

4/18 –5/2 – off

57a – R’ Epstein

5/16 - 57b – R’ Weiner

5/23  – 58a –R’ Noff

5/30 – 58b – R’ Starkman

6/6  – 59a – weiss

6/13 – off

6/20 - 59b – R’ Goldschmidt

6/27 - 60a - Rosh Kollel

7/4 – 60b – R’ Avis

7/11 –61a – R’ Epstein

7/18 – 61b – R’ Weiner

7/25 – 62a – Weiss

8/1  - 62b –R’ Noff

8/8 – 63a – R’ Starkman

 

 

[Weiss, David]

Next Chabura:

2/15 - 53a –R’ Epstein

 

Topic

TBA?

 

Mekoros

TBA?

--

You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB5982D46FC422EC83A6FD4AFFD4482%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

 

Next Chabura:

2/22 - 53b –R’ Weiner

 

Topic

האם יש לברך על הדלקת נרות בערב יום כפור?

 

Mekoros

Attached

Time – 9:15 PM till 10:00

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!! 

 

 

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly

 

 

 

 Schedule – updated - check it out!  

2/29 – 54a –weiss

[Weiss, David]

[Weiss, David]

Next Chabura:

2/29 – 54a –weiss

 

Topic

שיטת הרמב"ם בהבנת הניסים והשגחה הפרטית            

 

Mekoros

                                                                     Below

Time – 9:15 PM till 10:00

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!! 

 

 

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly

 

 תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נד עמוד א

ואור במוצאי שבת איברי……………ויש אומרים: )אף בגדו של אדם הראשון…….(

 

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת אבות פרק ה

[ה] כבר זכרתי לך בפרק השמיני, שהם לא יאמינו בחידוש הרצון עת אחר עת, אלא שבראשית עשיית הדברים הושם בטבעם שייעשה בהם כל מה שייעשה, בין שהיה הדבר אשר ייעשה - תדיר, והוא הדבר הטבעי, ובין שהיה לעתים רחוקות, והוא המופת. ולפיכך אמר שביום הששי הושם בארץ שתשקע בקורח ועדתו, ובבאר שתוציא המים, ובאתון שתדבר, וכן השאר. וכתב היא התורה הכתובה לפניו יתעלה, כמו שאמר, ולא נדע איך, והוא אומרו: +שמות כד יב+ "ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם". ומכתב הוא הכתב אשר על הלוחות, כמו שאמר: +שמות לב טז+ "והמכתב מכתב אלהים הוא". ושמא תאמר: ואם המופתים כולם הושמו בטבעי אותם הדברים מששת ימי בראשית - למה יוחדו אלה העשרה? דע, שהם לא יוחדו לומר שאין שם מופת שהושם בטבע הדברים מששת ימי בראשית זולת אלה, אלא אמר שאלה בלבד היתה עשייתם בין השמשות, ושאר המופתים אמנם הושמו בטבע הדבר אשר נעשו בו בראשית העשותו. למשל אמר, כי ביום השני, בעת היחלקות המים, הושם בטיבעם שייבקע ים סוף למשה, והירדן ליהושע, וכן לאליהו ואלישע. וביום הרביעי, כשנבראה השמש, הושם בה שתעמוד בזמן פלוני במאמר יהושע לה. וכן שאר המופתים, חוץ מאלה העשרה. והם הושמו בטבע אותם הדברים בין השמשות.

 

ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק יז

……ואולם ההשגחה האלהית לפי דעתי ולפי מה שאני רואה, היא נמשכת אחר השפע האלהי, והמין אשר נדבק בו השפע ההוא השכלי, עד ששב בעל שכל ונגלה לו כל מה שהוא גלוי לבעל שכל, הוא אשר התחברה אליו ההשגחה האלהית ושערה לו כל פעולותיו על צד הגמול והעונש, אמנם אם טבעה הספינה ומה שבתוכה כמו שזכר ונפל הגג על מי שבבית, אם היה במקרה הגמור לא היה ביאת האנשים בספינה ושבת האחרים בבית במקרה לפי דעתנו, אבל ברצון אלהי לפי הדין במשפטיו אשר לא יגיעו דעותינו לידיעת סדרם. ואשר הביאני לזאת האמונה, הוא שאני לא מצאתי כלל בדברי ספר נביא, שיש לשם השגחה באיש מאישי בעלי חיים כ"א בבני אדם לבד, וכבר תמהו הנביאים גם כן על היות ההשגחה בבני אדם, ושהוא קטן ופחות משישגיח הבורא עליו, כל שכן בזולתו מבעלי חיים, אמר מה אדם ותדעהו וגו', מה אנוש כי תזכרנו וגו', וכבר באו פסוקים מפורשים בהיות ההשגחה בבני אדם כלם ובהפקד כל מעשיהם, אמר היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם, ואומר אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני האדם לתת לאיש כדרכיו, ועוד אמר כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה, וכבר זכרה התורה ההשגחה בבני אדם והפקד מעשיהם, אמר וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם, ואמר ופקדתי עליכם, ואמר מי אשר חטא לי אמחנו מספרי, ואמר והאבדתי את הנפש ההיא, ואמר ונתתי פני באיש ההוא, וזה הרבה, וכל מה שבא מעניני אברהם יצחק ויעקב עליהם השלום ראיה גמורה שההשגחה האישית נמצאת בבני אדם………..

 

דרשת תורת ה' תמימה

…..הניסים המפורסמים המורים על החידוש הידיעה וההשגחה שלשה יסודות התורה שהזכרנו מהם אדם מודה על הניסים ההווים תמיד כי רוב בני האדם סבורים שאין האל פועל תמיד בניסים אלא עולם כמנהגו נוהג וכן סבורים רבים מן החכמים בעלי העיון והרב מכללם וכשאנו מעיינים יפה אנו רואים שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עליו השלום עד שיאמין בכל דברינו ומעשינו שכולם ניסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם וכו'. כללו של דבר כל יעודי התורה של רבים לטובה או לרעה כולם ניסים עומדים ומופתים קיימים וכו' לפי שמעולם לא התפלל אדם לקב"ה שיתן לו טובה או שיצילנו מרעה ולא קלל את אויבו בשם עד שהאמין בניסים כולם כאשר אמרתי, כי הכל נעשה בשינוי טבע העולם לא בענין אחר זולתו, אלא שזהו פרסום לשנות טבעו של עולם כקריעת ים סוף. ובאלו אין שינוי מפורסם לרבים כי הם ניסים נסתרים ולא ידע אדם כי הצלת פלוני מחולי היתה מפני צדקה שעשה, ומיתת פלוני הבריא היתה מפני אכילת חלב, אלא שיהיה הכל בשוה על כן נתמה מן הרמב"ם ז"ל שהוא מגרע הניסים ומגביר הטבע, ואומר שאין הניסים עומדים אלא לפי שעה הם ואלו כולם מופתים עומדים וקיימים הם …………………………

 

איגרת תחית המתים

……וידוע שהאנשים שרצה השם יתברך שתראה התורה בימיהם התישבו בהם דעות נפסדות מאד, אמר עליהם בסוף המאמר אחר כל מה שראוהו ממעשה השם הגדול (דברים כ"ט ג'): "ולא נתן ה' לכם לב לדעת", וידע הוא יתברך שאם יאמר להם חדוש תחית המתים, היה אצלם נמנע, וירחקו ממנו מאד, וגם היו העבירות קלות בעיניהם, אחר שהעונש עליהם אחר זמן ארוך, ולזה הפחידם וייעדם הטוב והרע בענינים ממהרים לבא, אם ישמעו ואם לא ישמעו, והיה מפני זה יותר קרוב לקבלו ויותר מועיל. וזה גם כן תועלת גדולה, רצוני לומר, היות השמיעה מתקנת עניני עולמות, והמרי - מפסידם. וכבר זכר בתורה שהוא מופת מתמיד, רצוני לומר, תקון הענינים עם העבודה והפסדם עם המרי, אמר (דברים כ"ח מ"ו): "והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם". ומפני זה אמרו (נדרים ל"ג): אין מזל לישראל! רצונם לומר, שתקונם והפסדם אינם לסבה טבעית ולא על מנהג המציאות, אלא נתלים בעבודה ובמרי, וזה אות יותר גדול מכל אות. וכבר בארנו שזה בדין צבור ובדין יחיד, כמו שיראה מן המעשה ההוא והוא נאות לאומרו "ובזרעך עד עולם", ומן המאמר המפורסם באומה (ברכות ה' א'): ראה אדם יסורים באים עליו יפשפש במעשיו. והוא הענין בעצמו הוא המכון גם כן באמרו (דברים י"ד י"ט): "אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים תחת כל השמים ואתכם לקח ה'", רצונו לומר, שעניניהם אינם נוהגים ענין מנהג שאר האומות אבל יחדם השם בזה המופת הגדול שיהיו פעולותיהם תמיד נקשרות בתקון עניניהם או בהפסדם. וממה שראוי שנבארהו הנה, ואף על פי שהוא עקר יותר נכבד מכונת זה המאמר, הוא שהנפלאות פעמים יהיו בענינים הנמנעים בטבע, כהתהפך המטה לנחש, ושקיעת הארץ בעדת קרח, ובקיעת הים, ופעמים יהיו בענינים האפשרים בטבע, כבא הארבה והברד והדבר במצרים, כי מדרך מיני אלו הדברים שיארעו במקצת העתים במקצת המקומות, וכמו קריעת מזבח ירבעם במאמר איש האלהים (מלכים א' י"ג ג'): "זה המופת אשר דבר ה' הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר עליו", כי מדרך הבנינים שיבקעו וכל שכן הנבנים מחדש, וכרדת המטר הסוחף בזמן הקציר על יד שמואל, והברכות והקללות הנזכרות בתורה, כי כל אחת מהן אפשר בכל ארץ ובכל זמן, והן כלן מכת האפשר כשיסתכל האדם בהן…… ואחר שהתבאר זה, דע שהמופת בענינים הנמנעים בטבע לא יתאחר כלל, ולא יארך ולא ישאר על ענינו, שאילו התמיד כן היה מדריך לספק במופת, שאילו נשאר המטה נחש היו מספקים היותו נחש מתחלתו, ומפני זה היתה שלמות המופת בשובו מטה ויהי למטה בכפו; וכן אילו שקעה הארץ בעדת קרח והיתה נשארת שקועה לעולם, היה המופת חסר, ואולם שלמותו היתה בשוב הארץ לענינה (במדבר ט"ז ל"ג): "ותכס עליהם הארץ"; וכן (שמות י"ד כ"ג): "וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו", ומפני זה העיקר אשר העירותיך עליו, אברח מאמונת התמדת ענין יוצא חוץ לטבע, כמו שבארנו בזה המאמר. ואמנם המופת אשר בענינים האפשריים הוא - כל אשר יתמיד ויאריך יותר ראוי להיותו מופת, ומפני זה נאמין התמדת הברכות והקללות, הברכות עם העבודה והקללות עם המרי לעולם בזאת האומה ובזה שבו אות ומופת. ושאלת השואל: למה הושם להם זה המופת ולא הושם להם התכלית מופת, רצונו לומר, תחית המתים, והגמול והעונש אחר המות לנפש ולגוף? הוא כשאלת שואל: למה הושם ממופתי שליח ה' שוב המטה נחש ולא היה שוב האבן ארי? וזה כלו נתלה בגזרת חכמה לא נודע ממנה אפילו דבר קטן. וכל שכן שאנחנו כבר זכרנו אופני החכמה בו, ואולי יש שם דרך או דרכים רבים אחרים חייבה אותו חכמתו יתברך ואנחנו לא נדעם…………………..

 

 

 Schedule 

[Weiss, David]

Next Chabura:

2/29 – 54a –weiss – trying out a chidush – could use your help

 

Topic

      שיטת הרמב"ם בהבנת הניסים והשגחה הפרטית            

 

Mekoros

                                     Below – will send full Chabura when completed

[Weiss, David]

Next Chabura:

2/29 – 54a –weiss – trying out a chidush – could use your help

 

Topic

      שיטת הרמב"ם בהבנת הניסים והשגחה הפרטית            

 

Mekoros

                                                           Chabura Attached

Time – 9:15 PM till 10:00

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!! 

 

 

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly

 

 

 Schedule 

3/7  - 54b –R’ Noff

3/14 –55a – R’ Starkman

3/21 – off

3/28 - 55b - R’ Goldschmidt

4/4  – 56a – R’ Avis

4/11-  56b – Rosh Kollel

4/18 –5/2 – off

57a – R’ Epstein

5/16 - 57b – R’ Weiner

5/23  – 58a –R’ Noff

5/30 – 58b – R’ Starkman

6/6  – 59a – weiss

6/13 – off

6/20 - 59b – R’ Goldschmidt

6/27 - 60a - Rosh Kollel

7/4 – 60b – R’ Avis

7/11 –61a – R’ Epstein

7/18 – 61b – R’ Weiner

7/25 – 62a – Weiss

8/1  - 62b –R’ Noff

8/8 – 63a – R’ Starkman

 

 

--

You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB598270E6C18F6E75A89F2329D45F2%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

Thanks to all for listening to my ruminations and chidush that the Rambam endorses a 2-tiered approach to "השגחה פרטית" – that incorporates a naturalistic level and a miraculous higher level that ‘shtims’ with commonly accepted view. It was a lot of material to follow (and even more for me to go through!) – so I include here an outline – comments welcome:

 

1) The Rambam in the 'פירוש המשנה' – states that ALL miracles (not just those listed in our sugya) are preprogrammed and hence a part of the natural order, a ‘non-interventionist’ view of miracles.

 

2) The Rambam holds that our Mesorah endorses the principle of the permanence of the laws of nature/natural order - "אין כל חדש תחת השמש" = "עולם כמנהגו הולך". He NEVER abandons this position throughout all his writings.

 

3) This ‘non-interventionist approach’ seemingly makes the concepts of "שכר ועונש" and "השגחה פרטית" incomprehensible.

 

4) In his discussion "השגחה פרטית" in chapters 17-23 of the ‘Guide’ – the Rambam offers a rationalistically satisfactory opinion: Man possesses an immaterial quality 'שכל -intellect' by which he can bond with the emanation of Hashem’s intellect and develop greater levels of knowledge and understanding – this allows for 1) protection thru the conveyance of information that allows for the avoidance of misfortune and the attainment of benefits 2) "intellectual immunity” – existing for spiritual attainments and communion with Hashem so that life’s misfortunes no longer cause perturbation or ‘suffering’. This process of gaining insight and spiritual equanimity is completely naturalistic and involves no violation of  "עולם כמנהגו הולך". Of course, such an approach is contrary to the commonly held idea of  "השגחה פרטית" as operating thru miraculous ‘Hidden Miracles’ as a result of Hashems intervention into the natural order. Animals and plants have NO "השגחה פרטית" and are completely subject to the natural order and chance occurrence ('השגחה  כללית').

 

5) In chapter 51 of the guide – in its straightforward reading – the Rambam seems to endorse an interventionist and miraculous view of "השגחה פרטית" – an apparent contradiction!

 

6) R’ Shmuel Ibn Tibbon (who later made the most widely used translation of the Guide) questioned the Rambam on this point in a letter dated 1199 CE – the Rambam was niftar before he could respond. In the letter after discussing a few attempts at ‘harmonization’ between chapter 17 and 51, all found wanting, Ibn Tibbon offers his own resolution – the contradiction is real and intentional. The Rambam in the introduction to the Guide asserts that indeed there are contradictions in the work. One of the 2 reasons for this is for ‘Concealment’ that of the two contradictory positions one is ‘exoteric’ - meaning a false opinion, and the other  is‘esoteric’ meaning the hidden true opinion. This concealment of the true opinion is needed in order to protect the unsophisticated masses from a philosophical truth that could harm them spiritually. Regarding "השגחה פרטית"  Ibn Tibbon states that chapter 51 (interventionist and miraculous "השגחה פרטית") represents an exoteric subterfuge, while chapters 17-23 represent the Rambam’s true opinion (non-interventionist – naturalistic via 1) protective knowledge AND 2) ‘intellectual immunity).

 

7) We suggested a different approach – that harmonizes chapter 51 with chapter 17. The Rambam (at least by the time he wrote the Guide and the "איגרת תחית המתים") maintains that there are 2 levels of "השגחה פרטית" – one naturalistic – as outlined in chapters 17-23 and another, higher level as outlined in chapter 51 that is interventionist and miraculous with both "נס ניגלה" and "נס נסתר" being part of the protective process:

יוצא שלפי הרמב"ם קיים שתי רמות של השגחה הפרטית על בני אדם

(1 השגחה פרטית דרך השכל, כמתואר בפרק יז, שהיא "טבעית" בתוך חוקי הטבע הקבועים

ומושגחים דרך חדירת השכל האלוקי לתוך תודעתו של האדם, בהתאם לדביקותו בה' ללא שינוי חוקי הטבע

והשמירה באה ע"י העברת מידע מגינה וגם ע"י "חיסון אִינְטֶלֶקְטוּאָלִי"

 

(2 השגחה פרטית דרך הנס, כמתואר בפרק נא, רמה גבוה יותר

"התערבותית" שפועלת "מעל" חוקי הטבע ליחידי סגולה הדבקים בה' בהתמדה )וכלל ישראל(

ומושגחים גם בדרך סגולית וישירה מה' ע"י השפעתו (נסתר) על חוקי הטבע ואפילו ממש שינויים בגלוי זמנית

 

8) In order to endorse such a position, it is clear that the Rambam retracted his view as expressed in the 'פירוש המשנה' that open miracles are pre-programmed into nature in a ‘non-interventionist’ model. Instead, he held that a "נס ניגלה" DOES NOT violate the principle of the  ‘permanence of the natural order’ so long as it represents a temporary ‘suspension’ not a permanent change in nature. Hence it must revert back to the natural order. So too, a plethora of "נס נסתר"s  –  in this ‘interventionist’ model are possible via Hashem’s manipulation of the inherent possibilities (probabilities) of the natural order (chance) in response to the righteous person’s behavior and connectedness to Him. Since it is ‘hidden’ a "נס נסתר" also DOES NOT violate the principle of the ‘permanence of the natural order’.

 

9) We tried to demonstrate that the Rambam indeed changed his position to an ‘interventionist’ and miraculous view of "השגחה פרטית" – thru a careful reading of chapter 29 of part 2 of the Guide, where the Rambam rejects the ‘pre-programming view’; and of the relevant sections of the "איגרת תחית המתים", where he invokes an ‘interventionist model’ based on ‘open’ (impossible) and ‘hidden’ (improbable) miracles.

 

10) We further argued that the idea of 2 levels of "השגחה פרטית" appears in the commentary of רבי אברהם בן הרמב"ם, one dubbed “השגחה אלוהית נפלאה” and the other “השגחה בדרך הטבע” – lower level - occurring thru an angelic medium (but not pure ‘chance’), and suggested that PERHAPS he learnt this from his father:

רבי אברהם בן הרמב"ם שמות פרק לב

(לד) הנה מלאכי – רמז שלא תהיה ההשגחה בעזרתם השגחה אלוהית נפלאה כהשגחה ביציאתם ממצרים אלא השגחה בדרך הטבע בנצחון אומה על אומה כמו שאמר בדניאל שר מלכות פרס ושר מלכות יון.

 

11) Finally, we pointed out that the Ramban, in a lengthy discussion of "השגחה פרטית", states explicitly that he is in full agreement with the position outlined by the Rambam in the Guide, suggesting that the Ramban also harmonized chapters 17-23 with chapter 51 as per our theory.

 

פירוש הרמב"ן לספר איוב פרק לו

לא יגרע מצדיק עיניו - זה הכתוב מפרש ענין גדול בענין ההשגחה…… עד כי החסיד הגמור הדבק באלהיו תמיד ולא יפרד, הדבק במחשבתו בו בענין מענייני העולם - יהיה נשמר תמיד מכל מקרי הזמן, אפילו ההוים בטבע, וישתמר מהם בנס יעשה לו תמיד……..והענין הזה בארו הרב זצ"ל ביאור יפה בספר מורה הנבוכים……….

 

 

Next Chabura:

3/7  - 54b –R’ Noff

Topic

      TBA                                    

 

Mekoros                              

                                                                        TBA

Time – 9:15 PM till 10:00

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!! 

 

 

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly

 

 

 Schedule 

3/14 –55a – R’ Starkman

3/21 – off

3/28 - 55b - R’ Goldschmidt

4/4  – 56a – R’ Avis

4/11-  56b – Rosh Kollel

4/18 –5/2 – off

57a – R’ Epstein

5/16 - 57b – R’ Weiner

5/23  – 58a –R’ Noff

5/30 – 58b – R’ Starkman

6/6  – 59a – weiss

6/13 – off

6/20 - 59b – R’ Goldschmidt

6/27 - 60a - Rosh Kollel

7/4 – 60b – R’ Avis

7/11 –61a – R’ Epstein

7/18 – 61b – R’ Weiner

7/25 – 62a – Weiss

8/1  - 62b –R’ Noff

8/8 – 63a – R’ Starkman

 

 

[Weiss, David]

I am attaching a piece from the Maharal very critical of the Rambam. But – if you read it – I believe you will see that all his strictures are against the view of the ‘young’ Rambam – (non-interventionist and ‘prep-programmed’ and that the ‘mature’ Rambam’s approach – that we elucidated in the Chabura – avoids all of Maharal’s questions. We even went so far as to suggest that the Rambam changed his understanding of  Chazal in Bereishis Rabbah to a ‘deeper’ reading that was unlike his view of them in Peirush Ha-Mishna – see what you think.

[Steven Weiner]

  R. David,

Yashar koach on the excellent and deep chaburah, and on your convincing reading of Rambam’s shift regarding miracles and nature in the Moreh 2:29.

I have two comments.  

First, a short one.  In footnote #111, you talk about Rambam's use of the adjective זרים regarding the "pre-programmed" comments in Midrash Rabbah.  You suggest reading it as meaning that the words of the Midrash should not be taken superficially, but rather need to be interpreted more 'deeply'.  

We can compare a similar (?) use of זרים in Moreh 2:26:

ראיתי ל׳ר׳ אליעזר הגדול׳ דברים ב׳פרקים׳ המפורסמים הנודעים ב׳פרקי ר׳ אליעזר׳ לא ראיתי מעולם יותר זרים מהם בדברי אדם מן הנמשכים אחר תורת משה רבינו

Rambam analyzes that midrash, and concludes that it remains very challenging -- ולא יתבאר לי בו פרוש מספיק -- but nevertheless he goes on to extract a very non-superficial "deep" teaching from it: ... אלא שעל כל פנים, כבר הועילנו בו תועלת גדולה

My second comment is longer.  Can we dig into the issue of "התחדשות הרצון" referenced by the Maharal you quoted - that is, change in the "will"/ratzon of HKB"H.  Maharal starts by presenting this as Rambam's theological concern regarding violations of natural law, right off the bat:

והרמב"ם ז"ל ביאר במשנה זאת דבר שלא כונו אליו חכמים, שרצה לומר כי דעת חכמים שלא יתחדש הרצון בכל עת, אבל דעתם כי שם השם יתברך בטבע הדברים מששת ימי בראשית כשיגיע השעה שהיה רוצה הש"י לעשות הנס שיהיה הנס נעשה ואין כאן חדוש רצון

In other words, as I understand it, Rambam's main problem with violation or suspension of natural law was the seeming implication that HKB"H usually "wants" nature to follow the laws of physics etc. but on very rare occasions He "changes His mind" (keveyachol) and "wants" the Red Sea to split instead.  As Maharal says, this was philosophically unacceptable to Rambam, and is what drove him (in פירוש המשנה) to adopt the idea that miracles were "programmed" into nature from the very beginning.  HKB"H didn't change His mind; instead, He *always*.wanted the seas and rivers to flow normally *except* for the specific historic occasions when they will need to split, and the same goes for other supernatural miracles.

