|
|
חברות וחברים יקרים,
לפני רגע חגגנו את תחילתה של השנה, וכבר מגיע סופה של שנה אחרת שגם אותו חוגגים – ואם אנחנו תוהים האם בכלל ומדוע יש בכך צורך מגיעה בעת הזו בסערה, תרתי משמע, עונת הקונצרטים-סדנאות העמוסה של סוף דצמבר (או "חנוכריסמס") ועונה על השאלה.
אם כך מה לפנינו היום? די הרבה. חשבתי לחלק את הבלוג לשניים ולספר על חלק מהאירועים הקרובים במלואם בפעם הבאה. אבל מכיוון שכשיגיע הרגע כנראה אמצא את עצמי בפקק בדרך לחזרה כזו או אחרת, אכלול כאן את הפירוט המלא על חלק מהעניינים בלבד (כי בינינו, מי רוצה לקרוא עוד בלוג שמלא רק בפרסומים?? געוואלד!) ואת שאר הפרטים אציין רק בסוף ממש בקיצור כדי שלא תגידו שלא ידעתם. אז יהיה כאן משהו לכל אחת ואחד ואפילו תגליות חדשות ומפתיעות:
הפסטיבל השנתי לחליליות TARF מתקרב בצעדי ענק (וההרשמה לסדנאות - שפתוחות לכולם - מסתיימת בעוד יומיים 9.12!); קונצרט בית של מוזיקה צרפתית משובחת עם נגן החליל-בארוק האנגלי אשלי סולומון ונגנית הצ'מבלו יוכבד שורץ; ולא פחות חשוב: שתי יצירות חדשות מאת י.ס. באך שהתגלו לאחרונה, ויצירה חדשה ששמה את החלילית במרכז עם שילוב של מוזיקה אירית בסגנון רוק פרוגרסיבי.
|
|
נתחיל עם מה שהכי קרוב בלוח השנה: פסטיבל החליליות TARF בניהולה של דרורה ברוק, שהפך בשנים האחרונות לחג של ממש עבור שוחרי החלילית בישראל ומחוץ לה, חוזר גם השנה בגדול. וגם הפעם התחרות, שהינה גולת הכותרת של הפסטיבל, תציג משתתפים ממגוון גילאים ורמות, ולא רק בחלילית אלא גם בכלים היסטוריים נוספים. השנה באופן מיוחד יתקיימו גם מבחר סדנאות חד פעמיות, שרובן מיועדות לחובבים ברמה גבוהה, כאשר כל סדנה מתמקדת ברפרטואר מסוים או היבט ייחודי של ביצוע בחליליות.
שמחתי להיענות להזמנה להדריך שתי סדנאות במסגרת הפסטיבל!
הראשונה (יום רביעי 17 בדצמבר בשעה 18:30) היא סדנת "כל המרבה הרי זה משובאך" ובה, לאחר חימום עם קורל של יוהן סבסטיאן באך נבצע את הפרק הראשון מתוך הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 1 בעיבוד לשש חליליות – חגיגה של ממש! הסדנה הזו כבר מלאה עד אפס מקום כמעט, אבל אולי מי שיבקש יפה יוכל עוד להצטרף😊
יש עוד מקומות בסדנה השנייה (יום ראשון 21 בדצמבר בשעה 18:30) שתהיה חוויה מתוקה של חליליות וציפורים! נתחיל בפוקוס על יציבה, נשימה, ארטיקולציות וקישוטים בעזרת הצצה אל מקור היסטורי מתקופת הבארוק: Bird Fancyers Delight שבו מבחר מנגינות המוקדשות לציפורי שיר. לאחר מכן נהנה מנגינת הפאוואן והגליארד לשישה קולות מאת William Byrd – תענוג צרוף!
ההרשמה מסתיימת מחרתיים – בתאריך 9.12.2025 אז מהרו להירשם!
השתתפות בסדנאות היא בתשלום סמלי, וצפייה באירועי הפסטיבל היא ללא תשלום, אז מומלץ מאד להגיע ולהנות מההזדמנות הייחודית הזו.
