הכנס הישראלי למחקר בחינוך: מאחורי הקלעים

[Israel Education Research]

קהילה יקרה,
 
עם התקדמות העבודה על הכנס הישראלי למחקר בחינוך שיתקיים בעכו בין התאריכים 15 ל-17 בספטמבר 2025, אנו מבקשים לעדכן אתכם בפרטי העשייה מאחורי הקלעים של ארגון הכנס. אנחנו ערים לשיח ולשאלות שעולות בקרב חברות וחברי הקהילה, ורצינו לשקף את תהליכי קבלת ההחלטות במהלך ארגון הכנס.

 
1. רציונל

מדוע צריך כנס ישראלי למחקר בחינוך?

בתחומי מחקר אחרים בארץ מתקיים מפגש קהילה משמעותי מדי שנה או שנתיים, ובו כל החוקרים יחד עם תלמידי המחקר שלהם וכן נציגים מהארגונים והתעשיות הרלוונטיות נפגשים לשיח על מדע, שיתופי פעולה, מנטורינג, נטוורקינג ובנייה וחיזוק הקהילה. העדר כנס כזה, בתחום חשוב כמו חינוך, הוא פער שצריך להתמודד איתו. בעבר הייתה מסורת של כנסים כאלו בשם איל״ה (האגודה הישראלית לחקר החינוך), אבל היא נפסקה בתחילת שנות האלפיים, וב-20 השנים האחרונות, לקהילה הגדולה של חוקרי החינוך בישראל לא היה כנס משלה. אמנם אגודות מקצועיות ותתי התחומים בחינוך מנהלים מסורת מכובדת של כנסים (לדוגמה חינוך משווה, חינוך מתמטי, מדעי הלמידה), אבל לא היתה קיימת הזדמנות לכלל חוקרי החינוך להיפגש.

אתגר נוסף הוא העדר מנגנוני הכרה במצוינות מחקרית בתחום החינוך. בתחומי מדעי הטבע והחיים יש בישראל מסורות משמעותיות של פרסי הצטיינות במחקר (בלווטניק, קלור) המשמשים כאינדיקטורים של מצוינות עבור חוקרות וחוקרים צעירים. בתחום החינוך יש מיעוט פרסים ולא קיימים מרקרים מוסכמים למצוינות מחקרית, ולכן חוקרי החינוך ימצאו בחסרון בועדות קידום מוסדיות יחסית לחוקרים בתחומים אחרים, וגם בחסרון בקבלה לאכסניות בינתחומיות המקדמות מצוינות מחקרית, כדוגמת האקדמיה הצעירה הישראלית.

הרצון לקיים כנס ולבנות קהילת מחקר בתחום החינוך התחזק אחרי השבעה באוקטובר 2023. בשבועות והחודשים לאחר מכן הייתה תחושה קשה שההקהילה הבינלאומיות דוחה את החוקרים הישראלים ואת העשייה בתחום שמתבססת על נתונים מישראל. קיום כנס ישראלי עשוי להוות במה חלופית להצגת מחקרים ודיון בהם, לא כזו שמחליפה את הזירה הבינלאומית, אבל כזו שמספקת מקום איכותי, בטוח ומשמעותי לדיון ולשיתופי פעולה.

 
בנוסף, רצינו לחבר בין חברי הקהילה השונים העוסקים במחקר בתחום החינוך במכללות ואוניברסיטאות וכן בין העוסקים במחקר בתחום החינוך בתתי הדיסציפלינות השונות. לעיתים, כל אלו לא מכירים אחד את השני אישית ומקצועית, דבר שמעכב את התפתחות המחקר ומעכב שיתופי פעולה.

לבסוף, קהילת המחקר החינוכי הישראלית מתאפיינת במצויינות מחקרית הבאה לידי ביטוי בזכייה במענקים תחרותיים בינלאומיים, עריכה של כתבי עת בינלאומיים, ופרסום בכתבי עת מובילים. אך לעיתים מפגשים בין חברי הקהילה מתרחשים רק בחו״ל, ואין לסטודנטים שלנו הזדמנויות למפגש משמעותי עם חברי קהילה מובילים ממוסדות אחרים בישראל. קיום כנס לאומי, יצור זירות למפגשים מסוג זה.

