וזאת הברכה ושמחת תורה
Gadi
המצב במזרח התיכון מסובך ולא מהיום וגם לא מתקופת קום המדינה. בספר “הכובע של מייג’ור פאראן” אנו לומדים על שלהי המנדט הבריטי בתקופה שגם בריטניה עצמה הייתה מסובכת מעל ומעבר. שש שנות מלחמה התישו את בריטניה הגדולה. הארץ הייתה ענייה והלכה ואיבדה ממושבותיה. האימפריה שקעה וכך האנגלים בעצמם לא ידעו מה לעשות עם המזרח התיכון בכלל וארץ ישראל בפרט. ברוב המזרח התיכון הם הקימו מדינות בובות, מינו שייחים למלכים וייסדו שושלות שלא קיימות. הקרטוגרפים לא רצו לעבוד קשה, בכל מקום שאתם רואים קו גבול ישר כסרגל זוהי התערבות אנושית. את התוצאות אנו רואים היום, כאשר מדינות פיקטיביות כסוריה ועיראק התפרקו וחדלו לתפקד. כאז כן היום היה לפחות אינטרס קדוש אחד. הוא שחור, צמיגי ונסחר כרגע במחירים שסביב 50$ לחבית. מה שלא יהיה, הבריטים רצו אספקה סדירה לנפט (אם תהיתם פעם למה צורתה של ירדן משונה כל כך, הרי שהדבר נועד להבטיח הגעה עד שדות הנפט בעיראק אותם אנו מכירים בשמות H2 H3).
שמיני עצרת שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה
תואריו של משה וסיום התורה - המאמר עוסק בתואריו של משה רבנו ובנסיון למצוא את המסר אותו רוצה התורה להעביר בפסוקיה האחרונים.
הפטרת שמחת תורה - מאמר העסוק בהפטרת שמחת תורה בספר יהושע.
למה שמחים בשמחת תורה - המאמר מנסה למצוא את הפשר לשמחה המיוחדת בחג שמחת תורה ובפרשת וזאת הברכה.
חידון לשמחת תורה ולפרשת וזאת הברכה - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת וזאת הברכה ולחג שמחת תורה.
סטטיסטיקה לפרשת וזאת הברכה - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת וזאת הברכה.
פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בתורה ובשונה מכל פרשיות התורה היא נקראת בחג, שמחת תורה ולא בשבת (למרות שלעיתים מחת תורה יוצא בשבת). הפרשה קצרה מאד וכללת את הברכות שבירך משה רבנו את עם ישראל. חשוב לשים לב לברכות ובפרט לדברים הבאים:
- למרות שראובן נדחק מפני שבט יהודה, בברכות הוא מופיע ראשון
- חלק מהברכות קצרות מאד וחלקן ( לוי ויוסף) ארוכות מאד
- יש עוד שינויים בסדר, בנימים מוקדם ליוסף. יוסף מופיע כשבט אחד ורק בסיום הברכה מוזכר שהוא למעשה שני שבטים.
- זבולון ויששכר מופיעים באותו ברכה.
- משה רבנו מתייחס לעצמו בברכתו לשבט גד (במילים כי שם חלקת מחחוקק ספון - מתייחס משה לקברו הנמצא בנחלת שבט גד)
- שבט שמעון - אינו זוכה לברכה כלל, בגלל חרון אפו של משה על פרשת בעל פעור.
אודות שמיני עצרת ושמחת תורה
חג זה הוא למעשה שני חגים שהתאחדו להם למועד אחד. החג הראשון הוא שמיני עצרת, רגל בפני עצמו הבא מיד לאחר שבעת ימי סוכות. עיקר מנהגו של החג הוא בתפילת הגשם ובכך שמתחילים להגיד "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף, וכן מפסיקים בו את מצוות סוכות, אוכלים בתוך הבית ולא נוטלים שבעת המינים
החג השני הוא חג שמחת תורה, בו אנו מסיימים לקרוא את התורה. לחג זה מנהגים רבים מאד (למרות שאין לו מקור כלל, וההתחקות אחר התפתחות הינה נושא נפרד). ממנהגי החג הם ערכית הקפות חגיגיות בבית הכנסת בשירה ובריקודים עם ספרי התורה. העלאת כל הציבור בביתה כנסת לתורה (על ידיד קריאת חלקה הראשון של פרשת וזאת הברכה פעמים רבות), כיבוד שני אנשים בתפקידי החתנים. חתן התורה, המסים את קריאת התורה, וחתן בראשית, הפותח מיידית את מחזור הקריאה החדש בקריאת הפרק הראשון של פרשת בראשית. קריאה והעלאה של נערים מתחת לגיל בר-מצווה לתורה ועוד מנהגים שונים ובינהם מנהג הכנת דגלים על ידי הילדים.
נציין שבחוץ לארץ שנוהגים ים טוב שני, מפרידים בין החגים ואת מנהגי שמיני עצרת עורכים ביום הראשון, ומנהגי שמחת תורה ביום השני (אולם תפילות העמידה עצמן זהות ובשנים מוסיפים את אזכור יום שמיני עצרת), וקריאות התורה שונות בשני הימים.
 |
| דגל שמחת תורה. מאוספי הספריה הלאומית. הדגל צויר ביד על ידי צבי לבני באזור שנת 1950 |