טקסט מדהים שכתב דובי וינרוט, בעלה של חני וינרוט ז"ל:*
בא נדמיין רגע עולם שבו אין לך עם מי לשתף את חוויותיך.
אינני מדבר רק על חוויות נדירות, אני מדבר על חוויות קטנות ומתוקות.
הצלחת במבחן - והרי החיים מלאים במבחנים - ואין לך את מי לשתף.
גבר עשה קניה בסופר - והרי גבר לא יודע מהחיים שלו מה לקנות בסופר - ואין לו את מי לשתף.
יש לך דלקת עם חום - זה קורה לכולם מתישהו - ואין לך את מי לשתף.
אתה נמצא על שפת הים ונהנה מפלאי הבריאה - ממש כדאי לנסות - ואין לך את מי לשתף.
אתה אוכל מאכל טעים - קורה לעיתים לא? - ואין לך את מי לשתף.
אני חושב שדי ברור שתיבול די מהר, לא?
אישית, יש לי המון את מי לשתף. זכיתי במשפחה ענקית תומכת מכל הכיוונים וגם ים חברים טובים מאוד. כמעט אינסופיים. לפעמים אפילו העומס גדול מידי.
אחרי הכל, זה מקל מאוד. אבל! זה מטרנה לעומת חלב אם.
מה אני בא לומר לכם? שעצם זה שיש לכם בן זוג שבו אתם משתפים אותו בחוויות היומיות שלכם ושל ילדכם זה עולם ומלואו.
אני יודע, אתם מקבלים את זה כמובן מאיליו. לא יודעים להתבונן ביופי הזה. תתפלאו, יש אפילו אנשים כנים כאלה שמקנאים במי שאין לו אישה.
מה לעשות, אתם חמורים גדולים.
תישארו חמורים, ואני אשאר שועל מפוקח וחכם - אבל, שאין לו את מי לשתף.
שיתפתם?
תעריכו את אשת החיל.
זאת שנודע בשערים בעלה ושלל לא יחסר.