Next Chabura:
9/21– Rosh Kollel
Topic
ענינא דיומא
בינונים תלויים עד יוה"כ, אם צריכים תשובה דוקא כדי לזכות לחיים
Time – 9:15 PM till 10:00
“Back of the Bais” at the Kollel
PLEASE – make every effort to attend!!!!!
Lets Keep attendance STRONG!!!!!
Please arrive early so the chabura can begin promptly
Schedule – updated check it out!
9/28 – 10/12 – off
10/19 ––48b – R’ Avis
10/26 - 49a – R’ Epstein
11/2–49b – R’ Weiner
11/16 –50a – Weiss
11/23 - 50b – R’ Noff
11/30 – 51a – R’ Starkman
12/7-12/14 – off
12/21 – 51b – R’ Goldschmidt
12/28 – 52a –Rosh Kollel
1/4 – 52b –R’ Avis
1/11 – 53a –R’ Epstein
1/18 – 53b –R’ Weiner
1/25 – 54a –weiss
2/1 – 54b –R’ Noff
2/9 – 55a – R’ Starkman
2/15 – 55b-R’ Goldschmidt
2/22 – 56a – R’ Avis
2/29 – 56b – Rosh Kollel
3/7 – 57a – R’ Epstein
3/14 – 57b – R’ Weiner
3/21 – off
3/28 – 58a –R’ Noff
4/4 – 58b – R’ Starkman
4/11 – 59a – weiss
4/18 –5/2 – off
5/9 – 59b – R’ Goldschmidt
5/16 – 60a - Rosh Kollel
5/23 – 60b – R’ Avis
5/30 – 61a – R’ Epstein
6/6 – 62b – R’ Weiner
6/13 – off
6/20 – 63a – Weiss
6/27 – 63b –R’ Noff
7/4 – 64a – R’ Starkman
Thanks to the Rosh Kollel for an inspiring shiur.
1) Here is the לחם משנה I mentioned – is he saying the same thing as R’ Itzele or something more ‘minimalist’ about the gravity of the lost opportunity for the Mitzva of תשובה? Your opinions are appreciated.
לחם משנה הלכות תשובה פרק ג הלכה ג
אם עשה תשובה נחתם וכו' ואם לאו נחתם למיתה. וא"ת כי לא עשה תשובה אמאי נחתם למיתה הא מחצה על מחצה ורב חסד מטה כלפי חסד כבר תירצו בזה דהיכא דלא עשה תשובה הוי עון אחד נוסף על העונות משום דבאלו עשרה ימים של תשובה הוא חייב לעשות תשובה ואם לא עשה הרי עון אחד נוסף על העונות:
2) Here is the piece from Rav Hutner – I believe it represents another approach – the issue we are dealing with is not a ‘stam’ calculation per se but an evaluation of the מהות האדם, that can be discerned, in part, based on accounting of his זכיות vs. his עבירות. The צדיק is a person who in his essence is subordinate to עול מלכות שמים and serving Hashem. As such, 1) it is clear that only תשובה – in the sense of a ‘transformation’ in מהות האדם will suffice transform a בינוני in מהות into a צדיק in מהות; and 2) since we are ultimately not dealing with a ‘calculation’ but with the essence of the person the terminology צדיקים גמורים is apt.
פחד יצחק ראש השנה מאמר יח
א{ שלשה ספרים נפתחים וגומר, צדיקים גמורים נחתמים לאלתר לחיים רשעים גמורים לאלתר למיתה ובינונים תלויין ועומדים עד יום כפורים. זכו נחתמים לחיים לא זכו נחתמים למיתה. הרמב"ם כשהעתיק ברייתא זו, שינה לשון הגמרא. דבסוגיין הלשון הוא, 'זכו נחתמים לחיים.' והרמב"ם שינה הלשון והעתיק 'אם עשו תשובה נחתמים לחיים.' במקום זכות בכלל, הגביל את הענין לתשובה דוקא. ומרן הגאון מהר"י בלזר מפטרבורג הרגיש בכאן תמיה רבתא. דהרי הבינוני הוא זה שמעשיו שקולים, ואין לטוב הכרעה על הרע. ואם כן, כל זכות שתהיה לו תהיה מה שתהיה בידה להוציאו מכלל פלגא ופלגא, ולהכניסו לכלל 'רובו זכיות' ולזכותו לחתימה לחיים טובים.
