הגדרת מלחמות צה"ל לפי הרב הנזיר

[אריאל דוד‎]

לק"י

בחוברת 'מגילת מלחמה ושלום' לרה"נ מצויות כמה הגדרות למלחמות, אני מנסה להבין באיזו מלחמה אנו נלחמים היום, ונתקל במבוכה.

(את מלחמות צה"ל נגדיר לצורך הענין כמלחמה בחמאס, החיזבאללה וגרורותיהם.)

בעמ' טז-יז כותב שמלחמת הגנה או קיום זו מלחמת חובה, ומלחמת שחרור זו מלחמת מצוה. ומוסיף, הרבה פעמים שתי המלחמות  (הגנה ושחרור) מתקיימות במלחמה אחת. וכותב: "ומכאן חובת הגיוס לצבא, לצבא ישראל, הנלחם לקיומו, ולשלומו" - כלומר שזו ההגדרה של המלחמות בימינו.

אחר כך, בעמ' יט, כותב על מלחמת עמלק ומלחמת שבעת העממים. ומחדש: "וי"ל, ז' עממים לאו דוקא לתולדותיהם הגזעיות לשמותם, שבא סנחריב ובלבל את העולם, אלא כאלו מתושבי הארץ, שקובעים עליהם בעלותם העממית". כלומר שהמלחמות בימינו (לכל הפחות בפלשתינים. ואולי גם בסורים, הירדנים והלבנונים ושאר היושבים על שטחי הארץ המובטחת) הם מלחמת ז' עממים (ונפקא מינה להריגת כל זכר ועוד).

מיד אח"כ, הוא מזכיר את החידוש הידוע מבית בריסק: "וכן עמלק, כמותו, צר ואויב ישראל מובהק".

ויש להוסיף על כך את דבריו באור הנצח עמ' מא: "...לפי זה י"ל מצוה זו קיימת בכל זמן, אף שבא סנחריב ובלבל האומות, הרי העממים שישבו בארץ, והחזיקו בה, דינם כמו ז' עממים, והמלחמה בם מלחמת מצוה.

אבל עמלק אינו מהמחזיקים בארץ, אלא שורש הרע, ושורש השנאה לישראל, ראש צוררי ישראל, והמצוה לשנאתו ולמחות שמו, זכור, ותמחה זכרו".

לא הבנתי מהי ההגדרה של מלחמות צה"ל בימינו היום. ההגדרה הראשונה היא, מלמת חובה ומלחמת מצוה של עזרת ישראל מיד צר וכיבוש ארץ ישראל. ההגדרה השניה היא, מלחמת ז' עממים. וניתן עוד להוסיף מלחמת עמלק (אף שזה ניתן להתווכח האם עמלק זה הם או משהו אחד, איראן למשל) - האם מלחמות צה"ל הם כל המלחמות ביחד?

נוסיף, שמה שכתב שעמלק אינו מהמחזיקים בארץ, אלא הוא שורש הרע ושורש שנאת ישראל, הכוונה היא שהוא לא חייב להיות מהמחזיקים בארץ, אך אם הוא גם מחזיק בארץ וגם שורש הרע, הרי הוא עמלק (ויעידו על כך העם העמלקי - צאצאיו הביולוגיים של עמלק - שבחלק מהזמן בנו ממלכת קבע בשטחי א"י).

נוסיף עוד, בשו"ת מלומדי מלחמה  (סי' ג') דחה הרב נחום אליעזר רבינוביץ את דעת בריסק שהרמב"ם סובר שכל השונא את ישראל נחשב עמלק, והוסיף בשם הרב יצחק שילת, שגם הרצי"ה דחה שיטה זו. ועוד, בשו"ת משיב מלחמה ח"א, הרב שלמה גורן, חתנו של הרה"נ, מדבר על מוסר מלחמה, ולא זכור לי שמגדיר את מלחמותינו כז' עממים או עמלק.

שוב נוסיף, הרב שלמה אבינר שנה בשנה תשנ"ח (עמ' 261-263), עמד על כך שלכאורה ראיית בריסק לשיטתם בעמלק סותרת את חידוש הרה"נ לז' עממים, ויישב את הדברים.