Of course, Maharal rejects this viewpoint.  I am not well-versed in his השקפה.  But reading his comment on Avos 5:6 that you brought, my sense is that Maharal rejects Rambam's philosophical premise that Hashem's Will (like His Knowledge) is intrinsic to His Essence, and therefore he can also reject the conclusion that Hashem's will/ratzon can't change.  Rather, His will can change, as can His knowledge:

או שיהיה קשה עליהם שנוי הרצון, שיתחדש השם יתברך מרצון אל רצון, כמו שאמר -- דבר זה אינו. ומפני כי דעת הפילסופים כי שכלו ורצונו הוא עצמותו, ואם היה לו שנוי רצון היה עצמותו משתנה, אמרו שאין כאן שנוי רצון. וכמה דברים אלו רחוקים מן הדעת מאוד, שאם כן מה היה צריך לישראל אל התפילה בעת קריעת ים סוף (שמות יד, י); אם הושם בטבע לקרוע להם הים, הרי היה מוכרח שיהיה. ואם לא הושם בטבע הים, לא יהיה ... אבל אנחנו אומרים כי הם [= הפילסופים] עמסו עליהם דבר שלא יתן דעת האמת, ולא בדברי חכמים נמצא דבר זה. וכבר הארכנו בזה בספר גבורות השם בהקדמה באריכות, כי אין לומר דבר זה שהידיעה עצמותו. והבאנו ראיה מדברי תורה ומדברי חכמים, שהידיעה היא מפעולת השם יתברך... ולא עצמותו.  וזה לשונינו שם: 'וכאשר נאמר כי אין הידיעה עצמותו, שוב לא יקשה לך כי תהיה הידיעה [משתנה] ויהיה עצמותו משתנה, כי אין עצמותו הידיעה'. הנה בארנו בזה שאין לומר כמו שאמרו הפילסופים כי עצמותו הידיעה, רק כי הידיעה היא מפעולותיו יתברך.

Your reading of Moreh 2:29 convinces me that Rambam ultimately changed his mind and accepted that God causes temporary miraculous violations of nature without necessarily "pre-programming" them at the time of creation. But if so, what did Rambam do about the problem of התחדשות הרצון?  It seems clear from Moreh and other sources that Rambam -- unlike Maharal -- maintained his insistence that Hashem's Knowledge is His Essence and cannot change.  

Does Rambam address this problem anywhere, given his "updated" view regarding temporary miracles?

One possibility is in Moreh 2:18 where Rambam discusses our belief that the universe was created by HKB"H at a moment, matter was not eternal:

ואם יאמר אומר זה כולו אמת! אמנם היותו רוצה עת אחת ולא ירצה עת אחרת – האין זה שינוי? נאמר לו לא! שאמיתת הרצון ומהותו זה ענינה: שירצה ולא ירצה; ואם היה הרצון ההוא לבעל חומר עד שיבוקש בו תכלית אחת יוצאת יהיה רצון משתנה לפי המונעים והמתחדשים; אמנם רצון הנפרד אשר אינו מפני דבר אחר בשום פנים אינו משתנה, ולא היותו רוצה עתה דבר וירצה זולתו מחר – שינוי בעצמו, ולא יביא זה לתת סיבה אחרת, כמו שהיותו פועל ולא פועל אינו שינוי, כמו שבארנו. והנה יתבאר כי רצוננו ורצון הנפרד אמנם יאמר עליהם ׳רצון׳ בשתוף ואין דמיון בין שני הרצונים. הנה כבר הותרה גם כן הקושיא הזאת והתבאר שלא יתחיב לנו מן הדרך הזה שקר – וזה השתדלותנו כמו שידעת.

I am very far from understanding this clearly.  But it's fascinating that like Maharal, he also analogizes will and action (כמו שהיותו פועל ולא פועל אינו שינוי); yet it seems Rambam is getting at something different, arguing (perhaps??) that because HKB"H is utterly independent, his "Will" is radically different than ours, and Willing one behavior for the Red Sea today and a different behavior tomorrow is not really a change in His Will.

Do you have other thoughts on this?

Steven

To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB59824260CD9A4A1BE00ADB5ED4232%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

R’ Steve thanks for the input – analytical and incisive as always!

 

(you wrote) First, a short one.  In footnote #111, you talk about Rambam's use of the adjective זרים  regarding the "pre-programmed" comments in Midrash Rabbah.  You suggest reading it as meaning that the words of the Midrash should not be taken superficially, but rather need to be interpreted more 'deeply'.  

 

We can compare a similar (?) use of זרים  in Moreh 2:26:

ראיתי ל׳ר׳ אליעזר הגדול׳ דברים ב׳פרקים׳ המפורסמים הנודעים ב׳פרקי ר׳ אליעזר׳ לא ראיתי מעולם יותר זרים מהם בדברי אדם מן הנמשכים אחר תורת משה רבינו

Rambam analyzes that midrash, and concludes that it remains very challenging -- ולא יתבאר לי בו פרוש מספיק -- but nevertheless he goes on to extract a very non-superficial "deep" teaching from it: ... אלא שעל כל פנים, כבר הועילנו בו תועלת גדולה – Yes, I agree!!!! – Rambam uses the term “זרים” – in the sense of ‘foreign’ – i.e. needing explanation (to find the deeper meaning Chazal were getting at). Of course, R’ Shmuel Ibn Tibbon ( and his son R’ Moshe Ibn Tibbon and Ibn Falequera)  would need to understand the term as used in Moreh 2:29 to mean ‘Bold’ or something like that – since he holds that the Rambam NEVER abandoned his ‘pre-programming’, non-interventionist point of view. As I wrote in “footnote #113” “Those, like Ibn Tibbon and Ibn Falequera who maintain a non-interventionist naturalistic approach in the רמב"ם would understand "זרים" in a completely non-pejorative way i.e. as a positive rather than a negative statement. ‘Strange’ would be construed as ‘unusual’ or ‘bold’.”

 

 

(you wrote)My second comment is longer.  Can we dig into the issue of "התחדשות הרצון" referenced by the Maharal you quoted - that is, change in the "will"/ratzon of HKB"H.  Maharal starts by presenting this as Rambam's theological concern regarding violations of natural law, right off the bat:

והרמב"ם ז"ל ביאר במשנה זאת דבר שלא כונו אליו חכמים, שרצה לומר כי דעת חכמים שלא יתחדש הרצון בכל עת, אבל דעתם כי שם השם יתברך בטבע הדברים מששת ימי בראשית כשיגיע השעה שהיה רוצה הש"י לעשות הנס שיהיה הנס נעשה ואין כאן חדוש רצון

In other words, as I understand it, Rambam's main problem with violation or suspension of natural law was the seeming implication that HKB"H usually "wants" nature to follow the laws of physics etc. but on very rare occasions He "changes His mind" (keveyachol) and "wants" the Red Sea to split instead.  As Maharal says, this was philosophically unacceptable to Rambam, and is what drove him (in פירוש המשנה) to adopt the idea that miracles were "programmed" into nature from the very beginning.  HKB"H didn't change His mind; instead, He *always*.wanted the seas and rivers to flow normally *except* for the specific historic occasions when they will need to split, and the same goes for other supernatural miracles.

I think for the Rambam – and he would have felt the same is true for chazal, there was at least one other factor involved in the endorsement of a universe that followed a natural order over one that didn’t – different than the issue of the ‘change of Divine Will’. As I stated in “footnote #2” – “Any change in ה'’s creation would imply imperfection inה'  - ח"ו.ה'  must have created the most perfect universe possible and certainly it would not need fixing or adjustments - See:

ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק כה

…..שעם מה שנאמינהו שהעולם מחודש רוב חכמינו ויודעינו לא יאמינו שזה ברצון לבד לא בזולתו; אבל יאמרו שחכמתו ית׳ אשר תבצר ממנו השגתה חיבה מציאות זה העולם בכללו בהכרח כאשר נמצא, והחכמה היא בעצמה אשר לא תשתנה חיבה ההעדר קודם שנמצא העולם. תמצא זה הענין נזכר ל׳חכמים׳ הרבה בפרוש ״את הכל עשה יפה בעתו״. וזה כולו לברוח ממה שצריך לברוח ממנו – והוא שיעשה הפועל פעולה ולא יכון בה תכלית כלל. כן אמונת המון חכמי תורתנו וכזה בארו נביאינו, והוא שחלקי הפעולות הטבעיות כלם מתוקנות מסודרות נקשרות קצתם בקצתם וכלם סבות ומסובבות, ואין מהן דבר להבל ולא לשחוק ולא לריק, אבל פעולות חכמה גדולה, כמו שאמר מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך, ונאמר וכל מעשהו באמונה, ונאמר ה' בחכמה יסד ארץ וגו', וזה נמשך הרבה אין צריך שיאמן חלופו, והעיון הפילוסופי יגזור כן, שאין שם דבר הבל ולא דבר שחוק ולא דבר בטלה בכל פעולות הטבע, כ"ש בטבע הגלגלים שהם יותר מתוקנים ומסודרים כפי מעלת החמר שלהם"…….……….

 

(you wrote) Of course, Maharal rejects this viewpoint.  I am not well-versed in his השקפה.  But reading his comment on Avos 5:6 that you brought, my sense is that Maharal rejects Rambam's philosophical premise that Hashem's Will (like His Knowledge) is intrinsic to His Essence, and therefore he can also reject the conclusion that Hashem's will/ratzon can't change.  Rather, His will can change, as can His knowledge:

 

או שיהיה קשה עליהם שנוי הרצון, שיתחדש השם יתברך מרצון אל רצון, כמו שאמר -- דבר זה אינו. ומפני כי דעת הפילסופים כי שכלו ורצונו הוא עצמותו, ואם היה לו שנוי רצון היה עצמותו משתנה, אמרו שאין כאן שנוי רצון. וכמה דברים אלו רחוקים מן הדעת מאוד, שאם כן מה היה צריך לישראל אל התפילה בעת קריעת ים סוף (שמות יד, י); אם הושם בטבע לקרוע להם הים, הרי היה מוכרח שיהיה. ואם לא הושם בטבע הים, לא יהיה ... אבל אנחנו אומרים כי הם [= הפילסופים] עמסו עליהם דבר שלא יתן דעת האמת, ולא בדברי חכמים נמצא דבר זה. וכבר הארכנו בזה בספר גבורות השם בהקדמה באריכות, כי אין לומר דבר זה שהידיעה עצמותו. והבאנו ראיה מדברי תורה ומדברי חכמים, שהידיעה היא מפעולת השם יתברך... ולא עצמותו.  וזה לשונינו שם: 'וכאשר נאמר כי אין הידיעה עצמותו, שוב לא יקשה לך כי תהיה הידיעה [משתנה] ויהיה עצמותו משתנה, כי אין עצמותו הידיעה'. הנה בארנו בזה שאין לומר כמו שאמרו הפילסופים כי עצמותו הידיעה, רק כי הידיעה היא מפעולותיו יתברך.

 

Your reading of Moreh 2:29 convinces me that Rambam ultimately changed his mind and accepted that God causes temporary miraculous violations of nature without necessarily "pre-programming" them at the time of creation. But if so, what did Rambam do about the problem of התחדשות הרצון?  It seems clear from Moreh and other sources that Rambam -- unlike Maharal -- maintained his insistence that Hashem's Knowledge is His Essence and cannot change.  

 

Does Rambam address this problem anywhere, given his "updated" view regarding temporary miracles?

 

One possibility is in Moreh 2:18 where Rambam discusses our belief that the universe was created by HKB"H at a moment, matter was not eternal:

ואם יאמר אומר זה כולו אמת! אמנם היותו רוצה עת אחת ולא ירצה עת אחרת – האין זה שינוי? נאמר לו לא! שאמיתת הרצון ומהותו זה ענינה: שירצה ולא ירצה; ואם היה הרצון ההוא לבעל חומר עד שיבוקש בו תכלית אחת יוצאת יהיה רצון משתנה לפי המונעים והמתחדשים; אמנם רצון הנפרד אשר אינו מפני דבר אחר בשום פנים אינו משתנה, ולא היותו רוצה עתה דבר וירצה זולתו מחר – שינוי בעצמו, ולא יביא זה לתת סיבה אחרת, כמו שהיותו פועל ולא פועל אינו שינוי, כמו שבארנו. והנה יתבאר כי רצוננו ורצון הנפרד אמנם יאמר עליהם ׳רצון׳ בשתוף ואין דמיון בין שני הרצונים. הנה כבר הותרה גם כן הקושיא הזאת והתבאר שלא יתחיב לנו מן הדרך הזה שקר – וזה השתדלותנו כמו שידעת.

 

I am very far from understanding this clearly.  But it's fascinating that like Maharal, he also analogizes will and action (כמו שהיותו פועל ולא פועל אינו שינוי); yet it seems Rambam is getting at something different, arguing (perhaps??) that because HKB"H is utterly independent, his "Will" is radically different than ours, and Willing one behavior for the Red Sea today and a different behavior tomorrow is not really a change in His Will.

I think that basically Maharal and the Rambam  ARE making the same point in different terminology – as I stated in “footnote #9” “Of course, רצון, when applied to 'ה is an attribute and all such attributes are merely descriptors, we use them based on what we perceive, not actual traits that inhere in 'ה. And I cite the same piece from מורה הנבוכים חלק ב פרק יח that you did. Aristotle rejects the idea of ‘Divine Will’ since it implies that 'change’ can be attributed to the Divine as well. The רמב"ם , argues by pointing out that Aristotle’s denial of ‘Will’ is based on his human understanding of will which he is attributing to 'ה based on his observation His actions. Yet, 'ה’s רצון, cannot be compared to our will. His 'רצון' is expressed as creation in time without ‘change’ in Him. The normal definition of ‘will’, implying change, does not apply to 'ה, Who can exercise His Will without implying change in Him, both miracles and Divine providence require that at some point there was/is an expression of Divine will (thus negating the view of Aristotle).” The Rambam held this position throughout – for him the key issue leading to endorsing pre-programming was that of ‘perceived deficiency’ in 'ה, if he created a deficient universe that needed constant fixing. The issue of Divine Will changing was always less of a problem since the Rambam always held that ‘Will’ is not something that actually inheres in 'ה. He – later in life – came to see the ‘fixing’ issue as a non-issue as well and reject ‘pre -programming’ (with all the difficulties this approach entails) – because 1) TEMPORARY suspension is not a sign of deficiency rather of normal ‘wear and tear’ inherent in any ‘chomer’ based creation 2) Even in a perfected world there is a need for ‘open’ miracles from time to time  - to remind people (who become oblivious to 'ה, due to living in the material world) that  'ה  - exists and is involved! So, no deficiency is implied by a miracle. (certainly ‘hidden miracles’ are not a philosophical issue of any kind ONCE we adopt an interventionist model) – all as seen in the citations from the איגרת תחית המתים.

[Steven Weiner]

Dear R. David, 

Yashar koach again! Thank you for taking the time to send such a clear and helpful response regarding these complex issues.

Let's please take one more pass on whether Rambam to Avos 5:6 is concerned with "change in Divine Will" or with the "imperfection" of exceptions to natural law.

I agree that Rambam saw rational natural order as generally more perfect than a world full of miraculous exceptions to natural law (except where necessary).  This was part of his overall approach of explaining the universe and mitzvos in rational ways that the wise can appreciate,  As he wrote in איגרת תחית המתים, which I think you quoted:

הוא השתדלותנו ... חלוף השתדלות ההמון: שהמון אנשי התורה, הנאהב שבדברים להם והערב לסכלותם שישימו התורה והשכל שני קצוות סותרים, ויוציאו כל דבר נבדל ומופרש מן המושכל ויאמרו שהוא מופת, ויברחו מהיות דבר על מנהג הטבע ... ואנחנו נשתדל לקבץ בין התורה והמושכל, וננהיג הדברים על סדר טבעי אפשר בכל זה, אלא מה שהתבאר בו שהוא מופת ולא יתכן לפרש כלל – אז נצטרך לומר שהוא מופת.

In איגרת תחית המתים, where Rambam defends his preference for rational explanations whenever possible, he is explaining why he prefers to interpret nevuos about Mashiach as meshalim that need not violate natural law at all.

I'm not sure his preprogramming theory in Avos 5:6 would have helped on that front.  Rambam refers explicitly in Avos 5:6 to חדוש הרצון -- not perfection or rationality:

שהם לא יאמינו בחדוש הרצון בכל עת, אבל בתחלת עשיית הדברים שם בטבע שיעשה בהם כל מה שיעשה - הן יהיה הדבר שיעשה מאדי והוא הדבר הטבעי, או יהיה חדוש לעתים רחוקים והוא המופת - הכל בשוה.

"Preprogramming" logically helps with the problem of חדוש הרצון, arguably.  But it's not clear to me that it helps with "imperfection" at all (or that Rambam thought it did).  Because bottom line, laws that are chock-full of "preprogrammed" exceptions are not elegant and perfect in the way that F=MA is (or the laws of Rambam's physics).  It's like when computer programmers criticize "spaghetti" code that contains too many special-case exceptions and so is inelegant and clumsy, even if it functions correctly.

Do you see Rambam in Peirush HaMishna (or elsewhere) indicating that "preprogramming" helps satisfy the preference for "perfect" rational natural laws?

Best regards,

Steven

To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB59828F068CB5B15F64BFB9ECD4212%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

THANKS – my response – written quickly since 1) I have to work and 2)I must put all my effort into Model Beis Din – so not as ‘elegant’ as I might have like – don’t judge too harshly:

 

(R’ Steve wrote) I'm not sure his preprogramming theory in Avos 5:6 would have helped on that front.  Rambam refers explicitly in Avos 5:6 to חדוש הרצון -- not perfection or rationality:

שהם לא יאמינו בחדוש הרצון בכל עת, אבל בתחלת עשיית הדברים שם בטבע שיעשה בהם כל מה שיעשה - הן יהיה הדבר שיעשה מאדי והוא הדבר הטבעי, או יהיה חדוש לעתים רחוקים והוא המופת - הכל בשוה.

"Preprogramming" logically helps with the problem of חדוש הרצון, arguably.  But it's not clear to me that it helps with "imperfection" at all (or that Rambam thought it did).  Because bottom line, laws that are chock-full of "preprogrammed" exceptions are not elegant and perfect in the way that F=MA is (or the laws of Rambam's physics).  It's like when computer programmers criticize "spaghetti" code that contains too many special-case exceptions and so is inelegant and clumsy, even if it functions correctly.

Do you see Rambam in Peirush HaMishna (or elsewhere) indicating that "preprogramming" helps satisfy the preference for "perfect" rational natural laws?

 

IMHO the Rambam felt that ‘preprogramming’ (his initial position) DOES solve the issue of ‘imperfection’ because it means that all contingencies – which occur because of the nature of the ‘product’ (a material world with people granted Bechira Chofshis) even if the most ‘perfected’ material world possible, would still require those events we experience as miraculous for the rule of Justice to be maintained – by putting these FEW (and thats where R’ Doniel misunderstands the Rambam) instances into the ‘program’ of the natural order, the perfection of the Expert Divine Designer is maintained (and that is our primary concern) and the rule of the permanence od the natural order is maintained as well. A close reading of the Shemonah Perakim – THE INTRODUCTION – to Mishna Avos (and therefore must be taken into account in all subsequent passages) demonstrates that the for the Rambam the issue that led Chazal to endorse ‘preprogramming’ was NOT the issue of ‘change’ in Divine Will – implying Hashem is subject to change (which of course cannot be true) BUT rather the avoidance of postulating ‘constant willful creation’ i.e. the undermining of the idea of a Natural order (The Medabrim endorse ‘continuous willful creation’ NOT that the Divine Will can change (they agree it can’t –another point I believe R’ Doniel ‘misread’). Mutmakallim are NOT postulating a ‘change’ of  His Will rather an ongoing Will  - they claim that the world is a continuous expression of Hashem's Will. This means that the constancy of the world – as we experience it- does not result from a permanent natural order, rather, Hashem continuously invokes His Will and in every instant creates the world anew – but in no way are they saying that the Divine ‘changes’ as part of His essence – only that what we call the natural order is an illusion. THAT is this point that Chazal are rejecting in favor of ‘pre-programming’ AND THAT, BY DEFINITION is to avoid the problem of ‘imperfection’ implying an imperfect/uncapable Designer. The issue of ‘Change of Divine Will’ never comes up in the passages in Avos (unless we misread the position of the MutaKallim as endorsing it) – and the sole issue is ‘imperfection’ which means a blot on the designer (whether spelled out concretely or not). Rambam is clear that the REASON chazal endorsed ‘preprogramming’ was to avoid the Mutmakallim – “continuous Will”, NOT the issue of change of Will.

שמונה פרקים לרמב"ם פרק ח

……….ובזה חולקים 'המדברים', לפי ששמעתים אומרים, שהרצון בכל דבר בעת אחר עת – תמיד

(i.e. continuous creation ABSOLUTELY NOT a changing Divine Will). ולא כן נאמין אנחנו, אלא הרצון היה בששת ימי בראשית, והדברים כולם נמשכים על טבעיהם תמיד, כמו שאמר: )קהלת א, ט( "מה שהיה הוא שיהיה", )קהלת ג, טו( "ואשר להיות כבר היה", )קהלת א, ט( "אין כל חדש תחת השמש". ומפני זה הוצרכו החכמים לומר שכל המופתים היוצאים ממנהגו של עולם, אשר היו, ואשר יועד בהם שיהיו, כולם קדם הרצון בהם בששת ימי בראשית, והושם בטבע הדברים ההם אז, שיתחדש בהם מה שהתחדש. וכאשר התחדש בזמן הראוי - חשבו בו שהוא דבר שקרה עתה, ואינו כן. וכבר הרחיבו בזה הענין הרבה במדרש קהלת וזולתו. ומאמרם בזה הענין: "עולם כמנהגו הולך". ותמצאם תמיד בכל דבריהם, עליהם השלום, יברחו מתת הרצון בדבר אחר דבר ובעת אחר עת.

