בשולי ל"ג בעומר

Meni Adler

unread,

May 28, 2016, 6:39:48 PM5/28/16

to קבוצת קליימן‎

אורה ביקשה ממני לשלוח לקבוצה את התיאור של עגנון על ליל ל"ג במירון, כשהגיע לארץ בראשית המאה שעברה, ובפרט את תיאור מנהג החאלקה.

הקטע להלן לקוח מהחלק השלישי (סעיף נ') של הסיפור 'הדום וכסא'.

[הסיפור החידתי יצא לאור ע"י אמונה ירון, בתו, לאחר מותו. מסגרת הסיפור היא עזיבת הסופר את דירתו והמתנתו עם בתו לבעל הדירה - משל למותו הקרב של הסופר. ברגעים האינטימים של הסופר עם בתו, הוא מספר לה על ילדותו, ובונה למעשה, על סוף מותו, מעין מיתולוגיה של חייו]

עשינו במירון כל הלילה על קברו של ר' שמעון בן יוחאי עם אחינו בני ישראל שבאו מערי אלקינו ומערי הלבנון ומערי סוריא ומארם צובא וממצרים קהל גדול מאוד לשמוח בשמחת ההילולא של רבי שמעון בן יוחאי ור' אלעזר בנו והדליקו נרות הרבה בלא שיעור מלבד המדורות הגדולות שהאירו אור גדול. ריקדו כל מיני ריקודים וניגנו כל מיני ניגונים, ארץ ארץ וריקודיה מדינה ומדינה ונגינותיה ומן הלשכות שבפנים נשמע קולם של אומרי תיקונים ולומדי זוהר. לא כלתה שמחת ההילולא עד ששמחה חדשה באה. אבותיהם של תינוקות מלובשים בגדי שבת ושטריימלים בראשם ובניהם הקטנים על זרועותיהם התחילו באים לעשות להם תספורת על קברו של הצדיק במלאות להם שלוש שנים ולהניח להם פיאות. מצפת ומביריה ומעין זיתים ומפקיעין וממשמר הירדן ומיסוד המעלה ומטבריה ומיתר ערי אלקינו באו הם ונשיהם ורבים מקרוביהם. לפניהם ועל כל סביבותיהם מנגנים ניגונים ומחוללי מחולות במקל ובמטפחת ובשטריימיל ובחגורה שבמתניהם ובמצנפות הישמעאלים ובמקטרות ארוכות ובמקטרות קצרות ובחלילים שבפיהם. שמחה גדולה היתה ביום ההוא, נחת רוח לאבות ולבנים ולאמותיהם של תינוקות שמסלקים מן התינוקות את שערות ראשם שהן בבחינת דינים, ומציינים אותם בפיאות במצוות השם. ובראש כל שמחה נחת רוח ושמחה ליוצרנו כביכול ששמח בשמחת ישראל ששמחים לקיים את מצוותיו.

רעדו המספריים בידיהם המרתתות של ישישים וזקנים שנתכבדו זה אחר זה לספר את ראשיהם של התינוקות ונפלו תלתלים לפני המספריים מהם תלתלים שחורים כלילי סליחות, מהם כעין הזהב הטוב, מהם כעין דבש תמרים מהם אדומים כלהבות אש ולא נשמע קול בכי התינוקות מקול השמחה. האבות ריקדו והאמהות טפחו בידיהם והזקנות צייצו כשהן עומדות לפני שולחנות נמוכים ועליהם עוגות עגולות ועוגות מרובעות ועוגות בצורת לב וזיתים שחורים וזיתים כבושים ומשקאות חריפים ומשקאות מתוקים והכל שותים ומברכים זה את זה בברכת לחיים בזכות החכם האלקי שזכו להשתטח על קברו והתינוקות משפשפים את ראשיהם החלקים שרוח צוננת מחליקה אותם ומנענעת את פיאותיהם על לחייהם.

