דיאס אירה של פרגולזי

15 views
Skip to first unread message

Uri Karshon

unread,
Jun 26, 2018, 2:13:33 AM6/26/18
to drora...@gmail.com, srael Early Music Scene, johnath...@gmail.com, אדם צ'פמן, אליהו פלדמן, קארין אפשטיין

שלום לכולם,

 

יש לנו הרכב בארוקי של חליל צד, כינור, זמרת סופרן, ויולה דה גמבה וצ'מבלו. לאחרונה מצאנו בהוצאת ארמלין מוזיקה פדובה 2001 תוים של דיאס אירה של פרגולזי להרכב זה והתחלנו לעבוד עליה. זו יצירה מקסימה, אך לא מצאנו שום הקלטה שלה ואיננו יודעים מתי היא נכתבה.

 

אם מישהו מכיר את היצירה, מתי נכתבה והאם יש הקלטות שלה נשמח לקבל על כך פרטים.

 

בתודה מראש,

אורי קרשון

Yizhar Karshon

unread,
Jun 28, 2018, 3:42:07 AM6/28/18
to Uri Karshon, Drora Bruck, israel-early-music-scene, johnath...@gmail.com, אדם צ'פמן, אליהו פלדמן, קארין אפשטיין
בחיפוש בגרוב מופיע דיאס אירה שהמוזיקה שלו לקוחה מתוך הסטאבט מאטר, מה שמכונה פרודיה. 
אם זה אכן אותה היצירה, אז לצערי היא מופיעה ברשימת הזיופים הגדולה לפרגולזי שנכללו בהוצאה הכוללת של המלחין שיצאה ב-1940. לפי הבנתי יצאו אחרי מותו של פרגולזי עשרות יצירות על שמו שכתבו על ידי מלחינים שרכבו על גל ההצלחה של המלחין המנוח. אשמח לתובנות ותיקונים ממוזיקולוגי הקבוצה. 
יזהר

בתאריך יום ג׳, 26 ביוני 2018, 9:13, מאת Uri Karshon ‏<uri.k...@weizmann.ac.il>:
--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'Israel Early Music Scene' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל israel-early-music...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל israel-early...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/israel-early-music-scene.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/israel-early-music-scene/AE4DCB8EEC78D8458639ECE8B82CC391B6958040%40ibwmbx03.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

Yizhar Karshon

unread,
Jun 28, 2018, 7:23:46 AM6/28/18
to Adam Chapman, דן אורסתיו, Uri Karshon, Drora Bruck, israel-early-music-scene, johnath...@gmail.com, אליהו פלדמן, קארין אפשטיין
ממה שאני מבין הזיוף הוא מסיבות כלכליות, ויש עשרות יצירות כאלה שהתפרסמו תחת שמו של פרגולזי אחרי מותו והשתרבבו בגלל חוסר מחקר מספיק להוצאה הכוללת. למעשה רק רבע מהיצירות שם הן אותנטיות! 
יצא לי כבר פעם אחת לנגן יצירה מזוייפת כזאת בקונצרט (שהוצגה כתגלית אותנטית ביצוע בכורה וכו') , וזה היה בינוני ומטה. 
בכל מקרה - אם מישהו יודע מעבר לכך על סיפור פרגולזי והזיופים אשמח אם יכתוב כאן קצת יותר.

בתאריך יום ה׳, 28 ביוני 2018, 13:30, מאת Adam Chapman ‏<adam1c...@yahoo.com>:
אני יושב כרגע מול מילון 
The New Grove
משנת 2002, ויזהר צודק:
האזכור היחידי לדיאס אירה הוא כיצירה מזוייפת שהיא פארודיה על סטבט מטר.
מצרף צילום.
אני מאמין שזו פארודיה, אבל בת זמנו של פרגולזי.
ממה שאני מבין, אנשים ראו המוסיקה של הסטבט מטר לא דתית מספיק ברוחה (זה עובדתי), ונשמע סביר בעיני שמישהו חשב שזה יהיה מצחיק להתאים אותה לטקסטים דתיים נוספים כדי לחדד את הנקודה (זו כבר השערה שלי).
אפשר לספר זאת בקונצרט.