 
מדוע שלושה ימים? מדוע בעכו?

מטרתנו לקיים כנס שמאופיין באינטרקציה בין המשתתפים, כולל בפעילויות החברתיות אחר צהריים ומתמשך מספר ימים, בדיוק כמו הכנסים הבינלאומיים אותם אנחנו פוקדים מדי שנה בחו"ל. בחרנו בפורמט של שלושה ימים מלאים, כולל לינה, במקום מרוחק ממוסדות אקדמיים, אך נגיש לתחבורה ציבורית. פורמט זה מאפשר התרחקות ממטלות היומיום (גם בצד המקצועי וגם בצד האישי), והקדשת  זמן איכות לפעילויות האקדמיות ולפיתוח הקהילה. עם זאת, רצינו לאפשר נגישות לכנס בתחבורה ציבורית וכן לקיים את הכנס בתקציב סביר (לכן אילת, ים המלח ומספר מקומות אחרים נפסלו). מאחר ותכנון הכנס התחיל בתחילת ינואר 2024 (פגישת ההתנעה התקיימה ב-9/1/2024) הייתה אי וודאות גדולה לגבי מספר מקומות והזמינות שלהם. בסוף בחרנו באכסניית אנ״א בעכו, מקום מקסים ומזמין, שמקיים כנסים במתכונת דומה וגם עונה על הצרכים שלנו מבחינת המיקום. בתחילת הדרך שקלנו מיקומים שונים (אילת, איזור עוטף עזה, כפר בלום, ים המלח ועוד), אולם לא מצאנו מקום שיתאים עם אולם מליאה גדול, 6-8 אולמות קטנים להרצאות מקבילות ובמחיר סביר וזמינות לאיזור סתיו 2025. כמו כן, קיום כנס בעכו חשוב לחיזוק הצפון, אחרי שתקופה ארוכה המקום היה סגור. עם זאת, המקום שנבחר יכול להכיל לכל היותר כ-400 משתתפים. בשלבים הראשונים של ארגון הכנס ציפינו לקבל כ-500 הצעות, והערכנו את שיעור הקבלה להצגה בכ-40% מההצעות ולכן המקום שנבחר התאים לדרישותינו. לשמחתנו הרבה, קיבלנו מעל 800 הגשות להצעה בכנס, והצלחנו להעלות את שיעור הקבלה לכ-50% .


מדוע הכנס מתקיים בעברית?

דיונים רבים התקיימו לגבי שפת הכנס וכן הזמנת דוברים בינלאומיים. לבסוף, החלטנו לקיים את הכנס בעברית ולהנגיש את השפה הערבית (תוכלו לראות ביטוי להחלטה זו באתר הכנס). ההחלטה התקבלה בעיקר בגלל הרצון לבנות את הקהילה המקומית בהסתמך על נקודות החוזק המשמעותיות שלה והאמונה בקהילה המקומית. אנחנו חושבים שבכנסים הבאים ניתן יהיה לשקול שוב את הנושא, ולאור קיומה של הקהילה וההמשכיות בכנסים, ניתן יהיה להזמין דוברים בינלאומיים, לקיים מספר מושבים באנגלית ולקבל החלטות נוספות בנושאים אלו.
 

אלו פרסים יחולקו בכנס? האם אוכל להגיש מועמדות לפרס?

כדי להוקיר את המצוינות המחקרית של הקהילה, ובמיוחד להעצים חוקרים וחוקרות בראשית דרכם האקדמית, נחלק בכנס פרסים משמעותיים. ועדות השיפוט לפרסים יבחרו את ההרצאות והפוסטרים המצטיינים בכנס ואנחנו כבר מתרגשים לפגוש את הזוכות והזוכים. כמו כן יוענק פרס לחוקר.ת בראשית דרכו.ה. להגשת מועמדות לפרס החוקר.ת בראשית דרכו.ה לחצו כאן.