בין ההרים הרמים ומן הסלעים הגבוהים נישבה רוח שהביאה עמה ריחות טובים מן העשבים ומן השיחים שעולים בין הסלעים, סלעים מופלגים בקומה שתלויים להם בין שמים לארץ שאין כל ילוד אשה יכול להגיע אצלם. ועליהם כל מיני מראות נאים. צייר גדול הוא אלקינו, צבעים נאים מצא בארצנו ומהם צייר כל סלע. דרכם של צבעים כל זמן שאינם דהים עומדים בעינם ואילו הסלעים הללו מתחלף צבע בצבע ומראה במראה כהרף עין. עם שאני מציץ ומביט ורואה ושמח כבר מראה חדש נראה ואף הוא פינה את מקומו לחבירו אחר נאה ממנו.

Yaacov Shapira

unread,

May 28, 2016, 8:35:20 PM5/28/16

to Meni Adler, קבוצת קליימן‎

תודה!

מעניין ומרגש!

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'משפחת קליימן לדורותיה' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל klamenje+u...@googlegroups.com.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

asaf shapira

unread,

May 29, 2016, 1:13:28 PM5/29/16

to הרב יעקב שפירא, Meni Adler, קבוצת קליימן‎

מדהים! במיוחד הקטע שאין גבולות, באים מסוריה מלבנון ומצרים

Date: Sun, 29 May 2016 03:35:18 +0300
Subject: Re: בשולי ל"ג בעומר
From: y...@midreshet-yeud.org.il
To: meni....@gmail.com
CC: klam...@googlegroups.com

Meni Adler

unread,

Jun 13, 2016, 3:20:43 AM6/13/16

to asaf shapira, הרב יעקב שפירא, קבוצת קליימן‎

ראיתי הבוקר תאור נוסף של ר' משה באסולה*** עם פרטים קצת שונים ומעניינים:

"ובט"ו באייר שקורים לו פסח שני עשו שם במירון השיירה הגדולה, היו שם יותר מאלף נפשות כי באו רבים מדמשק עם נשיהם וטפם ורוב קהל צפת וכל קהל לבוקע, הוא כפר שיש בו המערה שנטמן שם רשב"י ובנו יג' שנה, כנזכר בפרק במה מדליקין. ועדיין המעיין שם, אפס האילן של חרובים איננו. וגם מכל הסביבות באו אז למירון ועמדנו שם ב' ימים או ב' לילות חוגגים ושמחים והתפללנו על כל ציוני הצדיקים אשר שם כנזכר"

שימו לב, העליה לרבי שמעון בר יוחאי נערכת בט"ו אייר, לא בל"ג בעומר. יתרה מזאת, לא מצוין בכלל שזה קברו אלא שזו מערה בה הסתתר עם בנו - נראה שזאת לא 'הילולה' אלא מאורע המציין את נס הצלתו

*** מסעות ארץ ישראל לרבי משה באסולה (הנודע בשם 'הנוסע האלמוני מליוורנו משנת רפ"ב'), יוצא לאור על פי כתב יד מקורי, על ידי יצחק בן צבי, ירושלים תרח"ץ.

רבי משה באסולה היה מקובל איטלקי מהמאה ה15-16 (הוא חיבר פסק המתיר את הדפסת הזוהר). הוא ערך מסע לארץ בשנת 1621, ולעת זקנתו חזר והתיישב בה בצפת. רוב חייו היה ראש ישיבה באנקונה. ר' משה גירונדי מספר כי כשעלה ארצה באו כל חכמי צפת להקביל פניו, ור' משה קורדובירו הצעיר נשק את ידו והשתחוה לו. במשך 400 שנים לא היה ידוע מי כתב יומן מסע זה. יצחק בן צבי הוכיח שמדובר בר' משה על סמך א"ב שומרוני המופיע ביומן וגם בתעודה אחרת שנכתבה על ידו.

