| |
דמיינו בנפשכם שיום אחד יתגלה אוצר היסטורי טמון בחביות באדמת פולין. אוצר אשר ייתן לנו תמונה כמעט מלאה על חיי היומיום של היהודים בזמן השואה. מאות מסמכים שנאספו על ידי מתנדבים שנרתמו להנציח את הזוועה - יומנים, מכתבים, דוחות וסטטיסטיקות, עיתונים, עיתוני מחתרת, תעודות זהות, סיפורים, צוואות, מסמכים מבית הספר, פקודות מפקד המשטרה היהודית בגיטו, פקודות השלטונות הגרמנים ועוד.
|
|
ארגזי פח וכדי חלב בהם היו טמונים כתבי יד מאראכיון 'עונג שבת'. מתוך הספר 'קידוש השם'/ הרב שמעון הוברבנד
|
|
בספטמבר 1946 התגלו במרתף, מתחת חורבותיו של בית בן ארבע קומות ברח' נובוליפסקי 68 בוורשה, כמה קופסאות פח גדולות. בתוכן נמצא חלקו הראשון של ארכיון הגיטו המחתרתי 'עונג שבת', הידוע גם בשם 'ארכיון רינגלבלום'. הארכיון נארז בחיפזון רב והוטמן תוך כדי סכנת נפשות במרתף וחלק מהכתבים ניזוק בגלל המים שחדרו לארגזי הפח. בדצמבר 1950 התגלה באותו המקום חלקו השני של הארכיון.
בספרה 'בחוצות וארשה' סיפרה רחל אוירבך כי הארגון נקרא 'עונג שבת' , או בפי מייסדו - ע"ש, כיוון שישיבותיה של ההנהלה היו מתקיימות לרוב בשבתות.
ההיסטוריון ואיש הציבור ד"ר עמנואל רינגלבלום הקים וניהל במחתרת גיטו וארשה מפעל תיעוד 'עונג שבת', הידוע יותר בכינויו 'ארכיון רינגלבלום'. חומרי הארכיון וכתביו הכרונולוגיים של רינגלבלום עצמו, מהווים את מקור הידע המקיף והמעמיק ביותר בנוגע לגורלם של היהודים בשטחי פולין הכבושה ומשמעות האירועים בעת ההיא.
לדברי רחל אוירבך ניתן לחלק את עבודת הארכיון לשני ענפיים מרכזיים: איסוף תעודות ורישום עובדות.
הדוקומנטציה כללה כרזות גרמניות, פקודות, פרוטוקולים, תוויות של סחורות גיטו, כרטיסי נסיעה של הטראם עם מגן דוד מודפס עליהם, סרטים לבנים עם מגן דוד, מגיני דוד צהובים עם הכתובת 'יודה', עיתונות חשאית, מכתבים ועוד.
|
|
עמנואל רינגלבלום נולד בשנת 1900 בעיר בוצ'אץ' שבגליציה המזרחית למשפחת סוחרים. במלחמת העולם הראשונה עברה המשפחה לעיר נובי סונץ' בגלל בעיות פרנסה. בשנת 1927 סיים עמנואל את לימודיו באוניברסיטת ורשה, וזכה בתואר דוקטור על מחקרו - קורות יהודי ורשה בימי הביניים. הוא לימד היסטוריה בבתי ספר תיכוניים לנערים יהודים, ועבד בג'וינט. בנובמבר 1938 נשלח מטעם הג'וינט למחנה זבונשין, שבו רוכזו כ-6,000 היהודים אזרחי פולין שגורשו מגרמניה.
|
|
ההיסטוריון והעסקן ד"ר עמנואל רינגלבלום הקדיש את חייו כדי להנציח את זוועות השואה. לשם כך הקים מכון היסטורי חשאי בגיטו וארשה - ארכיון רינגלבלום. הוא אסף סביבו אנשים - מזכירים, רושמי פרוטוקולים, גובי עדויות, חוקרים, אוספי מסמכים ועוד.