ב{ אמנם תמיה זו תמציא לנו מקור-מוצא יפה לבירור המבט של 'רובו זכיות' ו'ריבוי עבירות' בכלל. שיגרת המחשבה תופסת את המושג 'ריבוי זכיות' ואת המושג 'ריבוי עונות' כמושג כמותי. כלומר, אף על פי שבודאי אין המספר הגורם הבלעדי לשיקול זה של 'רובו זכיות' או להיפך; מכל מקום, אין לדלג כאן על הבחינה הכמותית. דבודאי ישנה טובה אחת המאבדת כמה רעות וכן להיפך וכמו כן אפילו משקלה של אותה טובה או של אותה רעה מתחלף משעה אחת לחבירתה וכמו שכתב הרמב"ם דמשקל זה הוא משקלו של אל דעות אבל בכל זאת נהי דמשקל הזכיות והחובות הוא משקל איכותי, מכל מקום ה"חפצא" של המשקל הזה דהיינו הדברים שמשקל זה שוקל הם סכום של כמיות מצוות ועבירות. כזו היא תפיסתה של שיגרת המחשבה במושגים הללו של ריבוי מצוות וריבוי עבירות. ברם, לאחר העמקת מחרשת המחשבה בפנימיותם של המושגים 'רובו זכיות' ו'ריבוי חובות' יתחדש אצלנו המבט בהבחנתם של המושגים הללו. המבט החדש הזה מראה לנו כי'רובו זכיות' איננו סכום של כמה זכיות יחידות ו'רובו עבירות' איננו סכום של כמה עבירות יחידות דאם בסכום עסקינן כי אז היה מדרגת רובו זכיות משתנית משעה לשעה ומרגע לרגע. כי בהזדמן לו לאדם זה שרובו זכיות כמה כשלונות בדרכו הרי הוא מפסיד את מעלתו של רובו זכיות. ענין זה של חילוף מדרגה משעה לשעה, אינו מתקבל על הדעת. דהלא כל עבירה וכל מצוה המזדמנות לו עלולות הן לשנות את תארו הכללי. אמנם מה שהמבט החדש מראה לנו כי 'רובו זכיות' הוא קו באפיו של אדם. והוא הוא הקו המושרש ביחסו של אותו אדם אל הטוב ואל הרע. 'רובו זכיות' זו היא מדה בנפש. המדה הזו יוצרת בנפש בעליה את המצב של הכרעה לצד הטוב בעיצומה של הנפש. וממילא כשם שאפשר לו לאדם אשר מדתו היא מדת הסבלנות ליפול לפעמים ברשת הכעס ואף על פי כן מדתו שהיא מדת הסבלנות, בעינה עומדת; ממש כמו כן, אפשר לו לאדם שמדתו היא מדת 'רובו זכיות' להיות נמצא במצב של רובו עבירות, ואף על פי כן, מדתו שהיא מדת 'רובו זכיות' אינה נפגעת על ידי כך, והרי היא עומדת בתקפה ובגבורתה. אלא שכשם שיש הבדל תהומי בין אותו הכעס שהוא בא מאדם שהכעסנות היא מדתו, ובין אותו הכעס המתפרץ מן האדם אשר מדתו היא מדת הסבלנות. כמו כן, יש הבדלה תהומית בין אדם ש'רובו זכיות' היא מדתו, אלא שהוא נמצא עכשיו במצב המתנגד למדתו, ועכשיו עוונותיו הם רובו של אותו אדם, ובין האדם שעוונותיו המרובים
מזכיותיו הם בהתאם למדתו. בקיצור: רובו זכיות או רובו עבירות, אינם סיכום של פרטים אלא מדה בנפש.
