קבוצת הוואטסאפ של מכון ליאו בק!
|
|
הערב!
השקה חגיגית במכון ובזום בהמשך ליום עיון במכון שוקן: מגדר, חלומות ומציאות בעיני סידי ורונסקי וברטה פפנהיים
|
|
|
דברי פתיחה (18:30-18:00)
מר בורקהארד וילקה – המנהל הכללי והמנהל המדעי של המכון המרכזי הגרמני לנושאים סוציאליים (DZI), ברלין
גב' סימון שלכטיאר – סגנית מנהל הארכיון הציוני המרכזי
(19:30-18:30)
בין הכוכבים והחול: מגדר, חלומות ומציאות בעיני סידי ורונסקי וברטה פפנהיים
יו"ר: ד"ר שרון ליבנה, מכון ליאו בק ירושלים
חול וכוכבים, אבן דרך במסע אישי להיכרות עם דמותה של סידי ורונסקי: היבטים הסטוריים ומקצועיים.
ד"ר יהודית אבניר, בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פול ברוואלד, האוניברסיטה העברית
שתי אמהות: סידי ורונסקי וקשריה עם ברטה פפנהיים והנרייטה סאלד
ד"ר נטלי ניימרק גולדברג
ביצוע חזני לשיר "חול וכוכבים" מאת שמעון שמואל פרוג (19:45-19:30)
פרופ' (אמריטוס) אליהו שלייפר, חזן וחוקר חזנות אשכנזית
ערב ההשקה הוא המשכו של יום עיון המתחיל במכון שוקן למחקר היהדות JTS (רחוב בלפור 6, ירושלים) המתחיל בשעה 10:00 בבוקר.
|
|
מפגש אחרון בסדרת הזום "חוקים, חוזים והסכמים: נוכח פשעי העבר – דיפלומטיה, צדק מעברי ומשפט"
|
|
|
המפגש האחרון בסדרה ״חוקים, חוזים והסכמים״ יעמוד בסימן ההתמודדות עם פשעי מלחמה. פרופ' ליאורה בילסקי ופרופ' רוני שטאובר, שניהם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, ישוחחו ביניהם על נושאים שונים הקשורים לדיפלומטיה, לצדק מעברי ולמשפט. הספרים האחרונים של השניים — פרופ' בילסקי פרסמה לאחרונה את ספרה איך אומרים ג'נוסייד בעברית? שלוש קריאות במשפט אייכמן, ופרופ' שטאובר את ספרו דיפלומטיה בצל הזיכרון: ישראל וגרמניה המערבית 1965–1953 — עוסקים במימדים שונים של התמודדות עם פשעי מלחמה. השיחה בין השניים תיסוב סביב שאלות שיעסקו באחריות קולקטיבית של עם לפשעי הנהגתו, בשאלות הנוגעות לצדק מעברי והאם הוא הכרחי כתנאי מקדים לפיוס בין עמים, וגם בשאלות הנוגעות לשילומים ופיצויים כתהליכים אשר יכולים לדחות את עשיית החשבון עם העבר לתקופות בהן החברות שהיו בהתנגשות יהיו מגובשות וחזקות יותר למהלך של הידברות.
מה אנחנו יכולים ללמוד מהסכם השילומים על פיוס? מה משפט אייכמן יכול לחשוף אותנו על מעמד ההיסטוריון? האם משפטים של פושעי מלחמה צריכים לשים במרכזם את הקורבנות או את הפושעים? האם דיפלומטיה יכולה לייצר הידברות בין המחוללים לקורבנות?
|
|
ההרצאה השביעית על שם אלזה לסקר-שילר: קריאה חוזרת ב'ארץ העברים' (1937) - התנועה הזאוגמטית בין האידיאולוגי לבין האסתטי
|
|
|
בהרצאתו, פרופ׳ גדעון טיקוצקי מהאוניברסיטה העברית ידבר על הפער בין דמיון למציאות ב"ארץ העברים" של אלזה לסקר-שילר, כמבע לקשיי המפגש של עולים ומהגרים עם הארץ. הוא יבחן את עמידת החיבור בין פרוזה לשירה ובין חילוניות לקדושה, תוך הדגשת המתח בין האסתטי לאידיאולוגי. כמו כן יסקור את התקבלות היצירה ודמותה של לסקר-שילר בארץ ישראל ובספרות העברית.
|
|
הכנס השנתי ללימודים גרמניים - שפה, תרבות, היסטוריה וחברה
|
|
|
הכנס יתקיים במוזאון "אנו", קמפוס אוניברסיטת תל אביב, קלאוזנר 15, תל אביב-יפו, ביום חמישי ה-19.06.2025, לאורך כל היום (09:00-18:30).