Yaacov Shapira

unread,

Jun 13, 2016, 3:24:03 AM6/13/16

to Meni Adler, asaf shapira, קבוצת קליימן‎

מענין מאוד. תודה ששיתפת. הייתכן שהשיירה התחילה בטו באייר וסיימה ביח בו?

‏בתאריך יום שני, 13 ביוני 2016, Meni Adler <meni....@gmail.com> כתב:

Meni Adler

unread,

Jun 13, 2016, 3:30:47 AM6/13/16

to Yaacov Shapira, asaf shapira, קבוצת קליימן‎

בהחלט. ידוע לך על מערה מעין זו?

Zohar Gvirtzman

unread,

Jun 13, 2016, 4:28:38 AM6/13/16

to Yaacov Shapira, Meni Adler, asaf shapira, קבוצת קליימן‎

יעקב, כתוב שהשיירה הייתה במירון ב טו באייר.

Yaacov Shapira

unread,

Jun 13, 2016, 4:51:17 AM6/13/16

to Zohar Gvirtzman, Meni Adler, asaf shapira, קבוצת קליימן‎

זה לא לגמרי ברור. כתוב גם בוקע

‏בתאריך יום שני, 13 ביוני 2016, Zohar Gvirtzman <zo...@gsi.gov.il> כתב:

יצחק קלימן‎

unread,

Jun 13, 2016, 9:16:21 AM6/13/16

to Yaacov Shapira, Zohar Gvirtzman, Meni Adler, asaf shapira, קבוצת קליימן‎

כמדומני שישי להבין את תיאורו של ר' משה באסולה כך - בט"ו באייר נאספים עם רב במירון ומשם יוצאים בשיירה למערה בה התחבא ר' שמעון בר יוחאי בפקיעין (בכתבי יוסף בן מתתיהו נקראת פקיעין - "בקע" ובמדרש קהלת רבה נכתב שרשב"י ובנו התחבאו ב"במערתא דפקע". ואכן עד היום ישנה בפקיעין מערה שמיוחס לה מקום מחבואו של רשב"י). לאחר מכן היו חוזרים החוגגים למירון מקום קברו של רשב"י ("התפללנו על כל ציוני הצדיקים" מה גם שזיהוי קברו של רשב"י במירון מופיע כבר בקהלת רבה, שנערך לכל היותר במאה ה8 ) ושוהים שם עד י"ח באייר ("עמדנו שם ב' ימים או ב' לילות" - ט"ו - י"ח או ליל י"ח).

התיאור אכן מעניין ביותר אך פרטיו אינם סותרים בהכרח את הנהוג כיום.

בתאריך 13 ביוני 2016 בשעה 11:51, מאת Yaacov Shapira <y...@midreshet-yeud.org.il>:

--

יצחק קלימן - 0524563927

Zohar Gvirtzman

unread,

Jun 13, 2016, 9:21:22 AM6/13/16

to יצחק קלימן, Yaacov Shapira, Meni Adler, asaf shapira, קבוצת קליימן‎

נשמע סביר. מעכשיו אפשר להתחיל מט"ו וגם להביא קרבן פסח שני...

Yaacov Shapira

unread,

Jun 13, 2016, 9:41:57 AM6/13/16

to Zohar Gvirtzman, יצחק קלימן, Meni Adler, asaf shapira, קבוצת קליימן‎

יצחק

תודה על ההסבר המלומד והמוסיף.

Meni Adler

unread,

Jun 13, 2016, 9:53:36 AM6/13/16

to Yaacov Shapira, Zohar Gvirtzman, יצחק קלימן, asaf shapira, קבוצת קליימן‎

רק לחדד: ברשימת קברי הצדיקים שצרף ר' משה בסוף היומן, מעין מדריך לתייר, נכלל במירון קברו של ר' שמעון (לצד ר' אלעזר בנו, הלל הזקן ותלמידיו, שמאי ותלמידיו, ר' יוחנן הסנדלר, ר' יוסי בר קסמא, ור' טרפון) - קצת מוזר שהוא לא מזכיר אותו במפורש כשהוא מתאר את ביקורו במירון.

