מעניין לגלות שבאותן הסוגיות עסקינן
Yan Serdtse
שלום קהילת אדורה,
לאור השיח הקהלתי בישובינו, אני נובר וקורא רבות בנושאים הקשורים להיותנו ישוב השואף להיות ישוב מעורב באופן כנה ואמיתי בו יהודים דתיים מתגוררים לצד יהודים חילוניים אך לא רק, אלא גם בונים קהילה אחת בה מוסדות המחזקים את האחדות הקהלתית המיוחדת באדורה.
גם השבוע אני רוצה לשתף במשהו מעניין ומלמד שקראתי כמו שעשיתי בשבוע שעבר על גבי האדורתון (מי שמעוניין אוכל לשלוח במייל)
הפעם ממשנתו של הרב קוק.
מציאת החיוב והכוח המאחד (מתוך הויקי)
הרב קוק מעלה על נס את המאבק על דרך החיוב. במקום לשלול ולחפש ליקויים ופגמים יש לנקוט עשייה חיובית ומועילה. במקום לחבוט בסוטים מדרך הישר, יש למצוא מסילות ללבם בדברי כיבושין. כך יתרצו, וכבודם לא יינזק, כי כבודם חביב עליהם כפי שחביב על האחרים כבודם שלהם. האדם והציבור נתבעים לעשיי, ולא לשלילה של האדם או הציבור האחר.
אמנם לשיטת הרב קוק ישנה אמת אבסולוטית, אבל בכל דעה כמעט יש גם משהו אמיתי. על מנת להגיע לאמת המוחלטת יש לאחד את כל השיטות ולתת לכל אחת מהן את מקומה. גם בכפירה ישנו חיוב, משום שהיא שוללת את התפיסה האלילית המוטעית את האל; וגם באלילות יש גרעין של אמת שהוא הרצון לקרבה לאל, אלא שהיא מעוותת ומגשימה את האל.
בכמה מקומות הוא מונה שלושה כוחות מרכזיים בימינו: ההומניזם (אנושיות בלשונו), הלאומיות והדת (או הקודש). שלושתם נאבקים זה בזה, וגם בכך יש משהו מן החיוב, משום שבאופן זה הם מונעים התפשטות יתר של אחת השיטות ללא בקרה, מצב שעלול להביא לקיצוניות ולהרס. על כל אחת מהשיטות ללמוד להבין שגם לשתי האחרות ישנה חשיבות. לשיטה האידאלית שמאחדת את כל השלוש הוא קורא "הקודש העליון". בכל מתח הגותי יש למצוא את החיוב שבצדדים המתעמתים ולגרום להם להבין שהם זקוקים זה לזה ונבנים זה מזה.
הדברים באים לידי ביטוי בציטוט מפורסם מדבריו:
|
"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על
הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על
הכפירה אלא מוסיפים אמונה, | ||
|
(ערפלי טוהר) |
||
הרב קוק קרא שלא להפריז ב"דבקות" בצדיק, והציע להחליפה בדבקות בנשמת כלל ישראל, שלה לדבריו אין מגרעות כלל: "אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד׳ הטוב".
לאור הפוטנציאל הגלום במשנתו,
אני מאחל לכולנו להצליח בעשייה חיובית, לשמור על כבוד שכנינו, לדבוק בכלל ישראל ולשאוף לאחדות תוך היכולת לראות את החיוב שבצדדים המתעמתים ולהבין שאנחנו זקוקים זה לזה ונבנים זה מזה.
סופ"ש נעים
או
שבת שלום :)
ליאת גוטמן
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'kadora' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח אימייל אל kadora+un...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל kad...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-http://groups.google.com/group/kadora.
לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout.
אהרן ברקוביץ
יאן, שבוע טוב!
אני נהנה מן המאמרים שאתה מעלה בהקשר לשיח. אני נהנה גם מן המאמרים עצמם וגם מהעלאת הדיון הציבורי מן הפרקטיקה היבשה (גם אם חשובה), אל ההגות והשקפות עולם, מה שמאפשר להעמיק בשורש הדעות לפני השתלשלותן אל הפרקטיקה.
קראתי בעיון את שני המקורות שהעלית ואני מניח ששמת לב ששתי המובאות מציגות שתי תפיסות שונות בחיבור שבין שני העולמות.
ד"ר מיכה גודמן מדבר על מיינסטרים ישראלי חדש שהולך להיווצר באמצע הדרך שבין החילוני שחש מחובר ליהדות לבין הדתי הפתוח לתרבות המערב. הדתי לא יהיה דתי מידי, החילוני לא יהיה חילוני מידי, האידאולוגיות לכאן ולכאן יטשטשו וכך לא יהיו פערים בין דתיים לחילוניים.
בתפיסתו של הרב קוק, כפי שהבאת, מדובר על שלשה כוחות שונים (ההומניזם, הלאומיות והדת) שמצד אחד נאבקים זה בזה, אך מצד שני צריכים להבין שבכוח האחר, הנגדי לכאורה, יש נקודות חיוביות החסרות אצלו ולהפך. בתמונה השלמה (=הקודש העליון) כל הכוחות הללו , כל אחד בגזרתו, בונים את האומה באופן השלם.
בדברים שהבאת מן הרב קוק, לא מדובר על טשטוש אידאולוגיות ומפגש באמצע הדרך, כי אם נתינת מקום לכל אחד מן הכוחות. כל כוח עומד בפני עצמו, אך מבין שהאמת המוחלטת אינה נמצאת תחת ידו, אלא במציאת הדרך לשתף פעולה עם הכוחות האחרים, כי חלק מן האמת המוחלטת נמצא שם.
לעניות דעתי, מגוון הדעות בישוב, בהקשר של גיבוש הזהות היישובית, גם הוא נמצא על הציר שנע בין אלה המאמינים ביצירת מיינסטרים יישובי המטשטש ככל האפשר את השוני שבין הדתיים לחילוניים (כחזונו של ד"ר מיכה גודמן) לבין אלה החפצים לתת מקום לכל מגזר בפני עצמו ועם זה למצוא מכנה משותף, מתוך הבנה שהאמת השלמה טמונה בשיתוף פעולה מקסימלי בין הכוחות השונים.
מאחל לכולנו שנצליח להפוך את חילוקי הדעות שבינינו מגורם מאיים לכוח מפרה.
שבוע טוב,
אהרן
שלום קהילת אדורה,
--