בתאריך 28 ביוני 2018 13:14,‏ דן אורסתיו <dano...@gmail.com> כתב:

אם אמנם כך הדבר, די היה לאורי לעיין בפרטיטורה שבידו (בהוצאת ארמלין מוזיקה פדובה 2001) ולהשוות את תוויה עם הפרק/ים הרלוונטי/ים של הסטאבת מאטר של פרגולזי.

נשמח לשמוע בהזדמנות את ביצועה של היצירה הזאת עם האנסמבל שאורי מדבר עליו.

בברכה,

דני אורסתיו

Yizhar Karshon

unread,
Jun 28, 2018, 7:55:55 AM6/28/18
to Adam Chapman, דן אורסתיו, Uri Karshon, Drora Bruck, israel-early-music-scene, johnath...@gmail.com, אליהו פלדמן, קארין אפשטיין
תודה רבה על התשובה ועל המאמר! 

בתאריך יום ה׳, 28 ביוני 2018, 14:35, מאת Adam Chapman ‏<adam1c...@yahoo.com>:
אני מצרף את כל הפרק על פרגולזי מהמילון. יש שם התייחסות גם לזיופים ולסיבות לקיומם.
אני מניח שיש יצירות בינוניות ומטה שמופיעות תחת שמו, אבל הדיאס אירה דווקא נחמד.
יש כמובן כמה דברים נפלאים שהם זיוף, כמו האריה טרה ג׳ורני.
אין לי בעיה עקרונית עם יצירה שהיא לא אותנטית.
צריך רק להיות מודעים לזה, לציין זאת, ולשפוט אותה לפי הערך המוסיקלי שלה.
תודה שהפנית את תשומת ליבנו לעניין, יזהר! לא עלה בדעתי לבדוק זאת לפני כן.

בתאריך 28 ביוני 2018 14:23,‏ Yizhar Karshon <yizhar...@gmail.com> כתב:

דן אורסתיו

unread,
Jun 28, 2018, 8:22:34 AM6/28/18
to yizhar...@gmail.com, Uri Karshon, Drora Bruck, israel-early-music-scene, johnath...@gmail.com, אדם צ'פמן, אליהו פלדמן, קארין אפשטיין

אם אמנם כך הדבר, די היה לאורי לעיין בפרטיטורה שבידו (בהוצאת ארמלין מוזיקה פדובה 2001) ולהשוות את תוויה עם הפרק/ים הרלוונטי/ים של הסטאבת מאטר של פרגולזי.

נשמח לשמוע בהזדמנות את ביצועה של היצירה הזאת עם האנסמבל שאורי מדבר עליו.

בברכה,

דני אורסתיו

 

From: israel-early...@googlegroups.com <israel-early...@googlegroups.com> On Behalf Of Yizhar Karshon
Sent: Thursday, June 28, 2018 10:42 AM
To: Uri Karshon<uri.k...@weizmann.ac.il>
Cc: Drora Bruck<drora...@gmail.com>; israel-early-music-scene<israel-early...@googlegroups.com>; johnath...@gmail.com; אדם צ'פמן‏ <adam1c...@yahoo.com>; אליהו פלדמן‏ <eli...@gmail.com>; קארין אפשטיין‏ <karin....@gmail.com>
Subject: Re: דיאס אירה של פרגולזי

 

בחיפוש בגרוב מופיע דיאס אירה שהמוזיקה שלו לקוחה מתוך הסטאבט מאטר, מה שמכונה פרודיה

Haddar Beiser

unread,
Jun 28, 2018, 8:22:34 AM6/28/18
to yizhar...@gmail.com, Adam Chapman, דן אורסתיו, Uri Karshon, Drora Bruck, israel-early-music-scene, johnath...@gmail.com, אליהו פלדמן, קארין אפשטיין‎
חשוב לזכור שהביטוי ׳פארודיה׳ בהקשר המוזיקלי בפירוש לא אומר שמישהו חשב שזה מצחיק. פארודיה היא כל חיקוי של מישהו או משהו אחר, אפילו כזה שנעשה בכבוד ובהערכה רבה. 