The issue being discussed is the claim that the natural order is an illusion, and the world is constantly renewed by an unchanging Divine Will – NOT that the Moslem theologians were invoking a theory of a ‘G-d who’s will changes’ – never mentioned. In the understanding of  Chazal in Bereishis Rabbah (and initially the opinion of the Rambam as well)  רצון  can only be attributed to 'ה  at the moment of creation, but not after that point. רמב"ם  explains that Chazal disagree with BOTH Aristotle, who denied Divine Will even at that point (he held of no ‘creation’) and he also opposed the Mutakallim, that the Will of  'ה  continuously operates in the material world, the רמב"ם  maintains that 'ה's רצון  manifested only at ששת ימי בראשית, when HE created the most perfected world possible. From that time the universe operates in accordance with the fixed natural order. The same point is seen here - ונתן העלה גם כן בנצחותו – i.e. the reason we must postulate a ‘permanent natural order’ is to maintain the idea that SINCE שהעולם ממעשה האל – it cannot be deemed other than perfected AS IS, without any need for ‘fixing’ – whether continuously re-created (Mutakallim) or sometimes (‘interventionist’ miracles):

ספר מורה הנבוכים חלק ב פרק כח

…………וכבר זכר ג"כ שלמה שאלו מעשי האל, ר"ל העולם ומה שבו, עומדים על טבעם לנצח ואע"פ שהם עשויים, אמר 'כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע', הנה כבר הגיד בזה הפסוק שהעולם ממעשה האל ושהוא נצחי, ונתן העלה גם כן בנצחותו, והוא אמרו, 'עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע', שזהו עלה להיותו לעולם, כאלו אמר כי הדבר אשר ישתנה אמנם ישתנה מפני חסרון שיש בו ויושלם, או תוספת בו אין צורך אליה ותחסר התוספת ההיא, אמנם פעולות הש"י אחר שהם בתכלית השלמות וא"א התוספת בהם ולא החסרון מהם, אם כן הם יעמדו כפי מה שהם עליו בהכרח, שא"א המצא דבר מביא לשנויים, וכאלו הוא ג"כ נתן תכלית כוונה למה שנמצא, או התנצל על מה שישתנה בסוף הפסוק באמרו, 'והאלהים עשה שייראו מלפניו', ר"ל התחדש הנפלאות, ואמרו אח"כ, 'מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את הנרדף', שהוא רוצה יתעלה התמדת המציאות והמשך קצתו אחר קצתו, ואמנם זה אשר זכרו משלמות פעולות הש"י ושאין צד אפשרות להוסיף עליהם ולא לחסר מהם, הנה כבר גלהו אדון החכמים, 'אמר הצור תמים פעלו', ר"ל שפעולותיו כלם ר"ל בריאותיו, על תכלית השלמות ולא התערב בהם חסרון כלל, ואין בהם מותר ולא דבר בלתי צריך אליו, וכן כל מה שיגזור לנבראות ההם ומהם, כלו צדק גמור ונמשך אחר גזרת החכמה, כמו שיתבאר בקצת פרקי זה המאמר:

The Rambam’s conclusions regarding the permanence of the laws of nature derive from the idea that we must recognize this world as the most perfect world that can be made of the 4 elements, SINCE it is the work of Hashem – IT CANNOT BE OTHERWISE  - without impugning Hashem, Chas ve-Shalom. ‘preprogramming’ ‘helps’, since as long as it’s all ‘built in’ the Designer’s perfection is maintained – BUT Chazal (and the Rambam) felt that the world as envisioned by the Mutakallim – of the need for ‘constant updating’ is not sound reasoning and false. Now when the Rambam discusses the opinion of Chazal in Bereishis Rabbah (which he came to reject in its ‘superficial form’) in 2:29 – he does raise BOTH of these issues (change in Will and the need to uphold a permanence of the natural order – again we see they are separate issues) – but this is done is to explain CHAZAL in Bereishis. But in my opinion – the Rambam only saw the issue a world of change as implying a deficient product impugning the Producer as an issue – and this could be solved without postulating preprogramming – Rather by postulating ‘temporary’ interventions (or permanent interventions if ‘hidden’ in type) because – as I said these are ‘expected ‘wear and tear’ in material objects NOT major deficiencies in the product. The issue of any implication of ‘change in Divine Will’, while solved by ‘preprogramming’ for Chazal in Bereishis Rabbah, Was, in fact, solved by the Rambam (similar to the Maharal) by recognizing that “Will” is an attribute not an ‘essential’ element inhering in Hashem – as I pointed out in my previous post.

 

At this point -if you don’t accept that INHERENTLY the problem with undermining the concept of  natural order means an impugning of the ability of the Designer BUT RATHER a “change in Divine Will’ problem – then we will have to agree to disagree.

 

Now regarding R’ Doniel’s well thought out rejoinder:

1) I think the Rambam in PH"M is concerned only about how it's possible for there to be shinuy in Hashem's ratzon from time to time – See above this is a misreading of what the Medabrim were saying שהרצון בכל דבר בעת אחר עת – תמיד  means ‘continuous, ‘ever renewed’ creation’ NOT ‘change in the Divine Will’

 

2) when there can be no shinuy by Hashem and He is not bound by time at all. AGREED this is ultimately how the Rambam would solve any issue from any Posuk that implies ‘Divine Will” changes BUT as I said that IS NOT the subject of discussion here.

3) The "medabrim" who say there is shinuy ratzon from time to time are not concerned about this. No, they are not even discussing it – and, in fact, like ‘good’ Muslim theologians they would reject the idea!!!!!!!

4)The Rambam is. He would be if that were what was being discussed.

5) His response to them is that there is no shinuy ratzon from time to time. And the Mutakallim would agree!

6) The ratzon for every event that would ever occur in history, including schar v'onesh and hashgacha on people individually in accord with the circumstances of each minute, was present at the moment of briah. Hashem's yedia foresaw what people will do, and predetermined His ratzon for what they will receive in kind, and installed that blueprint into each creation, which now simply play out their predetermined path, what they will do and what will happen to them.  Shkoyach this was precisely the point made by the Rosh Kollel – that when the Rambam in Avos says “דע, שהם לא יוחדו לומר שאין שם מופת שהושם בטבע הדברים מששת ימי בראשית זולת אלה, אלא אמר שאלה בלבד היתה עשייתם בין השמשות, ושאר המופתים אמנם הושמו בטבע הדבר אשר נעשו בו בראשית העשות” – he is not only speaking about Neis Nigle (and of those that are ‘definite’ i.e. mentioned in the Torah She’biksav) -  BUT Neis Nistar as well – i.e. that the ‘preprogram’ theory includes Neis Nistar – meaning that Billions – no ‘zillions and Zillions’ of exceptions to the natural order were preprogrammed into creation – I CANNOT definitively prove you wrong BUT also cannot accept that this is the position of the Rambam; A)  a ‘fair’ reading of the Rambam yields that he is ONLY speaking about those miracles that change the natural order overtly (as is the source in Bereishis Rabbah) B) Rationally, I believe it is absurd to hold that if  a rule (permanence of nature) has zillions of exceptions ‘built in’ – that the rule is not thereby undermined. NO, at this point in his thinking the Rambam could NOT account for “neis Nistar” nor for how doing mitzvos and Davening/fasting/Tzedaka work other than invoking the rationalist approach – outlined in Chapter 17-23 of the Guide 1) connecting with Hashem’s intellect supplies useful survival information 2) intellectual immunity – unsatisfying to ‘unzerer; but IMHO all that can be true in the Rambam’s early approach, and the Ramban attacks him for it in the famous pieces on ‘neis nistar’ - כי רוב בני האדם סבורים שאין האל פועל תמיד בניסים אלא עולם כמנהגו נוהג וכן סבורים רבים מן החכמים בעלי העיון והרב  מכללם וכשאנו מעיינים יפה אנו רואים שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עליו השלום עד שיאמין בכל דברינו ומעשינו שכולם ניסים. As I showed this rationalistic approach is exactly that of Rav Shmuel Ibn Tibbon and His Son R’ Moshe (and that of the Ralbag and many others who were ‘rationalistic philosophers’), for them the “TRUTH” may be not what the ‘unlearned masses’ want to hear – BUT it is still the “TRUTH”. Read carefully my discussion of the Argumentum ad Absurdum made IMHO by R’ Shmuel Ibn Tibbon in the Chabura. But if you want to argue that in fact that IS the view of the Rambam – all neis nistar – built in to the program of nature – fine- I can’t agree on rational or textual grounds with it (even thou it would make the Rambam ‘fit’ in more with ‘unzerer’ it is DACHUK – and it also leaves unclear why the Rambam left this position and terms it ‘bizarre’ as in chapter 29. My approach that the Rambam CHANGED from the purely rationalistic approach to a 2-tiered system that allowed for direct intervention (temporary Neis Nigle and ‘hidden’ Neis Nistar-see the Chabura) reads much better in the Rambam – and still makes him ‘traditional’ but without the Dochak of forced readings.

7)(Hashem's yediah does not contradict bechira.) OF course, true – as discussed by the Rambam in Hilchos Teshuva and other places, BUT not the subject of discussion here!

8) Lashon HaRambam:  “הרצון היה בששת ימי בראשית, והדברים כולם נמשכים על טבעיהם תמיד”

That's why I don't see PH"M as conflicting with the "interventionist" approach. PH"M agrees there is intervention. He just holds the intervention occurred already at the moment of creation, and is now playing out b'poel. Again, true for Neis Nigle but apparently – in the P”HM, WITHOUT neis nistar, leaving him to postulate ‘rationalistic’ forms of Hashgacha pratis (1)information 2)immunity) – but fear not, eventually he endorsed the ‘2 tier system’ as possibly reflected in the words of his son and as endorsed by the Ramban – and all ends well!.

 

SHKOYACH TO ALL

 

Come here R’ Noff tomorrow – hopefully he will send a Topic!

 

DW

[Weiss, David]

 

Tosefes Tisha B'Av... mekoros to follow

 

 נד, ב 

 

אין בין תשעה באב ליום הכיפורים אלא שזה ספקו אסור וזה ספקו מותר. מאי ספקו מותר, לאו בין השמשות. לא, כדאמר רב שישא בריה דרב אידי לקביעא דירחא, הכא נמי לקביעא דירחא

 

תוספות ד"ה לקביעא

 

 הקשה הרשב"א דמשמע לקביעא דירחא הן חלוקים, הא לכל דבריהם שוים, והא יום הכיפורים תוספתו אסור ותשעה באב תוספתו מותר

 

ותירץ ר"י דלא מיירי אלא בדברים דשייכי בתענית עצמו

 

 

Next Chabura:

3/7  - 54b –R’ Noff

Topic

                        Above      

[Weiss, David]

Excellent Chabura from Rav Noff! Thanks!

 

I did want to add something on the Approach of Rav Halperin you cited (meant to give as a chabura in Yoma – but never worked out):

 

You cited the attempted resolution of R’ Mordechai Halperin, that ‘Tosefes’ for the Rambam occurs DURING ‘Bain HaShemashos’ – and our sugya – when it states that “Bain HaShemashos is assur’ is teaching that it is an issur vadai (‘Tosefes’) not merely an issur safek.

 

I knew that I had seen something similar said by others – and here it is from R’ Nachum Rabinovitch:

רמב"ם הלכות שביתת עשור פרק א הלכה ו- ז

כשם ששבות מלאכה בו בין ביום בין בלילה כך שבות לעינוי בין ביום בין בלילה, וצריך להוסיף מחול על הקדש בכניסתו וביציאתו שנאמר +ויקרא כ"ג+ ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב, כלומר ג התחיל לצום ולהתענות מערב תשעה הסמוך לעשירי, וכן ביציאה שוהה בעינויו מעט מלילי אחד עשר סמוך לעשירי שנאמר מערב עד ערב תשבתו שבתכם. 

 

נשים שאוכלות ושותות עד שחשיכה והן אינן יודעות שמצוה להוסיף מחול על הקדש אין ממחין בידן שלא יבואו לעשות בזדון, שהרי אי אפשר שיהיה שוטר בבית כל אחד ואחד להזהיר נשיו, והנח להן שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, וכן כל הדומה לזה.  

 

"יד פשוטה" שביתת עשור א:ו

'כמה היא התוספת הנדרשת מחול על הקודש? בהלכה הסמוכה כתב נשים שאוכלות ושותות עד שחשיכתן והן אינן יודעות שמצוה להוסיף מחול על קדש וכו' הרי מבואר שאילו ידעו היו מפסיקין לפני שחשיכה והיינו בבין השמשות אף גם זאת כתב רבינו בפיהמ"ש תעניות ד:ו לענין תשעה באב ודין תעניתו כדין תענית צום כפור כלומר שהוא אסור ברחיצה ובסיכה ובתשמיש המטה ובנעילת הסנדל ומוסיפין מחול על קדש ובהלכות תעניות ה:ז ביאר תשעה באב בין השמשות שלו אסור כיום הכפורים הרי שהתוספת מחול על קדש הינה בכך שאיסורו נוהג בבין השמשות בין בכניסתו ובין ביציאתו ולא משום ספק בלבד אלא איסור ודאי משום מוסיפין…………….

 

This approach that ‘Tosefes’ and ‘Bain HaShmashos’ are one in the same – solves the issue you were discussing in your Chabura. I understand your reservation – BY Shabbos/Yom Tov and Yom Kippur – the equating of ‘Tosesfes’ with Bain HaShmashos has practical ramifications (if Bain HaShmashos is only a standard Safek then its issur level would be DeRabbanan for the Rambam) BUT if ‘Tosefes’ = “Bain Hashmashos” it would be an issur De-orraissa; but by Tisha Be-Av it would remain DeRabbanan in any case! Still, I believe there is a difference between a vadai issur De-Rabbanan and an issur De-Rabbanan only altz safek.

 

I will add 3 luminaries among the Achronim who hold, based on the Ran, that for the Rambam – “Tosefes” (in all cases, including Shabbos [certainly Yom Kippur and therefore presumably Tisha Be-Av as well) is synonymous with the period of “Bain HaShmashos” – not an addition to it. (I know the Rambam’s opinion in ‘Tosefes’ is a subject of dispute but - אכמ"ל)

 

First the Ran – who basically states that whoever holds that ‘Safek Deoraiisa is Le-Kula Deorraissa’ will hold that ‘Tosefes’ is synonymous with ‘Bain HaShmashos’ (so a Rishon ‘said it’ first):

הר"ן על הרי"ף מסכת ביצה דף טז עמוד ב

דאכלו ושתו עד שחשיכה גרסי' ולא גרסי' משחשיכ' ולא עד שחשיכה ממש דאי הכי הרי מכניסין עצמן לספק יוה"כ עצמו אלא סמוך לחשיכה קאמר וכ"ת א"כ אמאי נימחי בהו והא על כרחין מוסיפין קצת דאי אפשר לצמצם תרצו דמכאן דתוספות עינוי של יוה"כ יש לו שיעור אלא דלא ידעינן ליה ולי נראה כיון שצותה תורה תוספות צריך להוסיף מחול על הקדש אי זה [זמן]  חוץ מן הזמן שהוא נזהר בו מן הספק שאם לא כן לא היה צריך להזהיר על תוספות וזה על דעת מי שסובר דמאי דאמרי' דספקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא היא:

 

בית יוסף אורח חיים סימן תרח

………והני נשי דידן דאכלי ושתי עד אורתא ולא מחינן בהו ומסתמא לא היו אוכלות לגמרי עד חשכה שאינן יכולות לצמצם אלא פורשות קודם עיצומו של יום וגם מספיקו אלא שבתוספת היו מזלזלות אלמא לאו בתוספת כל דהוא אמרינן אלא שלא נתברר שיעורו וצריך לפרוש קודם בין השמשות מעט עכ"ל וכן כתבו סמ"ג (עשין לב קיז.) וסמ"ק (סי' רכא עמ' רכד) וכן כתבו התוספות בריש פרק המביא כדי יין (ד"ה דהא) וכן כתב הר"ן שם (ביצה טז: ד"ה תנן) בשם המפרשים וכתב עוד (שם) ולי נראה כיון שציותה תורה תוספת צריך להוסיף מחול על הקודש איזה זמן חוץ מן הזמן שהוא נזהר בו מן הספק שאם לא כן לא היה צריך להזהיר על התוספת וזה על דעת מי שסובר דמאי דאמרינן דספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא היא ע"כ:

 

'יש לומר דהתוספת נכלל בזמן בין השמשות ולא בעי לאוסופי מידי מקמי זמן בין השמשות'

פרי חדש אורח חיים סימן תרח סעיף א

………ומה שכתב [ותוספת זה אין לו שיעור] אלא קודם בין השמשות [וכו'] צריך להוסיף וכו' (כדין) [בדין] דלקמן [סעיף ב] דנשים שאוכלות ושותות עד שחשיכה אין ממחין בידן, כתב המגיד משנה [שביתת עשור א, ז], והקשו המפרשים והיאך אפשר לצמצם שלא יוסיפו כלום, ותרצו, נראה מכאן דתוספת יום הכפורים יש לו שיעור ולא ידעינן ליה. ותירוץ אחר יש, שאין פורשות אלא מחמת ספק בין השמשות ולא קודם לכן, ע"כ. ואין זה מספיק, דאכתי קשה דאי אפשר להן לצמצם, והרי בהכרח מוסיפין. והר"ן ז"ל כתב בריש פרק המביא כדי יין [ביצה טז, ב ד"ה תנן] והביאו הב"י [ד"ה ומ"ש ותוספת], וז"ל, ולי נראה כיון שציותה תורה תוספת, צריך להוסיף מחול על הקדש איזה זמן חוץ מן הזמן שהוא נזהר בו מן הספק, שאם לא כן לא היה צריך להזהיר על התוספת, וזה על דעת מי שסובר דמאי דאמרינן דספיקא דאורייתא [לחומרא] מדאורייתא היא, עכ"ל. וכלומר, דלדעת הרמב"ם בפרק ט' מהלכות טומאת מת [הלכה יב], ודעימיה, שסבירא להו שספיקא דאורייתא לחומרא הוי מדרבנן דכל ספיקא רחמנא שריא, יש לומר דהתוספת נכלל בזמן בין השמשות ולא בעי לאוסופי מידי מקמי זמן בין השמשות. ולפי זה אם הנשים מושכות האכילה בזמן בין השמשות לא מחינן בידייהו. ואינו נראה לי כן, דהכא על כרחך לכולי עלמא זמן תוספת הוי מקודם בין השמשות, משום דכתיב ועניתם את נפשותיכם "בתשעה לחדש" בערב דהיינו שיתחיל מבעוד יום, כדאמרינן בפרק בתרא דיומא [פא, ב], וכן הרמב"ם עצמו הזכיר תוספת בפרק א' מהלכות שביתת עשור [הלכה ו], וכן עיקר ודו"ק:

 

'ולהר"מ ז"ל [טומאת מת ט, יב] דכל ספק מן התורה שריא, י"ל תוספת שבת ויום הכיפורים בין השמשות הוא'

פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תרח

ב מפורש. עיין מ"א. היינו למאן דאמר [רשב"א קידושין עג, א ד"ה ממזר] ספק תורה מן התורה אסור. ועיין ב"ח וא"ר. ולהר"מ ז"ל [טומאת מת ט, יב] דכל ספק מן התורה שריא, י"ל תוספת שבת ויום הכיפורים בין השמשות הוא, ובהלכות שבת [סימן רסא אשל אברהם אות ח] כתבתי:

 

פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן רסא

ח שצריך…………..והנה תוספת שבת ויום טוב משמע דבר תורה, והר"מ לא הזכיר כלל תוספת שבת ויום טוב, עיין (מ"מ) [כסף משנה] פרק ה' מהלכות שבת הלכה ג', (וס"א) [ופרק א] מהלכות שביתת עשור [מגיד משנה הלכה ו], וי"ל מפני קושיות התוספות ראש השנה ט' [ע"א ד"ה ורבי עקיבא] איך אמרו [שבת לד, א] ספק חשיכה אין מדליקין הנרות, הא מעט קודם שרי, אלמא לית תוספת שבת. ומשום הכי אמר אין מדליקין, אף דכל שכן הוא, לדיוקא הא קודם בין השמשות שרי, דלית תוספת שבת. ורש"י [שבת] שם תיקן זה, [ד"ה] ספק, "כגון" בין השמשות, [וד"ה] אין מדליקין, כל שכן [וכו'], עיין מ"א [ואשל אברהם] כאן [ס"ק] א'. ומשמע באות ה' דבין השמשות שוה לשבת, הא תוספת שבת לא, ונפקא מינה בסימן שי"ח [סעיף א] המבשל בתוספת שבת. ועיין סימן רנ"ג במ"א אות כ"ו ומה שכתבתי שם. גם להר"מ [סוף] פרק ט' מהלכות טומאת מת, כל ספק מן התורה שריא, י"ל תוספת שבת הוא בין השמשות והוה תוספת, ומשום הכי לא הזכיר דין תוספת שבת פרק ה' [מהלכות שבת], רק בין השמשות. ולדידן ספק מן התורה אסור, ותוספת שבת מעט קודם. ומיהו מיום הכיפורים בענוי, וודאי יום בעינן:

 

מנחת חינוך פרשת אמור מצוה שיג

………וער"נ בביצה פ' המביא שכתב הא דצריך להוסיף קודם בה"ש הוא למ"ד סד"א מה"ת לחומרא ע"כ א"צ ריבוי לבה"ש ע"כ צריך להוסיף מקודם ע"ש. נראה מדבריו דלדעת הר"מ א"צ להוסיף קודם בה"ש כי בבה"ש עצמו יכול להוסיף כי מותר מה"ת בעשיית מלאכה בה"ש דסד"א רק מדרבנן לחומרא מ"מ במוצאי יה"כ נראה דאף להר"מ צריך להוסיף מודאי לילה כי בה"ש דאפוקי יומא חמיר דאיקבע איסורא ואף לשיטת הר"מ ספיקא לחומרא עבמג"א ה' שבת:

 

And the GRA might possibly also adopt this approach in the Rambam (though in the end he endorses a “mitzvah of Tosefes” PRIOR to Bain HaShmashos for the Rambam as well) and learn it from a pasuk as understood in the Bavli and Yerushalmi!:

ביאור הגר"א אורח חיים סימן רסא סעיף ב

י"א שצריך. כת' בלשון יש אומרים לפי שהרמב"ם לא כת' תוספת אלא בעינוי יוה"כ אבל בשביתה לא כת' שום תוס' וע' בהלכות שביתת עשור פ"א וטעמו מדאמרי' בירוש' ריש שביעית ר"ג וב"ד התירו באיסור ב' פרקים הראשונים ר' יוחנן בעי לא כן תנינן אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו עד כו' ר' אחא בשם ר' יונתן בשעה שאסרו למקרא סמכו ובשעה שהתירו למקרא סמכו בשעה שאסרו למקרא סמכו בחריש ובקציר תשבות כו' ובשעה שהתירו למקרא סמכו ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך מה ערב שבת בראשית אתה מותר לעשות מלאכה עד שתשקע החמה אף ערב שבתות שנים אתה מותר לעשות מלאכה עד שתשקע החמה וכ"ה בגמ' ריש מ"ק ד' א' ור' יוחנן אמר כו' ואע"ג דפריך שם ע"ז מ"מ משבת לא חזר וכן משמע בספ"ב דשבת דקאמר עם חשיכה אין ספק חשיכה לא ואם איתא הרי תוספת שבת קדים ותוס' פ"ק דר"ה ט' א' דחיק משום דתוספת ל"ל שיעורא וכבר כ' הרא"ש בפ"ד דברכות סי' ו' דע"כ יש שיעור ממ"ש ברפכ"ג דשבת קמ"ח ב' דהא תוספת יוה"כ כו'. וע"כ אין מניחין אותן לאכול עם חשיכה ליגע באיסור כרת דהא גם שם לא אמרינן אלא תוספת דוקא וכן עיקר וכ"ה מסקנת התוס' שם דא"צ תוספת אלא ביו"כ כהרמב"ם וז"ש וב"ה מתירין עם השמש ותנן בפ"ב דשבת ל"ד א' ספק חשיכה אין מעשרין כו' אבל ודאי מצוה להוסיף וזהו התקיעות שהיו:

 

And, also by the פרי מגדים, can be used for the Dvar Torah at your Shabbos Seuda!

תיבת גמא פרשת ויקהל

א) ……. וע"כ לתוספת שבת אתא, והיינו קודם ביה"ש, דביה"ש בלא"ה ספיקו מן התורה לחומרא, וקודם ביה"ש שיעור מה, עי' תוס' ביצה דאף עשה אין דוחה וכ"ש י"ט עשה ול"ת דלא דחיא, משא"כ להר"מ ז"ל עכ"פ קודם ביה"ש לית ליה תוספת שבת, וא"כ למה לי מושבות דאין מיתת ב"ד דוחה שבת כדאמרן, ומש"ה לשיטתיה מוכח שפיר דגזירת הכתוב דאין עונשין שום עונש בשבת אף שאין בו חילול שבת, ועיין מג"א או"ח של"ט אות ג' ופריי שם, וער"מ בפתיחה להלכות שבת שלא לענוש בשבת, ועל כרחך אף בלא חילול, דאל"כ אין למנות חלקי המצוה למצוה בפ"ע, וא"ש לשיטתיה וכדכתיבנא…..

 

תיבת גמא פרשת כי תשא

ב) ששת ימים תעשה מלאכה כו' [לה, ב] הר"מ ז"ל לא כתב תוספ"ת שבת אי הוה ד"ת או לאו, והנה לשיטתיה כל ספק מן התורה שריא בין השמשות, היה מותר מן התורה אי לאו משום תוספת שבת, ודי בכך, והא כתב דביה"ש אסור, וא"צ להקדים יותר מביה"ש לדידיה.