הערת אגב: רשימת הקברים של ר' משה קודמת לזיהוי הקברים של האר"י בעשרות שנים (יש גם רשימות שקדמו לו)

לא רוצה לחפור, אך אליעזר באומגרטן חברי המליץ לי על שני שני מאמרים של אלחנן ריינר בנושא. הנה אחד מהם: https://app.box.com/s/0749t7a248hpypspmuj7

Yaacov Shapira

unread,

Jun 13, 2016, 9:55:22 AM6/13/16

to Meni Adler, Zohar Gvirtzman, יצחק קלימן, asaf shapira, קבוצת קליימן‎

תחפור, תחפור, מותר לך. אפשר לעשות delete אם זה לא מעניין.

asaf shapira

unread,

Jun 13, 2016, 10:52:22 AM6/13/16

to הרב יעקב שפירא, Meni Adler, zohar gvirzman, יצחק קלימן, קבוצת קליימן‎

כל הכבוד לכם שיש לכם פנאי בראש להתפלפל בסוגיות אלו

Date: Mon, 13 Jun 2016 16:55:21 +0300

Subject: Re: בשולי ל"ג בעומר
From: y...@midreshet-yeud.org.il
To: meni....@gmail.com

CC: zo...@gsi.gov.il; itsha...@gmail.com; asaf...@hotmail.com; klam...@googlegroups.com

Meni Adler

unread,

Jun 13, 2016, 11:21:45 AM6/13/16

to asaf shapira, הרב יעקב שפירא, zohar gvirzman, יצחק קלימן, קבוצת קליימן‎

בשל הפילוסופיה נחשב בטלן, בשל עוניו חסר אונים (פלוטארכוס, פילופידאס ה)

[במילים אחרות: גנבו לי את המחשב, יש לי ים של זמן]

Meni Adler

unread,

Jun 14, 2016, 3:19:29 AM6/14/16

to asaf shapira, הרב יעקב שפירא, zohar gvirzman, יצחק קלימן, קבוצת קליימן‎

ראיתי הבוקר ביומן המסע של ר' משה ירושלמי (עלה לא"י ממרכז אירופה והתיישב בה בשנת תקכ"ט, 1769):

ובכל שנה בר"ח סיוון כל א"י ממש באה למירון ועושים שם עד אסרו חג של שבועות, ולומדים שם את כל הזהר הקדוש עד גמירא ומשתעשעים שם מאד. והקערות על שלשת המגדלים דולקות בימים ההם יומם ולילה... הימים ההם נקראים הילולא דר' שמעון בר יוחאי [מתורגם מיידיש]

לעומתו, ר' שמחה בן ר' יהושע מזאלאזיץ (מגיד חסידי שעלה לארץ בשנת 1764) מתאר את ההילולא עם ה'דליקה' בל"ג בעומר, ומציין את המנהג לקרוא את כל ספר הזוהר בקבר מל"ג בעומר עד שבועות

Ora Adler

unread,

Jun 14, 2016, 10:41:23 AM6/14/16

to Meni Adler, asaf shapira, הרב יעקב שפירא, zohar gvirzman, יצחק קלימן, קבוצת קליימן‎

רק עכשיו אני קוראת את התיאורים האחרונים.

(בניגוד למני, לי לא גנבו את המבחנים לבדיקה, אז יש לי הרבה עבודה.. ),

אכן מעניין מאד !

יצחק, התיאור שלך נשמע משכנע ומסתדר עם הטקסט.

בכל מקרה, עכשיו קיבלתי אסמכתא למנהג של מורה שעבד איתי באפלמן,

שכל שנה היה עוזב את בית הספר למשך שבוע שלם, וחוגג במשך שבוע בקברו של רבי שמעון בר יוחאי.