קישורים שימושיים:
טופס רישום לסדנאות:
https://forms.gle/j8E2pzdrnDYfbFF56
(המשתתפים יקבלו פרטים ותווים לאחר שההרשמה תסתיים)
פירוט כל אירועי הפסטיבל לפי ימים, כולל קטגוריות התחרות,
סדנאות וקונצרטים:
https://www.icm.org.il/education_programs/tarf-tel-aviv-recorder-festival/
|
|
|
|
לפני שנעבור הלאה, כמה מילים על תחרויות... במהלך השנים הוזמנתי מספר פעמים לשמש שופטת בתחרויות נגינה, או בוחנת במבחני סיום (כגון רסיטל בגרות). לכן אני יכולה לגלות לכם שעל פי רוב, שופטים ובוחנים ממש לא אוהבים תחרויות! אפילו מארגני תחרויות לא כל כך אוהבים תחרויות... אבל, וזה אבל חשוב – תחרויות יוצרות מומנטום ומינוף שלא מתאפשר באירועים אחרים, הן מושכות תשומת לב וסקרנות וכך הן מפגישות סוגים שונים של קהל וגם מזמנות יעדים שעשויים לשמש קפיצת מדרגה עבור המתחרים, בין אם הם "מצליחים" וזוכים ובין אם לא.
בנוסף, רוב השופטים והבוחנים (אלא אם הם אכלו משהו ממש מקולקל לפני התחרות) לא באים במטרה לספור טעויות, או לתפוס את המתחרים בשגיאות ובלבולים. שופטים באים להנות בדומה לקהל בקונצרט, ואפילו לפרגן, אבל מתוך הכורח של פורמט התחרות הם נאלצים גם להשוות בין המתחרים ולדרג אותם.
אני באופן אישי בהחלט משתייכת למחנה המפרגנים, כי עצם העובדה שאנשים (וצעירים במיוחד) בוחרים להקדיש כל כך הרבה זמן ומרץ למוזיקה אומנותית, זה בפני עצמו מדהים, ואם זה היה תלוי בי כולם גם היו זוכים בפרסים או לפחות מקבלים משוב אישי, רציני ומקדם מהשופטים.
מקרה מאחת התחרויות שבה שפטתי שזכור לי במיוחד לטובה: מתחרה אחת בגיל תיכון כל כך נהנתה מהנגינה, וזה ניכר בחינניות ובחיוניות רבה וטבעית שפשוט גרמה לכולם לחייך מאוזן לאוזן. היצירה עצמה הייתה פחות חשובה במקרה הזה...
ומקרים שזכורים לי פחות לטובה, בלשון המעטה: מתחרה שעשה כאלה פרצופים לשופטים תוך כדי נגינה, כאילו כדי לשחק את המוזיקה, ומתחרה שהצליחה, איכשהו, לנגן תוך כדי ביצוע תנועות שלא משתמעות לשתי פנים (שלא לדבר על בחירת הלבוש) - זה היה כל כך מביך שאפילו עכשיו לא ברור לי אם לצחוק או לבכות.
אבל אלה מקרים יוצאי דופן. בדרך כלל פני כולם (מבצעים ושופטים כאחד) לשלום, ולשמחתי על פי רוב אין עירוב של פוליטיקה ומעולם לא נתקלתי בניסיון כלשהו להשפעה על החלטות השופטים מצד מארגני תחרויות או המשתתפים עצמם.
אם במקרה אתם (או תלמידיכם) משתתפים בתחרות נגינה או בבחינה, הנה עצה קטנה שאני נותנת לכל התלמידים שלי: יש לכם מתנה מיוחדת, וזוהי ההזדמנות שלכם לחלוק את המתנה היפה הזו עם עוד אנשים שייהנו ממנה. המקום הזה (הבמה הזו, החדר או האולם, הקהל והנגנים שבאו לתמוך בכם היום) הוא בדיוק המקום בו רציתם ובחרתם להיות, ולכן בעצם הגעתם לחגוג הישג יוצא מגדר הרגיל! אם התאמנתם והתכוננתם, לאף אחד לא יהיה אכפת אם תטעו פה ושם. התרגשות היא דבר מבורך, ההופעה הזו היא חד פעמית וכולנו אנושיים. תנשמו עמוק, תעלו לבמה עם חיוך ותהיו בנוכחות מלאה בכל רגע – זה יעבור ממש מהר😊
דרך אגב, שמחתי לגלות שהיצירה שלי לחלילית אלט סולו – זו שסיפרתי לכם עליה כאן בפעם הקודמת, תבוצע בתחרות השנה. לא אספר לכם מתי ועל ידי מי... תוכלו לגלות בעצמכם אם תגיעו לשמוע.