 

BTW – the Rosh records that the Raavad also holds that ‘Tosefes’ is in fact “Bain HaShemashos”:

תוספות הרא"ש מסכת מועד קטן דף ד עמוד א

מה שבת בראשית היא אסורה ולפניה ולאחריה מותר. הק' הראב"ד מהא דאמרינן במסכת יומא (פ"א ב') ועניתם את נפשותיכם בתשעה מלמד שהוא מתחיל ומתענה מבעוד יום מכאן שמוסיפין מחול על הקודש שבתות מנין ת"ל תשבתו, ותירץ דהאי תוספת שמוסיפין מחול על הקודש אינו אלא בין השמשות שלהן שהוא אסור וצריך להפסיק מעט קודם בין השמשות (שלהן שהוא אסור) כדי שלא יכנס לבית הספק אבל מן הודאי ושלא מחמת הספק לא אסרינן ליה ואילו הכא הוה אסרינן מעיקרא ואתא איהו ושרא.

 

 

Rav Ovadiah sums up in detail as is his way:

שו"ת יביע אומר חלק ה - אורח חיים סימן כא

לכבוד ידידי הרב הגאון המפורסם בנש"ק חכו ממתקים וכולו מחמדים כמהר"ר אהרן שוויכה שליט"א חבר הרבנות הראשית לתל אביב יפו. אחרי עתרת החיים והשלום וכט"ס. אגרתו המעולפת ספירים קבלתי לנכון, ובדבר הערתו בענין תוספת שבת מחול על הקדש בערב שבת, שנהגו בירושלים להדליק הנרות ולקבל שבת ארבעים דקות לפני השקיעה, והו"ל כדברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור שאי אתה רשאי להתירן בפניהם, וכדקי"ל ביו"ד (סי' ריד ס"א). ושם בסעיף ב: קבלת הרבים חלה עליהם ועל זרעם, ואפילו בדברים שלא קבלו עליהם בני העיר בהסכמה, אלא שנוהגים כן מעצמם לעשות גדר וסייג לתורה, וכן הבאים מחוץ לעיר לדור שם הרי הם כאנשי העיר, וחייבים לעשות כתקנתם. ובאמת שהדבר קשה לנהוג כן בימות החורף הקצרים. [וגם אני בעניותי בספרי יביע אומר ח"ב (חאו"ח ס"ס כא) כתבתי בפשיטות שאין צורך להחמיר כמנהג זה כלל, כי די בתוספת זמן כל שהוא, לקיים מצות תוספת מחול על הקדש]. ואיעבור פרשתא דא ואתנייה בס"ד. 

 א. ביומא (פא:), ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב, מכאן שמוסיפין מחול על הקדש, אין לי אלא בכניסתו, ביציאתו מנין, ת"ל מערב עד ערב, אין לי אלא יוהכ"פ, שבתות מנין ת"ל תשבתו, ימים טובים מנין ת"ל שבתכם, כל מקום שנאמר שבות מוסיפין מחול על הקדש. ע"כ. והרמב"ם (פ"ה מה' שבת ה"ג) כ' שצריך להדליק קודם שקיעת החמה. וכ' מרן הכסף משנה, רבינו לא הזכיר פה דין תוספת מחול על הקדש, וכתב הרב המגיד בפ"א מה' שביתת עשור, דטעמא משום דלית ליה תוספת דבר תורה, אלא לגבי עינוי יוהכ"פ בלבד, דס"ל דהלכה כמ"ד דדריש לקראי לדרשא אחרינא, שכל האוכל בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי, עכ"ל. ומשמע לי דדבר תורה שכתב לאו דוקא, דמדרבנן נמי לית ליה תוספת שאל"כ לא הו"ל להשמיטו. עכ"ל מרן הכ"מ. וכ"כ בבית יוסף (סי' רסא). ע"ש. ובמ"ק (ד) אמרינן דר"ג ובית דינו שנמנו על תוספת שביעית ובטלוה, ילפי בגז"ש, דכתיב הכא והיתה שבת הארץ לכם, וילפינן משבת בראשית, מה להלן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין אף כאן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין. וכ"ה בירושלמי (רפ"ק דשביעית). ומוכח דלר"ג וב"ד אין דין תוספת בשבת כלל, וכ"כ התוס' ר"ה (ט סע"א). ע"ש. ואפשר שהרמב"ם ז"ל סמך על זה, ומש"ה פסק כן. (והתוס' מ"ק ד תירצו דההיא תוספת פורתא בשבת לא קא חשיב, כיון דלא הוי אלא כל שהוא, וכי ההוא שיעורא יודה ר"ג שצריך להוסיף בשביעית). ובשו"ת הרדב"ז ח"ב (בלשונות הרמב"ם סי' קיג ורסח) האריך לסתור ד' מרן בזה, והעלה שאף הרמב"ם מודה שיש דין תוספת לשבת, ומה שלא הביא ד"ז בהלכות שבת מפני שהתלמוד קבע ד"ז לענין יוהכ"פ, וכ"ש לענין שבת שזה בכרת וזה בסקילה. וה"ה לענין יו"ט שאין בין שבת ליו"ט וכו'. עכת"ד. וכ"כ בשו"ת זרע אמת ח"א (סי' לג). ע"ש. אבל הרב נהר שלום (סי' תר) כ' בפשיטות כד' מרן, שלד' הרמב"ם אין שום תוספת לשבת אפילו מדרבנן ע"ש. והנה בביצה (ל) אמרינן, דאע"ג דתוספת יוהכ"פ דאורייתא, הני נשי אכלי ושתו עד שחשכה ולא אמרינן להו ולא מידי, דמוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין. וכ' הר"ן שם, ה"ג דאכלו ושתו עד שחשיכה, ולא עד שחשיכה ממש דאי הכי הרי מכניסין עצמן לספק יוהכ"פ עצמו אלא סמוך לחשכה קאמר. וכי תימא א"כ אמאי נמחה בהן, והא על כרחין מוסיפין קצת שהרי א"א לצמצם, תירצו שמכאן שתוספת עינוי של יוהכ"פ יש לו שיעור אלא דלא ידעינן ליה. ולי נראה שכיון שצותה תורה תוספת צריך להוסיף מחול על הקדש איזה זמן חוץ מן הזמן שהוא נזהר בו מן הספק, שאל"כ לא היה צריך להזהיר על תוספת. וזה על דעת מי שסובר דמאי דאמרינן ספקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא הוא. עכ"ל. והרא"ש בפסקיו (פ"ח דיומא סי' ח) כ' וז"ל: ותוספת זה צריך שיהא קודם בין השמשות, דאילו בין השמשות ספק יום ספק לילה הוא, ואם עשה מלאכה בשני ביה"ש בשוגג חייב חטאת (שבת לה:), ואינה נקראת תוספת, דבלאו ריבוי דקרא צריך לפרוש מספק, וגם ספק כרת יש בו, וכו', ותוספת זה לא נתברר שיעורו, וע"כ לאו תוספת כל דהו קאמר, דהא בביצה (ל) איתא דהני נשי אכלי ושתו עד אורתא ולא מחינן בהו, ומסתמא לא היו אוכלות לגמרי עד חשכה שאינן יכולות לצמצם, אלא פירשו קודם עיצומו של יום ומספיקו, אלא שבתוספת היו מזלזלות, אלמא דלא סגי בתוספת כל דהו, אלא שלא נתברר שיעורו. וצריך לפרוש קודם בין השמשות מעט. עכ"ל. (וכ"ה בתוס' ביצה ל). ובתוס' הרא"ש (מ"ק ד) כ' וז"ל: מה שבת בראשית היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין, הקשה הראב"ד מדאמרינן ביומא (פא), מכאן שמוסיפין מחול על הקדש, שבתות מנין ת"ל תשבתו. ותירץ דהאי תוספת שמוסיפין מחול על הקדש אינו אלא בין השמשות שלהן שהוא אסור, וצריך להפסיק מעט קודם ביה"ש כדי שלא יכנס לבית הספק. אבל מן הודאי ושלא מחמת הספק לא אסרינן ליה, ואילו הכא הוה אסרינן מעיקרא (גם מן הודאי), ואתא איהו ושרי. ע"כ. ומבואר שהראב"ד חולק עמ"ש הרא"ש והר"ן הנ"ל, שצריך לפרוש מן הודאי, שאילו מן הספק בלא"ה אסור ולא היה צריך להזהיר הכתוב על התוספת. ואילו הראב"ד נגידים ידבר ודעת שפתיו ברור מללו שא"צ לפרוש מן הודאי, ומה שהצריך לפרוש מעט קודם בין השמשות אינו אלא כדי שלא יכנס לבית הספק. ומשום שהר"ן כ' בסו"ד דהיינו על דעת מי שסובר דמ"ש ספקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא הוא, ולפ"ז לד' הראב"ד בהשגות (פ"י מה' כלאים הכ"ז) דספקא דאורייתא לחומרא אינו אלא מדרבנן. ע"ש. אה"נ שאין צורך לפרוש מן הספק דבר תורה, ובין השמשות כולל דין תוספת, וכמ"ש בראש דבריו דהאי תוספת אינו אלא בבין השמשות שלהן. (ולאפוקי מהרה"ג המו"ל בתוס' הרא"ש שם, שכ' בהערה ט' ע"ד הראב"ד, שכ"כ הרא"ש בפסקיו פ"ח דיומא. וכ' הר"ן ביצה ל שזה ע"ד מי שאומר דמ"ש ספקא דאו' לחומרא מדאורייתא הוא. ע"כ. וליתא. והרי זה כמבואר). והן אמת שמרן הכ"מ (ספ"ט מה' טומאת מת) הבין מד' הראב"ד בהשגות שם, דס"ל דסד"א לחומרא מה"ת, וכתב שהוא סותר עצמו למ"ש בהשגות (פ"י מה' כלאים) הנ"ל דסד"א לחומרא מדרבנן. אבל המעיין ישר יחזו פנימו שאין כאן סתירה בד' הראב"ד, וכל כוונת הראב"ד לחלוק רק על טעמו של הרמב"ם, שהרי מ"מ מדרבנן מיהא אסור, אלא התם ה"ט דהוי ס"ס מש"ה שרי לגמרי. וכן מצאתי להדיא בשו"ת מהראנ"ח (סי' סח) שכ"כ בדעת הראב"ד, ולעולם שהוא מודה בעיקר הדבר דסד"א לחומרא אינו אלא מדרבנן. ע"ש. וכ"כ מהר"ם בן חביב בסוף ס' שמות בארץ, בדין ספקא דאורייתא לחומרא. ע"ש. ולפ"ז ניחא מה שהשמיט הרמב"ם דין תוספת שבת ויו"ט, שהואיל והוא סובר דספקא דאורייתא לחומרא אינו אלא מדרבנן (וכמ"ש הרמב"ם בפ"י מה' כלאים הכ"ז, ובספ"ט מה' טומאת מת) א"כ אין צורך לתוספת שבת בזמן שהוא יום בודאי, אלא בבין השמשות, וכדברי הראב"ד הנ"ל. וכן ראיתי להגאון מהר"י טאייב בערך השלחן יו"ד (סי' סב סק"ו), דנפקא מינה ממחלוקת הפוסקים אם ספקא דאו' לחומרא מה"ת או מדרבנן, לענין תוספת שבת בזמן בין השמשות, דלמ"ד דהוי מדרבנן, די בתוספת בזמן ביה"ש כדי לאוסרו מה"ת בעשיית מלאכה, משא"כ למ"ד דהוי מה"ת צריך להוסיף מבעו"י קודם זמן ביה"ש. ע"ש. ותנא דמסייע ליה הוא הראב"ד הנ"ל. וכמ"ש ג"כ הר"ן שמה שצריך להוסיף מבעו"י היינו כמ"ד סד"א לחו' מה"ת. אלא דא"כ קשה שהרמב"ם (בפ"א משביתת עשור ה"ו), הביא דין תוספת יוהכ"פ לענין עינוי שצריך להוסיף מחול על הקדש, שנא' ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב, כלומר התחיל לצום ולהתענות מערב תשעה הסמוך לעשירי. ע"ש. ומשמע שבא לומר שצריך להתענות מבעו"י קודם זמן ביה"ש. וצ"ל דס"ל להרמב"ם דשאני הכא דקרא קאמר בתשעה לחודש בערב, שגם בודאי תשעה צריך להתחיל ולהתענות קודם שיהיה ספק עשירי. וכעין מ"ש (בסוטה כט) כל טהור יאכל בשר, טהור ודאי ולא ספק. אבל לגבי תוספת במלאכה אף בערב יוהכ"פ די להוסיף בבין השמשות. ובאמת שהפרי חדש (סי' תרח סוף ס"א) העיר עמ"ש הר"ן (ביצה ל) שזהו ע"ד מ"ד סד"א לחומרא מה"ת, כלומר, שלדעת הרמב"ם דסד"א לחו' מד"ס י"ל שהתוספת נכלל בזמן ביה"ש, ולא בעי להוסיף קודם זמן ביה"ש, ולפ"ז אפילו אם הנשים מושכות אכילתן בזמן ביה"ש לא מחינן בידייהו, ואינו נ"ל כן, דהכא ע"כ זמן תוספת הוי מקודם בין השמשות, משום דכתיב ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב, דהיינו שיתחיל מבעו"י. וכן הרמב"ם עצמו בפ"א מה' ש"ע הזכיר התוספת. וכן עיקר. ע"כ. ובאמת שד' הראב"ד מסייעים לסברת הר"ן שלמ"ד סד"א לחומרא מדרבנן, די בתוספת בזמן ביה"ש עצמו. וכ"ה דעת ר"י החסיד בס' חסידים (סי' רסב). שאפילו בביה"ש אמרינן מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים. ע"ש. [וס"ל כמ"ש התוס' כריתות (יז:) ד"ה מדסיפא, שחיוב אשם תלוי היינו בבין השמשות ביציאת השבת דאיקבע איסורא, ולא בביה"ש של כניסת השבת]. וכ"כ הקרבן נתנאל (רפ"ד דביצה אות ב) ובערך השלחן א"ח (סי' תרח סק"ב). ע"ש……ואכמ"ל יותר. 

 

'דרשי ה' זרע אברהם אוהבו המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא'

Good Shabbos

 

DW

 

 

Next Chabura:

3/14 -  55a – R’ Starkman

Topic

TBA

Mekoros

TBA

     Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

                       “Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

 

 

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule 

3/21 – off

3/28 - 55b - R’ Goldschmidt

4/4  – 56a – R’ Avis

4/11-  56b – Rosh Kollel

4/18 –5/2 – off

57a – R’ Epstein

5/16 - 57b – R’ Weiner

5/23  – 58a –R’ Noff

5/30 – 58b – R’ Starkman

6/6  – 59a – weiss

6/13 – off

6/20 - 59b – R’ Goldschmidt

6/27 - 60a - Rosh Kollel

7/4 – 60b – R’ Avis

7/11 –61a – R’ Epstein

7/18 – 61b – R’ Weiner

7/25 – 62a – Weiss

8/1  - 62b –R’ Noff

8/8 – 63a – R’ Starkman

 

 

[Weiss, David]

[Weiss, David]

[Weiss, David]

 

Next Chabura:

3/14 -  55a – R’ Starkman

Topic

TBA

Mekoros

TBA

    Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

                       “Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

 

 

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule 

3/21 – off

3/28 - 55b - R’ Goldschmidt

4/4  – 56a – R’ Avis

4/11-  56b – Rosh Kollel

4/18 –5/2 – off

5/9 57a – R’ Epstein

5/16 - 57b – R’ Weiner

5/23  – 58a –R’ Noff

5/30 – 58b – R’ Starkman

6/6  – 59a – weiss

6/13 – off

6/20 - 59b – R’ Goldschmidt

6/27 - 60a - Rosh Kollel

7/4 – 60b – R’ Avis

7/11 –61a – R’ Epstein

7/18 – 61b – R’ Weiner

7/25 – 62a – Weiss

8/1  - 62b –R’ Noff

8/8 – 63a – R’ Starkman

 

 

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.
To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB598270E6C18F6E75A89F2329D45F2%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB5982DBCA92CDBF38F78C5591D4292%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

Due to circumstances beyond our control we need to cancel tonight – will resume 3/28 - 55b - R’ Goldschmidt

 

Freilichin Purim

 

DW

 

Next Chabura:

3/21 – off

Topic

TBA

Mekoros

TBA

    Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

                       “Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

 

 

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule 

3/28 - 55b - R’ Goldschmidt

To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB5982CDE893B4B7730EBCF7FAD4292%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

Chevra – an executive decision has been made to go to a daf a week starting on daf 58 – thru reaching Arvei Pesachim – see the updated schedule

Next Chabura:

3/28 - 55b - R’ Goldschmidt

Topic

TBA

Mekoros

TBA

                           Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

                                                            “Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

 

 

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule 

4/4  – 56a – R’ Avis

4/11-  56b – Rosh Kollel

4/18 –5/2 – off

5/9 57a – R’ Epstein

5/16 - 57b – R’ Weiner

5/23  – 58 –R’ Noff

5/30 – 59 – weiss

6/6  – 60 – R’ Starkman

6/13 – off

6/20 - 61 – R’ Goldschmidt

6/27 - 62 - Rosh Kollel

7/4 – 63 – R’ Avis

7/11 –64 – R’ Epstein

7/18 – 65 – R’ Weiner

7/25 – 66 – Weiss

8/1  - 67 –R’ Noff

8/8 – 68 – R’ Starkman

 

 

[Weiss, David]

.

[Weiss, David]

 

Chevra – an executive decision has been made to go to a daf a week starting on daf 58 – thru reaching Arvei Pesachim – see the updated schedule

Next Chabura:

4/4  – 56a – R’ Avis

 

Topic

TBA

Mekoros

TBA

                           Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

                                                            “Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

 

 

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule 

4/11-  56b – Rosh Kollel

[Weiss, David]

[Weiss, David]

[Weiss, David]

Chevra – due to circumstances beyond our control (multiple Simchas!) we are going on our “Pesach Break” – from now till 5/2 – Chag Kasher veSameach!

Next Chabura:

5/9 57a – R’ Epstein

Topic

TBA

Mekoros

TBA

                           Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

                                                            “Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

 

 

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule 

5/16 - 57b – R’ Weiner

[Weiss, David]

I was reminded that Thursday is the Zeffren Simcha – looks like we will need to push everyone forward one week -  and cancel 5/9 – I will fix the calendar when I get a chance

[Weiss, David]

Next Chabura:

5/16 57a – R’ Epstein

Topic

TBA

Mekoros

TBA

                           Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

                                                            “Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

 

 

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule 

5/23 - 57b – R’ Weiner

5/30  – 58 –R’ Noff

6/6  – 59 – weiss

6/13 – off

6/20 – 60 – R’ Shtarkman

6/27 - 61 – R’ Goldschmidt

7/4 - 62 - Rosh Kollel

7/11 – 63 – R’ Avis

7/18 –64 – R’ Epstein

7/25 – 65 – R’ Weiner

8/1  – 66 – Weiss

8/8 - 67 –R’ Noff

 

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB59827570D48428263F3F7307D41C2%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

[Weiss, David]

Next Chabura:

5/23 57b – R’ Weiner

Topic

קריאת שמע  inברוך שם כבוד מלכותוwhy we include

Mekoros

TBA

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

 

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

 

5/30 – 58/59 – weiss

6/6  – 60 – R’ Shtarkman

[Steven Weiner]

Attached are a few mekoros to review and think over in preparation for this week's Chaburah, if you have a chance.  We are returning to a sugya on 56a, building on what R. Avis learned with us before Pesach.

Steven

--

You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB5982B080AA158013B12CF91CD4EA2%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Steven Weiner]

See you tonight!

[Weiss, David]

 

Next Chabura:

5/30 58/59 – weiss

Topic

גדר מצות אכילת הקרבנות

Mekoros

Below

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

I could use your input!!!!!!!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נט עמוד א

……תנו רבנן: אין לך דבר שקודם לתמיד של שחר אלא קטרת בלבד, שנאמר בה 'בבקר בבקר' ויוקדם קטרת, דבר שנאמר בו 'בבקר בבקר' דכתיב 'והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר', לדבר שלא נאמר בו אלא 'בקר' אחד. ואין לך דבר שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא קטרת, ונרות, ופסח, ומחוסר כפורים בערב הפסח שטובל שנית ואוכל את פסחו לערב. רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר: אף מחוסר כפורים בשאר ימות השנה, שטובל ואוכל בקדשים לערב. בשלמא לתנא קמא: יבא עשה דפסח שיש בו כרת, וידחה עשה דהשלמה שאין בו כרת. אלא לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא, מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה? - אמר רבינא אמר רב חסדא: הכא בחטאת העוף עסקינן, שאין למזבח אלא דמה. רב פפא אמר: אפילו תימא בחטאת בהמה, מעלה ומלינה בראשו של מזבח…….

 

רש"י מסכת פסחים דף נט עמוד א

ומחוסר כפורים - כגון מצורע או זב ששכח ולא הביא כפרתו קודם לתמיד, ואם לא יביאנה - לא יאכל פסח, דמחוסר כפורים אסור בקדשים, וענוש כרת. שטובל - ואף על פי שטבל אתמול בשביעי שלו צריך לטבול אחר שהביא כפרתו, דתנן בחומר בקודש (כא, א): האונן והמחוסר כפורים צריכים טבילה לקודש. בשאר ימות השנה - אם הביא שלמי נדבה קודם התמיד, והוא היה מחוסר כפורים, ואם לא יביא כפרתו לא יאכל את שלמיו, דכתיב 'ואכלו אותם אשר כופר בהם', אלמא: אכילת קדשים עשה היא, בין הנאכלים לכהנים בין הנאכלים לישראל. דהשלמה - עליה השלם, האי עשה (דהשלמה) +מסורת הש"ס: [דאכילת קדשים]+ מהאי עשה (דאכילת קדשים) +מסורת הש"ס: [דהשלמה]+. הכא - דקאמר ר' ישמעאל אף מחוסר כפורים במצורע עני קאמר, שמביא חטאת העוף ונאכלת לכהנים, ואין בה הקטרה, ועשה דהשלמה גבי הקטרה כתיב, וטהרה של מחוסרי כפרה תלויה בחטאת, כדכתיב (ויקרא יב) והקריבו לפני ה' וכפר עליה ובחטאת קאי ביולדת. מעלה ומלינה בראש המזבח - כדכתיב והקריבו לפני ה' וכפר עליה ולמחר יקטירנה לאחר תמיד של שחר, ולינה אינה פוסלת בראש המזבח, כדאמר בזבחים בפרק המזבח מקדש (פז, א) לדברי הכל דלא ירדו.