בשנת 1941 הכריז רינגלבלום על תחרות 'שתי שנות גיטו', וקרא לסופרים, עיתונאים ואנשי מדע לכתוב על הנעשה בגיטו. הוא הבטיח תשלום עבור כל עבודה שתוגש.
| |
|
|
|
נתן עק סיפר: רינגלבלום היה איש אוהב שיחה ובדיחה; הוא אהב להקשיב ולהשמיע, ומעל הכול - אהב לרשום! ידו לא פסקה מלרשום על פתקאות. הוא רשם פרטי ידיעות, קטעי רעיונות ותכניות, שמות, שמועות וגם בדיחות. הוא רשם לא רק בשבתו לבדו בחדרו אלא גם תוך שיחה עם חבר, עם פקיד, עם עסקן בעת ישיבה או אספה, גם כשהוא ישב ראש בה, את הפתקאות היה שם בכיסו, אך היה משאיר גם הרבה מהן על השולחן במשרד, מהן שלא מדעת ומהן משום שלא ראה בהן חשיבות.
|
רשימותיו של רינגלבלום על הארכיון | | |
|
"במשך שלוש שנים ומחצה, שנות המלחמה, הוקם ארכיון הגיטו על ידי החבורה 'עונג שבת'... הישיבות של חבורה זו, היו מתקיימות בשבתות, ומטעמי קונספירציה כונה המוסד כולו בשם 'עונג שבת'. את הלבנה הראשונה להקמת הארכיון הנחתי באוקטובר 1939. התחלתי מאסף חומר של דברי ימי הזמן הזה. היו מגיעות אלי ידיעות על כל מה שאירע ליהודים בווארשה ובפרבריה. את כל אשר קלטו אוזני במשך היום, הייתי מעלה בערב על הנייר.
עם הקמת הגיטו וכליאת היהודים בתוך החומות, נוצרו אפשרויות גדולות עוד יותר לעבודת הארכיון. תילי החומר נתרבו, העבודה התרחבה אבל הוסיפה להיות מחתרתית.
הוכרז על תחרות בלוויית פרסי כסף. סופרים, מורים ומשכילים העשירו את הארכיון בשורה של חיבורים רבי ערך.
עבודתנו, בדומה לכל החיים הציבוריים והכלכליים, נפסקה. רק מתי מספר מן החברים החזיקו בימי השואה ההם את העט בידם, והוסיפו לכתוב על המתרחש בווארשה. אבל הייתה זו עבודת קודש."
|
רינגלבלום הקים תחילה ועד שהתפצל לוועדי משנה. בוועד המבצע השתתפו נוסף לרינגלבלום שני מזכירים - אליהו גוטקובסקי [יליד ליטא. חבר תנועת " פועלי ציון " והמחתרת היהודית בגיטו ורשה. ועורך הידיעון "ידיעות" של עונג שבת] הירש ואסר [יליד סובאלקי 1912, פעיל בתנועת פועלי ציון שמאל, חבר 'יעדת הגולים המרכזית' בגיטו וארשה], אשתו של הירש רושמת הפרוטוקולים בלומה ואסר, והסופר ישראל ליכטנשטיין שפיקח על החומר הנאסף. במועצה המורחבת השתתפו עסקנים ממפלגות ומזרמים שונים, אשר עזרו בתמיכה בפעולות הארכיון מבחינה מוסרית וכספית. בין חברי המועצה הפעילים היו איציק גיטרמן, אלכסנדר לנדוי, יהושע רבינוביץ, ובלט מעל כולם בהתלהבותו - מנחם קון.
את עיקר העבודה בארכיון עשו עשרות אנשים - סופרים, מורים, עסקנים ואישי ציבור, שימשו כעובדי הארכיון. חלקם כעובדים קבועים, חלקם כארעיים. תפקידם היה לאסוף מיסמכים ותעודות, לגבות עדויות, לכתוב דו"חות ולרשום אירועים שהתרחשו. בין הפועלים החרוצים של הארכיון היו: יהודה פלד, מ. סקאלוב, יצחק ברנשטיין, צציליה סלאפאק [המתרגמת של דובנוב לפולנית], ופרץ אופוצ'ינסקי.