הדר

דן אורסתיו

unread,
Jun 28, 2018, 9:44:44 AM6/28/18
to Adam Chapman, yizhar...@gmail.com, אורי קרשון, Drora Bruck, israel-early-music-scene, johnath...@gmail.com, אליהו פלדמן, קארין אפשטיין

הפרודיה היא העברה של יצירה מכלי לכלי, אם ע"י אותו המלחין ואם של מלחין אחד ממלחין שני.

אין לה כל קשר להלצה, לגלוג, הצחקה וכ'ו - שימוש שנעשה מאוחר יותר, ובהשאלה.

מקור המילה (והמונח) – בטרגדיה היוונית, שם משמעה תנועת מעבר של המקהלה אל מרכז "האורקסטרה", אחרי הפרולוג הפותח.

פרודיות מוסיקליות יש לרוב, ודי אם נציין מה עשו באך, הנדל ודומיהם, בהעברת יצירות ממסגרת אחת לשנייה, אם משל עצמם ואם משל זולתם..

דוגמה מובהקת היא הפרודיה שבאך עשה לסטאבת מאטר של פרגולזי, ובמקום הטקסט המקורי של ז'אקופונה דא טודי אצל פרגולזי שתל באך במוסיקה שלו (עם כמה "שיפורים" משלו) את הטכסט הגרמני של פרק נ"א בתהלים: "חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי" ובגרמנית:Tilge, Höchster, meine Sünden.

אפשר לנקוב בדוגמאות רבות נוספות, כמו הקונצ'רטו בלה מינור של באך לארבעה כלי-מקלדת שהוא פרודיה מהקונצ'רטו בסי מינור לארבעה כינורות מאת ויואלדי, או העברת הפרלוד בפרטיטה השלישית לכינור יחיד במי מג'ור של באך, לסינפוניה הפותחת את הקנטטה 29 שלו עצמו, וכאמור יש הרבה דוגמאות אחרות.

בברכה, דני אורסתיו

From: Adam Chapman <adam1c...@yahoo.com>
Sent: Thursday, June 28, 2018 1:30 PM
To: דן אורסתיו‏ <dano...@gmail.com>
Cc: yizhar...@gmail.com; אורי קרשון‏ <uri.k...@weizmann.ac.il>; 'Drora Bruck' <drora...@gmail.com>; 'israel-early-music-scene' <israel-early...@googlegroups.com>; johnath...@gmail.com; 'אליהו פלדמן'‏ <eli...@gmail.com>; 'קארין אפשטיין'‏ <karin....@gmail.com>
Subject: RE: דיאס אירה של פרגולזי

 

אני יושב כרגע מול מילון 

The New Grove

משנת 2002, ויזהר צודק:

האזכור היחידי לדיאס אירה הוא כיצירה מזוייפת שהיא פארודיה על סטבט מטר.

מצרף צילום.

אני מאמין שזו פארודיה, אבל בת זמנו של פרגולזי.

ממה שאני מבין, אנשים ראו המוסיקה של הסטבט מטר לא דתית מספיק ברוחה (זה עובדתי), ונשמע סביר בעיני שמישהו חשב שזה יהיה מצחיק להתאים אותה לטקסטים דתיים נוספים כדי לחדד את הנקודה (זו כבר השערה שלי).

אפשר לספר זאת בקונצרט.