|
|
ולעניין אחר: מדי פעם, כל כמה וכמה שנים מתמזל מזלנו כי מישהו מוצא יצירה חדשה. זה קרה למשל כשמצאו את 12 הפנטזיות לויולה דה גמבה סולו מאת טלמן – כן, כבר ידענו שהוא המלחין הכי פורה בהיסטוריה (האם הוא עדיין מחזיק בשיא גינס לעניין זה? לא בדקתי לאחרונה...) אבל כשהזדמנו להן עוד יצירות חדשות, זה כאילו נפתח מגרש משחקים חדש עבור נגני הגמבה שלמען האמת קצת קינאו בנגני החליל/חלילית על 12 הפנטזיות שלהם.
* נגני חליליות: מחפשים יצירה טובה לחלילית סולו ועדיין לא פגשתם את הפנטזיות של טלמן? אני ממליצה להתחיל עם הפנטזיה הזאת בלה מינור – וגם השאר נמצאות באתר IMSLP:
https://imslp.eu/files/imglnks/euimg/a/ac/IMSLP426814-PMLP54405-telemann_fantasia5.pdf
והנה ממש לאחרונה, נמצאו שני שאקונים מאת י.ס. באך לעוגב! ליתר דיוק הם נמצאו לפני יותר משלושים שנה, אך הזיהוי שלהם כיצירות פרי נוצתו של באך הוא חדש, ולכן זה מאד מרגש (ותודה שלוחה לידידי איתי בארלי שהסב את תשומת לבי לסיפור!).
לעתים יצירות "חדשות" מתגלות בעליות גג של מנזרים או במרתפים טחובים (כן כן, זה המקום להפליג בדמיון עם תיאורים ציוריים ומסתוריים שכאילו לקוחים מתוך הסרט "שם הוורד") אבל הפעם מדובר דווקא במוזיקאי שבהיותו סטודנט צעיר בשנת 1992 גילה את היצירות בספריה בבלגיה דווקא. עד לאחרונה העניין לא נבדק אבל בסופו של דבר הצלבת המידע בין כתב היד (שכנהוג לא היה באמת של באך אלא כנראה של אחד מתלמידיו) לבין סגנון ההלחנה, הניבה את הזיהוי המיוחל.
בלחיצה על הכפתור ניתן לקרוא את עיקרי העלילה, ובעיקר להקשיב לביצוע בכורה בלייפציג של שתי היצירות ע"י נגן המקלדת והמנצח ההולנדי טון קופמן, תוך כדי צפייה בתווים עצמם. מעניין (וחבל) שלא צילמו את קופמן עצמו בזמן הנגינה - הוא אחד מוותיקי הביצוע המיודע היסטורית החשובים, ונחמד לראות שבגילו המבוגר יחסית הוא שיתף פעולה עם התגלית:
|
|
אני עצמי אחזור אל באך בינואר הקרוב (ראו ברשימה המצורפת למטה) אבל עוד לפני כן, לקראת סוף החודש אשתתף בקונצרט נוסף בסדרת הבית של נגנית הצ'מבלו יוכבד שורץ בכפר סבא, והפעם ביחד עם נגן החליל-בארוק (טרוורסו) אשלי סולומון, שמכהן כראש מחלקת ביצוע היסטורי ב – Royal College of Music בלונדון וגם מוביל את ההרכב הנודע פלורילגיום.
התכנית תהיה על טהרת הבארוק הצרפתי, ומכיוון שמדובר בקונצרט בית, החוויה תהיה קרובה ככל האפשר לאירועים של תקופת הבארוק. זה כולל שתייה חמה ועוגיות כמובן, אבל ללא גיליוטינה בחצר, לפחות בינתיים – וזה באמת פרט מהותי (במיוחד עבור מי שעוקב משום מה אחר החדשות).
הבארוק הצרפתי הוא אחד הסגנונות האהובים עלי ביותר, יש שיגידו שזה מובן מאיליו בתור נגנית ויולה דה גמבה, אבל אולי פשוט מצאתי לי כלי שנכתב עבורו רפרטואר נרחב בסגנון שאני אוהבת.