 

השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שכחת העשין

לבד ראה זה מצאתי מצות שכח אותן הרב ממצות עשה

מצוה ראשונה שנצטוינו לאכול מעשר שני ובכורות בירושלם לפני האל יתעלה והוא אמרו (פ' ראה יד) 'ואכלת לפני י"י אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך'. וזו מצוה מן המצות היא גדולה מאד שנתן בה טעם (שם) למען תלמד ליראה. ואמרו (ספרי) מגיד שמעשר שני מביא את האדם לידי תלמוד תורה. וצוה בה עוד (שם) ושמחת אתה וביתך. ואני תמה על הרב בזו. ואם אולי היה דעתו שאינן אלא למנוע אכילתן חוץ לירושלם והוא הלאו שמנאו הרב במצות קמ"א שלא לאכול מעשר שני חוץ לירושלם, והלא הוא ז"ל המונה לאוין מכלל עשה בחשבון מצות עשה (ערמב"ן שרש ו). ועוד שזו באמת מצוה קבועה. ובגמר פסחים (נט א) אמרו ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר אף מחוסר כיפורים בשאר ימות השנה שטובל ואוכל בקדשים לערב, יאמר שמקריב לאחר תמיד שלבין הערבים כדי שיאכל בקדשים, והקשו עליו מכדי האי עשה והאי עשה מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה. נתבאר כי אכילת הקדשים לבעלים ולראוי לאוכלן עשה. וכמו שהוא עשה לכהנים בחטאות ובאשמות [מ"ע פט] כך הוא לבעלים בחלק הראוי להם. וכבר זכרה בעל ההלכות [אות קכו - ז] אמר לאכול קדשים ומעשר שני בירושלם. והנראה שהן נמנות שתים: 

 

ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה פט

והמצוה הפ"ט היא שצוה הכהנים לאכול בשר קדשים, כלומר החטאת והאשם שהם קדשי קדשים (צו ו - ז), והוא אמרו יתעלה (תצוה כט) 'ואכלו אותם אשר כופר בהם'. ולשון ספרא מנין שאכילת קדשים כפרה לישראל תלמוד לומר 'ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני י"י '[שמיני י יז] הא כיצד הכהנים אוכלים וישראל מתכפרין. ומתנאי מצוה זו שזאת האכילה שהיא מצוה אמנם תהיה ליום ולילה עד חצות (איזהו מקומן נג א, נד ב) ואחר כך תיאסר אכילת החטאת ההיא או האשם אמנם תהיה אכילתם מצוה בזמן המוגבל. ומבואר הוא (צו שם) שמצוה זו מיוחדת בזכרי הכהנים ואין הנשים חייבות בה. כי קדשי הקדשים שבא בהם זה הכתוב לא תאכלנה אותם הנשים. אמנם שאר הקדשים כלומר קדשים קלים הנה הם ייאכלו לשני ימים ולילה אחד, זולת תודה ואיל נזיר שהם ליום ולילה עד חצות ואע"פ שהם קדשים קלים, ותאכלנה הנשים גם כן אלו הקדשים הקלים (שם נה א, נו ב). ואכילתם גם כן היא נגררת אחר המצוה. וכן גם כן התרומה הנה אכילתה נגררת אחר המצוה. אבל אין אכילת קדשים קלים ותרומה כמו אכילת בשר חטאת ואשם. שאכילת הבשר הזה מן החטאת ומן האשם בה תשלם כפרת המתכפר כמו שבארנו ובו בא לשון הציווי באכילה, מה שלא בא לא בקדשים קלים ולא בתרומה, ולפיכך היא נגררת במצוה והאוכל אותה עושה מצוה. ולשון ספרא 'עבודת מתנה אתן את כהונתכם' (במדבר יח, ז) לעשות אכילת קדשים בגבולין כעבודת מקדש במקדש מה עבודת מקדש במקדש מקדש ידיו ואחר כך עובד אף אכילת קדשים בגבולין מקדש ידיו ואחר כך אוכל. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במקומות מזבחים:  

[Weiss, David]

We are going to be down a few people – so need everyone to try and attend.

 

 

Next Chabura:

5/30 58/59 – weiss

Topic

גדר מצות אכילת הקרבנות

Mekoros

Below – full chabura – hopefully soon

[Weiss, David]

 

Next Chabura:

6/6  59 – weiss

Topic

גדר מצות אכילת הקרבנות

Mekoros

Below

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נט עמוד א

……תנו רבנן: אין לך דבר שקודם לתמיד של שחר אלא קטרת בלבד, שנאמר בה 'בבקר בבקר' ויוקדם קטרת, דבר שנאמר בו 'בבקר בבקר' דכתיב 'והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר', לדבר שלא נאמר בו אלא 'בקר' אחד. ואין לך דבר שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא קטרת, ונרות, ופסח, ומחוסר כפורים בערב הפסח שטובל שנית ואוכל את פסחו לערב. רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר: אף מחוסר כפורים בשאר ימות השנה, שטובל ואוכל בקדשים לערב. בשלמא לתנא קמא: יבא עשה דפסח שיש בו כרת, וידחה עשה דהשלמה שאין בו כרת. אלא לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא, מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה? - אמר רבינא אמר רב חסדא: הכא בחטאת העוף עסקינן, שאין למזבח אלא דמה. רב פפא אמר: אפילו תימא בחטאת בהמה, מעלה ומלינה בראשו של מזבח…….

 

רש"י מסכת פסחים דף נט עמוד א

ומחוסר כפורים - כגון מצורע או זב ששכח ולא הביא כפרתו קודם לתמיד, ואם לא יביאנה - לא יאכל פסח, דמחוסר כפורים אסור בקדשים, וענוש כרת. שטובל - ואף על פי שטבל אתמול בשביעי שלו צריך לטבול אחר שהביא כפרתו, דתנן בחומר בקודש (כא, א): האונן והמחוסר כפורים צריכים טבילה לקודש. בשאר ימות השנה - אם הביא שלמי נדבה קודם התמיד, והוא היה מחוסר כפורים, ואם לא יביא כפרתו לא יאכל את שלמיו, דכתיב 'ואכלו אותם אשר כופר בהם', אלמא: אכילת קדשים עשה היא, בין הנאכלים לכהנים בין הנאכלים לישראל. דהשלמה - עליה השלם, האי עשה (דהשלמה) +מסורת הש"ס: [דאכילת קדשים]+ מהאי עשה (דאכילת קדשים) +מסורת הש"ס: [דהשלמה]+. הכא - דקאמר ר' ישמעאל אף מחוסר כפורים במצורע עני קאמר, שמביא חטאת העוף ונאכלת לכהנים, ואין בה הקטרה, ועשה דהשלמה גבי הקטרה כתיב, וטהרה של מחוסרי כפרה תלויה בחטאת, כדכתיב (ויקרא יב) והקריבו לפני ה' וכפר עליה ובחטאת קאי ביולדת. מעלה ומלינה בראש המזבח - כדכתיב והקריבו לפני ה' וכפר עליה ולמחר יקטירנה לאחר תמיד של שחר, ולינה אינה פוסלת בראש המזבח, כדאמר בזבחים בפרק המזבח מקדש (פז, א) לדברי הכל דלא ירדו.

 

השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שכחת העשין

לבד ראה זה מצאתי מצות שכח אותן הרב ממצות עשה

מצוה ראשונה שנצטוינו לאכול מעשר שני ובכורות בירושלם לפני האל יתעלה והוא אמרו (פ' ראה יד) 'ואכלת לפני י"י אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך'. וזו מצוה מן המצות היא גדולה מאד שנתן בה טעם (שם) למען תלמד ליראה. ואמרו (ספרי) מגיד שמעשר שני מביא את האדם לידי תלמוד תורה. וצוה בה עוד (שם) ושמחת אתה וביתך. ואני תמה על הרב בזו. ואם אולי היה דעתו שאינן אלא למנוע אכילתן חוץ לירושלם והוא הלאו שמנאו הרב במצות קמ"א שלא לאכול מעשר שני חוץ לירושלם, והלא הוא ז"ל המונה לאוין מכלל עשה בחשבון מצות עשה (ערמב"ן שרש ו). ועוד שזו באמת מצוה קבועה. ובגמר פסחים (נט א) אמרו ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר אף מחוסר כיפורים בשאר ימות השנה שטובל ואוכל בקדשים לערב, יאמר שמקריב לאחר תמיד שלבין הערבים כדי שיאכל בקדשים, והקשו עליו מכדי האי עשה והאי עשה מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה. נתבאר כי אכילת הקדשים לבעלים ולראוי לאוכלן עשה. וכמו שהוא עשה לכהנים בחטאות ובאשמות [מ"ע פט] כך הוא לבעלים בחלק הראוי להם. וכבר זכרה בעל ההלכות [אות קכו - ז] אמר לאכול קדשים ומעשר שני בירושלם. והנראה שהן נמנות שתים: 

 

ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה פט

והמצוה הפ"ט היא שצוה הכהנים לאכול בשר קדשים, כלומר החטאת והאשם שהם קדשי קדשים (צו ו - ז), והוא אמרו יתעלה (תצוה כט) 'ואכלו אותם אשר כופר בהם'. ולשון ספרא מנין שאכילת קדשים כפרה לישראל תלמוד לומר 'ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני י"י '[שמיני י יז] הא כיצד הכהנים אוכלים וישראל מתכפרין. ומתנאי מצוה זו שזאת האכילה שהיא מצוה אמנם תהיה ליום ולילה עד חצות (איזהו מקומן נג א, נד ב) ואחר כך תיאסר אכילת החטאת ההיא או האשם אמנם תהיה אכילתם מצוה בזמן המוגבל. ומבואר הוא (צו שם) שמצוה זו מיוחדת בזכרי הכהנים ואין הנשים חייבות בה. כי קדשי הקדשים שבא בהם זה הכתוב לא תאכלנה אותם הנשים. אמנם שאר הקדשים כלומר קדשים קלים הנה הם ייאכלו לשני ימים ולילה אחד, זולת תודה ואיל נזיר שהם ליום ולילה עד חצות ואע"פ שהם קדשים קלים, ותאכלנה הנשים גם כן אלו הקדשים הקלים (שם נה א, נו ב). ואכילתם גם כן היא נגררת אחר המצוה. וכן גם כן התרומה הנה אכילתה נגררת אחר המצוה. אבל אין אכילת קדשים קלים ותרומה כמו אכילת בשר חטאת ואשם. שאכילת הבשר הזה מן החטאת ומן האשם בה תשלם כפרת המתכפר כמו שבארנו ובו בא לשון הציווי באכילה, מה שלא בא לא בקדשים קלים ולא בתרומה, ולפיכך היא נגררת במצוה והאוכל אותה עושה מצוה. ולשון ספרא 'עבודת מתנה אתן את כהונתכם' (במדבר יח, ז) לעשות אכילת קדשים בגבולין כעבודת מקדש במקדש מה עבודת מקדש במקדש מקדש ידיו ואחר כך עובד אף אכילת קדשים בגבולין מקדש ידיו ואחר כך אוכל. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במקומות מזבחים:  

 

 

Schedule:

6/6  – 59 – weiss

6/13 – off

6/20 – 60 - R’ Shtarkman

6/27 – 61 – R’ Goldschmidt

7/4 – 62 - Rosh Kollel

7/11 –63 – R’ Avis

7/18 –64 – R’ Epstein

7/25 – 65 – R’ Weiner

8/1 -66 – Weiss

 

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB5982B318769F2C3B2A774965D4F32%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

[Weiss, David]

To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB59820575744E69DFB92733B7D4FF2%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

 

 

Next Chabura:

6/6  59 – weiss

Topic

גדר מצות אכילת הקרבנות

Mekoros

Full Chabura attached

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

 

Schedule:

6/13 – off

6/20 – 60 - R’ Shtarkman

6/27 – 61 – R’ Goldschmidt

7/4 – 62 - Rosh Kollel

7/11 –63 – R’ Avis

7/18 –64 – R’ Epstein

7/25 – 65 – R’ Weiner

8/1 -66 – Weiss

 

[Weiss, David]

Next Chabura:

6/20 – 60 - weiss

Topic

גדר מצות אכילת הקרבנות

Part 2 the exciting conclusion!!!!!!!!!!!!!!!!!

Mekoros

As per last week and see below 2 new ones

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

ספר המצוות לרמב"ם שורש יב

השרש השנים עשר שאין ראוי למנות חלקי מלאכה מן המלאכות שבא הצווי בעשייתה כל חלק וחלק בפני עצמו: ידוע שאנחנו פעמים נצטוינו על מעשה אחד מן המעשים ואחר כן יתחיל הכתוב לבאר איכות המעשה ההוא ויבאר השם שזכר ויאמר על מה הוא כולל. אם כן אין ראוי שיימנה כל צווי שבא באותו הבאור מצוה בפני עצמה. כמו אמרו (ר"פ תרומ') ועשו לי מקדש שזה מצות עשה אחת (ע' כ) מכלל המצות והוא שיהיה לנו בית מוכן יבאו אליו ויחוגו ובו תהיה ההקרבה ובו יהיה הקבוץ במועדים. ואחר כן בא לתאר חלקיו ואיך ייעשו. ואין ראוי שיימנה כל מה שאמר בו 'ועשית' 'ועשית' מצוה בפני עצמה. ועל זה הדרך בעצמו ילך הענין בקרבנות הנזכרים בויקרא. וזה כי המצוה האחת היא כלל המלאכה המתוארה בכל מין ומין ממיני הקרבנות. והמשל בזה העולה. הנה אנחנו נצטוינו שתהיה מלאכת העולה כך והיא שישחטה ויפשיטה וינתחה ויזרוק דמה על תואר כך ויקריב חלבה ואחר כך ישרוף כל בשרה (ויקרא א), עם שיעור כך מסולת בלולה בשמן ושיעור כך מיין (שלח טו) והם הנסכים, ושיהיה עורה לכהן שיקריבנה (צו ז). והמלאכה הזאת בכללה היא מצות עשה אחת (סג) והיא תורת העולה. כי כמו זאת המלאכה חייבה התורה שתיעשה כל עולה. וכמו כן היא מלאכת החטאת כלה, מזביחתה והפשטתה והקרבת מה שיקרב ממנה (ויקרא ד) ורחיצת הכלים שיזה מדמה עליהם ורחיצת הכלים שתבושל בהם או שבירתם (צו ו), הכל היא תורת החטאת והיא מצוה אחת (ע' סד). וכן תורת האשם (צו ז) מצוה אחת (ע' סה). ותורת זבח השלמים גם כן. והיותו על תודה בלחם או בבלתי לחם ולקיחת הכהן ממנו חזה ושוק והנפתו (שם) הכל מכלל מלאכת זבח השלמים והיא מצוה אחת (ע' סו). ואלו הן כלל מיני הקרבנות שכולל חיובן ליחיד וצבור, )זולת האשם שהוא קרבן יחיד לעולם כמו שבארנו בפתיחת סדר קדשים(. וזה הסדר מן המלאכות היא מצוה ואין ראוי למנות כל חלק וחלק מחלקי המלאכה מצוה, אלא אם שם צוויין כוללים מיני הקרבנות כלם ולא יתייחדו במין זולת מין מהם שאז ראוי שיימנה כל צווי מהם למצוה בפני עצמה לפי שאינו אז[1] חלק מחלקי מלאכת הקרבן מהקרבנות. וזה כמו הזהירו ית' מהקריב בעל מום (ל"ת צא - ה) או צוותו שיהיה תמים וצוותו שיהיה בלתי מחוסר זמן והוא אמרו (אמור כב) ומיום השמיני והלאה וצוותו שימלח כל קרבן והוא אמרו (ויקר' ב') על כל קרבנך תקריב מלח (ע' ס - סב). והזהירו מהשביתו כאמרו (שם, ל"ת צט) ולא תשבית מלח. וצוותו לאכול מה שייאכל ממנו (ע' פח - ט). שכל אחד מאלו הצוויין הוא מצוה בפני עצמה. כי הם אין מהם גם אחד חלק מחלקי המצוה מכל מלאכת קרבן מיוחד אבל צוויין כוללים כל קרבן כמו שנבאר במנותנו אותם…….ובעבור שנעלם מזולתנו השרש הזה ולא הרגישו אליו כלל ולא השיגו אותו עד הגיעו שימנו מצות בפני עצמן יציקות ובלילות פתיתות מליחות הגשות תנופות וקמיצות והקטרות. ולא ידעו כי אלו כולם חלקי מלאכת המנחה. וזה כי אנחנו נצטוינו (שם) שנקריב מנחה ואחר כן בא לבאר זה השם על אי זה דבר נופל והיא תורת המנחה ואמר שהיא תהיה מן הסולת או מן הלחם העשוי על תואר כך או תואר כך כלומר מחבת או מרחשת או מאפה תנור ויובלל בשמן על שיעור כך ויעשה אותו פתים ויושם עליו מלח ולבונה ויגיש ויניף ויקמוץ ממנו ויקטיר על הפנים שבארנו ופרשנו במקומו במסכת מנחות. ואלו כלם הם חלקי מלאכה ועל הדבר העשוי על התואר הזה כלו יפול שם מנחה. אם כן המצוה היא הצווי שצונו שתהיה מלאכת הקרבן הלחם או הסולת שנקריבהו על הסדר הזה כלו (ע' סז). ודמיון אלו הדברים במצות מנחה, כלומר היציקה והבלילה והפתיתה והמליחה והתנופה וההגשה והקמיצה וההקטרה, דמיון אמרו יתעלה בחליצה (ס"פ תצא) וחלצה נעלו וירקה בפניו וענתה ואמרה. וכמו שמצות חליצה אחת ולא נמנה חליצה ורקיקה וקריאה אחר שהמקובץ מהם הוא מלאכת החליצה והיא מצוה אחת (ע' ריז) כמו כן לא יימנה ויצקת עליה שמן ושמת עליה לבונה במלח תמלח (ויקרא ב) והניף (אמור כג, נשא ה) והגיש וקמץ והקטיר (ויקרא ב). וזה לא ייעלם אלא למי שיקח הדברים בתחלת מחשבה ולא ישים בהם עיון שכלו כמו שאמרו עליהם השלום (עי' שבת קל ב ונדה נג ב) אגב שטפיה אמרה. כלומר בלי השתדלות אלא בתחלת ענין שעלה במחשבתו נאמר. וזה השרש באר לנו צווי הקרבנות כלם ואיך ראוי שיימנו עד שלא יתחדש בו דבר מן הטעות ולא ערבוב כלל כמו שאבאר במנינן בעזרת האל

 

רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ז הלכה א

מצות עשה לעשות החטאות כמצותן האמורה בתורה, וכיצד מעשה חטאת הנאכלת, שוחט ונותן הדם כמו שביארנו, ומפשיטה ומפריש האימורים ומולחן וזורקן על גבי האשים, ואם רצה ליתן את האימורין בכלי כשמוליכן למזבח נותן ושאר בשרה נאכל לזכרי כהונה בעזרה. 

 

 

Schedule – new schedule soon:

6/27 – 61 – R’ Goldschmidt

7/4 – 62 - Rosh Kollel

7/11 –63 – R’ Avis

7/18 –64 – R’ Epstein

7/25 – 65 – R’ Weiner

8/1 -66 – Weiss

---

[1] I.e. ‘just’ a detail WITHIN a given type of קרבן  (which would not be counted individually).

[Weiss, David]

[Weiss, David]

 

Next Chabura:

6/20 – 60 - weiss

Topic

גדר מצות אכילת הקרבנות

Part 2 the exciting conclusion!!!!!!!!!!!!!!!!!

Mekoros

Full Chabura attached

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

 

Schedule – new schedule soon:

6/27 – 61 – R’ Goldschmidt

7/4 – 62 - Rosh Kollel

7/11 –63 – R’ Avis

7/18 –64 – R’ Epstein

7/25 – 65 – R’ Weiner

8/1 -66 – Weiss

[Weiss, David]

 

Next Chabura:

6/27 – 61 – R’ Goldschmidt

Topic

TBA

Mekoros

TBA

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

 

Schedule – new schedule soon:

7/4 – 62 - Rosh Kollel

7/11 –63 – R’ Avis

7/18 –64 – R’ Epstein

7/25 – 65 – R’ Weiner

8/1 -66 – Weiss

---

---

--

You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB5982EF1783F2F14319EA5C44D4C82%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

[Weiss, David]

Next Chabura:

7/4 – 62 - Rosh Kollel

Topic

TBA

Mekoros

TBA

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

 

Schedule – new schedule soon:

7/11 –63 – R’ Avis

 

7/18 –64 – R’ Epstein

 

7/25 – 65 – R’ Weiner

 

8/1 -66 – Weiss

 

8/9 – 67 - R’ Shtarkman

 

8/15 – 8/29 - off

 

9/5 – 68 - R’ Goldschmidt

 

9/12 – 69 – R’ Avis

 

9/19 – 70 -  Rosh Kollel

 

9/26 – 71 -R’ Epstein

 

10/3 – 10/24 -off

 

10/31 – 72 – R’ Weiner

 

11/7 – 73 - weiss

[Weiss, David]

NOT TO BE MISSED!!!!!!!!!

[Weiss, David]

Next Chabura:

7/11 – 63 – R’ Avis

Topic

TBA

Mekoros

TBA

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

 

Schedule – new schedule soon:

7/18 –64 – R’ Epstein

[Weiss, David]

[Weiss, David]

 

Next Chabura:

7/18 –64 – R’ Epstein

[Weiss, David]

[Weiss, David]

Next Chabura:

7/18 –64 – R’ Epstein

Topic

לא תשחט על חמץ דם זבחי

[Weiss, David]

 

Next Chabura:

7/25 – 65 – R’ Weiner

Topic

בענין אין הזאה דוחה שבת

 

Sources: compare Rashi הזאה תוכיח שהיא מצוה against Rambam hilchos Korban Pesach 6:6.

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

 

Schedule – new schedule soon:

8/1 -66 – Weiss

[Weiss, David]

[Weiss, David]

Rabbossai – I have been priviledged to be able to take on a role – in a new fund raising effort to keep Torah thriving at the Kollel – This is not a solicitation for a donation – rather I am asking you to serve as “ambassadors” to help in this effort – it’s a “crowdfunding campaign” – I don’t believe it will be a major commitment of time – very doable – This is the initial message to all of you:

 

We are excited to announce that Philadelphia Community Kollel is launching a modest crowdfunding campaign to raise $180,000 on August 6-7, and we want to involve the entire community. We are not asking for donations at this time. Rather, we would love for you to join a 15-minute Zoom call next week to learn more about how you can be part of this initiative. Can we count on you to join us?

The meeting tentatively is scheduled for  Wednesday night July 31 from 7:45-8:00 pm we will inform everyone of exact date and time when it is confirmed.

 

The basic idea would be to have as many ambassadors as possible agree (again qouting what I was given by the Kollel) That we “Can count on you to take a page with a goal of raising $1,000, $1,800, $2,500, or any amount you are comfortable with. We will be sending you everything you need, a link to your page and a script you can use when contacting your family and friends. Thank you for your support.”

 

I am asking that you all agree to help – again this EMAIL is not a direct solicitation for any donation other than giving some time to help in the ‘crowdfunding’  - effort I encorage you to join this “Zoom Call” on Wednesday – PLEASE inform me if you can! I will also be trying to contact as many of you as I can by Phone (but I work all day – so if you can respond to this EMAIL – would be very helpful)

 

Thanks

DW

 

Next Chabura:

8/1 -66 – Weiss

Topic

מעמד קרבן הפסח

 

Mekoros

Below and attached

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סו עמוד א

……תנו רבנן: הלכה זו נתעלמה מבני בתירא. פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת, שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת אם לאו. אמרו: כלום יש אדם שיודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו? אמרו להם: אדם אחד יש שעלה מבבל, והלל הבבלי שמו, ששימש שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון ויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו. שלחו וקראו לו. אמרו לו: כלום אתה יודע אם הפסח דוחה את השבת אם לאו? אמר להם: וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את השבת? והלא הרבה יותר ממאתים פסחים יש לנו בשנה שדוחין את השבת. אמרו לו: מנין לך? אמר להם: נאמר 'מועדו' בפסח )במדבר ט:ב-ג( ונאמר 'במועדו' בתמיד )במדבר כח:ב(. מה מועדו האמור בתמיד - דוחה את השבת אף מועדו האמור בפסח - דוחה את השבת. ועוד, קל וחומר הוא: ומה תמיד שאין ענוש כרת דוחה את השבת, פסח שענוש כרת - אינו דין שדוחה את השבת. מיד הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם, והיה דורש כל היום כולו בהלכות הפסח. התחיל מקנטרן בדברים, אמר להן: מי גרם לכם שאעלה מבבל ואהיה נשיא עליכם - עצלות שהיתה בכם, שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון. אמרו לו: רבי, שכח ולא הביא סכין מערב שבת מהו? אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא, הנח להן לישראל אם אין נביאים הן - בני נביאים הן. למחר, מי שפסחו טלה - תוחבו בצמרו, מי שפסחו גדי - תוחבו בין קרניו. ראה מעשה ונזכר הלכה, ואמר: כך מקובלני מפי שמעיה ואבטליון…….. 