והערה צדדית, רבים מייחסים את השיטה הנ"ל בעמלק, לר' חיים מבריסק. הרב יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון, כותב זאת באיש האמונה (עמ' 102) בשם אביו, הרב משה סולובייצי'ק. ובישירון ח' כתב הרב יוסף דב סולובייצי'ק מירושלים (בן הגרי"ז), שהשמועה שאמר זאת ר"ח לא נכונה, והוסיף שחידוש זה גם מוטעה.

אשמח אם מישהו יסדר לי את הסוגיה.

תומ"ר, אריאל.

[נ"ב. לא נטשתי את האשכול על השמעיות, אני מעדיף ללמוד את הנושא קצת יותר לעומק לפני שאשיב]

[kolhatora]

שלום וברכה,

לצערי אין ביכולתי כרגע להיכנס לעובי הקורה של שאלתך היפה. אעיר שיש שישנו ספר מאת הרב גבריאל אלקובי שליטא מישיבת כוכב ביעקב בנושא חשוב זה. ("צבא ה'")

הגרי"ד ליאור מפנה אליו בשות שלו "דבר חברון". לגבי מספר נושאי מלחמה (כגון שירות בחורי ישיבות) כמו כן ספר אחר מקיף מאת הרב מרדכי פרומר מישיבת ההסדר מעלות "נצח יהודה".

כמו כן אנקדוטה קצרה, זכרוני שפעם דיבר הרב שאר ישוב שליטא בישיבת מרכז הרב באחת העצרות ואמר שלדעתו אנו היום במלחמת מצווה אפילו לעניין אשת יפת תואר ו(כמדומני שגם קדלי דחזירי...) כמדומני שהגר"א שפירא זצל שדיבר אחריו חלק עליו בעניין זה וכנראה שלדעתו ערביי הארץ ("פלסטינים") אינם עם אלא אוסף כנופיות ולכן אין השגרה היומיומית מוגדת כמלחמה. והדברים כמובן ארוכים .

 

 

[אריאל דוד‎]

לרב שי, תודה על ההתייחסות.

את הספר צבא ה' איני מכיר, אך אם הבנתי נכון, הוא עוסק בחובת/היתר/איסור גיוס לצבא, ולא בהגדרת מלחמות. אנסה להשיגו.

על הספר נצח יהודה, במחילה מהרב המחבר, יש לי השגות רבות, הן על דברים בגופו של הספר, הן על חוסר גדול במקורות (למשל הרב גורן, הרב ישראלי, קבצי תחומין וכו'), והן על כך שהוא לא ממצא עד הסוף את הנושאים בהם הוא דן (ובנוסף, הערה "חיצונית", היה כדאי לקחת מעצב לספר). מעבר לכך הספר לא עונה לשאלה ששאלתי: הוא מדבר בתחילתו על הגדרת מלחמות, אך אינו עוסק בשיטת הרה"נ ואינו עוסק במציאות בימינו. אף על פי כן יש לספר ערך רב, הן מפאת מספר חידושים שם, והן בגלל כמות הנושאים בהם הוא עוסק.

לגבי הסיפור, זו פנינה רבת ערך!

הויכוח בין הרב שאר ישוב שליט"א לבין הרב שפירא זצ"ל, אינו נוגע לשאלה ששאלתי. הוא מדבר על הגדרתה של אינתיפדה, ועל כל יש מחלוקת בניהם האם זו מלחמה או לא (אגב, חלקו בזה הרב משה צוריאל (הסובר שזו מלחמה) והרב שלמה אבינר (הסובר שזו אינה מלחמה) ועוד בגליונות ישע ימינו מס' 27-28). אני דיברתי על מציאויות של מלחמה לכולי עלמא (למשל לבנון השניה, חומת מגן, עופרת יצוקה. ולפני כן מלחמת העצמאות, ששת הימים וכו'), והדיון הוא לאיזו דרגה הלכתית מלחמה זו שייכת.

לגבי אשת יפת תואר והיתר מאכלות אסורות אני צריך לחשוב (לא ברורות לי עדיין הסוגיות האלו, ובאיזה מקרים הם קיימים). הכל מקרה אשת יפת תואר לא מציאותי כי זה אסור לפי פקודות מטכ"ל.

עדיין אין לי תשובה לשאלתי, ואנסה לחשוב וגם לשאול את רבותי ורבנים המתמחים בתורתה של מלחמה.

נ"ב. שני תיקוני טעויות בהודעתי הקודמת: צ"ל 'לא תחיה כל נשמה' במקום 'הריגת כל זכר', וצ"ל 'ישורון' במקום 'ישירון'.