Fwd: SSRN | HRN - מאמרים אחרונים בכתב העת הדיגיטלי לחקר המשפט העברי וההלכה שעלו ב Vol. 7, No. 5: 26 August 2021
yifat sella
מאמרים בכתב העת הדיגיטלי לחקר המשפט העברי וההלכה שעלו לאחרונה ברשת
SSRN | HRN
Vol. 7, No. 5: 26 August 2021
Haim Shapira, EDITOR
Bar-Ilan University - Faculty of Law
Haim.S...@biu.ac.il
Amos Israel-Vleeschhouwer, EDITOR
Bar-Ilan University - Faculty of Law
Amos....@biu.ac.il
Adiel Schremer, EDITOR
Bar-Ilan University - Jewish History
adiel.s...@biu.ac.il
Ron Kleinman, EDITOR
Ono Academic College - Faculty of Law
rkle...@ono.ac.il
קישורים: מנוי או ביטול מנוי | הפצה | הגשה או עדכון מאמרים
הודעות
חברים יקרים,
לפניכם הגליון החדש של כתב העת הדיגיטלי לחקר המשפט העברי וההלכה– Jewish Law HRN-JL, חלק מרשת המחקרים בעברית HRN.
רשת המחקרים בעברית (HRN), שהיא חלק מאתר SSRN, מאפשרת להעלות מאמרים בעברית, לחפש את פרטיהם השונים בעברית, ולהשתמש בממשק עברי לצורך רוב הפעולות באתר, שמשמש מאגר פתוח למחקרים עדכניים בתחומי מדעי החברה והרוח. כחלק מהשירותים שהיא נותנת, הרשת מפיצה כתבי עת דיגיטליים, eJournals, אשר מכילים את מיטב המחקרים החדשים המועלים לרשת SSRN. ומשמשת כבמה עיקרית להצגת מחקרים שפורסמו או שנמצאים במהלך עבודה.
רשת HRN מופעלת בחסות הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן יחד עם הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. את כתב העת עורכים ד"ר חיים שפירא, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן; ד"ר עמוס ישראל, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ויו"ר (משותף) של האיגוד הבינלאומי למשפט עברי; פרופ' רון קליינמן, הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ויו"ר הוועדה הישראלית של האיגוד הבינלאומי למשפט עברי ופרופ' עדיאל שרמר, המחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן.
כתב העת כולל מאמרים שנבחרו על פי שיקול דעת העורכים ואשר עוסקים בתחומי חקר ההלכה והמשפט העברי, ובכלל זה בנושאים הבאים: תולדות ההלכה והמשפט העברי, פילוסופיה של ההלכה והמשפט העברי, תיאוריה ומתודולוגיה של חקר ההלכה והמשפט העברי, הוראת המשפט העברי, מחקרים טקסטואליים, משפט משווה, יחסי גומלין בין ההלכה והמשפט העברי, כולל משפט קהילתי ותקנות, לבין שיטות משפט אחרות, יישום המשפט העברי בישראל ומחוצה לה, פעילות בתי הדין הממלכתיים והפרטיים ונושאים דומים.
מטרותיו של כתב העת הינן לעודד את הדיון ולקדם את הידע בתחומים אלו, לחבר בין קהילות חוקרים מתחומים ושפות שונות בנושא ולחזק את הקהילה המקצועית החוקרת בתחומים אלו. ניתן להעלות לרשת מאמרים בעברית ובאנגלית, בצירוף כותרת ותקציר בעברית ובאנגלית.
בכדי להמשיך ולקבל את הגיליונות העתידיים של כתב העת יש להירשם דרך הקישור: http://hq.ssrn.com/jourInvite.cfm?link=HRN-JL
לעזרה ולשאלות נוספות אנא פנו למערכת HRN בכתובת: hrn...@gmail.com. כמו כן, מערכת HRN מספקת שירות להעלאת מאמרים. תוכלו לשלוח לנו את מחקריכם לכתובת דוא"ל זו ונעלה אותם עבורכם.
