פרשת וישלח - חומר למחשבה
Kehilat Hashachar
ומזמין את כולם להגיב בפורום של הקהילה:
פרשת וישלח, תקציר:
פרשת השבוע ממשיכה את מחזור סיפורי יעקב. יעקב שולח מלאכים לברך את עשיו
אחיו, שנשבע להרוג את יעקב בהפרדם, לפני כעשרים שנה. ליעקב נודע שלעשיו
יש צבא גדול, המתקרב אליו, מוכן, לכאורה, לקרב. יעקב מכין אסטרטגיה:
תפילה, דיפלומטיה ומלחמה. אך בלילה שלפני העימות, נאבק יעקב עם המלאך,
נפגע ברגלו, וזוכה לשם חדש – ישראל. למחרת בבוקר, להפתעתו הרבה, עובר
המפגש עם עשיו בשלום והם נפרדים שוב. יעקב מתמקם בסוכות (עבר הירדן)
ולאחר מכן, מחוץ לשכם, שבה בתו, דינה, נאנסת על ידי שכם בן חמור "נשיא
הארץ”. בתגובה, יוצאים בני יעקב למסע נקמה אלים - הורגים את כל הגברים
של שכם. בסוף הפרשה, מתים רחל ויצחק ונקברים.
חומר למחשבה:
לאחר עשרים שנה בבית לבן, חוזר יעקב לכנען. יעקב למוד מאבקים, החל בסיפור
ההונאה של עשיו, וכלה בהיותו קורבן להונאה של לבן. בלילה לפני הפגישה עם
עשיו מספרת התורה שהוא נאבק עם "איש”. האם היה זה מלאך, כפי שנהוג לחשוב,
או שמא נאבק יעקב עם עצמו? הוא הגיע לשלב בחיים שבו הוא בוחן את עברו.
דומה שהוא גדל והתפתח כאדם. בסיומו של הקרב מול "האיש", יעקב מבקש
מ"האיש" ברכה, ומאיים שאם לא יקבל את הברכה, לא ישחרר את ה"איש". הברכה
לא מתקיימת מיידית. על מנת להגשימה, על יעקב להיאבק עם עצמו, להיות
אקטיבי, להעריך מחדש את חייו ולבחון מה חשוב באמת. באותה נקודת זמן,
הברכה של יעקב היתה להשלים עם עשיו אחיו. מתוך הקשיים והפחדים שלו יצא
יעקב מבורך ומחוזק, עם שם חדש, אבל גם פצוע.
שבת שלום!
אושרה שוורץ
להבין זה את זה תרבותית. האם יתכן שהפער בין יעקב לעשיו הגיע למצב כזה
שיעקב לא מבין אם אחיו פונה אליו בשלום ולא במלחמה?
הוא שולח מרגלים, מכין כמות אדירה של מתנות, עובר טרנסופרמציה לילית -
והכל בשביל להגיד היי וביי... כל זה מראה על כך ששני האחים האלה שיצאו
מרחם אחת - שהיו כרוכים זה בזה בתוך הרחם והיו למעשה שני צדדים של אותה
מטבע - הפכו להיות שתי תרבויות שמדברות בשפות שונות ולא מסוגלות כלל
לקרוא זה את כוונותיו של זה.
מכאן אפשר גם לראות שתחושת המרחק (ואולי אף רגשי האשם האיומים שהוא נושא
עשרים שנה, הרי הוא הדיח את אחיו מהארץ, מהברכה ומהמולדת) גורמת ליעקב
לייחס לאחיו את הרע מכל.
עם שינוי השם אפשר לראות שלמעשה יעקב התנתק בלילה מתסביך עשיו שקשור בשמו
הישן (הוא אחז עד כה בעקב אחיו) - ועכשיו יש לו שם משלו שמבשר על דרמה
רוחנית גבוהה יותר, מכיל את שם האל ואפשר גם לקרוא אותו: יש-רא(ה)-אל. יש
- נוכחות ארצית, רואה את הנוכחות השמיימית. מפגש בין ארץ (היש מגלם את
הגשמי) ושמיים (אל). אחרי שנפטר מתסביך האחר הוא יכול סוף, סוף לחבוק את
אחיו ולהיווכח שפניו לשלום.
אושרה
On 15 נובמבר, 23:43, Kehilat Hashachar <kehilathashac...@gmail.com>
wrote:
אושרה שוורץ
> > שבת שלום!-הסתר טקסט מצוטט-
>
> -הראה טקסט מצוטט-