הנושאים בגיליון זה: | |
הגדה המערבית לרבות ירושלים המזרחית: השפעת אלימות פנים פלסטינית ואלימות מתנחלים על האוכלוסייה האזרחית • איום רחב היקף בעקירת תושבים בבקעת הירדן • תיכנון מענה לקהילות פגיעות במיוחד שצפויות לסבול ממוצקת מים • דוח מיוחד על נפת בית לחם • דוח חדש של OCHA בנושא גישה ותנועה • ועדת האו"ם נגד עינויים מבטאת חשש לנוכח דרכי פעולה ביחס לעצירים. רצועת עזה: עליה בהיקף הפעילות הצבאית ובמספרי הנפגעים כתוצאה מכך • המשך המצור על עזה: היבוא נשאר ברובו מוגבל למוצרי מזון בסיסיים • האיסור על הכנסת חומרי בנייה לרצועה ממשיך לעכב את פעולות השיקום • התנועה אל ומחוץ לרצועה נשארה אסורה ברובה • הורחב עוד יותר איזור החיץ האסור בגישה המקיף את הרצועה • השפכים הלא מטוהרים ממשיכים להוות מפגע סביבתי בעל פוטנציאל לסיכון בריאות הציבור • דאגה לנוכח מגמות בתחום בריאות הציבור • מספר התרופות והפריטים המתכלים ש'במלאי אפס' בעליה • משלחת מטעם מועצת זכויות האדם החלה לחקור את מבצע "עופרת יצוקה". שונות: מימון פרוייקטים הומניטריים |
מי השפכים ממשיכים להוות סכנה סביבתית ובריאותית חמורה ברצועת עזה
על פי דיווח של רשות המים העזתית (CMWU) מדי יום מוזרמים לסביבה קרוב ל-80 מיליון ליטר שפכים לא מטופלים או מטופלים חלקית. במרכז הרצועה, מוזרמים מדי יום כ-10 מיליון ליטר שפכים גולמיים לא מטוהרים לתוך ואדי עזה ומשם אל הים הפתוח. באיזור חאן יונס, מי גשמים המתערבבים עם מי ביוב נספגים ישירות באקוויפר. יתר על כן, למרות שהנזק שניגרם למערכת התברואה במהלך מבצע עופרת יצוקה היה מוגבל בהיקפו, הרי שהנזק שניגרם לאלפי מבנים שהיו מחוברים לרשת הביוב הביאה לכל שכמויות נוספות שלשפכים גולמיים לא מטוהרים מוזרמים לסביבה ללא כל טיפול, רמות הזיהום הסביבתי הנובעות ממצב דברים זה גבוהות ביותר והן מעוררות סכנות לבריאות הציבור. 50 מיליון ליטר שפכים מטוהרים חלקית, המוזרמים מדי יום ביומו מהעיר עזה למימי הים התיכון, מכילים פי שניים מזהמים ביולוגיים ומזהמים מוצקים מאשר לו היה באפשרות המתקן העזתי לטיפול בשפכים לתפקד באורח תקין.[i] מי ים מזוהמים באלמנטים מיקרוביולוגיים נמצאו לאורך חופי רצועת עזה ונמצאו ראיות לזיהומים הנןבעים מבעיות תברואה. (ראו סעיף העוסק בחששות לנוכח מגמות במצב הבריאות). דגימות מי ים שנילקחו על ידי אירגון הבריאות העולמי (WHO ) ומשרד הבירות בעזה במהלך שנת 2008 הצביעו על רמות זיהום גבוהות במיוחד באיזורים מסויימים לאורך חופי הרצועה. זיהום מי הים מהווה סכנה לבריאות הנופשים בחופים, לדייגים ולאוכלוסיית הרצועה הצורכת דגים ומאכלי ים מזוהמים.
ההשפעות השליליות האפשריות על בריאות הציבור כתוצאה מחדירת מי שפכים למי התהום (האקוויפר) וזיהומם כתוצאה מכך מעוררות דאגה רבה. בנפת חאן יונס, לדוגמא, אחד מהאיזורים שניפגעו ביותר מהזיהום, הכמות הממוצעת של חנקן שהתגלו ב-2008 במי בארות היה פי שניים מהכמות המומלצת על ידי אירגון הבריאות העולמי ( 70 מ"ג/ליטר) עם רמות גבוהות עוד יותר בבארות בתוך או בקרבת העיר. האקוויפר הינו מקור המים היחיד הזמין ברצועת עזה לשימוש ביתי, חקלאי או תעשייתי. האקוויפר העזתי עבר במהלך העשור האחרון תהליך הדרגתי של המלחה כתוצאה משאיבת יתר.
[i] המתקן לטיפול שפכים בעחר עזה תוכנן לספק תפוקה של 32,000 קוב שפכים ביום, עם 30 מ"ג/ליטר של BOD (Biological Oxygen Demand – מדד לעומת הזרימה) ו-30 מ"ג/ליטר של מוצקים. כיום, נידרש המתקן לטפל ב-45,000 -50,000 קוב שפכים מדי יום וכתוצאה מכך יורדת רמת היעילות. יש תוכנית להקמץ מפעך חדש בעל קיבולת של 70,000 קוב ליום (CMWU)