בתאריך 28 ביוני 2018 13:14,‏ דן אורסתיו <dano...@gmail.com> כתב:

אם אמנם כך הדבר, די היה לאורי לעיין בפרטיטורה שבידו (בהוצאת ארמלין מוזיקה פדובה 2001) ולהשוות את תוויה עם הפרק/ים הרלוונטי/ים של הסטאבת מאטר של פרגולזי.

Uri A. Dror

unread,
Jun 29, 2018, 12:11:17 AM6/29/18
to yizhar...@gmail.com, had...@gmail.com, Adam Chapman, דן אורסתיו, Uri Karshon, Drora Bruck, israel-early-music-scene, johnath...@gmail.com, אליהו פלדמן, קארין אפשטיין‎

יש את קובץ הסונטות "איל פאסטור פידו" שמיוחס לויואלדי, אבל בעצם נכתב ע"י המלחין הצרפתי ניקולא שדוויל.

הוא כולל את הסונטה המפורסמת בסול מינור (מס. 6 מהקובץ) שנגני חלילית אוהבים כל כך לנגן - ובצדק, מדובר בסונטה נפלאה.


ובעניין הסונטה הזאת: שמעתי פעם קונצ'רטו לחצוצרה של ויואלדי (עכשיו איני יכול לטעון בבטחון שזה באמת שלו...) שמשתמש בקטעים מתוך 2 הפרקים המהירים של אותה סונטה.

האם מישהו יכול לשפוך אור על יצירה זאת?


אורי דרור


edition Prima Vista

www.edition-prima-vista.com





From: israel-early...@googlegroups.com <israel-early...@googlegroups.com> on behalf of Haddar Beiser <had...@gmail.com>
Sent: Thursday, June 28, 2018 12:14 PM
To: yizhar...@gmail.com
Cc: Adam Chapman; דן אורסתיו; Uri Karshon; Drora Bruck; israel-early-music-scene; johnath...@gmail.com; אליהו פלדמן; קארין אפשטיין

Gideon Meir

unread,
Jun 29, 2018, 8:09:39 AM6/29/18
to uri...@hotmail.com, yizhar...@gmail.com, had...@gmail.com, Adam Chapman, דן אורסתיו, Uri Karshon, Drora Bruck, israel-early-music-scene, johnath...@gmail.com, אליהו פלדמן, קארין אפשטיין‎
נושא "זיופים" הוא נושא מעניין בפני עצמו. אני לא מומחה לעניין, אבל אתרום את שני הזוזים שלי.
ישנם בעיקרון סוגים שונים של זיופים של יצירות מוזיקליות. דוגמא מהסוג הראשון הן הסונטות היפהפיות שאורי הזכיר... הן לא "מיוחסות" כי אם "מזוייפות" . בתקופת הבארוק, מסחר בתווים היה חשוב ומניב כספית והיו מקרים לא מעטים בהם הודפסו יצירות (לרוב באמסטרדאם שהיתה מרכז להותאות לאור ודפוס) לא בשם מחבריהן אלא "חתומות" ע"י קומפוזיטור יותר מוערך ורנטבילי...זהו זיוף לצורך הפצה ומסחר.
כך מסתובבות גם יצירות לא מעטות שזוייפו והודפסו כ"ג'.פ. הנדל".
סוג שני של זיופים , הן הוצאות פיראטיות, שמשלבות יצירות מקוריות בגרסה לא רשמית (טעויות תיווי וכן הלאה) שהן פשוט גנבת זכויות המלחין...והמשמעות לנו כיום, שהן או גרסאות לא מדוייקות במקרה הרע, או גרסאות נוספות , במקרה הטוב, שיכולות לתת לנו עוד רפרנס ליצירות שהיו פופולריות.
סוג שלישי של זיוף, הוא הזיוף הלא תקופתי...כלומר זיוף אנאכרוניסטי, לדוגמא: הסיציליאנו (כשלעצמו יפה) מסוף המאה התשע עשרה שמנסה לזייף יצירה של מלחינת המאה השמונה עשרה, מריה-תרזה פון פאראדיס. והאדג'יו של אלבינוני, שאינו של אלבינוני וגם נכתב בתקופה הרבה יותר מאוחרת כזיוף בתנועת ההיסטוריסמוס.
בזיופים ההיסטוריסמיים הזיוף היה של "כתבי יד" שנמצאו כביכול. כלומר ממש זיוף לא רק של הטקסט אלא גם של המסמך.