,
בברכה,
צוות HRN ועורכי כתב העת הדיגיטלי לחקר המשפט העברי וההלכה
תוכן עניינים
רבינו גרשום במדינת ישראל: כפיית גט מול היתר נישואין ושרשי 'מנהג בתי הדין
?Rabbenu Gershom in the State of Israel: Enforcing Get on the Woman or Permitting the Husband to Marry a Second Wife
Amihai Radzyner -Bar-Ilan University - Faculty of Law
התוקף ההלכתי של חוק המנוגד לשיקולי צדק
The Halakhic Validity of State Law and Rulings which Run Counter to the Dictates of Justice
Ron Kleinman - Faculty of Law, Ono Academic College, Israel
Avishalom Westreich - College of Law and Business - Ramat Gan Law School
גיור ילדים שנולדו מתרומת ביצית או פונדקאות של גויה
Conversion of Children Born through Non-Jewish Egg Donation or Surrogacy
Avishalom Westreich - College of Law and Business - Ramat Gan Law School
Avraham Stav - affiliation not provided to SSRN
יקום עשוי מילים: על עולמו של רבי יוסף קארו ככותב הלכה
A Universe Made of Words: Bibliography and Utopia in the Halakhic Project of Rabbi Yosef Karo
Maoz Kahana - Tel Aviv University
SSRN | HRN
מאמרים בנושא משפט עברי וחקר ההלכה שעלו לאחרונה ברשת
רבינו גרשום במדינת ישראל: כפיית גט מול היתר נישואין ושרשי 'מנהג בתי הדין
?Rabbenu Gershom in the State of Israel: Enforcing Get on the Woman or Permitting the Husband to Marry a Second Wife
דיני ישראל לד (תשפ"א), עמ' 390-351 34 Dine Israel (2020), pp. 351-390.
Amihai Radzyner, Bar-Ilan University - Faculty of Law
דוא"ל: amihai....@biu.ac.il
תקציר בעברית: לרבינו גרשום, הפוסק האשכנזי החשוב מן המאה האחת-עשרה, מיוחסות שתי תקנות מהפכניות בתחום דיני המשפט ההלכתיים. התקנה הראשונה אוסרת ריבוי נשים והשניה את גירושי האשה בעל כרחה. לאורך הדורות דנו פוסקי הלכה רבים בשאלה מי משתי התקנות חמורה יותר. החשיבות של התשובה לשאלה זה עולה במקרים בהם האשה חוייבה להתגרש אך סירבה לקבל את הגט. האם נכפה אותה לקבלו, כפי שניתן לעשות לבעל סרבן גט במקרה ההפוך, או שמא נעדיף להשאיר את הזוג נשוי וניתן לבעל היתר לשאת אשה שנייה?
המאמר בוחן שאלה זו על רקע המציאות המשפטית במדינת ישראל. החוק הישראלי מתיר לבית הדין הרבני, בכפוף לתנאים מסוימים, לבחור בין שתי האפשרויות: אכיפת האשה לקבל גט או מתן היתר נישואין לבעל. אולם בחינת הפסיקה של בתי הדין לאורך השנים מלמדת שהם כמעט תמיד מעדיפים לתת היתר נישואין לבעל, ונמנעים באופן כמעט מוחלט מהפעלת צווי מאסר (זו דרך הכפייה של סרבני/ות גט בחוק הישראלי) כנגד נשים סרבניות, גם במקרים החמורים ביותר. המאמר מציע כמה הסברים להעדפה זו: הלכתיים, משפטיים, ערכיים ומעשיים.
התוקף ההלכתי של חוק המנוגד לשיקולי צדק
The Halakhic Validity of State Law and Rulings which Run Counter to the Dictates of Justice
תחומין כרך מא (תשפ"א)
Ron Kleinman Faculty of Law, Ono Academic College, Israel
דוא"ל: rkle...@gmail.com
Avishalom Westreich College of Law and Business - Ramat Gan Law School
דוא"ל: avish...@gmail.com
תקציר בעברית: מעמדו של הדין האזרחי, היינו: החוק והפסיקה האזרחיים, הוא מהאתגרים המרכזיים הרובצים לפתחם של פוסקי הלכה בימינו. יש פוסקים ודיינים השוללים בכל תוקף הכרה הלכתית בדין האזרחי, ובכלל זה אימוץ (אפילו חלקי) שלו בפסיקתם. דיינים אחרים מוכנים להכיר, במידה משתנה, בתוקפו של הדין האזרחי, ומוכנים לאמץ אותו או את חלקו – בהתאם לעמדתו של הפוסק ובהתאם לנושא שעל הפרק – כחלק מההכרעה ההלכתית במקרה הנידון. הם עושים זאת באמצעות מגוון כלים וכללים הלכתיים, ובהם: "דינא דמלכותא דינא", "מנהג המדינה", תקנות קהל, הסכמה מפורשת של הצדדים או הסכמה מכללא שלהם.