כך או כך, זהו סגנון שעדיין לא ממש "יושב" בקלות עבור רוב הקהל הישראלי וחבל שכך, כי הוא מלא בפרטים חינניים ובג'סטות מוזיקליות-הבעתיות שמבוססות באופן הדוק על עולם הבלט - צריך רק לתת לו צ'אנס ולהתאהב.
התמונה הזו של המלחין ז'אן בטיסט פורקרה (Forqueray), אותה קיבלתי במתנה ממורתי הראשונה לגמבה מירנה הרצוג, תלויה אצלי בחדר בו אני מתאמנת ומלמדת:
מאחורי כל קונצרט של מוזיקה צרפתית אפשר למצוא חומר מעניין... לצד כל הגינונים (או בשפה עכשווית יותר: ה'פוזות') של ארמון ורסאי, כמו בכל סיפור טוב, יש גם התרחשויות נוספות. גם כאן אפשר להתחיל בהיה היה, או במקרה הזה – היה היו: אב ובן, אנטואן וז'אן בטיסט, שלא ניהלו יחסים אוהבים במיוחד – כך לפחות לפי הסיפורים. היו שם מכות וקללות ואפילו בית כלא. אחד כתב יצירות לצ'מבלו, והשני החליט בחוצפה להעתיק ממנו ולפרסם אותן לויולה דה גמבה כאילו הן שלו...
ובלי קשר לדרמות שלהם התנהלו ברקע, בקרב כל המי ומי שישבו בבתי הקפה בפריז (אפילו יצירה חמודה בשם "בית הקפה" מאת מארה תהיה בקונצרט שלנו) - ויכוחים פילוסופיים - אמנם בסגנון צרפתי מעודן, לגבי מי יותר "שווה" – הכינור האיטלקי או הויול (דה גמב) הצרפתי. איזה מזל שעל מנת להרגיע את הרוחות בא החליל וגורם לנו להתכנס ולהיות בהקשבה מלאה, ולהתכוונן לגוון יותר עדין שמחבר בין כולם.
כל אלה ועוד יהיו בקונצרט שיתקיים במוצאי שבת ה- 27 בדצמבר. הזמנת מקום ופרטים נוספים אצל יוכבד (במייל, בטלפון או בפייסבוק).
|
|
|
זהו חברות וחברים, אני מקווה שכולנו נהנה מחורף אמיתי ושקט עם הרבה צלילים נעימים!
אני מצרפת כאן רשימה תמציתית אך מלאה יותר של האירועים הקרובים למקרה שתרצו לבוא ולקחת חלק (וכמובן שאפשר להזמין אותי אליכם עם אחת ההרצאות שלי על עולם המוזיקה העתיקה):
17.12.2025 – הדרכה של סדנת באך לנגני חליליות במסגרת פסטיבל החליליות בתל אביב
21.12.2025 – הדרכה בסדנת חליליות וציפורים במסגרת פסטיבל החליליות בתל אביב
22.12.2025 – חזרה פתוחה לקראת קונצרט מיסת חג המולד עם הקונסורט הקולי הירושלמי
24.12.2025 – קונצרט חצות: מיסת חג המולד של שרפנטייה עם הקונסורט הקולי הירושלמי ואנסמבל כלי, הכנסייה הסקוטית בירושלים
27.12.2025 – קפה קונצרט בכפר סבא: מוזיקה מהבארוק הצרפתי עם נגן הטרוורסו אשלי סולומון ונגנית הצ'מבלו יוכבד שורץ
1.1.2026 – קונצרט בסדרה "אבירי הבארוק" עם קתי דברצני, נעם שוס ואורי רום. מיצירות קורלי, ביבר ועוד, באולם קליירמונט, אוניברסיטת תל אביב
17.1.2026 – הסונטות לויולה דה גמבה וצ'מבלו של י.ס. באך בשילוב עם נגנית הויולה יעל פטיש קונפורטי והצ'מבלנית יוכבד שורץ, סטודיו אנט בתל אביב.
|
|
|
להשתמע ולהתראות בקרוב,
שלכם,
טל
|
|
|
|
|
|
