היי שוב, ושוב תודה על עוד שיעור של לימוד הדדי ומהנה.
שוב פעם יש לי מחשבה על משהו חשוב שלמדנו יחד מתוך הטקסט, והוא גלגוליו הדיאלקטיים של הזמן בשוק הסחורות.
עוד בפרק א' למדנו שמרכיב חשוב בקביעת ערכה של סחורה הוא הזמן הנחוץ על מנת לייצר אותה.
אתמול בשיעור דנו בשאלה מה יקרה למחירים אם יירד ערכן של הסחורות (שאינן ממון), בה בעת שכמות הסחורות בשוק לא משתנה. כיוון שערכה של סחורת הממון לא השתנה, מחירה של כמות סחורה נתונה יירד, ומכיוון שכמות הסחורות לא משתנה, סך המחירים בשוק יירד; אי לכך, כמות הממון שבמחזור תרד גם היא וממון ייפלט מהמחזור.
עכשיו, מה הקשר לזמן? כפי שלא שמתי לב בקריאה ראשונה והצבעתם בפניי בצדק, אם ערך הסחורות יורד וכמותן לא משתנה, כנראה שהיצרנים עובדים פחות (או יותר לאט). אם ממון יוצא מן המחזור, זה יכול להיות בגלל שמישהו אוגר אותו בכיס או באיזו נברשת מפוארת, אבל זה גם יכול לקרות, כפי שראינו, דרך האטה של המחזור. כך שבתנאים מסוימים אנחנו יכולים לדבר על הקבלה בין האטה בקצב העבודה להאטה במחזור הממון. לא חשבתי על זה קודם וזה מעניין.
להתראות בשבוע הבא!
מתן