במסגרת הכנס יחולקו שני פרסים: האחד הוא פרס ההצעה המצטיינת, שמיועד למי שיוכיח מצוינות בעריכת מחקר ובהצגתו במסגרת הכנס. בפרס זה שלוש קטגוריות: פרס ההרצאה המצטיינת לחוקר.ת (מיועד למי שמחזיק.ה בתואר דוקטור בעת הגשת המחקר); פרס ההרצאה המצטיינת לסטודנט.ית (מיועד לסטודנטים.ות לתואר שני או שלישי בעת הגשת המחקר); ופרס הפוסטר המצטיין. הפרס השני הוא פרס לחוקר.ת בראשית הדרך, שנועד להכיר בהישגי חוקרים.ות הנמצאים.ות בשלבים הראשונים של הקריירה (עד 7 שנים מסיום הדוקטורט) והוכיחו מצוינות מחקרית. את הפרסים יבחרו ועדות מומחים. כל הפרטים על הקריטריונים, תנאי הסף והליך הבחירה נמצאים באתר.

 
למה לצפות בכנס? מה בתוכנית?

הכנס הראשון מסוגו בישראל מביא את המתכונת המוצלחת של הכנסים המובילים בארה"ב ובאירופה לקהילת המחקר החינוכי הישראלית. הכנס מהווה הזדמנות להיות חלק מיצירת קהילה מחקרית משמעותית בתחום החינוך בישראל. המפגש האינטנסיבי של שלושה ימים ושני לילות יאפשר לכם להציג את מחקריכם, לקבל משוב מעמיתים מובילים, ליצור ולחזק קשרי עבודה עם קולגות ממוסדות ותחומים מגוונים, ולהיחשף לכיוונים החדשניים ביותר בשדה המחקר החינוכי.

אז מה מצפה לנו בכנס? 

עושר אקדמי חסר תקדים - הרצאות מליאה מפי חוקרי חינוך מובילים, סימפוזיונים בנושאים חדשניים והצגת מחקרים פורצי דרך במושבים מקבילים, מושבים מוזמנים ביוזמת הוועדה המארגנת.
הזדמנויות רישות ייחודיות - מפגשים מובנים עם מיטב חוקרי החינוך בישראל כולל עורכי כתבי עת מובילים, זמן איכות עם עמיתים למחקר ופלטפורמה ליצירת שיתופי פעולה עתידיים
פעילויות אקדמיות אינטראקטיביות - סדנאות טרום-כנס (מותנה בהרשמה מוקדמת), מושבי פוסטרים, ודיונים בהשתתפות הקהל.

אירועים חברתיים מגבשים - הרבה קפה, חומוס, ארוחות משותפות ללנים, ערבי נטוורקינג של קהילות תחומיות. בנוסף יתקיימו סיורים לימודיים וחברתיים במערכת החינוך בעכו ובעיר עצמה (מותנה בהרשמה מוקדמת).

הרצאות מליאה שנבחרו בתהליך בחירה משמעותי ורב-שלבי בוועדה המארגנת. ריכזנו שמות של חוקרים וחוקרות מובילים בתחום, דנו במאפיינים את ההרצאות הרצויות ובפרופילים של החוקרים ולאחר מכן קיימנו תהליך הצבעה מורכב לבחירה הסופית של המועמדים. לשמחתנו, כל ארבעת החוקרים שנבחרו הסכימו להשתתף בכנס. כמו כן, הזמנו לברך בכנס את הנציגים של שני הגופים המשמעותיים במימון המחקר בתחום החינוך - פרופ׳ דניאל זייפמן כיו״ר הקרן הלאומית למדע, המממנת מחקר בסיסי, וד״ר אודט סלע, המדענית הראשית של משרד החינוך, המממנת מחקר יישומי.

