די להסתרה

[chairperson דודו אמיתי AIA‎]

מאמר המערכת של "הארץ" מהבוקר.

לפני כשלוש שנים חשפה הגר שיזף, כי מאז תחילת שנות האלפיים צוותים של משרד הביטחון סורקים ארכיונים ברחבי הארץ ומעלימים מסמכים היסטוריים ("הארץ", 4.7.2019). הצוותים העבירו לכספות מסמכים שנוגעים לפרויקט הגרעין הישראלי וליחסי החוץ של ישראל, וכן מאות מסמכים עם ראיות לנכבה — בהם עדויות של אלופים בצה"ל על הרג אזרחים והרס כפרים, ותיעוד של גירוש בדואים — כחלק מפעולה שיטתית להעלמת ראיות לנכבה.

מי שעמדו מאחורי המבצע הם אנשי המלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), גוף חשאי שפועלו ותקציבו מסווגים. מהתחקיר עלה, כי הם פעלו ללא כל סמכות חוקית. בחלק מהמקרים הם אף הסתירו מסמכים שאושרו לפרסום קודם לכן על ידי הצנזורה הצבאית, ולעתים גם העבירו לכספות מסמכים שתוכנם כבר פורסם ברבים.
   
בעקבות החשיפה, יו"ר ועדת המשנה לענייני משרד הביטחון ויחידותיו, ח"כ מיכל רוזין (מרצ), קיימה בשנה האחרונה סדרת דיונים בנושא. בדיונים התברר, שנציגי המדינה אכן הגיעו לארכיונים וסגרו בכספות מסמכים שאין עליהם חיסיון, ושהמלמ"ב פעל ללא כל סמכות להסתירם. בדיונים לא הצליחו לגלות מי נתן את ההוראה לפעול כך (נעה שפיגל, "הארץ", אתמול).

    מדינת ישראל צריכה להיפטר מהמנהג המעוות שסיגלה לעצמה להסתיר את עברה מהציבור, קל וחומר כשמדובר בחומרים שאין כל הצדקה ביטחונית להסתירם

רוזין ויו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק (יש עתיד), דרשו לחשוף את המסמכים שהוסתרו, אבל נציגי משרד הביטחון בדיונים התנגדו לדרישתם. לבסוף הושגה פשרה, שלפיה גנזת המדינה תשלח מכתב לארכיונים ותבקש מהם לבדוק אם ניתן לפרסם את המסמכים בתיאום עם ארכיון המדינה. באחרונה גנזת המדינה, רותי אברמוביץ', שלחה מכתב לשורה מצומצמת של ארכיונים ציבוריים — מתוך מאות שעל פי הערכת הגנז לשעבר, יעקב לזוביק, נסרקו בידי אנשי המלמ"ב — עם בקשה להעביר את המסמכים לבדיקה. זהו צעד בכיוון הנכון, אבל הוא קטן מדי ומבטא כניעה יותר מאשר פשרה. אם בדיונים הודתה המדינה שהמסמכים הוסתרו בלא סמכות, מדוע לא להתעקש על חשיפתם לאלתר? באיזו סמכות אומרת עתה המדינה לארכיונאים שעליהם להביא את החומר לבדיקה, אם למדינה לא היתה כל סמכות להסתירם מלכתחילה?

המכתב ששלחה גנזת המדינה (ראו מצורף)

מדינת ישראל צריכה להיפטר מהמנהג המעוות שסיגלה לעצמה להסתיר את עברה מהציבור, קל וחומר כשמדובר בחומרים שאין כל הצדקה ביטחונית להסתירם. יש להוציא את החומרים מהכספות לאלתר. זכותו של הציבור להכיר את ההיסטוריה של המדינה שבה הוא חי, ולהיחשף גם לצדדים הפחות נעימים בעברה.

[Hila Abraham]

אני פעורת פה, אך לא מופתעת. 

חשוב שהדבר עולה על סדר היום הציבורי (גם אם בקול ענות חלושה יחסית). לא ייתכן ריפוי כלשהוא ללא חשיפת העבר לאור. כולנו - כאן ושם ובכל מקום - זקוקים לריפוי עמוק. התבוננות כנה ובלתי מפוחדת בעצמותינו - על כל חלקיה - תאפשר לרקום עתיד טוב וראוי לדורות הבאים. 