המאמר הנוכחי עוסק בשאלה באיזו מידה דוחה ההלכה חוקים ופסיקה אזרחיים לאור שיקולי צדק, זאת בהנחה שקיימת הסכמה עקרונית לאמץ את הדין האזרחי. כלומר, כיצד נוהגים דיינים ופוסקים כאשר חוק, כולו או חלקו, נראה להם בלתי צודק, או כאשר יישומו במקרה מסוים נראה להם בלתי צודק: האם בכל זאת הם מאמצים אותו או שהם מסרבים לעשות זאת, ומה נימוקיהם.
הדעות חלוקות בעניין זה. יש דיינים הסוברים כי אימוץ החוק כפוף לשיקולי צדק. כמה מהם מסרבים לפסוק על פי חוק, כולו או חלקו, כאשר תוכנו נראה בעיניהם בלתי צודק (הרבנים עוזיאל, מ"י מאזוז ודב ליאור). ויש מהם שנוקטים גישה שלפיה גם כאשר תוכנו של החוק צודק באופן כללי, אם יישומו במקרה הנידון יביא לתוצאה שאינה צודקת בעיניהם, אין לתת לו תוקף. שני ביסוסים הלכתיים נותנים הדיינים לגישה האחרונה. האחד, אף על פי שיש תוקף הלכתי לחוק האזרחי, רשאי הדיין לפסוק במקרה הנידון שלא לפי החוק מכוח סמכותו לפסוק על דרך "פשרה" ולא לפי דין תורה (הרב דב ליאור). הביסוס ההלכתי השני לגישה זו מושתת על תשובת החתם-סופר, שלפיה יש לתת תוקף לחוק אם גם חכמי ההלכה היו מתקנים, היינו: מחוקקים, אותו. מתשובה זו מסיקים שני דיינים ברשת בתי הדין "ארץ חמדה - גזית" (הרבנים יוסף כרמל וסיני לוי), כי גם אם חוק מסוים ראוי באופן עקרוני, רשאי דיין לאמצו "באופן ביקורתי, על פי שיקול דעתו". כלומר, אם הדיין סבור שבמקרה מסוים יגרום החוק לעוול, אל לו לפסוק לפי החוק, שכן חכמי ההלכה לא היו מחוקקים חוק שיחול במקרה כזה ויגרום לחוסר צדק.
לעומת דעות אלו, יש דיינים הסוברים כי יש לתת לחוק האזרחי תוקף מכוח "דינא דמלכותא" או "מנהג המדינה" גם אם החוק מנוגד לשיקולי צדק (הרב מטשעבין והרבנים יצחק יעקב וייס, יעקב ישעיה בלוי, חיים דוד הלוי ויוסף אליהו הענקין – בנוגע לחוקי הגנת הדייר, והרב אוריאל לביא – בנוגע לחוק המתווכים במקרקעין). דבריהם מתייחסים לשני סוגי חוסר הצדק שנזכרו לעיל: האחד, תוכן החוק אינו צודק במציאות העכשווית, למשל עקב שינוי הנסיבות מאז חקיקתו; והסוג השני, החוק צודק וראוי אולם יישומו במקרים מסוימים גורם לתוצאה שאינה צודקת. הנימוק של שניים מן הדיינים לגישה זו הוא שכך טבעו של כל חוק, שהוא עלול לגרום לחוסר צדק במיעוט מן המקרים, ולכן אין בכך כדי לשלול את תוקפו (הרב ח"ד הלוי בישראל, והרב הענקין בארה"ב).
בסיכומם של דברים, המאמר טוען כי רבים מהפוסקים והדיינים המכירים בתוקפו ההלכתי העקרוני של הדין האזרחי מקבלים אותו בצורה המאפשרת גמישות מסוימת במידת החלתו. לעניות דעתנו יש בכך טעם רב, שכן גמישות זו מאפשרת לקבל את החוק אך בד בבד לבחון את התאמתו למערכת ערכיה של ההלכה. ומכל מקום, אנו מציעים במאמר להימנע מגמישות מופרזת, שעלולה לפגוע בתכלית שלשמה נועד החוק, ואשר מקובלת כאמור גם על פוסקי הלכה אלו.