Yaacov Shapira

unread,

Jun 14, 2016, 10:57:09 AM6/14/16

to Ora Adler, Meni Adler, asaf shapira, zohar gvirzman, יצחק קלימן, קבוצת קליימן‎

אולי זה מסביר גם למה חגי העליה לרגל (פסח וסוכות) מבוססים על שבעה ימים או שבעה שבועות ( חג הביכורים).

‏בתאריך יום שלישי, 14 ביוני 2016, Ora Adler <ora....@gmail.com> כתב:

Meni Adler

unread,

Jun 15, 2016, 3:16:11 AM6/15/16

to Yaacov Shapira, Ora Adler, asaf shapira, zohar gvirzman, יצחק קלימן, קבוצת קליימן‎

ראיתי הבוקר במסעות בנימין מטודילה (אני קורא על הסדר יומני מסע כפי ששמתם לב - עדכונים שוטפים בטוויטר), שגם הוא אינו יודע על קבר רשב"י במירון:

ומשם שלש פרסאות למרון היא מירון, ושם מערה אחת בקרוב ושם קברי הלל ושמאי, ושם קברים מתלמידים וקבר ר' בנימין בר יפת ור' יהודה בן בתירא. ומשם שתי פרסאות לעלמה...

Meni Adler

unread,

Jun 20, 2016, 6:22:37 AM6/20/16

to Yaacov Shapira, Ora Adler, asaf shapira, zohar gvirzman, יצחק קלימן, קבוצת קליימן‎

ראיתי אגב הבוקר באגרת השניה של ר' עובדיה מברטנורא, משנת רמ"ט (1489):

קברו של אדוננו שמואל הרמתי הוא עוד היום ביד היהודים. ובאים להשתטח שם בכל שנה ושנה בכ"ח באייר, ביום מיתתו, מכל הסביבות, ומדליקים עליו אבוקות גדולות מלבד מה שמדליקין עליו נר תמיד. והישמעאלים מנשאים המקום ההוא, ויראים לגעת בכל הנקדש לשמו.

Meni Adler

unread,

Jun 29, 2016, 4:12:33 AM6/29/16

to Yaacov Shapira, Ora Adler, asaf shapira, zohar gvirzman, יצחק קלימן, קבוצת קליימן‎

גם התלמיד האלמוני של הרמב"ן, אשר תיעד את מסעו בארץ ישראל בראשית המאה ה14 בחיבורו 'תוצאות ארץ ישראל', מתמקד בהילולת שמאי והלל ב'פסח שני' במירון. ר' שמעון מוזכר רק כבדרך אגב:

במרון שם מערה לשמאי והלל ותלמידיהם, סך כולם שלשים ושנים. שם מתקבצין כל ישראל והישמעאלים בפסח שני, וישראל מתפללין שם, ואומרים שם מזמורים. וכשהם [רואים] יוצאים מים בתוך המערה כולם שמחים, כי הוא סימן שתתברך השנה, והרבה פעמים שלא נמצאו שם מים ובעת תפילתם היו נראים המים כהרף עין. ושם ר' שמעון בן יוחאי ועליו ציון נאה, וסמוך לו ר' אלעזר בנו, אומרים כי שם היה מדרשו של ר' שמעון בר יוחאי.

Yaacov Shapira

unread,

Jun 29, 2016, 4:18:19 AM6/29/16

to Meni Adler, Ora Adler, asaf shapira, zohar gvirzman, יצחק קלימן, קבוצת קליימן‎

יש לי תיאוריה שגורסת כי העדנה לה זכה דווקא ציון רשבי, קשורה לדעותיו ( ברכות לה) אבל זו רק תיאוריה אישית ללא כל סימוכין.

