Fwd: דבר הרב

0 views

Skip to first unread message

נתנאל וייס‎

unread,

Mar 24, 2015, 5:38:52 PM3/24/15

to קבוצת ועדת קשר עכו‎

‏---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "יעקב דנה" <rav....@gmail.com>
תאריך: 24 במרץ 2015 23:26
נושא:
אל: "netane...@gmail.com" <netane...@gmail.com>, "הרב יעקב דנה, עכו" <rav....@gmail.com>
‏עותק:

"והגדת לבנך"
קשר אב ובנו הוא קשר מיוחד. לא רק מתחיל מהדיבור החיצוני ומשם מתעמק, אלא מתחיל מקשר של חיים. הבן הוא המשך החיים של הוריו.
קשר הדורות מרבה חיים. "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך"

לפעמים ילד קצת שובב, הסביבה כועסת לפעמים אף מתייאשת. אבא ואמא אף פעם לא מתיאשים. יכולים להתווכח עם כולם ולהסביר כמה באמת באמת הוא ילד טוב. ובאמת הם יותר צודקים מכולם. הם הכי מכירים את הילד, הם הכי אוהבים אותו, הם הכי מאמינים בו.

חינוך הוא לא העברת מידע. חינוך הוא היכולת להסתכל לילד בעיניים, לראות מי הוא באמת, מה יכול וראוי וחייב לצאת ממנו.
על הפסוק "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" אומרת הגמרא שמדובר במלמדי תינוקות. כוכב נראה מרחוק נקודה קטנה, אבל באמת הוא עולם ומלואו. המחנך זה ענינו, להסתכל אל הילד הקטן להאמין בו ולעזור לו לגלות את העולם המלא שבו.

המחנכים הכי טובים הם ההורים. גם אם יש מלומדים יותר מהם, כשהם מסתכלים על הילד באהבה ובאמונה- אף אחד לא יכול לראות מה שהם רואים.

בליל הסדר יצאנו ממצריים. אז זרח בנו אור האמונה האלוקית. "אני ולא מלאך". בכל שנה חוזר האור הזה ומאיר.
בזמן היקר הזה הילד לא הולך לבית הספר. בזמן היקר הזה הילד יושב על שולחן הוריו "איש למשפחותיו לבית אבותיו" מתקשר דרך אביו לשלשלת הדורות, וזוכים יחד האב והבן להתקשר בקשר של חיים ואמונה, להמשיך את האור.

כמה שנתכונן ונתרומם לרוח החג נוסיף ונראה, כמה טהרה יש בבנים כמה צימאון הזדהות ויכולת ספיגה. ומכל מלמדנו נשכיל ומבננו-תלמידנו יותר מכולם.

נזכה מהרה כולנו, לעלות בשמחה להראות את פני ד' בבית חיינו, ולאכול שם מן הפסחים ומן הזבחים למשפחותנו, ע"י אורו של אליהו המשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.