זהר שלום,
לפי דבריה של עליזה :
״הגיעו לידי אלבומים שלא ניתנים לפירוק (כי התמונות מודבקות אליו בדבק).״
אני עדיין מתעקשת להתייחס לאלבומים כאל יצירה. לא סתם אדם בוחר לשים תמונה אחת עם השנייה באותו עמוד, בטח באלבומי דבק- ולדעתי יש ערך מוסף להקשר של התמונה בתוך העמוד בדיוק כמו שיש ערך מוסף למסמך בתוך ההקשר של התיק.
באופן אישי בארכיונים שאני מטפלת בהם אני סורקת את העמוד כולו ולאחר מכן סורקת כל תמונה בנפרד. כדי לאפשר לצפות גם בתמונה כפריט בודד וגם כחלק ממכלול. (באופן עקרוני אני משתדלת להראות את רמת התמונה, התיק והאלבום במידה וזה מתאפשר- וכמובן שם הקובץ של התמונה מעיד על ההקשר שלו עם העמוד, ושם הקובץ של העמוד מעיד על ההקשר שלו עם האלבום)
לגבי הערתך: ״למרבית הארכיונים אין אמצעי טכנולוגיה מתקדמת בארכיון״ מכונת צילום משרדית היא לא אמצעי טכנולוגי מתקדם ולכל ארכיון יש גישה לכזו. כמו כן כיום ניתן להוריד מספר אפליקציות של סריקה לנייד מה שהופך את הנייד לסורק באיכות טובה מאוד. הקבצים אומנם כבדים מאוד בסריקה בנייד ביחס לסריקה במכון חיצוני אבל היתרון שהם מפיקים קובץ לשימוש (PDF) וקובץ לשימור (jpg).
גם אם אקבל את גישתך (ואני מתנגדת לה): ״בכל מקרה עדיף לרשום את הזיהוי על הצילום עצמו במקרה של צילומים בודדים שאינם באלבום ועל דף האלבום״ הייתי מציינת את זה בתיאור החומר וכותבת באיזה עט/טוש כתבתי כדי שבמידה והמסמך יסרק בעתיד תהיה הבנה ברורה מה הא תוספת הארכיונאי (וזה כמובן ובנוסף לכתיבת המידע בסוגריים מרובעים כמקובל)
מאיה