לנו כמבצעים וצרכני מוזיקה חשוב לדעת להפריד בין סוגי הזיופים. יש מקרים (כמו "איל פאסטור פידו" שאורי הזכיר) של יצירות מאוד שמישות ואף יפהפיות ואפקטיוויות, שכל חטאן בזוף השם, אז ננגן ונהנה, ונחלוק עם המאזינים אבל נציין במקרה שיודעים, את העובדות הנכונות. אז המאזינים יכולים להנות מהמוזיקה היפה, וגם מהסיפור הפיקאנטי על הדרך.

לגבי יצירות שיוחסו...ועם המחקרים היותר חדשים יש ספקות (במקרה של יצירות של באך לדוגמא: הטוקטה ברה מינור לעוגב) היצירות עדיין יפות , רק שמקורן מתלמיד של...או מעתיק שהשמיט שם, ולאו דווקא מקורן בזייפנות. אם אנו אוהבים את היצירות והן טובות, אין שום סיבה להמעיט בערכן, הרי מישהו/י כתב/ה אותן. לי אישית יש חיבה ליצירות שיוחסו לבאך, אך נמצאו כפיריים של מלחינים אחרים מחוגו של באך (או שבאך השתתף בתהליך היצירה), לרוב הן יפהפיות ומעניינות.

נגנו כל מה שאתן/ם אוהבים, וחקרו קצת כדי לתת לקהל את מלוא האינפורמציה. בסופו של דבר יצירה היא יפה או מכוערת (כן...כמובן שיש גם זיופים בלתי מוצלחים ואף מכוערים) גם אם מזוייפת. יותר מכובד להגיש יצירה מזוייפת כזיוף מאשר להשאיר את הגילוי הלפעמים מביך לאחרים.

לגבי הסיציליאונו ה"מיחס" לפון פאראדיס, זאת דוגמא ליצירה נאה, אנאכרוניסטית מאוד, שנעימה לשמיעה אבל בעיקר נותנת להזכיר לקהל את סיפורה הנפלא של המוזיקאית העיוורת הדגולה על מפעל חייה ההיסטורי והשוב. כאשר אין בנמצא יצירות קיליות אחרות , אמיתיות, פרי עיטה. נגנו, ספרו על הזיוף, ובעיקר ספרו את סיפור חייה!

סופ"ש נעים.
גידי מאיר 





From: Uri A. Dror <uri...@hotmail.com>
To: "yizhar...@gmail.com" <yizhar...@gmail.com>; "had...@gmail.com" <had...@gmail.com>
Cc: Adam Chapman <adam1c...@yahoo.com>; דן אורסתיו <dano...@gmail.com>; Uri Karshon <uri.k...@weizmann.ac.il>; Drora Bruck <drora...@gmail.com>; israel-early-music-scene <israel-early...@googlegroups.com>; "johnath...@gmail.com" <johnath...@gmail.com>; אליהו פלדמן <eli...@gmail.com>; קארין אפשטיין <karin....@gmail.com>
Sent: Friday, June 29, 2018 7:11 AM

Alon Schab

unread,
Jun 30, 2018, 10:25:26 AM6/30/18
to israel-early-music-scene
נושא ה"זיופים" הוא אכן נושא נפלא, והוא יכול (בין שאר שימושיו) להיות ססמוגרף רגיש מאד של בורות ושל צביעות.
אני ממליץ על ההרצאה שכריסטופר הוגווד בגרשם קולג'. ההרצאה רחוקה מלהקיף את הנושא, אבל הוגווד נוגע בנושא בקסם האופייני לו וזה בהחלט שווה צפייה/האזנה...
ומי שמעדיף לקרוא במקום לצפות:


 

2018-06-29 14:42 GMT+03:00 'Gideon Meir' via Israel Early Music Scene <israel-early...@googlegroups.com>:
נושא "זיופים" הוא נושא מעניין בפני עצמו. אני לא מומחה לעניין, אבל אתרום את שני הזוזים שלי.
ישנם בעיקרון סוגים שונים של זיופים של יצירות מוזיקליות. דוגמא מהסוג הראשון הן הסונטות היפהפיות שאורי הזכיר... הן לא "מיוחסות" כי אם "מזוייפות" . בתקופת הבארוק, מסחר בתווים היה חשוב ומניב כספית והיו מקרים לא מעטים בהם הודפסו יצירות (לרוב באמסטרדאם שהיתה מרכז להותאות לאור ודפוס) לא בשם מחבריהן אלא "חתומות" ע"י קומפוזיטור יותר מוערך ורנטבילי...זהו זיוף לצורך הפצה ומסחר.
כך מסתובבות גם יצירות לא מעטות שזוייפו והודפסו כ"ג'.פ. הנדל".
סוג שני של זיופים , הן הוצאות פיראטיות, שמשלבות יצירות מקוריות בגרסה לא רשמית (טעויות תיווי וכן הלאה) שהן פשוט גנבת זכויות המלחין...והמשמעות לנו כיום, שהן או גרסאות לא מדוייקות במקרה הרע, או גרסאות נוספות , במקרה הטוב, שיכולות לתת לנו עוד רפרנס ליצירות שהיו פופולריות.
סוג שלישי של זיוף, הוא הזיוף הלא תקופתי...כלומר זיוף אנאכרוניסטי, לדוגמא: הסיציליאנו (כשלעצמו יפה) מסוף המאה התשע עשרה שמנסה לזייף יצירה של מלחינת המאה השמונה עשרה, מריה-תרזה פון פאראדיס. והאדג'יו של אלבינוני, שאינו של אלבינוני וגם נכתב בתקופה הרבה יותר מאוחרת כזיוף בתנועת ההיסטוריסמוס.
בזיופים ההיסטוריסמיים הזיוף היה של "כתבי יד" שנמצאו כביכול. כלומר ממש זיוף לא רק של הטקסט אלא גם של המסמך.

לנו כמבצעים וצרכני מוזיקה חשוב לדעת להפריד בין סוגי הזיופים. יש מקרים (כמו "איל פאסטור פידו" שאורי הזכיר) של יצירות מאוד שמישות ואף יפהפיות ואפקטיוויות, שכל חטאן בזוף השם, אז ננגן ונהנה, ונחלוק עם המאזינים אבל נציין במקרה שיודעים, את העובדות הנכונות. אז המאזינים יכולים להנות מהמוזיקה היפה, וגם מהסיפור הפיקאנטי על הדרך.

לגבי יצירות שיוחסו...ועם המחקרים היותר חדשים יש ספקות (במקרה של יצירות של באך לדוגמא: הטוקטה ברה מינור לעוגב) היצירות עדיין יפות , רק שמקורן מתלמיד של...או מעתיק שהשמיט שם, ולאו דווקא מקורן בזייפנות. אם אנו אוהבים את היצירות והן טובות, אין שום סיבה להמעיט בערכן, הרי מישהו/י כתב/ה אותן. לי אישית יש חיבה ליצירות שיוחסו לבאך, אך נמצאו כפיריים של מלחינים אחרים מחוגו של באך (או שבאך השתתף בתהליך היצירה), לרוב הן יפהפיות ומעניינות.