עבודתם של אנשי 'עונג שבת' הולידה כמה וכמה ספרים, ביניהם: 'יומן ורשימות מתקופת המלחמה'/ עמנואל רינגלבלום, 'מפנקסו של המורה מ"יהודיה"'/ אברהם לוין [רשימות יום של היסטוריון ומחנך עברי בגיטו וארשה], 'קידוש השם'/ שמעון הוברבאנד [כתבים מימי השואה מתוך הגנזים של ארכיון רינגלבלום בגיטו וארשה: חוויות המלחמה של יהודי, מן החיים הדתיים בימי המלחמה, האשה היהודיה, סחיטת כספים מיהודים על ידי יהודים, חורבן הקהילות, פולקלור לעת מלחמה ועוד]
, 'רשימות'/ פרץ אופוצ'ינסקי, [רשימות: הבית מס' 21, ועד הבית בוולינסקה, גזירת ה'חיטויים', ועד הבית במוראנוב, ילדים בחוצות, מעשה רצח בוולינסקה, 'גויים' בגיטו, הברחה בגיטו וארשה, נושא המכתבים היהודי, ה'שופים', יומן גיטו וארשה], 'בחוצות וארשה'/ רחל אוירבך, [תיאור ורשה בימי השואה מכתב יד שנכתב בזמן אמת] ועוד.
אוירבך מפעילי הארכיון המעטים שניצלו ונשארו בחיים, מספרת בספרה על דבקותם ומסירותם של חברי 'עונג שבת' בעבודת התיעוד. שכרוכה הייתה בסיכון חייהם, ונעשתה למען הדורות הבאים, כדי שלא ישכחו קורותיהם בשואה.
|
|
פרקי היומן של הרש ואסר נכתבו במיוחד עבור הארכיון 'עונג שבת', שוואסר שימש כמזכירו. במאמר שכתב עמנואל רינגלבלום על עבודתו של הארכיון החשאי שהקים, הוא סיפר שהודות למגעו היומיומי של הרש ואסר עם מאות שליחים של פליטים מכל קצות המדינה, נכתבו מאות מונוגראפיות על קהילות יהודיות, שהן המרכיב בחשוב ביותר בארכיון 'עונג שבת'.
|
|
הרש ואסר החל לרשום את יומנו בתחילת דצמבר 1940. עד 30 במאי 1942. ביומן מתוארים, חוץ ממה שהתרחש בסביבתו הקרובה, מעשי האימים של הגרמנים, הגזירות, עבודות הכפייה, מחנות העבודה, המגיפות ועוד. "היום ראיתי במו עיניי את המחזה הפרוע של הכאת היהודים וחטיפתם," כתב ואסר ביומנו, שהתפרסם לראשונה בשנת 1984 בקובץ מאמרים של 'יד ושם'.
| |
|
|
|
הרש ואסר נולד בשנת 1912. מנעוריו היה פעיל בתנועת פועלי ציון שמאל, ועבד בשליחות התנועה בספרייה על שם בורוכוב בלודז'. בדצמבר 1939 הגיע לווארשה יחד עם אשתו, ועם הקמת הגיטו הקדיש את עיקר פעילותו הציבורית לארכיון 'עונג שבת'.
יום ראשון, 1 בדצמבר 1940
היוונים [כינוי הסוואה לגרמנים] מפסיקים לפי שעה את אספקת המזון לגיטו. המחירים רוקדים ריקודי שדים. אני מודאג מאוד מהורי אשר בגיטו לודז'. לא בגדים ולא כסף. אני מדבר אל לב הורי שיקבלו רישיון להיכנס לגיטו וארשה. כבר רוצה אני באמת שיחיו לידי.
יום שני, 2 בדצמבר 1940
הנושא היומי העיקרי הוא פרנסה ולחם. מחוץ להברחה נסתתמו לעת עתה לחלוטין כל האפשרויות להשתכר באופן חופשי. היחס מצד הפולנים אינו אחיד. השוטר, תמיד מושחת וללא חוט שדרה מוסרי. הסוחרים הפולניים הזעירים אדישים בדרך כלל לגבי העניין היהודי.
