Fw: חדש מ- OCHA- *** נצורים: ההשלכות ההומניטריות של שתי שנות מצור על רצועת עזה - דוח מיוחד

[Judith Harel]

שלום רב,

רצ"ב דוח חדש של OCHA בעברית:

 

נצורים: ההשלכות ההומניטריות של שתי שנות מצור על רצועת עזה

 

http://www.ochaopt.org/documents/ocha_opt_gaza_blockade_special_focus_hebrew.pdf

 

הנוסח המחייב הוא המקור בשפה האנגלית:

 http://www.ochaopt.org/documents/Ocha_opt_Gaza_impact_of_two_years_of_blockade_August_2009_english.pdf

 

דוח זה מתעד את ההשלכות ההומניטריות של המצור שישראל מטילה מאז יוני 2007 על 1.5 מיליון תושבי רצועת עזה. הדוח מתמקד בהשפעות של הגבלות הייבוא והייצוא ושל איסור המעבר אל רצועת עזה ומתוכה בתחומי הפרנסה, חוסר הביטחון התזונתי, החינוך, הבריאות, הדיור, החשמל, המים והתברואה. הוא גם מתאר כיצד אירועים חוזרים ונשנים של אלימות ושל הפרת זכויות אדם, שמקורם בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובשלטון חמאס ברצועה, החריפו את סבלה של אוכלוסיית עזה.

 

תקציר מנהלים

 

בעקבות השתלטות חמאס על רצועת עזה ביוני 2007, הטילה ישראל מצור חסר תקדים על כל מעברי הגבול אל הרצועה ומתוכה[i]. המצור גרם "לנעילתם" של 1.5 בני אדם בתוך אחד האזורים בעלי צפיפות האוכלוסין הגבוהה ביותר בעולם והוביל למשבר בתחום כבוד האדם, עם השלכות הומניטריות שליליות. משבר זה מתבטא בראש ובראשונה בפגיעה בתנאי החיים של התושבים, שנגרמה כתוצאה משחיקת פרנסתם ומההידרדרות ההדרגתית של מצב התשתיות ואיכות השירותים החיוניים בתחומי הבריאות, החינוך, המים והתברואה. 

 

המצור, המצוי כיום בשנתו השלישית, מתקיים לצד אירועים חוזרים ונשנים של אלימות ושל הפרת זכויות אדם, שמקורם בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובשלטון חמאס ברצועה. מניעת זכותם של הפלסטינים לצאת את הרצועה או לנסוע בחופשיות אל הגדה המערבית, בייחוד כאשר קיים איום על חייהם, על ביטחונם האישי או על חירותם, מהווה מרכיב מרכזי נוסף של המשבר הנוכחי בתחום כבוד האדם. הייתה לכך השפעה הרסנית במהלך מבצע "עופרת יצוקה", המתקפה הצבאית אליה יצאה ישראל ב-27 בדצמבר 2008, והדבר תרם למספרם הרב של מקרי המוות, הפציעה והטראומה בקרב אזרחים.

 

מבצע "עופרת יצוקה", אשר נמשך שלושה שבועות, כלל גם הרס בתי מגורים, תשתיות ונכסים יצרניים בהיקף נרחב. ההגבלות המתמשכות על תנועת בני אדם וסחורות אל עזה ומתוכה, דרך מעברי הגבול, שיבשו את יכולתם של כל הגופים הרלוונטיים לספק מענה לצרכים ולאתגרים המשמעותיים שעלו כתוצאה מהמתקפה הצבאית האחרונה.

 

במהלך שלושת החודשים האחרונים, התירה ישראל את כניסתם לעזה של מטענים מעטים של סחורות שכניסתן נמנעה בעבר, ביניהן אספקה מוגבלת של חומרי בניין וציוד המיועד עבור מערכות המים, התברואה והחינוך. למרות שמדובר בצעדים מבורכים, השפעתם בפועל נותרה זניחה לנוכח רמת הצרכים הקיימת כיום ברצועה.

 

תת מזכ"ל האו"ם לעיניינים הומניטריים, מר ג'ון הולמס, תיאר את המצור כסוג של ענישה קולקטיבית המוטלת על אוכלוסיית עזה כולה[ii]. האו"ם, הוועדה הבינלאומית של הצלב האדום (ICRC) וכן מדינות וארגוני סיוע הומניטרי רבים קראו פעמים רבות לממשלת ישראל להסיר את ההגבלות שהטילה על גבולות רצועת עזה; להתיר גישה חופשית לשטחים חקלאיים בתחומי הרצועה ולאפשר דיג ללא הגבלה במימיה הטריטוריאליים[iii]. אלו הם הצעדים הראשונים והדחופים ביותר הדרושים כדי להתחיל בבנייתם מחדש של בתים ותשתיות, בהחייאת הכלכלה ובשיקום כבוד האדם ברצועת עזה.

 

המצור שהוטל על הרצועה ביוני 2007 כולל:

 

·        סגירת מעבר קרני, מעבר הסחורות הגדול והמשוכלל ביותר, למעט שרוול מסוע אחד המשמש להעברת תבואה ומזון לבעלי חיים.

 

·        הגבלות גורפות על ייבוא חומרים המיועדים לתעשייה, חקלאות ובניין.

 

·        הקפאה כמעט גורפת של הייצוא.

 

·        צמצום כמויות הדלק התעשייתי (המשמש לתדלוק תחנת הכוח היחידה של עזה), הדלק לכלי רכב, הסולר וגז הבישול שכניסתם לרצועה מותרת.

 

·        איסור כולל על תנועת פלסטינים דרך מחסום ארז, מעבר הנוסעים היחיד אל הגדה המערבית, למעט עבור מספר מוגבל של "מקרים הומניטריים".

 

·        סגירת מעבר רפיח, המצוי בשליטתה הישירה של מצרים, למעט בפרקי זמן בלתי סדירים.

 

·        צמצום משמעותי של אזורי הדיג והחקלאות הנגישים לפלסטינים.

 

 

שנתיים של מצור על רצועת עזה הובילו לתוצאות הבאות:

 

פגיעה קשה בפרנסת התושבים

 

·        היעדר יבוא של סחורות חיוניות, לרבות חומרי גלם, בשילוב עם מניעת הייצוא, הסב פגיעה אנושה לפעילות הכלכלית של המגזר הפרטי וגרם לאובדן של כ-120,000 משרות. יותר מ-40% מכוח העבודה של עזה, או יותר מ-140,000 בני אדם, מובטלים כיום.

 

·        השוק המקומי הפך רווי במוצרים חקלאיים שנועדו לייצוא (בעיקר פרחים, תותים ועגבניות שרי) והדבר צמצם את הכנסות המגדלים. כ-3,500 משקי בית הושפעו לרעה מההגבלות שהטילה ישראל על הדיג בים של עזה. הגבלות אלו גרמו להפחתה משמעותית של היקף יבול הדגה ועקב כך, לפגיעה ברווחי הדייגים.

 

עלייה בשיעור חוסר הביטחון התזונתי

 

·        כ-75% מאוכלוסיית עזה (יותר מ-1.1 מיליון בני אדם) סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, נתון זה מהווה עלייה ביחס ל-56% שנמדדו במהלך הרבעון הראשון של 2008[iv]. הגורמים המרכזיים לחוסר הביטחון התזונתי הינם עלייה בשיעור העוני, הריסה של נכסים חקלאיים ועליית המחירים (אינפלציה) של מוצרי מזון מרכזיים.

 

·        חל מעבר הדרגתי בהרכב התזונתי של תושבי הרצועה, ממוצרי מזון יקרים ועשירים בחלבונים ובויטמינים כגון מוצרים מן החי, פירות וירקות טריים, למזונות צולים ועשירים בפחמימות כגון דגנים, סוכר ושמן, אשר עלולים לגרום למחסור במיקרו-נוטריאנטים (ויטמינים ומינרלים) בעיקר בקרב ילדים ונשים הרות.  

