פרשת מקץ, חומר למחשבה / הרב רולי זילברשטיין
תקציר: הפרשה מתחילה עם חלומות פרעה והאופן שבו יוסף פותר אותם, כנבואה
על שבע שנים טובות ושבע שנות רעב, ואף מציע פתרון כלכלי. יוסף הופך להיות
משנה למלך ונבואותיו מתגשמות. הרעב מביא למצריים את אחיו של יוסף לסדרה
של מפגשים דרמטיים, הפרשה מסתיימת עם האחים המפחדים בפחד להתעמת עם המשנה
למלך מצרים הכועס, כאשר עוד לא יודעים שהוא אחיהם.
פרשה זו נקראת בדרך כלל בחג החנוכה.
חג החנוכה מתאפיין, בין היתר, במתח שבין התוכן היהודי והעולם הלא
יהודי.מתח זה חריף אמנם פחות בישראל, ויותר בארצות הנוצריות, אבל הוא
בהחלט רלוונטי לנו, כמי שמנסים למצוא ביטוי ישראלי יהודי מתחדש ומותאם
לעולם שבו אנחנו חיים. התיאור ההיסטורי/מיתולוגי (ופשטני) של חנוכה מספר
על ההתנגשות בין ההלניזם לבין היהדות של המכבים; אך למעשה, מדובר בסכסוך
בין קבוצות שונות של יהודים בתקופה שקדמה למרד החשמונאים, שהתמודדו
ביניהם על הפתרונות לחשיפה הבלתי נמנעת על היהדות לתרבות היוונית.
יוסף, שגר רוב חייו במצרים, התמזג בעולם התרבותי שסובב אותו, אך גם שמר
על זהותו. הוא העניק לילדיו שמות עבריים ולא שמות מצריים. הוא נישא
נישואי תערובת לבת פוטיפרע כהן און, אך לפני מותו, ביקש שעצמותיו יוחזרו
לארץ כנען, כדי להיקבר שם עם אבותיו.
כמו יוסף וכמו המכבים, כולנו צריכים לקבל החלטות על איך לחיות חיים
יהודיים משמעותיים. המסר של חנוכה הוא כי אפשר למצוא אור בתוך חושך
רוחני.
בחנוכה זה , לאור החנוכיות שלנו, לא רק נשמח, נשיר ונאכל סופגניות, אלא
נוכל גם לנצל את ההזדמנות ולחשוב על האופן שבו נרצה לעצב ולהתאים את הרוח
היהודית לחיינו, בקהילה ובמדינתנו.
שבת שלום וחג אורים שמח!
On 29 נובמבר, 21:59, Kehilat Hashachar <kehilathashac...@gmail.com>
wrote: