חברי הפורום היקרים,
בשבועות האחרונים אני עוסקת הרבה בשאלה "האם המוסיקה הקלאסית והג'ז גוססות למוות? ". הכל התחיל מכך שנסעתי לתערוכה בברמן שגרמניה, של מפיקים, מנהלי פסטיבלים ומוסיקאים לג'אז בשם Jazzahead! באפריל האחרון. התערוכה היתה ערוכה למופת – שלל מוסיקאים, קונצרטים ואנרגיה נהדרת. פגשתי המון מוסיקאים נפלאים והמארגנים היו מקסימים; אבל אי אפשר היה שלא לחשוב באותה סיטואציה על חיי המוסיקאים ביום יום. זהו סוד גלוי ועצוב שרוב המוסיקאים, קלאסיים כג'זיסטים כאחד חיים מהיד לפה, או כמו שקוראים לזה אצלנו המוסיקאים "מחלטורה לחלטורה". כל אחד מהם מרוויח בין 100 ל-200 יורו לקונצרט למרות שכולם מוסיקאים רציניים ומקצועיים. מעטים מתפרנסים בכבוד.
אני שואלת את עצמי לאור העובדה המצערת הזו, עד מתי המצב הזה יימשך? כמה זמן ימשיכו המוסיקאים לשרוד בקושי בתסכול הנורא הזה? בנוסף, גופי הביצוע הקלאסי הגדולים והמבוססים בדעיכה מתמדת: תזמורות בכל העולם נקלעות לקשיים פיננסיים שלא לומר נסגרות. הקהל הולך מזדקן ונעלם ובמקומו לא מגיעים אנשים צעירים להאזין לקונצרטים.
גם בסצנת הג'אז המצב לא פשוט, המועדונים לא מלאים כמו שהיו, וגם אם כן, הם מלאים בדרך כלל במוסיקאים שמנגנים למוסיקאים אחרים. קשה למלא אולמות בקונצרטי ג'אז כמו בעולם הקלאסי ורק אחדים מצליחים.
הנחת היסוד הרווחת בקרב המוסיקאים היא שהפתרון לבעיה הוא חינוך. ואכן נעשים מאמצים אדירים מצד הגופים המוסיקליים השונים להקנות חינוך מוסיקלי לילדים על מנת לבנות את דור העתיד. תזמורות מציעות תכניות לילדים הן בבתי ספר והן באולמות הקונצרטים, קונסרבטוריונים מכניסים תכניות ללימוד קבוצות ילדים ונעשים ניסיונות רבים נוספים בגופי תרבות וחינוך בעולם.
למרות כל הניסיונות, העובדה המצערת היא שהקהל הולך ונעלם והאולמות מתרוקנים. אפשר לומר שלמעשה הפתרון של החינוך אינו עובד. הוא נכשל. עצוב אך זו עובדה.
מה בכל זאת יעבוד?
כשהצגתי את השאלה הזו בבלוג שלי באנגלית www.mymusicaltalent.com קיבלתי שלל תשובות מעניינות, אשר לא סיפקו אותי כיוון שרובן נסמכו על אותה הנחת יסוד שחינוך הוא הפתרון (למרות שעובדתית זה לא נכון, כפי שכתבתי מקודם).
החלטתי לקחת יוזמה ולשאול אתכם, החברים שלי, שאלות ולבדוק האם באמת ההנחות שלי נכונות. האם הפתרון הוא החינוך או שיש פתרונות אחרים שלא ידענו עליהם.
אני מזמינה אתכם לענות על השאלון. את הנתונים שאקבל אפרסם לאחר שאנתח אותם. כמו כן, אתם מוזמנים לשתף חברים (רצוי לא מוסיקאים). כדי שהניתוח שלי יהיה מקיף ומעמיק יותר.
לנוחותכם ניתן לענות עליו בעברית או באנגלית.
הנה הקישור לשאלון באנגלית
http://www.mymusicaltalent.com/classical-music-and-early-education/
והנה הקישור לשאלון בעברית
https://www.surveymonkey.com/s/TYMPF22
תודה על שיתוף הפעולה,
יום נפלא
מיה ליברמן
Well, my answer is that classical music isn't religion. If people aren't interested in paying for it, that's fine. No need to get too upset about it.
So if people prefer various popular forms of music, so be it. Put your talents there (if it's money you're after). There's no point flogging a dead horse.
For your own pleasure, and that of your friends, you can of course do whatever you like. And there will always be enough people to keep the amateur music scene alive, plus a few outstanding professionals.
Ariel
" Long live Telemann -- the amateur's composer par excellence."
לדעתי, כהקדמה לדיון כזה כדאי להגדיר למה את מתכוונת במילה "קונצרט". אין דין הופעת בכורה של אופרה של ורדי במילאנו של המאה ה-19 כדין קנטטה של באך אשר הושרה ביום ראשון בכנסייה בלייפציג במאה ה-18, או כדין הופעה של ברנשטיין עם הפילהרמונית של ניו-יורק בשנות ה-50'. כל אירוע כזה הכיל סיטואציה חברתית רלוונטית לזמן ולמקום, והקשר הגנרי בין אירועים אלה, מה שאנו מכנים "מוזיקה קלאסית", הוא במקרים אחדים דמיוני, ובמקרים אחרים מובן רק ליודעי ח"ן. אני מסתכן בלהישמע קטנוני ואומר שאני סבור כי הגדרתו של קונצרט כ"מוצר מוזיקלי" היא שגוייה, מכיוון שהיא אנכרוניסטית למרבית התקופות בתולדות המוזיקה - קונצרט היה מאז ומתמיד מאורע חברתי. ובמובן זה, המצב פשוט יחסית להסבר בקווים כלליים: גופי ביצוע קלאסיים כגון תזמורות סימפוניות ולהקות אופרה הם גדולים ויקרים, לכן מיסודם הוא במקור פרי תאוותה של אצולת הממון, שהחזיקה במאות ה-17 וה-18 בתזמורות כפי שכיום מחזיקים ביאכטה או מטוס פרטי, וכמובן של הכנסייה, שמשכה את ההמונים לשעריה באמצעות אומנות נשגבת על כל סוגיה. מי ששמע אופרה במאה ה-17 כנראה השתייך לאצולה או היה מקורב לה. מי ששמע מוזיקה של באך במאה ה-18 פשוט היה תושב העיר שהתפלל בכנסיית תומס או ניקולאי בלייפציג. במאה ה-19 הייתה המוזיקה הקונצרטית לעניין לאומי - הקהל באופרות של ורדי היה של איטלקים גאים, וכנ"ל צרפתים אצל ברליוז. בגרמניה היה מעמד הביניים מעורב כ"כ בחיי המוזיקה, שבוודאי חזרו מקונצרט של שומן והתיישבו לנגן בבית את היצירה. האם זו תוצאה של חינוך? במידה מסויימת - בהחלט. אבל האם חינוך הוא הגורם העיקרי פה? לדעתי ברור כי המכנה המשותף בין כל המאורעות האלה הוא הסביבה - החינוך המוזיקלי כביטוי של סביבה תרבותית, של צרכים חברתיים, לאומיים ודתיים, ואולי יותר מכל - של מעמד סוציו-אקונומי. בסופו של דבר, האצילים אהבו מוזיקה אצילה, וחינכו את ילדיהם על ברכיה, ולכן עשה כך גם מעמד הביניים, כפי שחיקה את מנהגי האצולה בכל תחום אחר, ובסוף-בסוף גם הציבור הרחב. כל עוד נהנו גופי הביצוע מתמיכה כלכלית וכל עוד נהנו הקונצרטים מהילת זהרם של המי-ומי שבאו לבקר, המסורת המוזיקלית נהנתה מתו-תקן של אטרקציה סוג א' לכל מי שמכובד וראוי להתקבל בחברה הגונה. הדבר נשמר, הגם שבמימדים שונים, ממש