יום שלישי, 3 בדצמבר 1940
וארשה מלאה צלילים ומוסיקה. רשמית מותר ללהקות רחוב בעלות רישיון להשמיע מנגינות יהודיות בלבד. הקיבה ריקה וכנגד זה מלאות האוזניים. בדרך כלל מורכבות התזמורות מכינור, הרמוניקה, חצוצרה וכלי ג'אז. לפעמים מצטרפת לכך גם זמרה. פרשה לעצמה הן הופעות יחיד של זמרים וכנרים, הללו מזמרים כדי לקבל נדבה של 5 גרושים.
יום שישי, 6 בדצמבר 1940
השוק המקומי מלא וגדוש מצרכים, בעיקר ממה שנכנס באורח בלתי חוקי. כבר היו קורבנות ראשונים. לנגד עיני נורה ילד קטן בפינת רחובות. המראה קרע את הלב. בשעות הערב נפצע ילד ברחוב. שער המטבע ירד.
יום ראשון, 8 בדצמבר 1940
המצוקה היהודית כבר אחוזה להבה ממש. ברחובות מתגוללים אנשים, נשים וטף. התמותה בקרב הילדים ודאי גדולה. הרי זה דבר מופלא שבחלונות הראווה יש הרבה עוגות. לנוכח הרעב האיום הדבר חשוד מאוד. כפי שהסבירו לי סוחרים, באים צרכנים העוסקים במקח וממכר וחישובם הוא שטוב לסתום את הקיבה במשהו מתוק.
יום שני, 9 בדצמבר 1940
אפשר לומר בביטחה שמחצית האוכלוסייה היהודית כבר נתונה במצוקה הגדולה ביותר. גם הלחם כבר אינו בנמצא. מניסיוני האישי אוכל לומר שמאושרות אותן משפחות שאפשר למצוא אצלן תפוחי אדמה שבקיצוב עם מעט שמן פרג. ואין לדבר על חמאה, סוכר, חלב. אלה 'סיפורים משכבר הימים'.
|
|
1. חורבן בתי הכנסת, בתי המדרש ובתי הקברות.
2. פולקלור של המלחמה.
3. גיטו והוצאות להורג.
4. תליות
5. סחיטות כספים מיהודים על ידי יהודים.
6. קידוש השם.
7. הרביים והצדיקים בשעת המלחמה.
8. חורבן קהילות
9. תזכיר בדבר איסוף חומר ומיסמכים היסטוריים.
10. החיים הדתיים בשעת המלחמה.
11. חגים בשעת המלחמה.
וגם: ראיונות, תמונות, מחנות עבודה, כרוניקות, חטיפות, הסבל המוסרי של האשה היהודיה, פרנסות יהודיות, מקורות לתולדות היהודים ועוד.
אלא רק חלק מהנושאים של החיבורים והרשימות שכתב הרב הוברבנד עבור ארכיון 'עונג שבת'.
|
|
שמעון הוברבנד נולד באפריל 1909 בעיירה הקטנה חנצין בפולין. הוא התחנך אצל סבו הרבי מחנצין וקיבל ממנו סמיכות לרבנות. כבר בגיל צעיר החל לכתוב שירים וסיפורים, גם בעברית וגם באידיש, ופרסם מאמרים בעיתונים ובכתבי עת יהודיים [בתי עלמין יהודיים עתיקים, המוסר היהודי, תולדות העיירה וונוולניץ, מקורה של ההגדה וכו'].
| |
|
|
|
הוברבנד הגיע לווארשה ב-1940, לאחר שאיבד את אשתו וילדו בהפצצות הגרמנים על העיר פייטרקוב בה גרו. הוא החל לעבוד בתחום הציבורי להקלת סבלם של יהודי הגיטו, והצטרף כחבר הנהלה של ארכיון הגיטו המחתרתי. "כבר בחודשים הראשונים לעבודתי ב'עונג שבת'," כתב מייסד הארכיון עמנואל רינגלבלום, "משכתי אליה כמה אנשים, אך ברכה רבה לא ראיתי בכך. מרגע שמשכתי לעבודה משותפת אתי את ההיסטוריון הצעיר הרב שמעון הוברבנד, זכה 'עונג שבת' לאחד מעובדיו הטובים ביותר'.