הכניסה חופשית אך נדרשת הרשמה מראש עד לתאריך ה- 15 ביוני 2025
מטרת הכנס השנתי היא לחזק קשרי מחקר בתחומי הלימודים הגרמניים בישראל (בין השאר בתחומי הדעת: היסטוריה, אמנות, ספרות, מדעי היהדות, מדעי החברה, מדעי המדינה, משפטים, תקשורת וכל תחום דעת רלוונטי אחר) לעודד שיח ושיג, וחילופי רעיונות ודעת בין חוקרות וחוקרים צעירים וותיקים בארץ ובעולם.
|
|
קול קורא לסדנה מחקרית: אגודוקומנטים – תיאוריה ופרקטיקה
|
|
על מנת להגיש מועמדות יש לשלוח קורות חיים, תקציר המחקר (עד עמוד אחד) והמלצה עד לתאריך ה- 10 ביוני 2025 לדואר אלקטרוני leob...@leobaeck.org
תשובות תישלחנה עד ה-15 ביולי 2025.
|
|
קול קורא להגשת מאמרים
אריך הכפול – קובץ מאמרים על דמותו ויצירתו של אריך קסטנר (1899–1974) לציון חמישים שנה למותו
|
|
בשנת 2024 ציינו חמישים שנה למותו של אריך קסטנר – משורר וסופר, פובליציסט, עיתונאי, מחזאי ותסריטאי, שזכה לתהילת עולם בעיקר בשל ספרי הילדים שכתב. קסטנר חולל מהפכה בספרות הילדים והנוער: הוא הציע מודלים חדשים לכתיבה לקוראים צעירים והיה לאחד השותפים החשובים ליצירתה של ספרות ילדים ונוער מודרנית בגרמניה ובעולם כולו. לצד זאת, התנהגותו בתקופת הרייך מטילה צל כבד על כתיבתו וטוענת אותה במורכבות. קסטנר בחר להישאר בגרמניה הנאצית. אומנם הוא נחשד כאיש שמאל, חלק מספריו הועלו באש והוא אף נחקר אצל הגסטפו, אבל התמיד בפרסום ספריו בשווייץ באישור השלטונות ואף הוסיף לכתוב ולפרסם בגרמניה בשם בדוי.
מכון ליאו בק ירושלים מזמין אתכם להגיש מאמרים מקוריים, שלא התפרסמו בעבר, העוסקים בדמותו וביצירתו של אריך קסטנר. אנו מעוניינים ליצור מפגש של חוקרות וחוקרים עם יוצרים, סופרים, אנשי חינוך ותקשורת, שיעסקו כולם בדמותו ובאישיותו של קסטנר בהקשרים ההיסטוריים, הפוליטיים והחברתיים שבהם פעל, וכמובן ביצירתו הענפה ובהתקבלותה. נשמח לקבל הצעות למאמרים בנושאים הבאים, אך גם נושאים אחרים שאינם מצוינים כאן יישקלו בהחלט: הביוגרפיה של קסטנר (ילדותו ונעוריו, פעילותו בתקופת ויימאר ובתקופה הנאצית, חייו לאחר המלחמה); אישיותו (יחסו לילדים, קשריו המשפחתיים, יחסיו עם הוריו, יחסו לנשים ולמגדר); יצירתו של קסטנר (בספרות הילדים והמבוגרים, בכתיבה העיתונאית, בשירה, בתיאטרון, בקולנוע); התקבלותו והשפעתו (בתרבות העברית, בספרות הילדים, בקולנוע, בתרגומי יצירתו).