עד העשורים האחרונים ובמידה מסויימת עד עצם היום הזה - מוסד התזמורת הסימפונית עדיין קיים ואף משגש במעוזים מסויימים, אף כי במקומות אחרים מידרדר ואף קורס. תהליך זה הוא טבעי ואף צפוי, בהתחשב בשיאים האדירים אליהם הגיעו מוסדות אלה, שיאים שכבר אין כיצד להתעלות עליהם מבחינת גודל, רוחב וריבוי. כיום, נראה כי המוזיקה מצטמצמת. אבל זה לא אומר כי המוזיקה מתה. אם נגביל את הדיון בישראל אולי נגיע למסקנה כי היא נאבקת על חייה, אבל היא נאבקת בהצלחה כבר 60 שנה - תגידי לפוקדי התזמורת הפילהרמונית, או פסטיבל אבו-גוש, או כל אירוע מוזיקלי חשוב אחר בישראל שהמוזיקה מתה ויצחקו לך בפנים. על אחת כמה וכמה בקונצרטהאוס בברלין. האם היום באים לקונצרטים פחות צעירים ממה שבאו לפני חמישים שנה? ייתכן, אבל לא בטוח. מה שבטוח מאוד הוא שמוזיקאים חיו מהיד לפה מאז ומעולם, תמיד ניצלו אותם ושילמו להם פחות ממה שהגיע להם, אין בכל כל חדש ובוודאי שאין בזה כל הידרדרות. תקשורת ההמונים פגעה ואף קברה היבטים מסויימים של המוזיקה לדורותיה, אבל כבר מאה שנים עברו והאולמות עדיין אינם ריקים כלל וכלל. בהחלט ייתכן ואף סביר לחלוטין כי מסורת המוזיקה הסימפונית הגיעה למיצוי בפרספקטיבה היסטורית, ולא ברור האם תתפתח מסורת חדשה שתהיה דומיננטית ומפוארת כמו הישנה, אבל דרכי ההיסטוריה מפותלות הן וכיצד נדע מתי דבר מת ודבר נולד, וכיצד נדע מה יוולד בעוד שנים רבות ממה שלומדים כיום הילדים בבית הספר. אז לגבי שאלתך, האם הקהל הולך ונעלם, האם זה קשור או לא קשור לחינוך, האם זה עניין של תקציבים או לא, על כל זה אפשר לומר בשלוש מילים: לא זו השאלה.
--
--
> כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת דוא"ל אל mailto:israel-early-music-scene%2Bunsu...@googlegroups.com.
> כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-israel-early...@googlegroups.com.
> בקר קבוצה זו ב-http://groups.google.com/group/israel-early-music-scene?hl=iw.
> לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/groups/opt_out.
>
>
--
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'Israel Early Music Scene' בקבוצות Google.
כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת דוא"ל אל mailto:israel-early-music-scene%2Bunsu...@googlegroups.com.
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-israel-early...@googlegroups.com.
בקר קבוצה זו ב-http://groups.google.com/group/israel-early-music-scene?hl=iw.
לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/groups/opt_out.
--
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'Israel Early Music Scene' בקבוצות Google.
כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת דוא"ל אל mailto:israel-early-music-scene%2Bunsu...@googlegroups.com.
>> קודם כל תודה למיה שמציגה שאלה נוקבת.
>>
>> התשובה שלי ממשיכה את דבריו של שי,אבל יותר קיצונית: חברים, תם עידן
>> המוסיקה
>> הקלאסית.
>>
>> אנו חיים היום במציאות של סלבס, סלבס שהגיעו לכך ללא מאמץ רב. המוסיקה
>> הקלאסית דורשת מאמץ הן מהמלחין, הן מהמבצע, הן מהמאזין. לא מתאים.
>>
>> אנו חיים היום במציאות של אלפי חברים לכל אחד ברשתות החברתיות. למה להתאמץ
>> לצאת לקונצרט בעם רב. לא מתאים.
>>
>> אנו חיים היום במציאות של צלילים וצלצולים זמינים העוטפים אותנו מכל עבר,
>> רינגטונים, עשרות שירים חדשים מדי יום, מוסיקה בפרסומות, ועוד. למה לחפש
>> עוד.
>> לא מתאים.
>>
>> אנו חיים היום בקצב אדיר של שינויים בכל עיסוקי היום-יום שלנו. המוסיקה
>> הקלאסית עתיקה ושמרנית. והשינויים שעברה בחמישים השנים האחרונות – מה
>> לעשות,
>> לא כבשה את הקהל. לא מתאים.
>>
>> אז החינוך נכשל, נכון מיה. חינוך לא יכול להתמודד עם העוצמה של ללכת שבי
>> אחרי
>> הקל, הזמין, הרדוד, הצעיר, האחלה והסבאבה.
>>
>> אבל נמשיך גם נמשיך לחנך להאזנה, להקשבה, להפנמה, להעמקה. ויש גם מוסיקה
>> אחרת.
>>
>> שבת שלום
>> מאיר ויזל
>>
>> *From:* Shai Kribus <shaik...@hotmail.com>
>> *Sent:* Friday, May 31, 2013 3:20 AM
>> *To:* israel-early...@googlegroups.com
>> *Subject:* RE: האם המוסיקה הקלאסית גוססת?
>> *
>> *
>> *--*
>> *Shai Kribus*
>> *+41 (0) 774 36 83 55*
>> *Utengasse 16*
>> *CH-4058 Basel*
>> *shaik...@hotmail.com*
>>
>>
>>
>>
>> > Date: Thu, 30 May 2013 21:46:09 +0300
>> > From: tar...@gmail.com
>> > To: mayali...@gmail.com
>> > CC: israel-early...@googlegroups.com
>> > Subject: Re: האם המוסיקה הקלאסית גוססת?
>> >
>> > Well, my answer is that classical music isn't religion. If people
>> aren't
>> > interested in paying for it, that's fine. No need to get too upset
>> about
>> it.
>> >
>> > So if people prefer various popular forms of music, so be it. Put
>> your
>> > talents there (if it's money you're after). There's no point flogging
>> a
>> > dead horse.
>> >
>> > For your own pleasure, and that of your friends, you can of course do
>> > whatever you like. And there will always be enough people to keep the
>> > amateur music scene alive, plus a few outstanding professionals.
>> >
>> > Ariel
>> >
>> > " Long live Telemann -- the amateur's composer par excellence."
>> >
>> >
>> > --
>> > קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'Israel Early Music Scene'
>> בקבוצות Google.
>> > כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח
>> הודעת
>> דוא"ל אל israel-early-music...@googlegroups.com.
>> > כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-
>> israel-early...@googlegroups.com.
>> > בקר קבוצה זו ב-
>> http://groups.google.com/group/israel-early-music-scene?hl=iw.
>> > לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/groups/opt_out.
>> >
>> >
>> --
>> קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'Israel Early Music Scene'
>> בקבוצות
>> Google.
>> כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת
>> דוא"ל אל israel-early-music...@googlegroups.com.
>> http://groups.google.com/group/israel-early-music-scene?hl=iw.
>> לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/groups/opt_out.
>>
>>
>>
>> --
>> קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'Israel Early Music Scene'
>> בקבוצות
>> Google.
>> כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת
>> דוא"ל אל israel-early-music...@googlegroups.com.
>> http://groups.google.com/group/israel-early-music-scene?hl=iw.
>> לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/groups/opt_out.
>>
>>
>>
>
>
>
> --
> Jonathan H. Avidan
> Former Head of Beheading Department
> ------------
> SI POSA FATA VENIT GLORIA, NON PROPERO...
>
> --
> קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'Israel Early Music Scene' בקבוצות
> Google.
> כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת
> דוא"ל אל israel-early-music...@googlegroups.com.
> כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל
> ל-israel-early...@googlegroups.com.
> בקר קבוצה זו
> ב-http://groups.google.com/group/israel-early-music-scene?hl=iw.
> .
> .
> Quality Bytes MailXpress Message:
> Spam? Click the link below
> http://192.168.240.2:16000/spam.php?spam=1&qid=00000000006592e9
> .
>
--
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'Israel Early Music Scene' בקבוצות Google.
כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת דוא"ל אל israel-early-music...@googlegroups.com.
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-israel-early...@googlegroups.com.
בקר קבוצה זו ב-http://groups.google.com/group/israel-early-music-scene?hl=iw.
לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/groups/opt_out.
Dear friends,
thrilling discussion!!
One of my former conducting teachers, Ben Zander, always used to tell us:
"Everybody loves classical music, they just haven't found out about it yet!"
http://www.youtube.com/watch?v=Wq7nKKHlpmQ&feature=youtube_gdata_player
I just came back from a long evening with some old friends here in Jerusalem, and just guess which topic came up :)
A friend of mine could not recall where he had read it, but he said that last year in Israel:
Classical music sold 1,200,000 tickets while only 900,000 tickets were sold for football!
Perhaps anybody here has come across this article or these numbers??
(if not, the guy defenitely had some drinks tonight so...)
Please keep up this interesting flow, thanks everyone for sharing!
P.S - Thursday (6.6) at 15:00 I'll be joining Dr. Orit Wolf for the final concert of her 3rd season at Tel Aviv Museum. Main dish will be Astor Piazzolla.
Good night!
Alon
אני עוד לא הספקתי לעקוב אחרי כל הדיון, ולכן יכול להיות שאחזור על דברים שכבר נאמרו על-ידי אחרים. אבל היו כמה נקודות שרציתי להגיב עליהן בפוסט הזה.
אך מעבר לזה, מה שלי אישית הכי מפריע זו המציאות המעונבת שבה אבירי המוסיקה הקלאסית מכריחים את הצורכים אותה להתנהג כמוהם. (גם בג'אז זה קורה אל תדאגו...)
בעיני, להאזין למוסיקה זה הרצון שלך לקום, לשיר לרקוד. יש בזה באמת משהו מטופש לשבת בשקט מלאכותי.
יש לי בעיה עם כל הכללה על התגובה הנורמטיבית/מומלצת למוזיקה, בלי להתחשב באופי המוזיקה (ובאופי המאזין). עבורי, לפחות (ואני בטוח שלא רק עבורי!), יש מוזיקה שהתגובה הטבעית והמתבקשת אליה היא בפירוש לשבת בשקט – אולי לא לגמרי בלי תנועה, אבל בוודאי לא לקום, לשבת ולרקוד. למשל, אמנות הפוגה של באך, או סימפוניה של ברוקנר. (אני אומר בפירוש אמנות הפוגה באופן ספציפי – לא בהכרח כל המוזיקה של באך).
המוסיקה הקלאסית והג'ז מקורם כידוע מז'אנרים שימושיים שבהם רקדו ו/או שרו - לאן כל זה נעלם?
"מקורם", נכון. אך במהלך המאה ה-19 וה-20, נכתבו יותר ויותר יצירות מתוך מחשבה על קהל שקט. בעניין הזה, יש הבדל מהותי בין הציפיות של מוצרט מקהלו (ראו מכתבו המפורסם על סימפונית "פריז", המביע התמוגגות על מחיאות הכפיים שקיבל במהלך ביצוע הבכורה של הסימפוניה) לציפיות של בראמס מקהלו.
בז'אנרים פופולאריים אנחנו רואים זאת - בהופעה של מדונה, או כל זמר או זמרת, הקהל שר עם המבצע.
אפילו בהופעה של הגיטריסט המופלא טומי עמנואל הקהל השתתף ושר.... מה רע בזה?
בהקשרים מסוימים – אין בזה שום דבר רע. בהקשרים אחרים – יש ויש. כך, למשל, הייתי בביצועים של הפסיונים של באך באירופה שבהם עודדו את הקהל להצטרף בכוראלים. לדעתי זוהי שגיאה גסה, למרות שהכוראלים (לא אלו של באך, אלא המנגינות של לותר וממשיכיו, שבאך – ודורות של מלחינים לפניו – הירמנו) נועדו במקור לשירת הציבור. הבעיה היא, שברגע שהקהל מתחיל לשיר, הוא מצטרף לקו הסופרן בלבד – וההירמון של באך, והקישוטים שהוסיף לפעמים לקו הסופרן, לא נשמעים כלל.
מבחינתי, כל תגובת קהל שלא מאפשרת לשמוע אירועים מוזיקליים משמעותיים היא בעייתית. יש מלחינים שדאגו לכך שיהיו קטעים יותר "משעממים" במוזיקה, כדי לקחת בחשבון את הרגעים שבהם תגובות הקהל יהיו חזקות יותר (במובן הפיזי-אקוסטי) מהמוזיקה עצמה. אבל כאשר המוזיקה מכילה אירועים משמעותיים כל הזמן, וברבדים שונים מן המרקם – אז כן, אני מצפה מהקהל לשתוק.
זה נכון לא רק במוזיקה, אגב. גם במהלך הצגת תיאטרון או הקרנת סרט אני מצפה מהקהל להיות מספיק שקט על מנת לא להפריע לאנשים אחרים בקהל לחוות את היצירה. אלא אם כן מדובר בהקשר שבהם הציפייה לתגובת הקהל מובנית לתוך היצירה/אירוע עצמם – וכמובן שיש הרבה כאלה.
הדבר נוגע אפילו לשאלת מחיאות הכפיים בין הפרקים. אישית, לא מפריעות לי מחיאות כפיים בסוף פרק מהיר ומבריק – אבל כשמוחאים כפיים בסיומו (או לפני סיומו!) של פרק שקט, אז כן, זה מפריע לי. אפילו בסוף יצירה, אם היא מסתיימת בקול דממה דקה – אני מעדיף שהשקט הזה יימשך מספר שניות. התפרצות מחיאות כפיים כשהצליל האחרון עדיין מהדהד הורסת לי (ואני יודע שלא רק לי!) את החוויה. אני רואה בזה שאלה, לא של ציות לקונבנציה, אלא של רגישות לאופי המוזיקה.
אורי.
הערה קטנה
שולמית אלוני - המוכפשת כאן - מבקרת קבועה בקונצרטים. לפני, בזמן ואחרי שהיתה שרה
כשהיתה שרת התרבות דאגה אלוני לראשונה בתולדות המדינה לכך שהתזמורת הפילהרמונית תקבל הקצבת מדינה, עד אז זה לא היה המצב, (גם לציניקנים).
היא היתה הראשונה שמימנה הקמת תזמורת אנדלוסית, ולמעשה יצרה תדמית נוף מוסיקלי חדשה שאת עקבותיה אפשר לראות היום במעורבות של זמרי רוק במוסיקת עדות, והכללת יצירות תרבות שעד לאותו רגע לא נכללו לא רק בתקציב אלא בכלל בתודעה שיש מוסיקה כזאת. למעשה כיוונים חיוביים רבים בענין התמיכה במוסיקה החלו בתקופת היותה שרה (כזכור תקופה קצרה) היא עוד היתה שרת החינוך והתרבות עד שש"ס התנגדו והמשרד פוצל. היא הצליחה להגדיל את הקצבות המדינה לתרבות. נראה לי שמעט מבין המגיעים זוכרים את ההשוואה בין תקציב התרבות לעלות כנף אחת של מטוס פנטום. זה שונה בזמנה.