 

חוסר ביטחון פיזי

 

·        הדיווחים אודות מספר ההרוגים הפלסטינים במהלך מבצע "עופרת יצוקה" נעים בין 1,116 (צה"ל) לבין 1,455 (משרד הבריאות הפלסטיני בעזה). על סמך הצלבה של מספר רשימות של הרוגים, זיהה משרד OCHA רשומות של 1,383 פלסטינים, ביניהם 33 ילדים, שמותם אושר ע"י שני מקורות נפרדים ובלתי תלויים לפחות; אזרחים שלא נטלו חלק בלחימה מייצגים אחוז ניכר מההרוגים.

 

·        לפחות 360 בני אדם נהרגו מאז מאי 2007 (חודש לפני השתלטות חמאס) כתוצאה מאלימות בין הפלגים הפלסטינים השונים. על פי דיווחים, פרטים החשודים בהשתייכות לפלג היריב נפלו קורבן למעצרים שרירותיים, עינויים והוצאות להורג ללא משפט.

 

חוסר יכולת לבצע עבודות שיקום

 

·        האיסור על יבוא חומרי בניין מנע את בנייתם מחדש של הרוב מבין 3,540 בתי המגורים שנהרסו ו- 2,870 הבתים שניזוקו קשות במהלך המתקפה הצבאית. עקב המחסור בחומרי בניין גם לא ניתן להתחיל בבניית 7,500 יחידות הדיור המתוכננות במטרה לספק מענה לגידול האוכלוסייה המהיר ברצועת עזה.

 

·        יותר מ-20,000 תושבים שנעקרו ממקום מגוריהם נאלצים להמשיך להתגורר בדירות שכורות, בבתי קרובים ובאוהלים הסמוכים לבתיהם ההרוסים. בנוסף, מספר קטן של משפחות ממשיכות להתגורר במחנות אוהלים. מהלך חייהן של משפחות העקורים שובש והילדים נמנים על הנפגעים העיקריים מהמצב.

 

 

משבר אנרגיה מתמשך

 

·        צמצום כמויות הדלק התעשייתי שישראל מתירה להכניס לרצועה אילץ את תחנת הכוח היחידה של עזה להוריד את רמות התפוקה, והדבר גרם למחסור בשיעור של 15 - 20 אחוזים באספקת החשמל. 90% מהאוכלוסייה מתמודדים כיום עם הפסקות חשמל מתוכננות במשך 4 - 8 שעות מדי יום. 10 האחוזים הנותרים אינם מקבלים כל אספקת חשמל עקב המחסור בחומרי הבניין הדרושים לתחזוקת הרשת ולשיקומה.

 

·        בעת הפסקות החשמל היומיות, נאלצות המשפחות להשאיר מזון ללא קירור במשך שעות ממושכות בחום הקיץ הכבד; מוסדות ציבור מסתמכים במידה רבה על מחוללי גיבוי, ונאלצים להתמודד עם בעיות הנובעות מקילקולים תדירים עקב שימוש יתר וקושי לבצע את התיקונים הדרושים בשל אספקה בלתי סדירה של חלקי חילוף.

 

ילד שנעקר ממקום מגוריו בצפון עזה.

אפריל 2009

צילום: ג'ון טורדאי

 

הידרדרות תשתיות המים והתברואה

 

·        לכ-10,000 בני אדם בצפון עזה אין עדיין גישה למים זורמים עקב מחסור בחומרי הבניין הדרושים לתחזוקת מערכת המים ולשדרוגה. 

 

·        כתוצאה מהיעדר תחזוקה ושדרוג ראויים של תשתיות השפכים, 80 מיליון ליטרים של מי שופכין לא מעובדים ומעובדים חלקית מוזרמים אל הים מדי יום. הדבר גרם לזיהום נוסף של מי הים ושל האקוויפר התת-קרקעי והעלה חששות בריאותיים כבדים; רק 5 - 10 אחוזים מהמים הנשאבים מהאקוויפר של עזה עומדים בתקנים של ארגון הבריאות העולמי (WHO).

 

מערכת בריאות מאותגרת

 

·        טיפולי מעקב בתושבים הסובלים מפציעות מורכבות ומנכויות קבועות שנגרמו במהלך מבצע "עופרת יצוקה" גרמו ליצירת עומס עצום על מערכת הבריאות, שנחלשה כתוצאה מפגיעה במתקנים, וממחסור בציוד ובתרופות. הגבלות התנועה המתמשכות מונעות מאנשי הצוותים הרפואיים לשפר את הידע והיכולות שלהם והדבר גורם לפגיעה משמעותית באיכותם של שירותי הבריאות המוענקים ברצועת עזה. 