‏בתאריך יום רביעי, 29 ביוני 2016, Meni Adler <meni....@gmail.com> כתב:

Meni Adler

unread,

Jul 3, 2016, 6:41:12 PM7/3/16

to Yaacov Shapira, Ora Adler, asaf shapira, zohar gvirzman, יצחק קלימן, קבוצת קליימן‎

השוו: בחול המועד פסח ובל"ג בעומר מרבים לצאת אנשים ונשים זקנים עם נערים, ישמרם צורם, לקבר רחל, ברגל או ברכיבה. ושם מרבים בתפילות וגם דורשים דרשות, ורוקדים מסביב לקברה, ואוכלים ושותים שם (מסעות ר' משה פוריית מפראג, ירושלים 1650)

Meni Adler

unread,

Jul 26, 2016, 3:47:10 AM7/26/16

to Yaacov Shapira, Ora Adler, asaf shapira, zohar gvirzman, יצחק קלימן, קבוצת קליימן‎

השוו: בחיפה חוגגים ל"ג בעומר ביום, במערת אליהו הנביא (מסעות שמעון ברמן, 1870-1871)

Yaacov Shapira

unread,

Aug 7, 2016, 2:34:08 AM8/7/16

to Meni Adler, Ora Adler, asaf shapira, zohar gvirzman, יצחק קלימן, קבוצת קליימן‎

חגי בן ארצי כותב בספרו החדש ״מגילת המרד והחורבן״ הוצאת ספרית בית אל (מומלץ, בעיקר לבני נוער שאין להם משום מה סבלנות לקרא את כל כתבי יוסף בן מתיתיהו) כי ייתכן של״ג בעומר נוסד בימי מרד בר כוכבא ביום שהצליחו להשתלט על ירושלים (השתלטות שהחזיקה מעמד כשנתיים).

‏בתאריך יום שלישי, 26 ביולי 2016, Meni Adler <meni....@gmail.com> כתב:

יצחק

תודה!

מעניין ומרגש!

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל klamenje+unsubscribe@googlegroups.com.

לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'משפחת קליימן לדורותיה' של קבוצות Google.

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל klamenje+unsubscribe@googlegroups.com.

לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'משפחת קליימן לדורותיה' של קבוצות Google.

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל klamenje+unsubscribe@googlegroups.com.

לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'משפחת קליימן לדורותיה' של קבוצות Google.

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל klamenje+unsubscribe@googlegroups.com.

לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'משפחת קליימן לדורותיה' של קבוצות Google.

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל klamenje+unsubscribe@googlegroups.com.

לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'משפחת קליימן לדורותיה' של קבוצות Google.

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל klamenje+unsubscribe@googlegroups.com.

לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

--

יצחק קלימן - 0524563927

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'משפחת קליימן לדורותיה' של קבוצות Google.

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל klamenje+unsubscribe@googlegroups.com.

לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'משפחת קליימן לדורותיה' של קבוצות Google.

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל klamenje+unsubscribe@googlegroups.com.

לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'משפחת קליימן לדורותיה' של קבוצות Google.

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל klamenje+unsubscribe@googlegroups.com.

לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'משפחת קליימן לדורותיה' של קבוצות Google.

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל klamenje+unsubscribe@googlegroups.com.

לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'משפחת קליימן לדורותיה' של קבוצות Google.

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל klamenje+unsubscribe@googlegroups.com.

לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'משפחת קליימן לדורותיה' של קבוצות Google.

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל klamenje+unsubscribe@googlegroups.com.

Meni Adler

unread,

Jan 13, 2017, 1:34:25 AM1/13/17

to Yaacov Shapira, Ora Adler, asaf shapira, zohar gvirzman, יצחק קלימן, קבוצת קליימן‎

לגבי הזיהוי של פקיעין,

אני רואה כעת שספראידנים בכך בנספח ב' לפירושם למסכת עירובין: יש המזהים את פקיעין עם תקוע הגלילית, המוזכרת כמה פעמים במשנה, ויש המזהים אותה עם כפר בקע, המוזכר אצל יוספוס במלחמות היהודים.

ספראי טוענים שהזיהוי של פקיעין עם כפר בקע שגוי, מצד שני הזיהוי של פקיעין עם תקוע אינו מתחייב אך הוא מסתבר ו'מתאים'.

Reply all

Reply to author

Forward