גיור ילדים שנולדו מתרומת ביצית או פונדקאות של גויה
Conversion of Children Born through Non-Jewish Egg Donation or Surrogacy
תחומין כרך מא (תשפ"א)
Avishalom Westreich College of Law and Business - Ramat Gan Law School
דוא"ל: avish...@gmail.com
Avraham Stav affiliation not provided to SSRN
תקציר בעברית: המאמר עוסק בשאלת הצורך בגיור במקרה של תרומת ביצית מאם לא ידועה ובמצבי ספק מורכבים נוספים, כגון בתרומת מיטוכונדריה. שאלה זו בנויה מכמה נדבכים, הבנויים על גבי הספק הבסיסי בשאלה מי מוגדרת כאמו של הילד, ובכלל זה מעמדו של ספק יהודי, הכרעה הלכתית על פי רוב וספק-ספיקא, ולבסוף - המדיניות ההלכתית במציאות החברתית בישראל.
השימוש בפונדקאות ובתרומת ביציות בישראל הולך וגובר, ולא נגזים אם נאמר שבמדינת ישראל חיים כיום אלפי ילדים שנולדו בדרך זו. כבר בתחילת השימוש בטכנולוגיות אלו פוסקי ההלכה התחבטו בשאלות הלכתיות קלות כחמורות שהן מעוררות, כדוגמת כיבוד אב ואם, ירושה, הצורך בגיור ואיסורי עריות. רבות מהשאלות הללו נובעות משאלה אחת יסודית: מי מהמעורבות מוגדרת כאמו של הנולד: האם בעלת הביצית (האם הגנטית) או האם המולידה (האם הנושאת). ההכרעה בשאלה זו משליכה על מגוון השאלות הנזכרות, אולם אין בהכרח חפיפה ביניהן: ייתכן, כי לענייני ממונות (ירושה) או מצוות עשה (כיבוד אם) התשובה תהיה אחת, ואילו לענייני איסור והיתר (איסורי קורבה) או גיור התשובה תהיה אחרת.
במאמר נטען כי במקרה שתורמת הביצית או הפונדקאית איננה יהודייה, מעמדו של הילד הוא כשל ספק יהודי, והגיור הנדרש הוא גיור מספק. במצבים אלו, יש צדדים להקל בדרישות הגיור. בפרט, יש מקום להקל בגיור קטן מדין "זכין לאדם", גם אם משפחתו איננה שומרת מצוות, זאת משום שבמקרה כזה גובר הצד הנוטה לומר כי הגיור עצמו, כמו גם יציאתו ממצב של ספק למצב של ודאי (מצב עדיף הן מבחינה אישית וחברתית, והן מכוח האפשרות להנשא בישראל – שהיא כעין תיקון העולם), הם זכות לו. כמו כן, אפשר שבגיור כזה אין ביכולתו למחות כשיגדל (משום שחייב היה לשמור מצוות מספק עוד קודם לכן), וכך סר החשש שמא תפקע הגירות למפרע. זאת נוסף על כך שהצד שמדובר ביהודי מצטרף לדעות המקילות בגיור קטנים במשפחה חילונית, וכך נוצר ספק-ספיקא שוודאי אפשר לסמוך עליו במקום צורך כזה שיש בו משום תיקון העולם.
על אחת כמה וכמה, במקרים של תרומת ביצית אנונימית בישראל, כשהתורמת רשומה במרשם האוכלוסין כיהודייה, יש לראות זאת כספק-ספיקא לעניין הצורך בגיור, ולכן יש מקום שלא להצריך גיור. גם אם רישום כיהודייה במרשם האוכלוסין איננו ראיה, רוב הרשומות כיהודיות הן אכן יהודיות; ולעניין אפשרות בירור זהותה של התורמת – לאור מגבלות החוק על בירור זהות תורמת הביצית, לא ניתן לברר את הדברים, ולפיכך כאמור יש בכך ספק-ספיקא. במקרים של תרומת מיטוכונדריה (אפשרות מעשית בכמה מדינות, אך לעת עתה לא בישראל ובארה"ב), ספק רב אם יש לראות את התורמת כאם גנטית. לכן, כשבעלת הביצית יהודייה, גם אם תורמת החומר המיטוכונדרי איננה יהודייה, במקרה זה הספק כפול (ספק האִם האֵם הגנטית היא האם, וספק האם תורמת מיטוכונדריה נחשבת כאם גנטית), ויש מקום שלא להצריך את הילד גיור אלא לראותו כיהודי.