אחד המאמרים המדהימים של הוברבנד נקרא 'פולקלור לעת מלחמה' וניתן למצוא בו עשרות בדיחות מהווי החיים הנורא בגיטו. את מצבם של היהודים בגיטו הוא מגדיר - ישנים בסוכה, מתלבשים כמנו בפורים, אוכלים כמו ביום כיפור...
*
שואל מורה את תלמידו: אמור לי משה'לי, מה היית רוצה אילו היית בנו של היטלר?
- יתום, עונה התלמיד...
*
אדם הגונב מחברו דבר שאינו שלו - סובל מקלפטומניה
מדינה הגוזלת מאחרים דבר שאינו שלה - נקראת גרמניה...
*
היטלר ערך ביקור בבית חולים ודרש להיכנס לחדר סדור ומסוגר.
כאן כלוא מטורף, הסבירו לו, הדומה לך במראה החיצוני, וטוען כל הזמן שהוא הפיהרר.
היטלר נכנס לבדו ויצא לאחר שעה קלה. איש אינו יודע מי באמת יצא ומי נשאר בחדר הסגור - היטלר או המטורף...
*
כל הלומד גרמנית הוא פסימיסט
הלומד אנגלית הוא אופטימיסט
הלומד רוסית הוא בעל דמיון
הלומד פולנית - הוא איש המציאות.
* * *
|
על המשמר - אחד המסמכים מארכיון 'עונג שבת' | | |
|
אחים ואחיות!
מבין חומות הגיטו הננו קוראים לכם:
תחזקנה ידיכם!
הפשיזם לוחם את מלחמתו האחרונה, כל יום מקרב את גסיסתו. בתור אחת מחומות מבצר האחרונות הוקמו חומות הגיטו.
החומות מכוונות באופן בלתי אמצעי נגד השעיר לעזאזל ההיסטורי, מסמלות כאחת את דרך החיים של המשטר הפשיסטי.
בית כלא גדול, הפרדה בין העמים, שנאה בין אדם לאדם - זהו יסוד חיי משטר זה.
כיום, בתקופה בה הפשיזם עודנו חולל נצחונות, נדמה כי שנאה זו הגיע לשיא התפתחותה. נדמה כאילו אין שפה משותפת בין האנשים. נראה כאילו הרע פרש את אהלו בין האנשים ולדירת קבע חושב להפכו.
ואנחנו למרות הכל מעיזים בעצם ימים אלה לשנות ולחזור: האדם הוא טוב!
|
הידעת כי הידיעות הראשונות על חורבן יהדות פולין שהועברו לחו"ל, חוברו על ידי אנשי הארכיון 'עונג שבת'.
הידעת כי כשפרץ מרד גיטו וארשה נשלח עמנואל רינגלבלום על ידי הנאצים למחנה ההשמדה טראבניקי. גם שם הוא לא הפסיק לתעד, וכתב עבודת מחקר מדעית על חיי היום יום והזוועות במחנה, אך החיבור החשוב נשרף בזמן המרד הפולני בווארשה.
הידעת כי דמותו של עמנואל רינגלבלום שימשה את הסופר ג'ון הרסי בכתיבת ספרו 'החומה' - סיפור תעודתי המגולל את פרשת ימיה האחרונים של יהדות ורשה, ומבוסס על אוצר תעודות שנוהלו ע"י איש הגיטו נח לוינשטיין ושנתגלו טמונים באדמה לאחר סיום המלחמה. עורך תעודות אלה, מעביר דרך קורותיה של משפחה אחת את זוועות התקופה ואת מאבק הגבורה האחרון של אנשי הגיטו.