התרסה מיותרת, אינה שייכת לדיון שלמעשה כל העולם המערבי מתחבט בו. יש היצע שלם של תשובות לשלל השאלות של מדוע לא נעזרים וכו התשובות הן בדרך כלל ענין של רצון של שני צדדים, אם למישהו חשוב להביא את תזמורת פ"ת לעיר אחרת הוא יביא אותה, אם חשוב לפ"ת לייצא את התזמורת לערים אחרות שתדאג לה העיריה; אם חשוב למישהו לטפח את תרבות המקהלות כדי לגלות ענין בפעולות ארגון הלל, שיבצע פעולות ראווה במקומות חשופים לקהלים ...... העולם עושה את זה מזמן. המימשל – ברוב ארצות העולם אינו ידיד של האמנות. סטטיסטית זה המצב. פיקנטריה נוספת....בהקשר זה... ראש הממשלה הרחוק ביותר מתחומי התרבות, יצחק שמיר, היה האיש השרחיב את מפעליו של אהרן ידלין והביא להקצבת פרס ראש הממשלה לא רק לסופרים אלא גם לקומפוזיטורים. זה קרה רק משום שבאותו זמן יו"ר איגוד הקומפוזיטורים היה איש המפלגה שלו. אחרי הקומפוזיטורים, באו גם כוריאוגרפים, ציירים, פסלים ויוצרי קולנוע.... דרכם היתה קלה יותר.
כולם צודקים. זה צריך להתחיל בגן (גילאי 4-6) ולהמשיך בבתי הספר.
לפני 60-70- שנה היו שיעורי מוסיקה (ולא רק לימוד שירים). היו מורים ומורות שלימדו כלי נגינה תוך שאיפה להרכבת תזמורת קטנה. אולי יש כמה בתי ספר שעדין פועלים כך אבל רובם יוק.
נכון שיש כיום קונצרטים מוסברים לילדים בהם רוב הקהל הם הורים.
אבל מה שנלין על כל זה כשאין אדם נעול על הנושא במשרד החינוך שיודע לדרוש ולהפיץ. אתן לכן שתי דוגמאות:
מקהלת רינת נסגרה כאשר שולמית אלוני הייתה שר התרבות. (מישהו ראה פעם אותה באיזה קונצרט??? בית הספר לשירת המקהלה עומד בקשיים רציניים בגין צמצום התמיכה.
ולכן שכר הלימוד גבוהה. האם יש לו תומכים הממשל?
יש כנסי מקהלות היזומים ע"י המקהלות עצמן וארגון הלל המאגד את רוב המקהלות בארץ. ומי הקהל שבא לשמוע? הזמרים עצמם. אין קהל חיצוני.
יש בארץ עוד הרבה מאד מקומות שניתן לחשוף את הקלאסית אבל אין תקציב ותמיכה.
בפ"ת קיימת תזמורת כלי נשיפה של הקונסרבטוריון העירוני. תזמורת נהדרת. גם מקהלת בנות ברמה בינלאומית. מדוע לא נעזרים באלו להופעות בפני תלמידים בכל הארץ?
הסיבה העיקרית שאין בכנסת ולא בממשלה אף אדם שילחם על נושא זה.
בכל יתר הנקודות שהוזכרו לא אגע כי הן נכונות מאד.
תודה ליוזמת ולכל המעורבים והמגיבים.
צביקה
--
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'Israel Early Music Scene' בקבוצות Google.
כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת דוא"ל אל israel-early-music...@googlegroups.com.
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-israel-earl...@googlegroups.com.
המאמר המצורף, אף שאינו עוסק במוזיקה, נראה לי רלוונטי לדיון שלנו.
למי שמנוי על הארץ, אפשר גם לקרוא אותו כאן:
http://www.haaretz.co.il/literature/poetry/.premium-1.2031056