האם זה כנס חד פעמי או תחילתה של מסורת?

כדי לבנות את התשתית לכנסים עתידיים, פרסמנו בהתייעצות עם דיקנים וראשי בתי ספר לחינוך קול קורא ליו״ר הועדה המארגנת של הכנס הבא. אנא שקלו להגיש מועמדות לארגון הכנס הבא! ראו כאן.
 

2. תהליך השיפוט

מיהם חברי הוועדה המארגנת והיו״רים של הוועדות המקצועיות?

הועדה המארגנת כוללת 13 חברות וחברים, המייצגים מגוון דיסציפלינארי, מוסדי, מגדרי, מגזרי וכן שלבי קריירה שונים. ועדת תכנית הכנס, פנתה ל-22 קולגות בכירים בתחומם בבקשה לכהן כיו״רים של הועדות המקצועיות (ראו את הרשימה כאן). היו״רים גייסו 177 שופטים להצעות שהוגשו לכנס מבין חברי הקהילה שלנו. כמו כן נבנה סולם הערכה שכלל פרמטרים שונים הקשורים לאיכות ההצעות. הקבלה לכנס נעשתה בדרך של  שיפוט עמיתים אנונימי, ממוצע ציונים בין שני שופטים וחיתוך שיעור המתקבלים זהה לכל תחום (כל ועדה מקצועית).
 

כיצד התקיים תהליך הסיקור? ומהו אחוז הקבלה של ההצעות שהוגשו לכנס?

שיפוט ההצעות היה אנונימי, ומבוסס על שיפוט בידי שני עמיתים. כאמור, היו״רים של הוועדות המקצועיות גייסו מעל 170 סוקרים שקיבלו לידיהם מספר הצעות כל אחד. לאחר קבלת הציונים והערכות, ועדת התוכנית בחרה ספי חיתוך להרצאות, לפוסטרים ולסימפוזיונים. הכנס עורר עניין רב ומעל 800 הצעות הוגשו אליו. בהתחשב בשאיפתנו למצויינות לצד מגבלת המקום, אחוז הקבלה עמד על 50%.

אנחנו מודעים להטיות אפשריות של שיפוט, החל מבחירת השופטים ועד ליכולת מוגבלת לשמירה על אנונימיות, במיוחד בקהילה המקומית בתתי דיסציפלינות ספציפיות. עם זאת, גם הצעות של חברים בכירים בקהילה נדחו או הועברו מהרצאה פרונטלית להצגת פוסטר – כולל הצעות של חברי הוועדה המארגנת ושל יו"רים של ועדות מקצועיות! בחרנו להסתמך על שיפוט העמיתים האנונימי, ממוצע ציונים בין שני שופטים וחיתוך שיעור המתקבלים דומה בכל התחומים כדרך שוויונית והוגנת לקבל את ההצעות לכנס. ברור שלא כולנו מסכימים עם כל ההחלטות - אבל זו דרכו של שיפוט עמיתים, והסוקרים כולם חברי הקהילה שלנו. תודתנו העמוקה ליו"רים של הוועדות המקצועיות ולסוקרים על עבודתם המסורה. לא ניתן היה לדמיין, לארגן ולקיים כנס כזה ללא עזרתכם.

 
3. הרשמה ועלויות

אשמח להבין את מבנה עלויות הכנס. כיצד נקבעה עלות ההרשמה?

על מנת לקיים כנס איכותי ובהתאם לאופן שבו תכננו אותו, נדרשנו לגיוס משאבים משמעותי. זכינו בתמיכה מקיר לקיר מהמוסדות האקדמיים - גם אוניברסיטאות וגם מכללות וגם משלל גופים נוספים (ראו את פירוט השותפים). אמנם גיוס המשאבים גזל זמן והשקעה ניכרים, אבל איפשר לנו להעניק מלגות משמעותיות לסטודנטים ולשכור חברת הפקה מקצועית.