יישר כח לעוסקים במלאכה

הילה אברהם 

ארכיון ישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים

בתאריך יום ב׳, 22 באוג׳ 2022, 10:25, מאת chairperson דודו אמיתי AIA ‏<chairpe...@gmail.com>:

--
פורום "הארכיונאי הישראלי" מיועד לדיון ומידע מקצועיים בלבד ואין להעלות בו כל מידע פרסומי או מסחרי, כולל המלצות על ספקים. יש לחתום על כל הודעה או תגובה בפורום בשם מלא ושם הגוף או הסטטוס אליו שייכים.
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הארכיונאי הישראלי' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל israrchivist...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/israrchivist-/CALzUM3DWiTixuu%2BPci03bacr35pBXxB0ny%3DxPBp1jiVYNRjD3A%40mail.gmail.com.

[זהר אלופי‎]

לידיעתכם,

החוק הצרפתי קובע שחומר ארכיוני מהסוג הנ"ל לא יפתח לעולם לעיון הציבור.

בברכה

זהר

‫בתאריך יום ב׳, 22 באוג׳ 2022 ב-10:25 מאת chairperson דודו אמיתי AIA‏ <‪chairpe...@gmail.com‬‏>:‬

--

[דודו אמיתי‎]

כולל החומר על הקולוניות באפריקה והניצול שלהן? על מלחמת האזרחים באלג'יריה? על הניסיון להפיל את הרפובליקה הרביעית? על הניסויים הגרעיניים באוקיינוס השקט? על משטר וישי?

 

לא נראה לי זהר שאת קולעת כאן למטרה.

 

בברכה – דודו

יד יערי

כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/israrchivist-/CAHf8v1zH%2BbySUYL0%2BnH3JTnDFxW9y0%3DzxdZ4_ohMy%2BOhBRSq_w%40mail.gmail.com.

להסיר מרשימת התפוצה

[Yaacov Lozowick]

כמה הערות, ואני מתנצל מראש על אורך המייל. מדובר בנושא חיוני לארכיונאים.

להילה: הדרישה לפתוח חומר ארכיוני יכולה וצריכה להיות ללא קשר לעמדות פוליטיות. בהחלט ייתכן שבחומר המוסתר יש תכנים שמחנה פוליטי זה או אחר היה מעדיף שיישארו סגורים, ושיריביהם יחשבו שבריאות החברה מחייבת את פתיחתם. אבל מניסיוני, יש חומרים מוסתרים לכולם. לאחרונה, למשל, היה דיון שהתבסס על חומר מוסתר, שלו המדינה היתה פותחת את כל מה שיש אצלה, ולא רק חלק, היא היתה יכולה להראות שטענות מבקריה חלשות למדי; או בלשון אחרת, המבקרים מבקרים, והמדינה מסתירה מסמכים שיפריכו את ביקורתם. מצב תמוה, אבל חוזר על עצמו.

לזהר: אין לי מושג מה החוק הצרפתי אומר. אם הוא אומר את מה שאת טוענת, זה רע לצרפתים, ובוודאי לא אמור לשמש דוגמא ומופת עבורנו. אולם גם אם החוק הצרפתי גרוע, יש חוק בישראל ואותו הרשויות מפירות. וזאת הנקודה החשובה.

בימים שהיה לי סיווג ביטחוני גבוה, יכולתי לראות כל חומר ארכיוני שרציתי, והשתתפתי בדיונים פנימיים מהסוג שמסתירים מהציבור, היה לי מנהג לפתוח את הצגת עמדתי באמירה שאין בארכיונים אף שביב של עותק של תיק שנוצר במאה ה-20, ושניתן יהיה להצדיק את המשך סגירתו במאה ה-22. אין. אפילו לא אחד. (חלק מבחורינו המצויינים היו נעים  באי-נחת כשאמרתי, אבל אף פעם לא הסבירו במה אני טועה). אם זה המצב, נותר רק להתווכח על שיעור ההמתנה הראוי. המצב כעת הוא שחומרים  מוגבלים עד למקסימום של 15, או 25, או 30, או 50, או 70, או 90 שנה, לפי פרמטרים ידועים ומפורסמים לכל. (כאן). אגב, סעיף 9 שם אומר במפורש שתקופות ההגבלה קובעות תקופת המתנה מקסימלית. התקנה אומרת במפורש שאפשר לפתוח את החומרים גם קודם. רק אסור להמתין מעבר לתקופה הנקובה.