הידעת כי גם באושוויץ התגלה ארכיון מוסתר. ליד משרפה מס. 3 התגלו 354 דפי יומן, שהוסתרו בכלי אוכל צבאיים גרמנים, קבורים באדמה. היומנים נכתבו על ידי תושב לודג', ויש בהם תיאור מפורט של החיים בגיטו.
|
אל תחמיצו! 'עד שנולדתי '- הרומן החדש של איתמר לוי | | |
|
עד שנולדתי
איתמר לוי
הנה כמה תגובות קוראים:
"לא ממש מאפשר להניח אותו מהידיים!"
"קורא ונהנהההההה ,הצליח לך!"
"אני קורא את הספר 'עד שנולדתי' ונהנה מכל מילה."
"סיימתי לקרוא את ספרך ,עד שנולדתי'. הנאה צרופה!"
"הספר מופלא!"
"דמעתי, ובכיתי, וחייכתי, וצחקתי בקול גדול, וקיללתי, וכעסתי, והתרגשתי, ונדהמתי, וקנאתי קנאה גדולה."
אם עדיין אין לכם.
מחיר הספר [עם הקדשה]: 80 ש"ח, 04-6399749
וואטסאפ - 052-2585787
להזמנה לחץ
כאן
, וכתוב את שם הספר!
|
|
|
מתנה שלא נגמרת במשך שנה שלמה | | |
|
'דף המידע של איתמר'
אם אתם מחפשים מתנה מיוחדת למי שאוהב ספרים, אנחנו ממליצים על מנוי שנתי ל-'דף המידע של איתמר', הנשלח למנויים פעמיים בחודש [10 ש"ח לדף].
תחקירים, תעלומות ספרותיות, כתבי יד נדירים, ספרים עתיקים,
מכתבים שמעולם לא פורסמו ועוד ועוד.
מתנה כפולה
כל מי שיעניק את דף המידע במתנה, יוכל לבחור לעצמו ספר במתנה מתוך הידיעון השבועי, והספר יישלח אליו הביתה ללא תשלום.
פרטים בטלפון 04-6399749
|
|
דוגמה לשובר שיישלח למקבל המתנה
|
חדש! ארכיון 'דף המידע של איתמר' | | |
לבקשת רבים פתחנו את 'ארכיון דפי המידע' בו תוכלו להזמין דפי מידע שהתפרסמו לפני שהצטרפתם למנויי הדף.
מחיר כל דף למנויים = 10 ש"ח
למעבר לארכיון לחצו כאן
|
|
~ לתשומת לבך ~
ענת מה שלומך? אני מקווה שדף המידע בנושא 'ארכיון עונג שבת', היה מעניין ומחדש. אשמח לשמוע את תגובתך. כיתבו לנו. כאן |
|
~ 'הפתעות בנייר אריזה חום' ~
ההתרגשות, הדמעות, החיוכים, הגעגועים, הצחוק והעצב העוברים
על האנשים כשהם פותחים את האריזה החומה, וחושפים את הספר
שמצאתי להם.
"איתמר התארח בספריית רעננה, וכל הנוכחים התמוגגו מהסיפורים שלו כמאתר ספרים. ברגש ובהומור הוא הצליח להעביר לנו מה מסתתר מאחורי הבקשות המשונות שהוא מקבל, מי הם האנשים הפונים אליו.
מומלץ בחום לכל אוהבי הספרים והסיפורים הטובים." [מנהלת הספרייה]
מחפשים רעיון להרצאה לחוג בית, אירוע משפחתי,
מפגש עובדים, ערב עיון.
אם אתם מכירים מנהלי ספריות, רכזי תרבות, מנהלי מתנ"סים, חוגי בית, או כל מי שיכול להתעניין בהרצאה, אנא הראו להם את המודעה.
פרטים בטלפון 0522585787
|
|
~ הערה חשובה ~
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מידית מהאתר.
|
קישורים - פייסבוק, טוויטר, אניסטגרם ואתר האינטרנט | | |
|
| |
|
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