 

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ו הלכה א [דף לט עמוד א/עמוד ב] 

………..זו הלכה נעלמה מזקני בתירה פעם אחת חל ארבעה עשר להיות שבת ולא היו יודעין אם פסח דוחה את השב' אם לאו. אמרו יש כאן בבלי אחד והלל שמו ששימש את שמעיה ואבטליון יודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו. איפשר שיש ממנו תוחלת. שלחו וקראו לו אמרו לו שמעת מימיך כשחל י"ד להיות בשבת אם דוחה את השבת אם לאו. אמר להן וכי אין לנו אלא פסח אחד בלבד דוחה את השבת בכל שנה והלא כמה פסחים ידחו את השבת בכל שנה. אית תניי תני מאה אית תניי תני מאתים אית תניי תני ג' מאות מאן דאמר מאה תמידין מאן דאמר מאתים תמידין ומוספי שבתות מאן דאמר ג' מאות תמידין ומוספי שבתות של ימים טובים ושל ראשי חדשים ושל מועדות. אמרו לו כבר אמרנו שיש עמך תוחלת. התחיל דרוש להן מהיקש ומקל וחומר ומגזירה שוה.  מהיקש הואיל ותמיד קרבן ציבור ופסח קרבן ציבור. מה תמיד קרבן ציבור דוחה שבת אף פסח קרבן ציבור דוחה את השבת.  מקל וחומר מה אם תמיד שאין מחייבין על עשייתו כרת דוחה את השבת פסח שחייבין על עשייתו כרת אינו דין שידחה את השבת.  מגזירה שוה נאמר בתמיד [במדבר כח ב] במועדו ונאמר בפסח [שם ט ב] במועדו מה תמיד שנאמר בו במועדו דוחה את השבת אף פסח שנאמר בו במועדו דוחה את השבת. אמרו לו כבר אמרנו אם יש תוחלת מבבלי. היקש שאמר' יש לו תשובה. לא אם אמרת בתמיד שכן יש לו קיצבה תאמר בפסח שאין לו קיצבה. ק"ו שאמרת יש לו תשובה לא אם אמרת בתמיד שהוא קדשי קדשים תאמר בפסח שהוא קדשים קלין. גזירה שוה שאמרת שאין אדם דן גזירה שוה מעצמו. רבי יוסי בר רבי בון אמר בשם ר' אבא בר ממל אם בא אדם לדון אחר גזירה שוה מעצמו עושה את השרץ מטמא באהל. ואת המת מטמא בכעדשה דו דרש [ויקרא יא לב] בגד עור [במדבר לא כ] בגד עור לגזירה שוה. כך אם יהיה השרץ בידו של אדם אפילו טובל במי שילוח או במי בראשי' אין לו טהרה עולמית השליכו מידו מיד הוא טהור. ר' יוסה בי רבי בון בשם רבי בא בר ממל אדם דן גזירה שוה לקיים תלמודו ואין אדם דן גז"ש לבטל תלמודו. רבי יוסי בי רבי בון בשם ר' בא בר ממל אדם דן ק"ו לעצמו ואין אדם דן גזרה שוה לעצמו לפיכך משיבין מק"ו ואין מושיבין מגזרה שוה. אע"פ שהיה יושב ודורש להן כל היום לא קיבלו ממנו עד שאמר להן יבוא עלי כך שמעתי משמעיה ואבטליון כיון ששמעו ממנו כן עמדו ומינו אותו נשיא עליהן. כיון שמינו אותו נשיא עליהן התחיל מקנתרן בדברים ואומר מי גרם לכם לצרך לבבלי הזה לא על שלא שימשתם לשני גדולי עולם לשמעיה ואבטליון שהיו יושבין אצליכם כיון שקינתרם בדברים נעלמה הלכה ממנו. אמרו לו מה לעשות לעם ולא הביאו סכיניהם אמר להן הלכה זו שמעתי ושכחתי אלא הניחו לישראל אם אינן נביאים בני נביאים הן. מיד כל מי שהיה פסחו טלה היה תוחבה בגיזתו גדי היה קושרה בין קרניו נמצאו פסחיהן מביאין סכיניהם עמהן כיון שראה את המעשה נזכר את הלכה אמר כך שמעתי משמעיה ואבטליון…א"ר אבון והלא א"א לשני שביעית שיחול י"ד להיות בשבת. ולמה נתעלמה הלכה מהן כדי ליתן גדולה להלל……..

 

מרומי שדה מסכת פסחים דף סו עמוד א

נאמר מועדו בפסח ונאמר מועדו בתמיד כו'……….ועוד יש להקשות לפי מאי דאי' במס' שבת דף פ"ז ב' דעשר עטרות נטל אותו יום, יום ראשון דמלואים היה ביום א', א"כ היה הפסח שבמדבר בשבת…………..

 

שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן עט

…… וגם מה שמקשים אבני בתירה ששכחו ולא ידעו אי פסח דוחה שבת [פסחים ס"ו ע"א] הלא פסח גלגל היה בשבת כמבואר בסדר עולם דמייתי רא"ש פרק ערבי פסחים [סי' י"ג] ………….

 

Schedule

[Weiss, David]

ITS NOT TOO LATE TO JOIN IN ON THE ZOOM CALL (just contact me or Rabbi Zefren)

(sent previously) Rabbossai – I have been priviledged to be able to take on a role – in a new fund raising effort to keep Torah thriving at the Kollel – This is not a solicitation for a donation – rather I am asking you to serve as “ambassadors” to help in this effort – it’s a “crowdfunding campaign” – I don’t believe it will be a major commitment of time – very doable – This is the initial message to all of you:

 

We are excited to announce that Philadelphia Community Kollel is launching a modest crowdfunding campaign to raise $180,000 on August 6-7, and we want to involve the entire community. We are not asking for donations at this time. Rather, we would love for you to join a 15-minute Zoom call next week to learn more about how you can be part of this initiative. Can we count on you to join us?

The meeting tentatively is scheduled for  Wednesday night July 31 from 7:45-8:00 pm we will inform everyone of exact date and time when it is confirmed.

 

The basic idea would be to have as many ambassadors as possible agree (again qouting what I was given by the Kollel) That we “Can count on you to take a page with a goal of raising $1,000, $1,800, $2,500, or any amount you are comfortable with. We will be sending you everything you need, a link to your page and a script you can use when contacting your family and friends. Thank you for your support.”

 

I am asking that you all agree to help – again this EMAIL is not a direct solicitation for any donation other than giving some time to help in the ‘crowdfunding’  - effort I encorage you to join this “Zoom Call” tonight.

 

Thanks

DW

 

Next Chabura:

8/1 -66 – Weiss

Topic

מעמד קרבן הפסח

 

Mekoros

Below  (will send full chabura once written)

[Weiss, David]

                                              Next Chabura:

8/1 -66 – Weiss

Topic

מעמד קרבן הפסח

 

Mekoros

attached

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule

[Weiss, David]

Rabbossai - We will meet this week – the ‘Matzav’ and being Bein haMetzarim should motivate us to learn even more! Certainly we cannot ‘cancel’ on a  daf totally dedicated to inyanei Hamikdash! The ‘giver’ is working hard on this chabura – I believe it will be interesting and deepen our understanding of a sugya in Taharos (it should become fully relevantvery  soon!) your participation is crucial! If anyone sees R’ Greenberg share this EMAIL with him and invite him to attend.

 

Also I am sending the suggested blurb about the fundraiser:

 

The Philadelphia Community Kollel Charidy campaign is going live TOMORROW!

The success of the Philadelphia Community Kollel in its quarter-century of existence, along with the concurrent growth of the Philadelphia Jewish Community it has been an integral part of, is not due to any one element.
Rather, it is the result of a synergy of the many facets of the Kollel, every element working in tandem with the others and the broader community, to develop, with much help from Hashem, a Kollel and a community that is flourishing and THRIVING!

Our Charidy campaign is going live TOMORROW! Help us DRIVE THE THRIVE - donate NOW to my team (assuming you are not an ambassador yourself! Or even then you can contribute to my page!!!!!) at https://charidy.com/PCK/DWeiss and help us raise $180,000 in 36 hours.

Your participation is very meaningful to me (really)!

 

 

                                              Next Chabura:

8/8 -66 – R’ Pincher

Topic

הגדרת טומאת בעל קרי "טומאת רואה" או "טומאת נוגע"?

 

Mekoros

Attached and below

 

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סז עמוד ב/סח עמוד א

……….. אמר קרא "זב" "וכל זב………………….."ליתן לו מחנה אחרת.

 

משנה מסכת זבים פרק ה משנה יא

בעל קרי כמגע שרץ ובועל נדה כטמא מת אלא שחמור ממנו בועל נדה שהוא מטמא משכב ומושב טומאה קלה לטמא אוכלין ומשקין: 

 

משנה מסכת כלים פרק א משנה א

אבות הטומאות השרץ ושכבת זרע וטמא מת והמצורע בימי ספרו ומי חטאת שאין בהם כדי הזייה הרי אלו מטמאין אדם וכלים במגע וכלי חרש באויר ואינם מטמאין במשא:

 

פירוש הר"ש והרמב"ם שם

 

רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאה פרק ה הלכה א

שכבת זרע מאבות הטומאה מטמאה אדם וכלים במגע וכלי חרס באויר ואינה מטמאה במשא ואין המתטמא בה מטמא בגדים בשעת מגעו, ואחד הנוגע בה ואחד הרואה אותה בבשרו שניהן ראשון לטומאה דין תורה, וכמה שיעורה לנוגע בכעדשה ולרואה בכל שהוא, ואין הרואה טמא עד שתצא ממנו ויחתום ממנו פי אמה שנאמר 'אשר תצא ממנו שכבת זרע', לפיכך אפילו ראה בקיסם הואיל והגיעה לפי אמה נטמא, ואחד הרואה מחמת בשרו או הרואה באונס טמא. השגת הראב"ד: עד שתצא ממנו ויחתום ממנו פי האמה. א"א זה שיבוש דכל משהו א"צ חתימת פי האמה דא"כ אינו משהו ורב הונא דאמר פרק המפלת אף עצמו אינו מטמא אלא בחתימת פי האמה פליג אדרבי שמלאי דאמר לרואה במשהו דרב הונא סבר אף הרואה משום נוגע הוא ואפילו שלא בקיסם בעי שיעור הילכך אי מפיק לה בקיסם ולא נגע טהור הוא אפילו כמה והנה כל דבריו מבולבלין. 

 

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה טו

הר הבית מקודש ממנה שאין זבין וזבות נדות ויולדות נכנסין לשם, ומותר להכניס המת עצמו להר הבית ואין צריך לומר טמא מת שהוא נכנס לשם.

 

משנה למלך הלכות בית הבחירה פרק ז

[טו] הר הבית מקודש ממנה כו'. (א"ה עיין במ"ש הרב המחבר פ"ג מהלכות סוטה דין ט"ז) דין זה בפ"ק דכלים אך לא ידעתי למה לא הזכירו ג"כ בעל קרי שהוא משתלח חוץ לב' מחנות כמו הזב כדאיתא בפסחים (דף ס"ז) וכן בפ"ג מהלכות ביאת מקדש לא הביא דין הבעל קרי בפירוש אך נראה שהדין דין אמת שהרי כתב שם הטמא המשולח מהר הבית אם נכנס עובר בלא תעשה כו' וקרא דמייתי בבעל קרי מיירי וכן מתבאר ממ"ש בפ"ח מהלכות אלו דין ז': 

 

Schedule – new schedule soon

[Weiss, David]

[Weiss, David]

Rabbossai - We will meet this week – the ‘Matzav’ and being Bein haMetzarim should motivate us to learn even more! Certainly we cannot ‘cancel’ on a  daf totally dedicated to inyanei Hamikdash! The ‘giver’ is working hard on this chabura – I believe it will be interesting and deepen our understanding of a sugya in Taharos (it should become fully relevantvery  soon!) your participation is crucial!

 

Also remember:

 

The Philadelphia Community Kollel Charidy campaign is live NOW!

The success of the Philadelphia Community Kollel in its quarter-century of existence, along with the concurrent growth of the Philadelphia Jewish Community it has been an integral part of, is not due to any one element.
Rather, it is the result of a synergy of the many facets of the Kollel, every element working in tandem with the others and the broader community, to develop, with much help from Hashem, a Kollel and a community that is flourishing and THRIVING!

The Charidy campaign is live NOW! Help us DRIVE THE THRIVE - donate NOW to my team (assuming you are not an ambassador yourself! Or even then you can contribute to my page!!!!!) at https://charidy.com/PCK/DWeiss and help us raise $180,000 in 36 hours.

[Weiss, David]

Next  Chabura:

9/5 – 68 - R’ Goldschmidt

Topic

TBA

 

Mekoros

 

TBA

 

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule – new schedule soon

[Weiss, David]

[Weiss, David]

 

Next  Chabura:

9/12 – 69 – R’ Avis

Topic

TBA

 

Mekoros

 

TBA

 

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule – new schedule soon

9/19 – 70 -  Rosh Kollel

[Weiss, David]

[Weiss, David]

Next  Chabura:

9/12 – 69 – R’ Avis

Topic

לכם בשבועות

 

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule – new schedule soon

9/19 – 70 -  Rosh Kollel

 

9/26 – 71 -R’ Epstein

 

10/3 – 10/24 -off

 

10/31 – 72 – R’ Weiner

 

11/7 – 73 - weiss

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB5982ADFA8687BFB24C7C0490D49B2%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

Next  Chabura:

NOT TO BE MISSED!

9/19 – 70 -  Rosh Kollel

Topic

עניינא דיומא

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule – new schedule soon

 

9/26 – 71 -R’ Epstein

[Weiss, David]

[Weiss, David]

Next  Chabura:

9/26 – 71 -R’ Epstein

10/3 – 10/24 -off

Topic

TBA

 

Mekoros

TBA

 

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule – new schedule soon

 

10/3 – 10/24 -off

 

10/31 – 72 – R’ Weiner

 

11/7 – 73 - weiss

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB598279567ABC94164F9CA502D4612%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

9/26 – 71 -R’ Epstein

10/3 – 10/24 -off

Topic

חגיגת יד

 

Mekoros

TBA

 

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule – new schedule soon

 

10/3 – 10/24 -off

 

10/31 – 72 – R’ Weiner

 

11/7 – 73 – weiss

 

11/14 – 74 - R’ Goldschmidt

 

11/21 – 75 – R’ Avis

 

11/28 – 12/5  - off

 

12/12 – 76 - R’ Epstein

 

12/19 – 77 – R’ Weiner

 

12/26 - 1/2  – off

 

1/9 - 78 – weiss

 

1/16 – 79 – Rosh Kollel

[Steven Weiner]

According to the schedule we are back on this week Thursday night!

My topic will be the Case of the Mixed-Up Mohel:

מי שהיו לו שני תינוקות למול

(mishna from Shabbos 137a, also quoted and discussed on our daf 72a)

We will look very closely at a difficult Rambam on this sugya, הלכות שגגות 2:8.

Best regards and גוט יאהר,

Steven

[Weiss, David]

Yes we are!!! Thanks for sending!

[Weiss, David]

 

 

10/31 – 72 – R’  Weiner

Topic

the Case of the Mixed-Up Mohel:

מי שהיו לו שני תינוקות למול

 

Mekoros

mishna from Shabbos 137a, also quoted and discussed on our daf 72a

Rambam on this sugya, הלכות שגגות 2:8

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule

11/7 – 73 – weiss

 

11/14 – 74 - R’ Goldschmidt

 

11/21 – 75 – R’ Avis

 

11/28 – 12/5  - off

 

12/12 – 76 - R’ Epstein

 

12/19 – 77 – R’ Weiner

 

12/26 - 1/2  – off

 

1/9 - 78 – weiss

 

1/16 – 79 – Rosh Kollel

[Weiss, David]

Next Chabura

 

11/7 – daf 73 –  weiss

Topic

שחטו ונמצא טריפה בגלוי חייב, קושיית ה"עונג יו"ט" והמסתעף

 

Mekoros

Below and attached

 

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

 

משנה מסכת פסחים פרק ו משנה ו )דף עא עמוד ב(

שחטו שלא לאוכליו ושלא למנוייו לערלין ולטמאין חייב לאוכליו ושלא לאוכליו למנוייו ושלא למנוייו למולין ולערלין לטהורים ולטמאים פטור שחטו ונמצא בעל מום חייב שחטו ונמצא טריפה בסתר פטור שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידם או שמתו או שנטמאו פטור מפני ששחט ברשות:  

 

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף עג עמוד א

אמר ליה רב הונא בר חיננא לבריה: כי אזלת לקמיה דרבי זריקא בעי מיניה: לדברי האומר מקלקל בחבורה פטור'…….שחטו ונמצא טריפה בסתר – פטור', הא בגלוי - חייב. מה תיקן? - תיקן להוציא מידי נבילה……….

 

רש"י מסכת פסחים דף עא עמוד ב

שחטו ונמצא בעל מום חייב - דשוגג הוא, ולא אנוס, דהוה ליה לבקוריה. ……..פטור - שאנוס הוא, דלא היה יודע שכן, ולא היה לו לבדוק על כך.

 

תוספות מסכת סנהדרין דף סב עמוד ב

להגביה את התלוש וחתך את המחובר - פ"ה דכתיב 'אשר חטא בה 'כדדרשינן בפרק ספק אכל (כריתות דף יט.) פרט למתעסק וקשה למה ליה לשמואל במתעסק בשבת טעמא דמלאכת מחשבת ת"ל מ'בה' וי"ל דה"ק בשבת פטור אף על פי שנהנה משום מלאכת מחשבת ועי"ל מתעסק דפטר הכתוב מ'בה' התם היינו כדמפרש התם לרבא משכחת לה כגון שנתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר דהיינו ונמצא שהוא מחובר דנעשית מחשבתו דאי מחובר אחר אפילו היכא דנתכוין למחובר פטור דומיא דנתכוין לכבות זה וכבה זה דפטרינן התם בההיא פירקא (דף כ.) ולאביי משכחת לה כגון דנתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר כלומר ונמצא שהוא מחובר דכל כה"ג מלאכת מחשבת היא ולא מיפטר אלא מ'בה' אבל מתעסק דשמואל דפטר משום מלאכת מחשבת היינו במתכוין לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר דלא נעשית מחשבתו והא דקאמר התם אהא דמוקי 'אשר חטא בה' פרט למתעסק, מתעסק דמאי אי דחלבים ועריות חייב שכן נהנה אלא דשבת פטור דאמר שמואל המתעסק וכו' משמע דשמואל איירי כהאי גוונא במתעסק לא מייתי דשמואל אלא משום חלבים ועריות דלא מיתוקם ביה קרא.

 

שו"ת עונג יום טוב סימן כא

…..ועל דברי התוס' שכתבו דפלוגתא דאביי ורבא מיירי בטעה וסבור שחפץ זה תלוש ונתכוון לחתכו ונמצא שהוא מחובר ורצה לחתוך מה שחתך קשה לי טובא דבכה"ג הא מיקרי שוגג גמור תדע דאמרינן בפסחים (דף עג) שחטו ונמצא טריפה בגלוי חייב. ופריך הש"ס שם למ"ד מקלקל בחבורה פטור מה תיקן ומשני תיקן להוציאו מידי אבמה"ח וקשה דאם נימא כדעת התוס' דבסבור שזה תלוש ונתכוין לחתכו ונמצא שהוא מחובר פטור מטעם מתעסק. א"כ למ"ד מקלקל בחבורה פטור, דמי חבורה לשאר מלאכת שבת וליפטר מטעם מתעסק דהא הי' סבור דבהמה זו כשירה היא ומותרת לקרבן ולשוחטה בשבת ונמצא שהיא טריפה ופסולה לקרבן ואסור לשוחטה בשבת. ומה בין זה למתכוין לחתוך את התלוש ונמצא שהוא מחובר. אלא ע"כ לומר דכל שלא טעה בעצם החפץ רק שסבור שחפץ זה מותר לעשות בו מה שהוא רוצה לעשות זה לא מיקרי מתעסק. ולא מיקרי מתעסק אלא אם טעה בחפץ שרצה לעשות בחפץ של היתר ואחר שעשה נודע לו שעשה בחפץ אחר של איסור. רק דלאביי ורבא לא מיקרי מתעסק אלא אם טעה בחפץ של היתר שסבור שהוא חפץ אחר של היתר ועשה בו מלאכתו. ולשמואל דדריש משמעותא דמלאכת מחשבת פטור אפי' נתכוין לחפץ אחר שגם בו יש איסור מלאכה משום דלאו מלאכת מחשבת הוא. אבל אם ליכא טעות בהחפץ רק שהטעות הוא אם מותר לעשות בהחפץ מה שהוא רוצה או לא זה מיקרי שוגג גמור ומחוייב חטאת……….

 

Schedule

[Weiss, David]

Full Chabura to follow when done – I have been very busy this week and am way behind on this chabura – so I could use your help

 

Next Chabura

 

11/7 – daf 73 –  weiss

Topic

שחטו ונמצא טריפה בגלוי חייב, קושיית ה"עונג יו"ט" והמסתעף

 

Mekoros

Below

 

Time – 9:15 PM till 10:00

[Weiss, David]

As I said I was very busy today

[Weiss, David]

Next Chabura

11/14 – 74 - R’ Goldschmidt

Topic

Mekoros

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

 

Schedule

[Weiss, David]

 

Next Chabura

11/14 – 74 - R’ Pincher

Topic

מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלה

Mekoros

 

Below and attached

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף עד עמוד א/דף עה עמוד א (פרק ז - כיצד צולין)

משנה. כיצד צולין את הפסח? מביאין שפוד של רמון ותוחבו לתוך פיו עד בית נקובתו, ונותן את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: כמין בישול הוא זה, אלא תולין חוצה לו. אין צולין את הפסח לא על השפוד ולא על האסכלא. אמר רבי צדוק: מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלה. 

…………………..אין צולין את הפסח וכו'. מעשה לסתור? - חסורי מיחסרא והכי קתני: ואם אסכלא מנוקבת - מותר. ואמר רבי צדוק: מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלא מנוקבת……

 

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף עד עמוד ב (פרק ז - מרובה)

….מעשה בר"ג שסימא את עין טבי עבדו, והיה שמח שמחה גדולה; מצאו לר' יהושע, אמר לו: אי אתה יודע שטבי עבדי יצא לחירות? אמר לו: למה? א"ל: שסמיתי את עינו, אמר לו: אין בדבריך כלום, שכבר אין לו עדים; הא יש לו עדים – חייב……

 

רש"ש מסכת פסחים דף עד עמוד א

במשנה מעשה בר"ג שאמר כו' אה"פ. בסה"ד מביא ע"ז פירש"י דר"ג היה בבית ב' כו' הן לפנינו ליתא ברש"י ואפשר דט"ס הוא וצ"ל פירוש והוא פי' של עצמו. ובאמת שגם (בנדה ו ב) מצינו שנשאל משפחתו על עובדא דתרומת לחמי תודה [ולקמן (פח ב) נשאל מהמלכה על עובדא דפסח] ואם ניתן אמון לסופרי העמים אשר בן כוזיבא במלכו בנה בה"מ והחריבו אדריינוס ועי' מ"ע חלק א"ב פי"ב א"ש טפי. אבל לא שמענוהו בפירוש בדברי חז"ל. ולעד"נ דעובדא דא הוה אחר חורבן. ולפי שמצינו לו (בביצה כב ב) במשנה דעושין גדי מקולס בלילי פסחים ופירש"י משום זכר למקדש. לכן מחמת חביבותו היה קורהו 'פסח' ואע"ג דאמרי' לעיל (נג) דאסור לומר 'בשר זה לפסח' וע"ש בפירש"י ותוס' י"ל דר"ג דלא חייש לרואים בעשיית גדי מקולס ה"ה דל"ח בקרוא עליו שם 'פסח' והשתא א"ש דלא הוה מעשה לסתור (כדפריך הגמרא וכן בירושלמי מקשה לית לר"י צלי אש כו' ותו איתא שם ר"ג חלוק על חכמים ועושה הלכה כיוצא בו ונראה דהוא בלשון קושיא וכמו דמקשה בריש ברכות העתקתיו לעיל נא ב ודלא כפי' הק"ע ולא מתרץ מידי) אלא לראיה דפסח ממש א"צ על האסכלא (וכבר הרשנו הרמב"ם בפ"ה דנזיר מ"ה לפרש משנה נגד הגמרא היכא דליכא נפקותא לדינא. ע"ש בתוי"ט ועמש"כ בברכות מט ב במשנה שגם הגר"א ז"ל עשה כן) דר"ג מפני שרצה להראות שאינו אלא לזכר ולא יסברו שאוכל קדשים בחוץ צוה לשנותו ולצלותו על האסכלא. ונ"ל עוד דלכן אמר שעושין גדי מקולס (וגדי אע"פ שבלשון תורה הוא כולל אף פרה ורחל (חולין קיג) מ"מ בלשון חכמים הוא שם פרטי לעז בלבד כדמוכח לקמן (פח ב) במשנה ובש"מ טובא) הוא גם כן לשינוי שרוב פסחיהם היה טלה כמש"כ לעיל (סט ב) וכן בירושלמי איתא דעגל מקולס שרי לכ"ע…….