מבט חדש זה בידו לשלול טענתו של מרן ר' איצל. ר' איצל טוען, כי מכיון שהבינוני הוא מחצה על מחצה אם כן הלא מספיק לו לעשות ולהוסיף זכות אחת על זכיותיו לזכות בחתימה טובה של יוהכ"פ. ולמה הזקיק הרמב"ם את הבינוני לעשיית תשובה דוקא. אמנם עכשיו אנו רואים את שלילתה של טענה זו. שהרי לפי מה שנתבאר לנו כי רובו זכיות היא מדה בנפש, ורובו עבירות הוא מדה בנפש; כמו כן, בודאי גם הבינוניות היא מדה בנפש. כלומר, האדם הזה מתיחס הוא אל הרע ואל הטוב מבלי שתהיה לו בנפשו הזדהות עם אחד מהם. מדתו של הבינוני היא מדה של חוסר-הזדהות והמדה הזו תעמוד בעינה ובתקפה אפילו אם יתוספו לו כמה זכיות. ואפילו אם יוסיף זכיות עד שיתרבו פי כמה על החובות, עדיין מדתו היא מדת הבינוניות. וכל זמן שמדתו נבחנת היא במבחן הבינוניות, אין כאן מקום לחתימה לטובה. ואשר על כן שפיר שינה הרמב"ם מלשון הגמרא והעמיד את עשיית התשובה במקום הזכות הסתמית. כי כונת התשובה בכאן היא שתיקן את מדת הבינוניות שלו. ורק התשובה היא שתכניס אותו למחיצת ה'רובו זכיות' ויחתם לאלתר לחיים.
I would add that perhaps relevant here is this Gemara –צדיק, רשע and בינוני are descriptors of what guides a person in life, and with this הגדרה it ‘makes sense’ that most people are בינונים, rather its an ongoing struggle:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סא עמוד ב
…..תניא, רבי יוסי הגלילי אומר: צדיקים יצר טוב שופטן, שנאמר ולבי חלל בקרבי. רשעים - יצר רע שופטן, שנאמר נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו, בינונים - זה וזה שופטן, שנאמר יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו. אמר רבא: כגון אנו בינונים. אמר ליה אביי: לא שביק מר חיי לכל בריה! ואמר רבא: לא איברי עלמא אלא לרשיעי גמורי או לצדיקי גמורי. אמר רבא: לידע אינש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו. אמר רב: לא איברי עלמא אלא לאחאב בן עמרי ולרבי חנינא בן דוסא. לאחאב בן עמרי - העולם הזה, ולרבי חנינא בן דוסא - העולם הבא…………

Next Chabura:
9/21– Rosh Kollel
Topic
ענינא דיומא
בינונים תלויים עד יוה"כ, אם צריכים תשובה דוקא כדי לזכות לחיים
Time – 9:15 PM till 10:00
“Back of the Bais” at the Kollel
PLEASE – make every effort to attend!!!!!
Lets Keep attendance STRONG!!!!!
Please arrive early so the chabura can begin promptly
Schedule – updated check it out!
10/26 - 49a – R’ Epstein
--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Kollel Erev" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to
kollel-erev...@googlegroups.com.
To view this discussion on the web visit
https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB59829346A70E8181BE8721BCD4F8A%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.
Ooops meant to send as a document as well
Thanks to the Rosh Kollel for an inspiring shiur.
1) Here is the לחם משנה I mentioned – is he saying the same thing as R’ Itzele or something more ‘minimalist’ about the gravity of the lost opportunity for the Mitzva of תשובה? Your opinions are appreciated.
לחם משנה הלכות תשובה פרק ג הלכה ג
אם עשה תשובה נחתם וכו' ואם לאו נחתם למיתה. וא"ת כי לא עשה תשובה אמאי נחתם למיתה הא מחצה על מחצה ורב חסד מטה כלפי חסד כבר תירצו בזה דהיכא דלא עשה תשובה הוי עון אחד נוסף על העונות משום דבאלו עשרה ימים של תשובה הוא חייב לעשות תשובה ואם לא עשה הרי עון אחד נוסף על העונות:
2) Here is the piece from Rav Hutner – I believe it represents another approach – the issue we are dealing with is not a ‘stam’ calculation per se but an evaluation of the מהות האדם, that can be discerned, in part, based on accounting of his זכיות vs. his עבירות. The צדיק is a person who in his essence is subordinate to עול מלכות שמים and serving Hashem. As such, 1) it is clear that only תשובה – in the sense of a ‘transformation’ in מהות האדם will suffice transform a בינוני in מהות into a צדיק in מהות; and 2) since we are ultimately not dealing with a ‘calculation’ but with the essence of the person the terminology צדיקים גמורים is apt.