בשני המקרים האחרונים, אנו מעלים במאמר את האפשרות להטביל את הילד על דעת בית דין, וכך לוודא שיוכר כיהודי מול כל ערכאה עתידית, אף שלדברינו אין זה נדרש מעיקר הדין, ואין להחשיבו בכך כ"גר" לענייני יוחסין (כגון, אם מדובר בבת – לעניין איסור גיורת לכהן).
יקום עשוי מילים: על עולמו של רבי יוסף קארו ככותב הלכה
A Universe Made of Words: Bibliography and Utopia in the Halakhic Project of Rabbi Yosef Karo
שנתון המשפט העברי, כרך ל (תשע"ט - תש"ף) עמוד 79
Maoz Kahana Tel Aviv University
דוא"ל: maozk...@gmail.com
תקציר בעברית: יקום עשוי מילים - על עולמו הפנימי של ר׳ יוסף קארו ככותב הלכה המאמר מבקש לתאר מזוית חדשה את עולמו הפנימי של ר׳ יוסף קארו, ואת המיזוג המיוחד בין חוק, אוטופיה, ביבליופיליה, ומיסטיקה, שמאפיין את אופקי כתיבת החוק של מי שהפך לחשוב שבכותבי ההלכה היהודית בעת החדשה. באופן הזה מבקש המאמר לתאר את עולמו של כותב חוק שקדן, המסור לפרטי-פרטיו, הרואה ביצירת היקום הטקסטואלי של כתיבת החוק המפורט השגה של שלמות פנימית ושל הרמוניה קוסמית. המאמר מציע קריאה שונה בהקדמות ה׳בית יוסף׳ והצצה לתוך תכני החיבור הענק הזה ומתודת הפסק שלו, וכך הוא מתווה את הקשר בין תפיסה של טוטאליות טקסטואלית (לפיה כל החיבורים הקיימים באשר הם הכרחיים ללגיטימיות הפסק) לבין טוטאליות סוציולוגית (תפיסת שלשת עמודי ההוראה הידועה של הרב קארו), ובין שתי אלה לבין תכניהם הריאליים של הספרים ה׳בית יוסף׳ וה׳שולחן ערוך׳.
Submissions
To submit your research to SSRN, sign in to the SSRN User HeadQuarters, click the My Papers link on left menu and then the Start New Submission button at top of page.
Distribution Services
If your organization is interested in increasing readership for its research by starting a Research Paper Series, or sponsoring a Subject Matter eJournal, please email: R...@SSRN.com.
Distributed by
Hebrew Research Network (HRN) of SSRN
Copyright by Elsevier, Inc. 2017 -- All Rights Reserved.
קישורים: מנוי לכתב-העת | ביטול מנוי לכתב-העת | מנוי לאתר | קשיים כלכליים
Subscription Management
You can change your journal subscriptions by logging into SSRN User HQ. If you have questions or problems with this process, please email Sup...@SSRN.com or call 877-SSRNHelp (877.777.6435 or 585.442.8170). Outside of the United States, call 00+1+585+4428170.
Site Subscription Membership
Many university departments and other institutions have purchased site subscriptions covering all of the eJournals in a particular network. If you want to subscribe to any of the SSRN eJournals, you may be able to do so without charge by first checking to see if your institution currently has a site subscription.
To do this please click on any of the following URLs. Instructions for joining the site are included on these pages.
Accounting Research Network
Cognitive Science Network
Corporate Governance Network
Economics Research Network
Entrepreneurship Research & Policy Network
Financial Economics Network
Health Economics Network
Information Systems & eBusiness Network
Legal Scholarship Network
Management Research Network
Political Science Network
Social Insurance Research Network
If your institution or department is not listed as a site, we would be happy to work with you to set one up. Please contact si...@ssrn.com for more information.
Individual Membership (for those not covered by a site subscription)
Join a site subscription, request a trial subscription, or purchase a subscription within the SSRN User HeadQuarters: http://www.ssrn.com/subscribe
Financial Hardship
If you are undergoing financial hardship and believe you cannot pay for an eJournal, please send a detailed explanation to Subs...@SSRN.com.
FORWARDING & REDISTRIBUTION
Subscriptions to the journal are for single users. You may forward a particular eJournal issue, or an excerpt from an issue, to an individual or individuals who might be interested in it. It is a violation of copyright to redistribute this eJournal on a recurring basis to another person or persons, without the permission of Elsevier, Inc. For information about individual subscriptions and site subscriptions, please contact us at Si...@SSRN.com.