 

הערות הגרי"ש אלישיב מסכת פסחים דף עד עמוד א

מעשה בר"ג שאמר לטבי עבדו. הנה ר"ג ס"ל דליכא איסור לאכול בליל פסח גדי מקולס דלא גזרו ע"ז, וכ' רש"י בביצה כ"ב ע"ב דר"ג ס"ל דליכא איסור ואף צריך לאכול גדי מקולס משום זכר למקדש. ובפשטות נראה דר"ג היה לאחר זמן המקדש וכ"כ תוס' בביצה כ"ג ע"א ד"ה תליסר דהיה לאחר זמן הבית, דהא לאחר החורבן עשה ריב"ז תקנות לכלל ישראל, והיינו דר"ג עדיין לא היה נשיא, ורק לאחר ריב"ז נתמנה, ולכאו' א"כ היאך שלח את טבי עבדו להקריב הפסח, ואולי היה זה בצעירותו לפני נשיאותו, והיה לו את טבי עבדו, ורצה להקריב הפסח. [ואפשר שהיה ר"ג קודם שנקבעה ההלכה ע"י החכמים והיה יכול לחלוק עליהם אך תודוס איש רומי רצה לחלוק לאחר שנקבעה ההלכה, ולכן ביקשו לנדותו]. ובאמת ברש"י ביצה שם כ' אהא דר"ג צלה את הגדי שלו ע"ג האסכלא, ובפשטות היינו דלא החמיר (ושם בביצה מצינו דברים שחכמים החמירו יותר, ויש שר"ג החמיר ורבנן הקילו). ואולם רש"י פי' דלאו היינו דלא ס"ל לגזירה, אלא משום זכר למקדש, והיינו דצריך לעשות כן, ולא דמקיל, ולפ"ז היה אפ"ל דלא איירי הכא בק"פ, אלא בזה"ז וקורא לזה פסח דמשום זכר למקדש עשה הכל כפי שהיה בק"פ, ועכ"פ איכא לאוכוחי שכשר לק"פ באסכלא ולהכי מקשי הגמ'. ואולם הלשון "פסח" משמע דאיירי בק"פ. וע' רש"ש.

 

Schedule

[Weiss, David]

 

Next Chabura

11/14 – 74 - R’ Pincher

Topic

מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלה

Mekoros

 

Chabura attached

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule

11/21 – 75 – R’ Avis

 

11/28 – 12/5  - off

 

12/12 – 76 - R’ Epstein

 

12/19 – 77 – R’ Weiner

 

12/26 - 1/2  – off

 

1/9 - 78 – weiss

 

1/16 – 79 – Rosh Kollel

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/BN8PR04MB597130D66488C59B2E4B954FD45B2%40BN8PR04MB5971.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

Here are the sources indicating that רשב"ג (the second) was a youth in Beitar during the Bar Kochba rebellion – some parallel and quite clear sources:

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ד הלכה ה

….תני רשב"ג אומר חמש מאות בתי סופרים היו בביתר והקטן שבהן אין פחות מחמש מאות תינוקות. והיו אומרים אם באו השונאים עלינו במכתובים הללו אנו יוצאין עליהן ומנקרים את עיניהם וכיון שגרמו עונות היו כורכים כל אחד ואחד בספרו ושורפין אותו ומכולם לא נשתייר אלא אני. וקרא על גרמיה עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי……

 

איכה רבה (וילנא) פרשה ג

ע……..עיני עוללה לנפשי, ארשב"ג חמש מאות בתי סופרים היו בביתר והקטן שבהם לא היה פחות משלש מאות תינוקות והיו אומרים אם יבואו השונאים עלינו במכתבים הללו אנו יוצאין ודוקרין אותן, וכיון שגרמו העונות ובאו השונאים כרכו כל אחד ואחד בספרו ושרפו אותם ולא נשתייר מהם אלא אני וקראתי על עצמי עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי……. 

 

איכה רבה (בובר) פרשה ג

[נא] עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי. חמש מאות בתי סופרים היו בביתר, הקטן לא היה פחות מחמש מאות תינוקות, והוו אילין מיינוקא אמרין, כד ייתי שנאה עלינא, באילין מכתבינן אנן נפקין ומנקרין עיניהון, וכיון שגרמו העונות ונכנסו שונאים לשם, היו מקפילין כל אחד ואחד בספרו, ומשליכין אותן לאור, ר' שמעון בן גמליאל היה הקטון שבהם, ולא נשתייר מהם אלא הוא, וקרא עליו את הפסוק הזה עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי. 

 

Of course there has to be some ‘girsa’ problems:

איכה רבה (וילנא) פרשה ב

ד……..אמר רבן גמליאל חמש מאות בתי סופרים היו בביתר וקטן שבהם לא היה פחות משלש מאות תינוקות, והיו אומרים אם יבואו השונאים עלינו במכתבין הללו אנו יוצאין ודוקרין אותם, וכיון שגרמו העונות ובאו השונאים כרכו כל אחד ואחד בספרו ושרפו אותם ולא נשתייר מהם אלא אני וקרא על עצמו עיני עוללה לנפשי וגו'……

 

R’ Epstein’s memory is sharp but these citations are NOT explicit (unless we know the Yerushalmi and Midrashim already) – R’Epstein mentioned this one:

תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נח עמוד א (פרק ה – הניזקין)

אמר רב יהודה אמר שמואל משום רבן שמעון בן גמליאל, מאי דכתיב: דעיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי? ארבע מאות בתי כנסיות היו בכרך ביתר, ובכל אחת ואחת היו בה ארבע מאות מלמדי תינוקות, וכל אחד ואחד היו לפניו ארבע מאות תינוקות של בית רבן, וכשהיה אויב נכנס לשם היו דוקרין אותן בחוטריהן, וכשגבר אויב ולכדום, כרכום בספריהם והציתום באש

2 more parallel sources – more explicit:

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מט עמוד ב (פרק ט - עגלה ערופה)

והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רשב"ג, מאי דכתיב: עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי? אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית, ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא!

 

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף פג עמוד א (פרק ז - מרובה)

והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רשב"ג: עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי - אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות מהם למדו תורה, חמש מאות למדו חכמת יונית, ולא נשתייר מהם אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא!

 

Lets end with this:

ספר החינוך פרשת וישלח מצוה ג

…..משרשי מצוה זו, כדי שתהיה רמז לישראל שאף על פי שיסבלו צרות רבות בגליות מיד העמים ומיד בני עשו, שיהיו בטוחים שלא יאבדו, אלא לעולם יעמוד זרעם ושמם, ויבוא להם גואל ויגאלם מיד צר. ובזכרם תמיד ענין זה על יד המצוה שתהיה לזכרון, יעמדו באמונתם ובצדקתם לעולם. ורמז זה הוא לפי שאותו מלאך שנלחם עם יעקב אבינו, שבא בקבלה שהיה שרו של עשו, רצה לעקרו ליעקב מן העולם הוא וזרעו ולא יכול לו, וציערו בנגיעת הירך, וכן זרע עשו מצער לזרע יעקב, ולבסוף תהיה להם ישועה מהם, כמו שמצינו באב שזרחה לו השמש לרפואתו ונושע מן הצער. כן יזרח לנו השמש של משיח וירפאנו מצערנו ויגאלנו, אמן במהרה בימינו. 

Good Shabbos!

DW

Next Chabura

11/21 – 75 – R’ Avis

Topic

TBA

Mekoros

 

TBA

 

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

Schedule

11/28 – 12/5  - off

 

12/12 – 76 - R’ Epstein

 

12/19 – 77 – R’ Weiner

 

12/26 - 1/2  – off

 

1/9 - 78 – weiss

 

1/16 – 79 – Rosh Kollel

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.
To view this discussion visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/BN8PR04MB597130D66488C59B2E4B954FD45B2%40BN8PR04MB5971.namprd04.prod.outlook.com.

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB59822E02370741C3297150C1D4242%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

 

Next Chabura

11/21 – 75 – R’ Avis

 

Topic

TBA

Mekoros

 

TBA

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

 

Schedule

[Baruch Avis]

Dr. weiss has graciously agreed to fill in for me as family issues with my wife’s elderly parents עמו״ש has prevented me from being able to prepare as needed. May they have a רפואה שלימה בקרוב. Thank you Dr. Weiss, looking forward!

Baruch

On Nov 19, 2024, at 12:34 PM, 'Weiss, David' via Kollel Erev <kolle...@googlegroups.com> wrote:



--

You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB598255D045056A91A0AAE39BD4202%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

 

Next Chabura

11/21 – 75 – R’ Oy Vey

Topic

ברור לו מיתה יפה

 

Mekoros

 

Below and attached

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף עה עמוד א

………….ונקיף לה חבילי זמורות ונקלה! - אתיא 'שריפה שריפה' מבני אהרן, מה להלן - שריפת נשמה וגוף קיים, אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים. - ונעביד לה חמי האור! - משום דרב נחמן. דאמר רב נחמן: אמר קרא 'ואהבת לרעך כמוך' - ברור לו מיתה יפה. - וכי מאחר דאיכא רב נחמן, גזירה שוה למה לי? - אמרי: אי לאו גזירה שוה - הוה אמינא: שריפת נשמה וגוף קיים - לאו שריפה היא. - ואי משום דרב נחמן - ניפוש לה חבילי זמורות טובא, כי היכי דתמות בעגלא, קא משמע לן……..

 

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף מה עמוד א

משנה. בית הסקילה היה גבוה שתי קומות…….גמרא. תנא: וקומה שלו - הרי כאן שלש. - ומי בעינן כולי האי? ורמינהו: מה בור שהוא כדי להמית - עשרה טפחים, אף כל כדי להמית - עשרה טפחים! - אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר קרא  ואהבת לרעך כמוך - ברור לו מיתה יפה. - אי הכי ליגבהיה טפי! - משום דמינול………  

 

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף כב עמוד א  /עמוד ב

עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאי בהדיה, קם חד שחטיה לחבריה, אמר ליה לעולא: יאות עבדי? אמר ליה: אין, ופרע ליה בית השחיטה. כי אתא לקמיה דר' יוחנן, א"ל: דלמא חס ושלום אחזיקי ידי עוברי עבירה? א"ל: נפשך הצלת. קא תמה רבי יוחנן: מכדי כתיב ונתן ה' לך שם לב רגז בבבל כתיב! א"ל: ההוא שעתא לא עברינן ירדנא…..

 

פירוש הרא"ש מסכת נדרים דף כב עמוד א

תרי בני חוזאי-  יהודים היו ופרע ליה בית השחיטה  -מחמת מורא החזיק ידיו וגם כדי שימהר למות.

 

Schedule

[Weiss, David]

 

Next Chabura

11/21 – 75 – R’ Oy Vey

Topic

ברור לו מיתה יפה

 

Mekoros

 

Full Chabura attached

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

 

Schedule

11/28 – 12/5  - off

 

12/12 – 76 - R’ Epstein

 

12/19 – 77 – R’ Weiner

 

12/26 - 1/2  – off

 

1/9 - 78 – weiss

 

1/16 – 79 – Rosh Kollel

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB598241C27ACCBF935FCB540ED4222%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

 

 

Next Chabura

12/12 – 76 - R’ Epstein

Topic

TBA

 

Mekoros

 

TBA

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

 

Schedule – new schedule soon

[Weiss, David]

[Steven Weiner]

Next Chabura

12/19 – 77 - Weiner

Topic

אם אין דם אין בשר, אם אין בשר אין דם

 

Mekoros

 

Browse through our sugya beginning from נימא מתניתין דלא כרבי יהושע (77a) until the next Mishnah (78b).

Rambam P'sulei Hamukdashin 1:31, 1:34, and 11:2

If time: Lechem Mishneh on 1:34

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

 

Schedule – new schedule soon

12/26 - 1/2  – off

 

1/9 - 78 – weiss

 

1/16 – 79 – Rosh Kollel

--

You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB5982E9213494BB4BF932DF59D43C2%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

 

Next Chabura

12/19 – 77 – R’ Weiner

Topic

TBA

 

Mekoros

 

TBA

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

 

Schedule – new schedule – here it is

12/26 - 1/2  – off

 

1/9 - 78 – weiss

 

1/16 – 79 – Rosh Kollel

 

1/23 – 80 – R’ Goldschmidt

 

1/30 -81- R’ Avis

 

2/6 -82 - R’ Epstein

 

2/13 – 83 – R’ Weiner

 

2/20 – 84 – weiss

 

2/27 – 85 - Rosh Kollel

 

3/6 – 86 – R’ Goldschmidt

3/13 - off

 

3/20 –  87 - R’ Weiner

 

3/27 – 88 -  R’ Epstein

 

4/3 – 4/24 - off

 

5/1 – 89 - weiss

 

[Steven W]

Topic

אם אין דם אין בשר, אם אין בשר אין דם

 

Mekoros

 

Browse through our sugya beginning from נימא מתניתין דלא כרבי יהושע (77a) until the next Mishnah (78b).

Rambam P'sulei Hamukdashin 1:31, 1:34, and 11:2

If time: Lechem Mishneh on 1:34

Steven

On Dec 16, 2024, at 4:17 PM, 'Weiss, David' via Kollel Erev <kolle...@googlegroups.com> wrote:



--

You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB59824B808EB39C602FB6936FD43B2%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

Rabbossai – the Kollel’s dinner is fast approaching and each year we put in a joint ad. The way it works is that each of us donates (I would say $50 or above) earmarked money for the Kollel Erev ad – so that we cover the cost of a page (I hope). Payment can be made via the Kollel web site and the payment area for the dinner – earmarked as ‘for Kollel Erev ad”.  The ad will read the same as in other years – I would leave it as is - without ‘names’ (a bit of a pain to coordinate) – but if anyone feels strongly that individual names need to be included – I will be glad to delegate that responsibility to them and offer a heartfelt “SHKOYACH”!

 

 

Next Chabura

12/19 – 77 – R’ Weiner

Topic

אם אין דם אין בשר, אם אין בשר אין דם

 

Mekoros

 

Browse through our sugya beginning from נימא מתניתין דלא כרבי יהושע (77a) until the next Mishnah (78b).

Rambam P'sulei Hamukdashin 1:31, 1:34, and 11:2

If time: Lechem Mishneh on 1:34

Time – 9:15 PM till 10:00

To view this discussion visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/95F0EDD8-B2DE-4896-A1A3-3A678EDC7FEA%40gmail.com.

[Weiss, David]

Excellent Chabura R’ Steve– thanks.

As I said – I have some familiarity with this sugya – so let me offer a few he-aros for what it’s worth:

1) I believe your assertion that the רמב"ם paskened כדעת רבי יהושע as per his stated opinion in the פירוש המשנה is correct – despite the detailed elucidation of the opinion of רבי יוסי  that occurs in our sugya – and for the reasons you stated as to how the רמב"ם understood משניות and how to pasken. The רמב"ם therefore held that רבי יהושע is of the opinion that there exists a difference between זבחים and מנחות with regard to the overall idea of “אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם” and its parallel (but not exactly so) principle in מנחות regarding קומץ and שיריים.

 

2) that said we still need to explain why the 2 categories differ (we will respectfully avoid the approach of the חזון איש (מנחות פ"ד ה"ב)– and the same can be found in the חפץ חיים  (ליקוטי הלכות) – to make an emendation in the רמב"ם – though one based on the issue of reconciling רמב"ם with the straightforward reading of our sugya – NOT based on any evidence of such a girsa existing or the emendation CLEARLY being a ‘scribal error’)  – I believe you basically made a point similar to what a few Achronim suggested that the קומץ differs from דם and בשר in that the קומץ contains in it the equivalent of 'דם and אימורים' in combination - hence even if שיריים do not physically exist – an אימורים equivalent does and at least בדיעבד if הקטיר הורצה – furthermore such an idea seems to ‘jump right out’ of the רמב"ם’s wording in פירוש המשנה:

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת מנחות פרק א

(ג) ….. ודע שיחס קמיצת המנחה לגבי המנחה כיחס שחיטת בעלי חיים לגבי הזבחים, ונתינת הקומץ בכלי כמו קבלת הדם, וההולכה כמו ההולכה, והקטרת קומץ ולבונה כמו זריקת הדם. והקומץ והלבונה עצמם כמו הדם והאמורים בזבח, והשירים מן המנחה כמו שאר בשר הזבח שהוא נאכל, ונמצא אמרך בזבחים שוחט ומקבל ומהלך וזורק כמו אמרך במנחות קומץ ונותן בכלי ומוליך ומקטיר, כל מעשה הדומה לו, ולפיכך הפסולים שאירעו בזבח במחשבה שתהיה בעת עשיית אחת מארבע עבודות אלו כפסולים שיארעו במנחה במחשבה הדומה לאותה המחשבה שתהיה גם בעת עשיית אחת מארבע עבודות אלה המקבילות להם, וכיון שהדבר כך הרי כל שאר פרק זה אין אנו צריכים לכתוב בו דברי פירוש כלל. כיון שכל הלשונות הללו כבר קדמו מקבילים להם בפרק השני דזבחים, ושם בארנו כל ענין מהן תכלית באור עיין עליו באותו המקום, כי כפילתו יגיעה שאין בה תועלת, וכך עשה גם התלמוד כלומר שהוא לא דבר על שאר הפרק מפני שהוא ברור ממה שקדם.

 

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת מנחות פרק ב

)א( כבר הזכרנו שהקומץ והלבונה כמו האמורין מן הזבח……..

 

Now some Achronim (and in Yeshivah I recall hearing this also in the name of Rav Chaim):

אור שמח הלכות מעילה פרק ג הלכה ג

אבל קדשים קלים שנתפגלו כו' אין מועלין כו':

ופוק חזי שיטת רבינו במנחות פסק (ה' פסוהמ"ק פי"א ה"כ), דנשרפו שיריה אם הקטיר הקומץ הורצה, ואמאי שניא דא מזבחים דלא הורצה, וצ"ל משום דבמנחות איכא אכילת מזבח בקומץ, משא"כ בזבחים דליכא רק זריקת דם, ודוק היטב: 

 

מקדש דוד קדשים סימן ז

……[וראיתי בהאור שמח (פ"ג ממעילה ה"ג) שרצה לתרץ דברי הרמב"ם ז"ל (פ"א מפסוה"מ הלכה ל') שפסק כר"י דאם אין בשר אין דם ואם נאבד הבשר או נשרף אף דיעבד אם זרק לא הורצה, ובמנחות פסק (פי"א מפסוה"מ ה"כ) דאם נאבדו השיריים והקטיר הקומץ כשר בדיעבד, ועמדו בזה המפרשים בזה דמ"ש מנחה מזבח, ותי' האור שמח משום דקומץ במנחה חשיב כדם ואימורים, וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה (ספ"ק דמנחות), וא"כ הוי כמו דאיכא אימורים דזורק עליהם את הדם ע"ש, ולכאורה דברי האור שמח קשים קצת להולמן דהא לעולם בעינן כזית אימורים לבד מן המתיר ומה מועיל דהקומץ חשיב כדם ואימורים יחד, ולפי דברי התוס' הנ"ל אתי שפיר טפי כיון דכזית אחד מן הקומץ הוא המתיר, וכיון דאין קומץ פחות מב' זיתים א"כ נמצא דאיכא לעולם כזית לבד מן המתיר].

 

שו"ת אחיעזר חלק ב - יורה דעה סימן מא

(ט) ……. וסבור הייתי לומר בשי' הרמב"ם דס"ל דשאני מנחה דהקטרת הקומץ הוי חלק מגוף המנחה ולא דמי לזריקת דם דהוי רק לכפרה ואינו חלק מן הקרבן משא"כ הקטרת הקומץ דהוי חלק מן המנחה שעולה לגבוה ושיריה נאכלין ולא דמי ליצא כולו בבשר וזה נראה שיטת הרמב"ם שגבי קרבנות פסק בפ"א מה' פסוהמ"ק הל' ל"א נשאר פחות מכזית לא יזרוק ואם זרק לא הורצה ורק גבי טומאה בהל' ל"ד אם זרק הורצה ואילו במנחה פסק בפי"א מה' פסוהמ"ק הל' כ' דבין נטמאו שיריה או אבדו ונשרפו או יצאו אם זרק הורצה והוא מהתוספתא והלח"מ תמה על זה משום דשאני מנחה דהקטרת הקומץ הוי כחלק מן הקרבן ולא הוי כאבוד ושרוף כולו כיון דנשאר הקומץ ולא דמי לקרבן שנאבד הבשר והאימורין ……..

 

3) But even the concept (which is true) that the קומץ is unique in that it is treated as a 'דם and אימורים' combination/hybrid – leaves some questions: 1) if this so then why even if the שיריים are not in existence at all do we not offer the קומץ - לכתחילה – halachically ‘דם’ and ‘אימורים’ are present and 2) what difference does a miniscule amount of שיריים make – to allow the קומץ to be given לכתחילה (as opposed to need for a כזית of בשר in a זבח) – here Achronim (the Steipler and in Yeshivah I heard it in the name of the Grid) offer the idea that the concept of אין בשר אין דם and its parallel in מנחות is made up of 2 Dinim: A) An absolute (מעכב) component that a halachically valid (כזית) amount of בשר or אימורים be in actual existence (and the שיריים or קומץ are the equivalents of these 2 elements in מנחות) B) A לכתחילה component that the דם is מתיר ‘something’ (either בשר or אימורים). But we must keep in mind that while דם and בשר (or אימורים) are 2 actually distinct entities – so that the דם is clearly the מתיר of the others – the idea that the קומץ is a  ‘דם’ and ‘אימורים’ hybrid is clearly CONCEPTUAL in nature (not representative of 2 distinct physical elements in the קומץ) – hence even though the קומץ alone fulfills the Component A of the ’2 dinim’ model (a כזית of אימורים -equivalent is present) IT IS ILLOGICAL to maintain that somehow the קומץ is מתיר itself – rather in the case of destroyed שיריים the remaining קומץ fulfills ONLY Component A but not Component B of the ‘2 Dinim’ and its offering is only effective בדיעבד – BUT if – even a miniscule amount of distinct שיריים exists than SOMETHING is being “מתיר’d” and Component B is fulfilled and the קומץ can be given לכתחילה – nicely explaining the psak of the רמב"ם – just a short excerpt from the Steipler:

קה"י פסחים סי' נ"ח

 

4) You can work out how these Achronim ‘shtim’ with your chabura (or not) and tell us what you think!

 

 

Rabbossai – the Kollel’s dinner is fast approaching and each year we put in a joint ad. The way it works is that each of us donates (I would say $50 or above) earmarked money for the Kollel Erev ad – so that we cover the cost of a page (I hope). Payment can be made via the Kollel web site and the payment area for the dinner – earmarked as ‘for Kollel Erev ad”.  The ad will read the same as in other years – I would leave it as is - without ‘names’ (a bit of a pain to coordinate) – but if anyone feels strongly that individual names need to be included – I will be glad to delegate that responsibility to them and offer a heartfelt “SHKOYACH”!