 

·        חולים הזקוקים לטיפול מתמחה המוענק מחוץ לרצועה נאלצים לעבור תהליך מפרך המתאפיין בחוסר ודאות על מנת להשיג את ההיתר הדרוש כדי לצאת מעזה, והדבר מסב להם סבל ומצוקה משמעותיים. מאז ינואר 2008, 40% מהבקשות לקבלת היתר יציאה מהרצועה נדחו או עוכבו, לעומת כ-10% במהלך 2006.

 

פגיעה בחינוך

 

·        צפיפות יתר בכיתות, הנובעת מאי-היכולת להרחיב ולשפץ את המתקנים הקיימים, בשילוב עם המחסור המתמשך בחומרי לימוד שכניסתם דרך המעברים מעוכבת או נמנעת והפסקות החשמל התכופות, תרמו לצניחה בשיעורי הנוכחות וברמת ההישגים בבתי הספר. במהלך המחצית הראשונה של שנת הלימודים 2007 - 2008, רק 20% מקרב תלמידי כיתה ו' בעזה עברו בהצלחה את הבחינות במתמטיקה, מדעים, אנגלית וערבית.

 

·        מרבית הסטודנטים מנועים מגישה לאוניברסיטאות הפועלות מחוץ לעזה עקב הקריטריונים הנוקשים שקבעו רשויות ישראל בנוגע להענקת היתרי יציאה לסטודנטים, וכן כתוצאה ממועדי הפתיחה המוגבלים של מעבר רפיח. לדוגמה, בין יולי וספטמבר 2008, לפני תחילת שנת הלימודים האחרונה, עלה בידי 70 סטודנטים בלבד לצאת את הרצועה דרך ישראל על מנת להגיע לאוניברסיטאות הממוקמות מחוץ לעזה.

 

---

[i]       המצור מסמל את שיאו של תהליך בידודה ההדרגתי של רצועת עזה, אשר החל בשנות התשעים המוקדמות עם הטלת מצור כללי, שאילץ את תושבי עזה להצטייד בהיתרים מיוחדים על מנת לנסוע אל הגדה המערבית; ב-1995, הקימה ישראל גדר מסביב לרצועת עזה, אשר הפרידה בינה לבין ישראל; במשך מרבית התקופה שחלפה מאז תחילת האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000, הוגבל מתן היתרי המעבר אל רצועת עזה ומתוכה בעיקר ל"מקרים הומניטריים"; בעקבות ניצחון חמאס בבחירות שנערכו בינואר 2006, הטילה הקהילה הבינלאומית חרם (אמברגו) על הרשות הפלסטינית והשעתה מיזמי פיתוח בגדה המערבית וברצועת עזה.    

 

[ii]     ג'ון הולמס, סקירה בפני מועצת הביטחון של האו"ם בדבר המצב במזרח התיכון, לרבות הסוגיה הפלסטינית, 27 בינואר 2009.

 

[iii]     ראו לדוגמה, הצהרת הקווארטט, טרייסטה, 26 ביוני 2009, פסקה 6; ICRC, עזה – 1.5 מיליון  בני אדם לכודים בייאוש (אנגלית),  יוני 2009; הצהרה משותפת שפרסמו 38 ארגוני סיוע הומניטרי, ביניהם שלוש סוכנויות של האו"ם, במלאת שנתיים למצור על רצועת עזה, 17 ביוני 2009. 

  

[iv]     חוסר ביטחון תזונתי מתקיים בעת היעדר גישה פיזית או כלכלית בת-קיימא לכמות מספקת של מזון בטוח, מזין ומקובל מבחינה חברתית, הדרושה לקיום אורח חיים בריא ויצרני. 

 

Judith Harel

Communication and Media Analyst

Information and Advocacy Unit
Office for Coordination of Humanitarian Affairs

OCHAoPt,  Jerusalem
Tel:02-582-9962 / 5853
Mobile: 054 33 11 807

ha...@un.org

Web-site: www.ochaopt.org