פחד יצחק ראש השנה מאמר יח
א{ שלשה ספרים נפתחים וגומר, צדיקים גמורים נחתמים לאלתר לחיים רשעים גמורים לאלתר למיתה ובינונים תלויין ועומדים עד יום כפורים. זכו נחתמים לחיים לא זכו נחתמים למיתה. הרמב"ם כשהעתיק ברייתא זו, שינה לשון הגמרא. דבסוגיין הלשון הוא, 'זכו נחתמים לחיים.' והרמב"ם שינה הלשון והעתיק 'אם עשו תשובה נחתמים לחיים.' במקום זכות בכלל, הגביל את הענין לתשובה דוקא. ומרן הגאון מהר"י בלזר מפטרבורג הרגיש בכאן תמיה רבתא. דהרי הבינוני הוא זה שמעשיו שקולים, ואין לטוב הכרעה על הרע. ואם כן, כל זכות שתהיה לו תהיה מה שתהיה בידה להוציאו מכלל פלגא ופלגא, ולהכניסו לכלל 'רובו זכיות' ולזכותו לחתימה לחיים טובים.
ב{ אמנם תמיה זו תמציא לנו מקור-מוצא יפה לבירור המבט של 'רובו זכיות' ו'ריבוי עבירות' בכלל. שיגרת המחשבה תופסת את המושג 'ריבוי זכיות' ואת המושג 'ריבוי עונות' כמושג כמותי. כלומר, אף על פי שבודאי אין המספר הגורם הבלעדי לשיקול זה של 'רובו זכיות' או להיפך; מכל מקום, אין לדלג כאן על הבחינה הכמותית. דבודאי ישנה טובה אחת המאבדת כמה רעות וכן להיפך וכמו כן אפילו משקלה של אותה טובה או של אותה רעה מתחלף משעה אחת לחבירתה וכמו שכתב הרמב"ם דמשקל זה הוא משקלו של אל דעות אבל בכל זאת נהי דמשקל הזכיות והחובות הוא משקל איכותי, מכל מקום ה"חפצא" של המשקל הזה דהיינו הדברים שמשקל זה שוקל הם סכום של כמיות מצוות ועבירות. כזו היא תפיסתה של שיגרת המחשבה במושגים הללו של ריבוי מצוות וריבוי עבירות. ברם, לאחר העמקת מחרשת המחשבה בפנימיותם של המושגים 'רובו זכיות' ו'ריבוי חובות' יתחדש אצלנו המבט בהבחנתם של המושגים הללו. המבט החדש הזה מראה לנו כי'רובו זכיות' איננו סכום של כמה זכיות יחידות ו'רובו עבירות' איננו סכום של כמה עבירות יחידות דאם בסכום עסקינן כי אז היה מדרגת רובו זכיות משתנית משעה לשעה ומרגע לרגע. כי בהזדמן לו לאדם זה שרובו זכיות כמה כשלונות בדרכו הרי הוא מפסיד את מעלתו של רובו זכיות. ענין זה של חילוף מדרגה משעה לשעה, אינו מתקבל על הדעת. דהלא כל עבירה וכל מצוה המזדמנות לו עלולות הן לשנות את תארו הכללי. אמנם מה שהמבט החדש מראה לנו כי 'רובו זכיות' הוא קו באפיו של אדם. והוא הוא הקו המושרש ביחסו של אותו אדם אל הטוב ואל הרע. 'רובו זכיות' זו היא מדה בנפש. המדה הזו יוצרת בנפש בעליה את המצב של הכרעה לצד הטוב בעיצומה של הנפש. וממילא כשם שאפשר לו לאדם אשר מדתו היא מדת הסבלנות ליפול לפעמים ברשת הכעס ואף על פי כן מדתו שהיא מדת הסבלנות, בעינה עומדת; ממש כמו כן, אפשר לו לאדם שמדתו היא מדת 'רובו זכיות' להיות נמצא במצב של רובו עבירות, ואף על פי כן, מדתו שהיא מדת 'רובו זכיות' אינה נפגעת על ידי כך, והרי היא עומדת בתקפה ובגבורתה. אלא שכשם שיש הבדל תהומי בין אותו הכעס שהוא בא מאדם שהכעסנות היא מדתו, ובין אותו הכעס המתפרץ מן האדם אשר מדתו היא מדת הסבלנות. כמו כן, יש הבדלה תהומית בין אדם ש'רובו זכיות' היא מדתו, אלא שהוא נמצא עכשיו במצב המתנגד למדתו, ועכשיו עוונותיו הם רובו של אותו אדם, ובין האדם שעוונותיו המרובים
מזכיותיו הם בהתאם למדתו. בקיצור: רובו זכיות או רובו עבירות, אינם סיכום של פרטים אלא מדה בנפש.
