בארכיון המדינה ובארכיון צה"ל יש לא אלפי תיקים הסגורים בניגוד לחוק, אלא מיליונים. רובם גם לא ייפתחו לעולמי עד, גם לא בעוד אלף שנה, אלא אם הכנסת תחוקק פעם חוק ארכיונים אחר לגמרי ותחייב את פתיחת החומר.
הסיבה שלאמריקאים (ובחלק מהמקרים, לרוסים) יש עותקים נרחבים של התיעוד הגרמני מן התקופה הנאצית היא, שבקיץ 1945 שתי המדינות לקחו אליהם הביתה רכבות מסע ארוכות עמוסות בתיעוד ארכיוני מהמשרדים הנאציים. כמויות דמיוניות של מה שהם כינו "חומר שלל". במשך שמונים השנה שעברו מאז הם החזירו הרבה מן החומר, בוודאי האמריקאים אבל לפעמים גם הרוסים, אבל תמיד הותירו אצלם עותקים כחלק מההסכם על השבת התיעוד.
כך שלא. התיעוד הישראלי המוסתר בארכיון המדינה על כל שלוחותיו, כול ארכיון צה"ל, הוא באמת מוסתר. מה שיש זה תיעוד רב למדי שמשקף פעילות משותפת של ישראל עם מדינות אחרות. נניח, שיתופי פעולה מודיעיניים. התיעוד הישראלי לא ייפתח לעולם. התיעוד האמריקאי ייפתח בטווח זמן סביר. וכך מסמכים ישראליים סודיים לגמרי, אפשר לראות אותם בארכינים אמריקאיים.
יעקב לזוביק