מקור השם קבוצה או קיבוץ
דודו אמיתי
שלום לחבריי וחברותיי בארכיוני הקיבוצים ובארכיונים בכלל.
בעקבות ההתכתבות המעניינת המצורפת מ-1952 (תשי"ב), בה נתקלתי באחד מתיקי ועד הלשון בארכיון האקדמיה ללשון העברית (מכל 9, תיק 5, תעודה 68), ביקשתי מחוקרי האקדמיה לברר את המצב לאשורו כיום.
זו התשובה בשני חלקים שקיבלתי מד"ר יעקב עציון, שאולי תעניין גם אתכן/ם ותשרת אתכן/ם בעתיד.
כמובן שאשמח לשמוע אם יש מי שברשותו תשובה שונה לשאלה זו.
בברכה – דודו
ארכיון האקדמיה ללשון העברית
שלום דודו. אני מכיר את מה שסיפר יהודה יערי -
"ראוי שאספר לכם על כך. המילה קיבוץ לא חדשה היא בלשוננו. אבל את השם קבענו אנחנו. ומעשה שהיה כך היה: נתאספנו לילה אחד לשיחת חברים […] ועסקנו בבעיות עתידנו. הדבר היה במחנה של סוללי הכביש חיפה-ג'דה
[רמת ישי].
בימים האלה כבר יצא הקול במחנה שאנו עומדים לעלות ולהתיישב בעמם יזרעאל ובכל שאלנו את עצמנו: מה שם יקרא לנו?
[…] בתוך השיחה קם אחד החברים, שחזר זה לא כבר מטיול בירושלים, ואותו חבר לא על העתיד פתח אלא על העבר דיבר, הוא סיפר שנקלע בין חסידי ברסלב ופגישתו עם חסידים אלה היתה לו בבחינת חוויה עמוקה ביותר.
בהתלהבות דיבר אותו חבר שכן היתה לו חסידות ברסלב בבחינת גילוי […]. ימים אחדים עשה האיש בין חסידים אלה. סיפר על אנשים תמימים וישרים שאוכלים לחם צר מיגיע כפיהם, סיפר על שיחותיהם וסיפורי מעשיותיהם, ולבסוף כך אמר: חסידי ברסלב נוהגים להתקבץ מידי שנה בשנה בראש השנה
יחדיו לתפילה ולעיון בספרי רבם, רבי נחמן מברסלב. לפני המלחמה [מלחה"ע הראשונה] נהגו להתקבץ בעיר אומן אשר באוקראינה, ששם קבורתו של הרבי. עכשיו הם מתכנסים בירושלים וגם במקומות אחרים בעולם. להתכנסות זאת בראש השנה קוראים חסידי ברסלב בשם "הקיבוץ" ובכן למה לא נקרא
גם אנו למחננו בשם קיבוץ?
שמעו אנשינו את דברי החבר, קיימו וקיבלו עליהם לקרוא למחנינו מכאן ואילך בשם "קיבוץ השומר הצעיר". וראה זה פלא לא עברו ימים מועטים עד שכל החבורות, הגדודים, הפלוגות והקבוצות הגדולות שינו שמם וקרא
לעצמם בשם קיבוץ (בדרך חתחתים, בתוך: "ספר העלייה השלישית", בעריכת יהודה ארז, הוצאת עם עובד 1964, כרך ב', עמ' 882–892).
אך יש טענה שהשם עלה בעוד מקומות באותה תקופה בערך:
באחרית דבר לספרו של יהודה יערי "תשובתו של אביגדור שץ" כתב מוקי צור: "היו עוררים על עדותו העצמית של יהודה יערי, שתבעו לעצמם את זכות היוצרים לכינוי 'קיבוץ'. ככל שידוע לי, לא אחת עלה השם באופן סימולטני בכמה מקומות". כך מופיע בוויקיפדיה בערך קיבוץ.
מבדיקתי אכן הן המילה קבוצה והן קיבוץ במשמען ההתיישבותי לא חודשו בידי אדם אחד אלא עלו במקביל. השם "קבוצה" שימש ביסודו כשם לקבוצת פועלים שהתאחדה יחד (ראה למשל אצל אחד העם בצילום המצורף, משנת 1912), וכשהוקמה דגניה בידי קבוצה כזו - ההתיישבות עצמה קיבלה את השם קבוצה. גם המילה קיבוץ שימשה מעיקרה בהקשר של "התקבצות אנשים יחד", "חבורה" (ראה בצילום המצורף, מביאליק, 1910) ובהחלט סביר שקיבלה את המשמע ההתיישבותי-שיתופי גם בהשראת ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב כדברי יערי.