מבט חדש זה בידו לשלול טענתו של מרן ר' איצל. ר' איצל טוען, כי מכיון שהבינוני הוא מחצה על מחצה אם כן הלא מספיק לו לעשות ולהוסיף זכות אחת על זכיותיו לזכות בחתימה טובה של יוהכ"פ. ולמה הזקיק הרמב"ם את הבינוני לעשיית תשובה דוקא. אמנם עכשיו אנו רואים את שלילתה של טענה זו. שהרי לפי מה שנתבאר לנו כי רובו זכיות היא מדה בנפש, ורובו עבירות הוא מדה בנפש; כמו כן, בודאי גם הבינוניות היא מדה בנפש. כלומר, האדם הזה מתיחס הוא אל הרע ואל הטוב מבלי שתהיה לו בנפשו הזדהות עם אחד מהם. מדתו של הבינוני היא מדה של חוסר-הזדהות והמדה הזו תעמוד בעינה ובתקפה אפילו אם יתוספו לו כמה זכיות. ואפילו אם יוסיף זכיות עד שיתרבו פי כמה על החובות, עדיין מדתו היא מדת הבינוניות. וכל זמן שמדתו נבחנת היא במבחן הבינוניות, אין כאן מקום לחתימה לטובה. ואשר על כן שפיר שינה הרמב"ם מלשון הגמרא והעמיד את עשיית התשובה במקום הזכות הסתמית. כי כונת התשובה בכאן היא שתיקן את מדת הבינוניות שלו. ורק התשובה היא שתכניס אותו למחיצת ה'רובו זכיות' ויחתם לאלתר לחיים.
I would add that perhaps relevant here is this Gemara –צדיק, רשע and בינוני are descriptors of what guides a person in life, and with this הגדרה it ‘makes sense’ that most people are בינונים, rather its an ongoing struggle:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סא עמוד ב
…..תניא, רבי יוסי הגלילי אומר: צדיקים יצר טוב שופטן, שנאמר ולבי חלל בקרבי. רשעים - יצר רע שופטן, שנאמר נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו, בינונים - זה וזה שופטן, שנאמר יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו. אמר רבא: כגון אנו בינונים. אמר ליה אביי: לא שביק מר חיי לכל בריה! ואמר רבא: לא איברי עלמא אלא לרשיעי גמורי או לצדיקי גמורי. אמר רבא: לידע אינש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו. אמר רב: לא איברי עלמא אלא לאחאב בן עמרי ולרבי חנינא בן דוסא. לאחאב בן עמרי - העולם הזה, ולרבי חנינא בן דוסא - העולם הבא…………

Next Chabura:
--
Agreed – I think it’s from the lashon of “Iyun” i.e. the case is still ‘under review’ by Hashem and the BD shel Maalah
Good Shabbos and Gmar Tov
From: Daniel Epstein <dce...@gmail.com>
Sent: Friday, September 22, 2023 12:03 AM
To: Weiss, David <David...@pennmedicine.upenn.edu>
Cc: kolle...@googlegroups.com; Dov Goldschmidt <goldsc...@gmail.com>; David Lebor <dlebo...@gmail.com>; tato...@gmail.com; Tomer Noff <tom...@gmail.com>; msta...@moshe247.com; Yitzhak Weiss <yweiss...@gmail.com>; Rabbi Biberfeld <r...@verizon.net>
Subject: [External] Re: Next Chabura 9/21 at 9:15pm and Gmar Tov - Rosh Kollel -not to be missed - and check out the new schedule
Shkoyach!
I want to correct something I said at the chaburah. I suggested the Ran's use of the term "דין מעוין ושקול" means there is עינוי הדין kavayachol. That's a mistake, I think. The Ran would have said דין מעונה, not דין מעוין -- which I guess means a din into which Hashem is "me'ayain."
To view this discussion on the web visit https://groups.google.com/d/msgid/kollel-erev/MN2PR04MB5982A2AE8071AD5AC5235098D4FFA%40MN2PR04MB5982.namprd04.prod.outlook.com.
SHKOYACH – scholarship generally trumps speculation – as it does here!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!