עלות ההרשמה נקבעה על בסיס חישובי ההוצאות וניסיון להנגיש את ההשתתפות בכנס לסטודנטים רבים ככל האפשר. בזכות גיוס המשאבים המאסיבי, הצלחנו לקבוע את העלות לסגל על 900 ש"ח לסטודנטים על 450 ש"ח. עלות הרשמה זו היא כמחצית מעלות הרשמה לכנס דומה בחו"ל בשנת 2025, הנעה סביב 450-550 יורו/דולר וזאת למרות העלויות הגבוהות של שכירות וכוח אדם בארץ. כמו כן, אנו שמחים מאוד שהצלחנו לזהות אפשרויות לינה נעימות וזולות בהרבה ביחס לכנסים מדעיים בחו"ל, שם אנו מתבקשים לשלם 200-300 דולר ללילה לחדר במלון הכנס.

האם סטודנטים יזכו להנחה או מימון?

בתחום החינוך סטודנטים רבים אינם ממומנים באופן מלא ואינם זוכים למלגות להשתתפות בכנסים אקדמיים. לשם טיפוח דור העתיד של החוקרים, גייסנו כספים לטובת מימון הרשמה ולינה לתלמידי מחקר שהמנחים/מנחות שלהם נרשמו לכנס. כמו כן סטודנטים זכאים להנחה של 50% בדמי ההרשמה. סטודנטים שמעוניינים במלגה מתבקשים לבחור לינה של ארבעה אנשים בחדר בטופס ההרשמה ולציין את שם המנחה שלהם. אין צורך לזהות או לציין מראש עוד 3 שותפים לחדר, אלא רק לבחור בעלות המתאימה (אדם בחדר לארבעה). בטופס ההרשמה, יש לציין פרטי כרטיס אשראי בכל מקרה. סטודנטים שיקבלו את המלגה המכסה את כל הוצאות הכנס - כרטיס האשראי שלהם לא יחוייב. סטודנטים שלא יקבלו את המילגה (למשל כי המנחה שלהם לא נרשם לכנס) יוכלו לבקש החזר מהמוסד שלהם (בהתאם לתנאים בכל מוסד).
 
נרשמתי לכנס, מדוע לא קיבלתי עדיין קבלה על התשלום?

סטודנטים שיירשמו לכנס וגם המנחה שלהם יירשם עד 14.5 לא יחויבו בדמי ההרשמה והלינה משום שהמלגה תכסה אותם, ובתנאי שהמלגה תאושר ע"י ועדת הכנס. חברת ההפקה הסכימה שלא לחייב את כרטיסי האשראי בפועל עד לקבלת אישורי המלגה בעוד כמה שבועות, כדי שלא נצטרך לזכות אנשים עבור תשלומים שכבר נסלקו. אם המלגה לא תאושר, הסטודנטים יחויבו בהתאם להזמנה שבוצעה בפועל.

 
הצעתי התקבלה לכנס. מה יקרה אם לא ארשם עד 14.5?

כדי להיכלל בתוכנית הכנס, על המציג להירשם עד 14.5. על שינוי בזהות המציג יש להודיע למזכירות הכנס בהקדם, ולוודא שהמציג נרשם במועד, כדי למנוע את השמטת ההצעה מהכנס.
 
למה שותפי להצעה עדיין לא קיבלו לינק להרשמה לכנס?

בשל מגבלת מקום באתר הכנס, אנו מבקשים לוודא כי כל המציגים יוכלו להירשם, לפני שנפתח את ההרשמה לחברי קהילה נוספים.
 
מה לעשות אם קיבלתי הודעת קבלה לכנס ולא קיבלתי לינק להרשמה?

במידה ולא קיבלתם לינק להרשמה והתקבלתם לכנס, אנא פנו בהקדם למזכירות הכנס:  ic...@ortra.com | 📞 03-6384444




 
אנחנו מתרגשים ומצפים לפגוש אתכם בעכו, בכנס הישראלי למחקר בחינוך!

הוועדה המארגנת