אורך המאמרים לא יעלה על 6,500 מילים, כולל הערות שוליים. יש לצרף תקציר (150–300 מילים). נא להקפיד לכתוב את המאמר על פי ההנחיות ודוגמת הכתיבה המופיעות באתר מכון ליאו בק.
את המאמרים יש לשלוח למערכת בדואר אלקטרוני עד ל־31 במאי 2025.
(לכתובת הדוא"ל: sharon...@leobaeck.org)
קבלת המאמרים לפרסום כפופה להליך ביקורת עמיתים כמקובל.
עורכי הקובץ: מר דוד ויצטום, ד"ר שרון גורדון, ד"ר שרון ליבנה.
ועדה מייעצת: פרופ' משה צימרמן, פרופ' זהר שביט
|
|
קבלת פנים לשגריר גרמניה בישראל במסגרת חגיגות ה-70 למכון ליאו בק
|
|
ביום רביעי לפני שבוע קיימנו ערב לציון 70 שנה להקמת מכון ליאו בק העולמי. התכבדנו לארח את שגריר גרמניה בישראל, מר שטפן זייברט, שנשא מילים מרגשות בנושא ההסטוריה היהודית-גרמנית ומורשתה הליברלית - קול שמכון ליאו בק משמיע מזה שבעה עשורים ללא לאות, ושעתיד להמשיך ולהשמע.
ד״ר תמרה אור, מנכ״לית קרן פורום העתיד גרמניה‑ישראל, נשאה מדרש נאה על אודות גיל הבינה - 70 - ועל האחריות, הבגרות, והבשלות שהוא נושא בצידו. פרופ׳ ישראל ברטל הרחיב על המורשת היהודית-גרמנית במרחב דובר-הגרמנית, וציין שגם יהודי מזרח-אירופה - כפי שאמנם היו רוב מקימי המכון - נכללים במורשת הזאת. פרופ׳ גלילי שחר, יו״ר מכון ליאו בק, נשא דברי פתיחה על אודות הקשר בין העבר להווה של המכון.
לאחר מכן האזנו להרצאה קצרה מאת פרופ׳ גיא מירון, חבר בהנהלת המכון, על אודות ההיסטוריה המאוחרת יותר של המכון וגלגוליו השונים בשנות ה-70 ואילך.
במבט להווה ולעתיד, ראשת המכון, ד״ר אירנה אווה בן-דוד אירחה את ירדן בן צור, ד״ר איה אלידע וד״ר רחל ליבנה-פרוידנטל לשיחה על הכיוונים העתידיים של המחקר והשיח במכון: ספרויות מזרחיות, חקר ההסטוריה היהודית-גרמנית כשלובה בזו הגרמנית, ורעיונות ליברליים אוניברסליים שמקורם בתרבות הזו.
היה ערב נפלא - ואנחנו מזמינים אתכם לצפות בהקלטה שלו: https://youtu.be/wHyGkpfGkVk
בתמונות: שגריר גרמניה, מר שטפן זייברט, בנאום פתיחה. בתמונה השניה ניצב ליד ראשת מכון ליאו בק ירושלים, ד״ר אירנה אווה בן-דוד.
|
|
השבוע בשנורקל
עדיין נקרא, עדיין נכתב: המכתב של יהדות גרמניה
|
|
|
המכתב היה חוט החיים של יהדות גרמניה: מהשו"תים הרבניים של המאה ה-16, דרך סלוני ההשכלה ומכתבי המהגרים, ועד ל"מכתבים האחרונים" בימי הנאצים. ההתכתבות היהודית יצרה רשתות ידע, מסחר וזהות, שחיברו קהילות מאשכנז ועד אמריקה, והעידה על שייכות כפולה — פטריוטיזם גרמני לצד זהות יהודית-גלותית. ארכיוני מכון ליאו בק בירושלים, הכוללים מעל 600 אוספים, פורסים בפני הקורא את ההיסטוריה האינטלקטואלית, החברתית והמשפחתית של יהדות גרמניה במרוצת ארבע מאות שנה.
|
|
|
|
|
