קושיה על האבן עזרא מהדף היומי של היום

[צבי שביט‎]

בס"ד

להלן חידה שהפצתי בעבר בקבוצת החידות שלי, וקשורה לדף היומי של היום (או יותר נכון, סוף הדף של אתמול).

צבי שביט (שטרן)

----------------------

שור שהיה מתכוון לחבירו

כתוב במשנה "שור שהיה מתכוון לחבירו, והכה את האשה ויצאו ילדיה ..." (בבא קמא פ"ה מ"ד / דף מח:).

ממשנה זו יש לכאורה קושיה על משפט מפורסם שאמר רבי אברהם אבן עזרא בפירושו לתורה.

מה המשפט שאמר אבן עזרא ומה הקושיה?

רמז:

הקושיה היא מהמילה "חבירו".

תשובה:

בפרשת משפטים כתוב: "וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ..." (שמות כ"א ל"ה). נשאלת השאלה למי מתכוונת התורה במילה 'רעהו'. או במילים אחרות, מיהו הרֵעַ ושל מי הוא רֵעַ?

בפשטות כוונת התורה היא שבעל השור הניזק הוא רעהו של בעל השור המזיק. כלומר, שור של איש, נגח שור של רעהו.

אלא שבן זוטא (פרשן קראי שקדם לאבא עזרא) פירש שהשור הניזק הוא רעהו של השור המזיק.

אבן עזרא דוחה בחריפות את פירושו של בן זוטא. תחילה הוא מוכיח מחלקו הראשון של הפסוק ששם חייבים לפרש שהכוונה היא שור של איש, ולכן, בצורה מקבילה צריכים לפרש בחלקו השני של הפסוק שהכוונה היא שור של רעהו. טענה שניה של אבן עזרא היא שהמושג רע לא תופס לגבי בעלי חיים (אלא רק לגבי בני אדם). טענה זו הוא כותב בלשון עוקצנית כלפי בן זוטא "ואין לשור רע, רק בן זוטא לבדו".

לכאורה מהמשנה שלנו קשה על אבן עזרא, שהרי המשנה אומרת "שור שהתכוון לחבירו", כלומר שהשור השני הוא חבירו של השור הראשון.

הערה:

אפשר אולי לתרץ שיש הבדל בין 'רע' לבין 'חבר'. המלה חבר באה במשמעות של חיבור. חבר הוא מי שיש לו קשר כלשהו עם אחרים. קשר זה יכול להיות גם בן שני שוורים. רֵע, לעומת זאת, משמש לציון ידידות רצינית יותר ומרמז על קשר עמוק יותר שלא קיים אצל השור. (תודה לגלעד הרשושנים).

אפשרות נוספת, שיש הבדל בין לשון התורה ולשון חז"ל. אולי אבן עזרא סבור שבלשון התורה אי אפשר לומר רע על השור, אבל בלשון חז"ל, זה אפשרי. תירוץ זה הוא כמובן דחוק, כי מניין לאבן עזרא שבלשון התורה זה לא תקין?

אשמח לקבל רעיונות נוספים.

צבי שביט (שטרן)