זה החוק. בפועל הגופים המפקידים (=כל הממשל הישראלי), וארכיון המדינה, ובמיוחד ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, רומסים את החוק ברגל גסה, לאור היום, ובגאווה גדולה. וכאשר עותרים נגדם לבג"ץ, הם כלל לא מנסים לטעון אחרת, אלא מסתפקים בתירוצים מתירוצים שונים. יש גופים שמשתדלים, קצת - נניח, משרד החוץ - ויש שלא מעמידים פנים בכלל, וחומריהם סגורים ללא אפשרות פתיחה. אם יש מוסד מדינה כלשהו שעושה מאמצים גדולים ודי מוצלחים לפתוח את רוב החומר, ושואף לקיים את החוק גם אם קשה, זה כנראה כנסת. הצלחתה (שאיננה מלאה) מוכיחה עד כמה כל השאר רחוקים מקיום החוק.

אבל צריך להדגיש: הסיפור הנוכחי, שבו הגנזת מודה שהסתרת חומר ארכיוני על-ידי המלמ"ב נעשתה ללא סמכות, הוא בכלל לא נושא של תקופות עיון. כבר ב-2018 הודעתי בצורה רשמית למועצת הארכיונים ולאחרים שההסתרה היתה בניגוד לדין, והיה על זה דיון במועצה. מה שקורה כעת זה ניסיון של הממשל לשלוט בארכיונים ציבוריים ופרטיים, להכתיב להם התנהגות ולקחת מהם חומרים. תקנות העיון ותקופות ההגבלה ושיטות הבדיקה כולן לא רלוונטיות לארכיונים האלה, ומספיק שתקראו את כותרת התקנות: תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), תש"ע 2010. בגנזך, לא ביד יערי, ולא בספריה הלאומית, ולא בארכיון חברת החשמל, ולא בארכיונים קיבוציים או כל מקום אחר שאיננו שלוחה של ארכיון המדינה.

והערה אחרונה. לאחרונה התלוננתי לגנזת על הסתרה בניגוד לחוק של פרוטוקולים של דיוני הממשלה מלפני יותר מחמישים שנה. הסתרה אקטיבית, כלומר לא שעדיין לא בדקו ולכן לא פותחים, אלא של סטנוגרמות שכבר נבדקו והוסתרו במלואם או בחלקם. בתשובתה היא לא ניסתה לומר שההסתרה מותרת בחוק (כי היא לא), אלא שצוות הארכיון עסוק מאוד ועוד לא הגיע לטפל אף שעברה תקופה ארוכה מאז פנייתי המקורית. והנה, עוד היא מספרת שאין באפשרותה לקיים את החוק מפאת חוסר משאבים, היא עוסקת בניסיון להביא לארכיון המדינה חומרים שנמצאים בארכיונים אחרים על-מנת לבדוק אם מותר שהם יהיו פתוחים, אף שהחוק כלל איננו מקים אפשרות להסתרתם.

בברכה,

יעקב

כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/israrchivist-/215D4D4F6DA77C47ADE31E664C28173A014C546767%40EXCHANGE.NHAVIVA.CO.IL.

[chairperson דודו אמיתי AIA‎]

תודה יעקב.

ההערה האחרונה שלך חשובה במיוחד.

נניח רגע את שאלת החוקיות בצד: כאשר הגנזת עצמה מודה שבארכיון המדינה 970,000 תיקים לא רשומים, האם במצב כזה עיסוק כה אינטנסיבי בתוכנם של כמה עשרות (נניח מאות) מיכלים בני עשרות שנים שאין בהם להבנתי שום סוד גדול, אמור לתפוס מקום כה גבוה בסדר העדיפויות של ארכיון המדינה?

תמיהה היא ותהי לתמיהה.

כולי תקווה שההגיון ינצח ונוכל להמשיך בשת"פ פרקטי בין כל גורמי וגופי הארכיונאות במדינה (בהשלמת חקיקת עדכון חוק הארכיונים למשל).

בברכה - דודו

יו"ר האיגוד וגם אחד מנמעני מכתב הגנזת

‫בתאריך יום ב׳, 22 באוג׳ 2022 ב-12:34 מאת ‪Yaacov Lozowick‬‏ <‪yaacov....@gmail.com‬‏>:‬

כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/israrchivist-/CAKkRJGvdwsh5790nT4oO25n52GXf19%3DFG8UKbraCJV_w98E0hQ%40mail.gmail.com.