 

Next Chabura

 

12/26 - 1/2  – off

 

1/9 - 78 – weiss

 

Topic

TBA

 

Mekoros

 

TBA

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

 

Schedule – new schedule – here it is

 

1/16 – 79 – Rosh Kollel

 

1/23 – 80 – R’ Goldschmidt

 

1/30 -81- R’ Avis

 

2/6 -82 - R’ Epstein

 

2/13 – 83 – R’ Weiner

 

2/20 – 84 – weiss

 

2/27 – 85 - Rosh Kollel

 

3/6 – 86 – R’ Goldschmidt

3/13 - off

 

3/20 –  87 - R’ Weiner

 

3/27 – 88 -  R’ Epstein

 

4/3 – 4/24 - off

 

5/1 – 89 - weiss

 

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.
To view this discussion visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB59824B808EB39C602FB6936FD43B2%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.
To view this discussion visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/95F0EDD8-B2DE-4896-A1A3-3A678EDC7FEA%40gmail.com.

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB5982A9969143DA96B125343BD4052%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.

[Dov Goldschmidt]

Thank you! Very interesting topic! 

Sent from my iPhone

On Dec 20, 2024, at 1:23 AM, Weiss, David <David...@pennmedicine.upenn.edu> wrote:



Excellent Chabura R’ Steve– thanks.

As I said – I have some familiarity with this sugya – so let me offer a few he-aros for what it’s worth:

1) I believe your assertion that the רמב"ם paskened כדעת רבי יהושע as per his stated opinion in the פירוש המשנה is correct – despite the detailed elucidation of the opinion of רבי יוסי  that occurs in our sugya – and for the reasons you stated as to how the רמב"ם understood משניות and how to pasken. The רמב"ם therefore held that רבי יהושע is of the opinion that there exists a difference between זבחים and מנחות with regard to the overall idea of “אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם” and its parallel (but not exactly so) principle in מנחות regarding קומץ and שיריים.

 

2) that said we still need to explain why the 2 categories differ (we will respectfully avoid the approach of the חזון איש (מנחות פ"ד ה"ב)– and the same can be found in the חפץ חיים  (ליקוטי הלכות) – to make an emendation in the רמב"ם – though one based on the issue of reconciling רמב"ם with the straightforward reading of our sugya – NOT based on any evidence of such a girsa existing or the emendation CLEARLY being a ‘scribal error’)  – I believe you basically made a point similar to what a few Achronim suggested that the קומץ differs from דם and בשר in that the קומץ contains in it the equivalent of 'דם and אימורים' in combination - hence even if שיריים do not physically exist – an אימורים equivalent does and at least בדיעבד if הקטיר הורצה – furthermore such an idea seems to ‘jump right out’ of the רמב"ם’s wording in פירוש המשנה:

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת מנחות פרק א

(ג) ….. ודע שיחס קמיצת המנחה לגבי המנחה כיחס שחיטת בעלי חיים לגבי הזבחים, ונתינת הקומץ בכלי כמו קבלת הדם, וההולכה כמו ההולכה, והקטרת קומץ ולבונה כמו זריקת הדם. והקומץ והלבונה עצמם כמו הדם והאמורים בזבח, והשירים מן המנחה כמו שאר בשר הזבח שהוא נאכל, ונמצא אמרך בזבחים שוחט ומקבל ומהלך וזורק כמו אמרך במנחות קומץ ונותן בכלי ומוליך ומקטיר, כל מעשה הדומה לו, ולפיכך הפסולים שאירעו בזבח במחשבה שתהיה בעת עשיית אחת מארבע עבודות אלו כפסולים שיארעו במנחה במחשבה הדומה לאותה המחשבה שתהיה גם בעת עשיית אחת מארבע עבודות אלה המקבילות להם, וכיון שהדבר כך הרי כל שאר פרק זה אין אנו צריכים לכתוב בו דברי פירוש כלל. כיון שכל הלשונות הללו כבר קדמו מקבילים להם בפרק השני דזבחים, ושם בארנו כל ענין מהן תכלית באור עיין עליו באותו המקום, כי כפילתו יגיעה שאין בה תועלת, וכך עשה גם התלמוד כלומר שהוא לא דבר על שאר הפרק מפני שהוא ברור ממה שקדם.

 

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת מנחות פרק ב

)א( כבר הזכרנו שהקומץ והלבונה כמו האמורין מן הזבח……..

 

Now some Achronim (and in Yeshivah I recall hearing this also in the name of Rav Chaim):

אור שמח הלכות מעילה פרק ג הלכה ג

אבל קדשים קלים שנתפגלו כו' אין מועלין כו':

ופוק חזי שיטת רבינו במנחות פסק (ה' פסוהמ"ק פי"א ה"כ), דנשרפו שיריה אם הקטיר הקומץ הורצה, ואמאי שניא דא מזבחים דלא הורצה, וצ"ל משום דבמנחות איכא אכילת מזבח בקומץ, משא"כ בזבחים דליכא רק זריקת דם, ודוק היטב: 

 

מקדש דוד קדשים סימן ז

……[וראיתי בהאור שמח (פ"ג ממעילה ה"ג) שרצה לתרץ דברי הרמב"ם ז"ל (פ"א מפסוה"מ הלכה ל') שפסק כר"י דאם אין בשר אין דם ואם נאבד הבשר או נשרף אף דיעבד אם זרק לא הורצה, ובמנחות פסק (פי"א מפסוה"מ ה"כ) דאם נאבדו השיריים והקטיר הקומץ כשר בדיעבד, ועמדו בזה המפרשים בזה דמ"ש מנחה מזבח, ותי' האור שמח משום דקומץ במנחה חשיב כדם ואימורים, וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה (ספ"ק דמנחות), וא"כ הוי כמו דאיכא אימורים דזורק עליהם את הדם ע"ש, ולכאורה דברי האור שמח קשים קצת להולמן דהא לעולם בעינן כזית אימורים לבד מן המתיר ומה מועיל דהקומץ חשיב כדם ואימורים יחד, ולפי דברי התוס' הנ"ל אתי שפיר טפי כיון דכזית אחד מן הקומץ הוא המתיר, וכיון דאין קומץ פחות מב' זיתים א"כ נמצא דאיכא לעולם כזית לבד מן המתיר].

 

שו"ת אחיעזר חלק ב - יורה דעה סימן מא

(ט) ……. וסבור הייתי לומר בשי' הרמב"ם דס"ל דשאני מנחה דהקטרת הקומץ הוי חלק מגוף המנחה ולא דמי לזריקת דם דהוי רק לכפרה ואינו חלק מן הקרבן משא"כ הקטרת הקומץ דהוי חלק מן המנחה שעולה לגבוה ושיריה נאכלין ולא דמי ליצא כולו בבשר וזה נראה שיטת הרמב"ם שגבי קרבנות פסק בפ"א מה' פסוהמ"ק הל' ל"א נשאר פחות מכזית לא יזרוק ואם זרק לא הורצה ורק גבי טומאה בהל' ל"ד אם זרק הורצה ואילו במנחה פסק בפי"א מה' פסוהמ"ק הל' כ' דבין נטמאו שיריה או אבדו ונשרפו או יצאו אם זרק הורצה והוא מהתוספתא והלח"מ תמה על זה משום דשאני מנחה דהקטרת הקומץ הוי כחלק מן הקרבן ולא הוי כאבוד ושרוף כולו כיון דנשאר הקומץ ולא דמי לקרבן שנאבד הבשר והאימורין ……..

 

3) But even the concept (which is true) that the קומץ is unique in that it is treated as a 'דם and אימורים' combination/hybrid – leaves some questions: 1) if this so then why even if the שיריים are not in existence at all do we not offer the קומץ - לכתחילה – halachically ‘דם’ and ‘אימורים’ are present and 2) what difference does a miniscule amount of שיריים make – to allow the קומץ to be given לכתחילה (as opposed to need for a כזית of בשר in a זבח) – here Achronim (the Steipler and in Yeshivah I heard it in the name of the Grid) offer the idea that the concept of אין בשר אין דם and its parallel in מנחות is made up of 2 Dinim: A) An absolute (מעכב) component that a halachically valid (כזית) amount of בשר or אימורים be in actual existence (and the שיריים or קומץ are the equivalents of these 2 elements in מנחות) B) A לכתחילה component that the דם is מתיר ‘something’ (either בשר or אימורים). But we must keep in mind that while דם and בשר (or אימורים) are 2 actually distinct entities – so that the דם is clearly the מתיר of the others – the idea that the קומץ is a  ‘דם’ and ‘אימורים’ hybrid is clearly CONCEPTUAL in nature (not representative of 2 distinct physical elements in the קומץ) – hence even though the קומץ alone fulfills the Component A of the ’2 dinim’ model (a כזית of אימורים -equivalent is present) IT IS ILLOGICAL to maintain that somehow the קומץ is מתיר itself – rather in the case of destroyed שיריים the remaining קומץ fulfills ONLY Component A but not Component B of the ‘2 Dinim’ and its offering is only effective בדיעבד – BUT if – even a miniscule amount of distinct שיריים exists than SOMETHING is being “מתיר’d” and Component B is fulfilled and the קומץ can be given לכתחילה – nicely explaining the psak of the רמב"ם – just a short excerpt from the Steipler:

קה"י פסחים סי' נ"ח

<image001.png>

<Dam Bassar reply.docx>

[Steven Weiner]

Many thanks R. David for your excellent write-up, additional sources, and analysis!

If I understand correctly, Kehilas Ya’akov explains why total 

absence of meat (or shirayim) is pasul b’dieved for zevachim; and is only pasul lechatichila for menachos.  He suggests 2 dinim or layers: (1) p’sul b’dieved which is simply a gezeiras ha-kasuv (I think?), the literal drasha of ein basar ein dam – which literally refers to blood & meat, not to menachos. (2) p’sul lechatchila, a requirement that the “matir” of a korban – whether blood or kometz – should be matir something else, not just itself.  Therefore, “something else” can even be less than a k’zayis for din #2 (per your diyuk in Rambam).

Question: Where does din #2 come from?  I’m not sure if Kehilas Ya’akov spells this out.  But I’d say for his approach that din #1 (ein basar - ein dam) doesn’t apply to menachos.  Instead, there is a different din – namely the lechatchila requirement #2 – which also applies to menachos, and it might simply be based on sevara or perhaps only derabanan.

Another question: Why does R. Yehoshua hold that the p’sul b’dieved also applies to menachos (according to most acharonim)?  After all, on its face basar v’dam isn’t referring to mincha ingredients at all.  R. Yehoshua presumably holds there is an underlying rationale for the din of basar v’dam that logically extends to menachos.

Maybe the rationale of se’udas bris that I explained in my chaburah last night is helpful for this question.  According to R. Yehoshua (but not R. Yosi), ha-basar v’ha-dam teaches us a general concept for korbanos: when the matir act is performed, that is a symbolic beginning of the "seudah", and so some bit of “seudah” that the “parties” are formally invited to must still exist at least immediately afterward the matir action.

According to this suggestion, R. Yehoshua might very well hold that a k’zayis of shirayim shel mincha is essential, just like a k’zayis of meat is for zevachim.  Rambam seems to distinguish mincha, but he doesn’t follow R. Yehoshua according to most acharonim.  Rather, Rambam follows R. Yosi and would accept the Steipler’s “two-dinim” explanation or similar, such that din #1 (zevachim) requires a k’zayis remaining and din #2 (menachos, lechatchila) does not.

Good Shabbos to everyone,

Steven

To view this discussion visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/48075B75-B5A1-4AAF-8C14-B09377CE9EB3%40gmail.com.

[Weiss, David]

Rabbossai – the Kollel’s dinner is fast approaching and each year we put in a joint ad. The way it works is that each of us donates (I would say $50 or above) earmarked money for the Kollel Erev ad – so that we cover the cost of a page (I hope). Payment can be made via the Kollel web site and the payment area for the dinner – earmarked as ‘for Kollel Erev ad”.  The ad will read the same as in other years – I would leave it as is - without ‘names’ (a bit of a pain to coordinate)

 

Next Chabura

[Weiss, David]

 

Next Chabura

 

1/9 - 78 – weiss

 

Topic

יש מחשבת ערלים בזריקה 

 

Mekoros

 

Below and attached

 

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף עח עמוד ב

…..מאן תנא להא, דתנו רבנן: שחטו לאוכליו וזרקו דמו שלא לאוכליו - הפסח עצמו כשר, ואדם יוצא בו ידי חובתו. כמאן, נימא רבי נתן היא ולא רבנן? - אפילו תימא רבנן, אין מחשבת אוכלין בזריקה…….

 

רש"י מסכת פסחים דף עח עמוד ב

פסח עצמו כשר - קא סלקא דעתך: לזרוק דמו ולהקטיר חלבו, אבל לאכילה לא, וקתני: ואדם יוצא בו ידי חובתו.

אין מחשבת אוכלין - חולה וזקן בזריקת דם, ד'איש לפי אכלו' - לגבי שחיטה כתיב.

 

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סא עמוד ב

……שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים בזריקה. רב חסדא אמר: פסול, רבה אמר: כשר. רב חסדא אמר פסול - יש מחשבת ערלים בזריקה. רבה אמר כשר - אין מחשבת ערלים בזריקה…….

 

רש"י מסכת פסחים דף סא עמוד ב

שחטו - להאכילו למולין מנויין, אבל יתכפרו בו בזריקתו ערלים, או מנויין או שאינן מנויין. אין מחשבת ערלים בזריקה - לא מהני לפסול, וטעמא מפרש לקמיה.

 

תוספות מסכת פסחים דף סא עמוד א

שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים - אם שחטו למנויו על מנת שיתכפרו בו שאינם מנויו הא פשיטא דפסול לכ"ע דהיינו שינוי בעלים דפסול בפסח ובחטאת ומיהו נראה לר"י דה"נ פליגי בשחט לאוכליו על מנת שיתכפרו שאינם אוכלין כגון חולה וזקן דפסל ביה רב חסדא כמו בערלים אע"ג דקראי דמייתי בערל כתיבי דמחד קרא דלפי אכלו נפקי וילפי מהדדי לכל מילי דהא לאוכליו ושלא לאוכליו דכשר היינו משום דילפי' מלמולים ולערלים ודווקא בשחט למולים ע"מ שיתכפרו ערלים פסל רב חסדא אבל נזרק לשם ערלים אפי' רב חסדא מודה דכשר דאין מחשבת אוכלין בזריקה דהא בכ"מ פשוט זה למסדר הש"ס בכולה שמעתי' ובריש זבחים (ד' ד.) דקאמר אשכחן זביחה שאר עבודות מנלן וכי תימא נילף מזביחה מה לזביחה שכן פסולה שלא לשם אוכלין בפסח משמע דליכא מאן דפליג דאין מחשבת אוכלין בזריקה ועוד דרב אשי מסיק דרבה לא פליג בהא אדרב חסדא ובפ' כיצד צולין (ד' עח.) דתניא שחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו פסח עצמו כשר ואדם יוצא בו ידי חובתו לא גרסינן 'לזרוק דמו' אלא 'ונזרק דמו 'דלא תיקשי לרב חסדא וכן יש במקצת ספרים………….

 

רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ב הלכה ה/הלכה ו

שחטו שלא למנוייו או למי שאין כל אחד מהן יכול לאכול כזית או ששחטו לערלים או לטמאים פסול, שחטו למי שיכול לאכול ולמי שאינו יכול לאכול כזית, למנוייו ושלא למנוייו, למולים ולערלים, לטהורים ולטמאין כשר, שאלו הראויין לו אוכלין כהלכה והאחרים כאילו לא חשב עליהם. 

שחטו למולים וזרק הדם לשם מולים וערלים פסול שהזריקה חמורה שהיא עיקר הקרבן, שחטו למולים שיתכפרו בו ערלים פסול שהרי יש מחשבת ערלים בזריקה, שחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו הפסח כשר ואין אדם יוצא בו ידי חובתו לפי שאין מחשבת אוכלים בזריקה.

 

הערות הגרי"ש אלישיב מסכת פסחים דף סא עמוד ב

….אבל שי' הרמב"ם פ"ב מק"פ ה"ו (ועיי"ש לח"מ ומהריק"ו) דערלים הוי פסול בפנ"ע ואה"נ דבשחיטה דומים שלא לאוכלין וערלים אך בזריקה אית דין מיוחד בערלים דמיפסל, אף דשלא לאוכלין לא מיפסל בזריקה, ואף במקצת [אם זרק למולים ולערלים] פסול וא"כ לאו מדינא דשלא לאוכליו הוא. [והא דנקט לשי' הרמב"ם שחט ע"מ שיתכפרו ערלים בזריקה ולא פליגי סתמא אי יש מחשבת ערלים בזריקה. משום דאתא לאשמועינן דלר"ח פסול, אף בגוונא דשחט וחשב על הזריקה במקצת ערלים]. ולשיטת הרמב"ם א"ש הא דנקיט הגמ' יש מחשבת ערלים בזריקה, דכל הנידון בגמ' דוקא אי שחט לשם ערלים בזריקה, דאי חישב בשעת שחיטה לשלא לאוכליו בזריקה כשר אבל לתוס' הפסול בכה"ג וא"כ צ"ל דערלים לאו דוקא, דה"ה שחט לאוכליו ע"מ לזרוק שלא לאוכליו.

 

Schedule –

[Weiss, David]

Full Chabura when complete! Could use your feedback

 

From: Weiss, David

Sent: Monday, January 6, 2025 7:31 PM
To: 'kolle...@googlegroups.com' <kolle...@googlegroups.com>

[Weiss, David]

Hope to see you tonight 

Next Chabura

 

 

1/9 - 78 – weiss

 

Topic

יש מחשבת ערלים בזריקה 

 

Mekoros

 

Full Chabura attached

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

 

Schedule – new schedule

 

1/16 – 79 – weiss

 

1/23 – 80 – R’ Goldschmidt

 

1/30 -81- R’ Avis

 

2/6 -82 - R’ Epstein

 

2/13 – 83 – R’ Weiner

 

2/20 – 84 – weiss

 

2/27 – 85 - Rosh Kollel

 

3/6 – 86 – R’ Goldschmidt

 

3/13 - off

 

3/20 –  87 - R’ Weiner

 

3/27 – 88 -  R’ Epstein

 

4/3 – 4/24 - off

 

5/1 – 89 - weiss

 

--

You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to kollel-erev...@googlegroups.com.

To view this discussion visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/BL0PR04MB4532818E0F5CE1A56728F580D40B2%40BL0PR04MB4532.namprd04.prod.outlook.com.

[Weiss, David]

Next Chabura

 

 

1/16 – 79 – weiss

 

Topic

יש מחשבת ערלים בזריקה 

 THE EXCITING CONCLUSION!!!!!!!!

Mekoros

 See below

Full Chabura when complete

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

חדושי הגר"ח מסכת פסחים דף צו עמוד א

בענין טבילת אמהותיו מעכבת בקרבן פסח

הרמב"ם (בפ"ה מהל' קרבן פסח ה"ה) פסק דטבילת אמהותיו מעכבתו מלאכול בקרבן פסח וזו קבלה. והנה מצינו דערלות מעכבת בפסח, אבל היכן מצינו דגויות מעכב את האדון מלאכול בפסח. והנה בגמ' יבמות דף עא ע"א מרבי ערבי מהול, ופריך מהא דהנודר מערלים אסור במולי עכו"ם, והקשו בתוס' (ד"ה והני) דהתם בנדרים הלך אחר לשון בני אדם, וי"ל דבקרא כתיב 'כי כל הגוים ערלים' עיי"ש, ומוכח מזה דגויות הוא מציאות ערלות, ואף דהוא מהול מ"מ ערל הוא משום גיותו, וערלות מעכבת מלאכול אכילת פסחים, ולכן פסק הרמב"ם דטבילת אמהותיו מעכבתו מלאכול בקרבן פסח, דיש כאן משום ערלות.

 

בענין מילת זכריו ועבדיו בקרבן פסח

נשאל הגר"ח זצ"ל בענין מילת זכריו ועבדיו דמעכבת בפסח, אם מצות המילה היא מעכבת, או הערלות היא מעכבת. והביא ראי' ע"ז מהא דפסק הרמב"ם (שם) בקרבן פסח דטבילת אמהותיו לשם עבדות מעכבתו, ודבר זה מפי הקבלה שהטבילה לשפחות כמילה לעבדים. והביאור אמר הגר"ח זצ"ל דגיות גופא זה הוי ערלות, וכדכתיב בקרא 'כל הגוים ערלים', וא"כ אף אמהות קודם שטבלו מיקרי ערלות, וע"י הטבילה פקע ערלות וכמאן דמהילא דמיא. עכ"פ נתבאר מזה דהערלות היא המעכבת ולא מצות המילה, דמצות מילה עכ"פ ליכא בשפחה. [א"ה, ע"ע בחידושי הגרי"ז מנחות דף עג ע"ב ועי' בקהלות יעקב יבמות סי' מג סק"ג מש"כ בביאור ד' הגר"ח].

 

Schedule – new schedule

[Weiss, David]

Due to circumstances beyond our control

Next Chabura

 

 

1/23 – 79 – weiss

 

Topic

יש מחשבת ערלים בזריקה 

 THE EXCITING CONCLUSION!!!!!!!!

Mekoros

 See below

Full Chabura when complete

Time – 9:15 PM till 10:00

 

 

“Back of the Bais” at the Kollel

PLEASE – make every effort to attend!!!!!

Lets Keep attendance STRONG!!!!!

  Please arrive early so the chabura can begin promptly 

חדושי הגר"ח מסכת פסחים דף צו עמוד א

בענין טבילת אמהותיו מעכבת בקרבן פסח

הרמב"ם (בפ"ה מהל' קרבן פסח ה"ה) פסק דטבילת אמהותיו מעכבתו מלאכול בקרבן פסח וזו קבלה. והנה מצינו דערלות מעכבת בפסח, אבל היכן מצינו דגויות מעכב את האדון מלאכול בפסח. והנה בגמ' יבמות דף עא ע"א מרבי ערבי מהול, ופריך מהא דהנודר מערלים אסור במולי עכו"ם, והקשו בתוס' (ד"ה והני) דהתם בנדרים הלך אחר לשון בני אדם, וי"ל דבקרא כתיב 'כי כל הגוים ערלים' עיי"ש, ומוכח מזה דגויות הוא מציאות ערלות, ואף דהוא מהול מ"מ ערל הוא משום גיותו, וערלות מעכבת מלאכול אכילת פסחים, ולכן פסק הרמב"ם דטבילת אמהותיו מעכבתו מלאכול בקרבן פסח, דיש כאן משום ערלות.

 

בענין מילת זכריו ועבדיו בקרבן פסח

נשאל הגר"ח זצ"ל בענין מילת זכריו ועבדיו דמעכבת בפסח, אם מצות המילה היא מעכבת, או הערלות היא מעכבת. והביא ראי' ע"ז מהא דפסק הרמב"ם (שם) בקרבן פסח דטבילת אמהותיו לשם עבדות מעכבתו, ודבר זה מפי הקבלה שהטבילה לשפחות כמילה לעבדים. והביאור אמר הגר"ח זצ"ל דגיות גופא זה הוי ערלות, וכדכתיב בקרא 'כל הגוים ערלים', וא"כ אף אמהות קודם שטבלו מיקרי ערלות, וע"י הטבילה פקע ערלות וכמאן דמהילא דמיא. עכ"פ נתבאר מזה דהערלות היא המעכבת ולא מצות המילה, דמצות מילה עכ"פ ליכא בשפחה. [א"ה, ע"ע בחידושי הגרי"ז מנחות דף עג ע"ב ועי' בקהלות יעקב יבמות סי' מג סק"ג מש"כ בביאור ד' הגר"ח].

 

Schedule – new schedule

 

1/30 – 80 – R’ Goldschmidt

 

2/6 -81- R’ Avis

 

2/13 -82 - R’ Epstein

 

2/20 – 83 – R’ Weiner

 

2/27 – 84 – weiss

 

3/6 – 85 - Rosh Kollel

 

3/13 – off

 

 

3/20 – 86 – R’ Goldschmidt

 

 

3/27 –  87 - R’ Weiner

 

4/3 – 4/24 - off

 

 

5/1 – 88 -  R’ Epstein

 

 5/8 – 89 - weiss