נגנו כל מה שאתן/ם אוהבים, וחקרו קצת כדי לתת לקהל את מלוא האינפורמציה. בסופו של דבר יצירה היא יפה או מכוערת (כן...כמובן שיש גם זיופים בלתי מוצלחים ואף מכוערים) גם אם מזוייפת. יותר מכובד להגיש יצירה מזוייפת כזיוף מאשר להשאיר את הגילוי הלפעמים מביך לאחרים.

לגבי הסיציליאונו ה"מיחס" לפון פאראדיס, זאת דוגמא ליצירה נאה, אנאכרוניסטית מאוד, שנעימה לשמיעה אבל בעיקר נותנת להזכיר לקהל את סיפורה הנפלא של המוזיקאית העיוורת הדגולה על מפעל חייה ההיסטורי והשוב. כאשר אין בנמצא יצירות קיליות אחרות , אמיתיות, פרי עיטה. נגנו, ספרו על הזיוף, ובעיקר ספרו את סיפור חייה!

סופ"ש נעים.
גידי מאיר 




Cc: Adam Chapman <adam1c...@yahoo.com>; דן אורסתיו <dano...@gmail.com>; Uri Karshon <uri.k...@weizmann.ac.il>; Drora Bruck <drora...@gmail.com>; israel-early-music-scene <israel-early-music-scene@googlegroups.com>; "johnath...@gmail.com" <johnath...@gmail.com>; אליהו פלדמן <eli...@gmail.com>; קארין אפשטיין <karin....@gmail.com>

Sent: Friday, June 29, 2018 7:11 AM

Subject: Re: דיאס אירה של פרגולזי
יש את קובץ הסונטות "איל פאסטור פידו" שמיוחס לויואלדי, אבל בעצם נכתב ע"י המלחין הצרפתי ניקולא שדוויל.
הוא כולל את הסונטה המפורסמת בסול מינור (מס. 6 מהקובץ) שנגני חלילית אוהבים כל כך לנגן - ובצדק, מדובר בסונטה נפלאה.

ובעניין הסונטה הזאת: שמעתי פעם קונצ'רטו לחצוצרה של ויואלדי (עכשיו איני יכול לטעון בבטחון שזה באמת שלו...) שמשתמש בקטעים מתוך 2 הפרקים המהירים של אותה סונטה.
האם מישהו יכול לשפוך אור על יצירה זאת?

אורי דרור

edition Prima Vista



יזהר
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל israel-early-music-scene+unsub...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל israel-early-music-scene@googlegroups.com.

בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/israel-early-music-scene.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/israel-early-music-scene/AE4DCB8EEC78D8458639ECE8B82CC391B6958040%40ibwmbx03.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.
--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'Israel Early Music Scene' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל israel-early-music-scene+unsub...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל israel-early-music-scene@googlegroups.com.

בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/israel-early-music-scene.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/israel-early-music-scene/CAHigrOYgRHMhpbPobiOgbdBw-a%3DdHvM23U0B7ZCGZO_5V6cgpQ%40mail.gmail.com.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.
--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'Israel Early Music Scene' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל israel-early-music-scene+unsub...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל israel-early-music-scene@googlegroups.com.

בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/israel-early-music-scene.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/israel-early-music-scene/CAHigrOY_jw6OTycaydLW-Tz-j3bAA0GmRxT%2BJWAwLJ_61RsZ0A%40mail.gmail.com.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.
--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'Israel Early Music Scene' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל israel-early-music-scene+unsub...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל israel-early-music-scene@googlegroups.com.

בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/israel-early-music-scene.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/israel-early-music-scene/19ECCC88-E8C0-41C6-BC8E-FCAF56BB8AA0%40gmail.com.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.
--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'Israel Early Music Scene' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל israel-early-music-scene+unsub...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל israel-early-music-scene@googlegroups.com.

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'Israel Early Music Scene' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל israel-early-music-scene+unsub...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל israel-early-music-scene@googlegroups.com.
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages