פרשת אמור + אורך החודש הירחי + כוכבים בהירים+ ספרים
Gadi
פרשת אמור ממשיכה את חטיבת המצוות העיקרית של ספר ויקרא ועוסקת גם בענייני הכוהנים וגם בענייני חגי ישראל. כרגיל, מאמר חדש על הפטרת הפרשה והפעם בספר יחזקאל. באתר הספרים שלי פתחתי פינה חדשה בשם "מישמס" - מיומנו של מבקר ספרים. אלו רשימות קצרות על תהליך הקריאה והסקירה של הספרים ואני מקווה שהם יענינו אתכם, לדיוור זה מצורפות שתי כתבות בסדרה .
הרשומה על לארי טרמבלה היא רשומה עצובה. כתבתי אותה בתחילת שבע שעבר ובסופו הודיע ידידי שי סנדיק כי עקב קשיים כלכליים ההוצאה שלו מקפיאה פעילות. הודעה זו מצערת כי הספרים שהוא בחר להוציא טובים ואיכותיים ואני מקווה שהוא יצליח להתאושש ולחדש את המפעל היפה שלו.
נביא גם שתי הצצות לספרים חדשים. בפינת האסטרונומיה נציע לכם להכיר מעט את השמים ולהתחיל משלושת הכוכבים הבהירים ביותר בשמים שכולם נראים כעת בערב וכמו כן מאמר המסביר את השוני באורכו של החודש הירחי.
נצרף גם כמה תמונות טבע ובגלל זכרוני הגרוע אם הן הופיעו כבר בעבר אתנצל מראש.
שי סנדיק מהוצאת סנדיק ספרים לא מפסיק להפתיע. בשיחה אקראית הוא סיפר לי על ספר שמתוכנן לצאת בהמשך השנה – L’Orangeraie – הפרדס ( ואי אפשר להתעלם מהמוזיאון בפריז הנושא שם זהה). “אני לא מוציא לאור ספרים שאני לא יכול לקרוא בשפת המקור ולכן ההוצאה מתמקדת בספרים באנגלית ובצרפתית אבל מנסה לגוון במקומות ובהיכרות של הקהל הישראלי”. כך אמר וההפתעה שלי הייתה גמורה, כי לחטוף את ספר הביכורים של אמה הילי לפני שמישהו שומע עליה (אליזבת איננה) זה דבר אחד, אבל להוציא לאור לראשונה בעברית סופר שפעיל כבר שלושים וחמש שנים והוציא עשרות יצירות (בעיקר מחזות), זה מפתיע. עוד יותר מפתיע ששמו של הסופר לארי טרמבלה ( Larry Tremblay) לא מופיע כלל במנוע החיפוש גוגל! כלומר זה היה נכון עד אתמול. היום הוא מופיע ולראשונה בעברית ולראשונה באתר שבוע הספר ותזכרו איפה קראתם עליו לראשונה! הקרדיט כולו להוצאת סנדיק ספרים (אם בקרדיטים עסקינן, הספר הוא תרגום ביכורים של רוני אפרת ועורכת התרגום היא אוסנת יקירה)
מה אני קורא יותר? פרוזה או עיון? אני קורא יותר ספרי עיון. במיוחד בקטגוריות של ספרי יהדות, מדע והיסטוריה ולפעמים גם ביוגרפיות ופחות פרוזה. יש לזה כמה סיבות. אני אוהב ללמוד ומספרי עיון אני תמיד מצפה ללמוד משהו חדש. ספרי פורזה מטרתם שונה – החל מאלו שכל תפקידם הוא להעביר את הזמן בנעימים, ספרים המכונים לעיתים ספרי טיסה, ועד כאלו הבאים לרגש אותך או להציג תובנות על החיים ונפש האדם, מה שמכונה באופן כללי ספרות.
כמבקר ספרים גיליתי שלספרי העיון יש יתרון עצום כמבקר והוא שאני יכול להעריך בדקות בודדות אם כדאי לי לקרוא ספר עיון. כמעט לכל ספר הקורא הממוצע יעיף מבט בכריכה, יבדוק אם יש לו מידע קדום על הסופר, ויקרא את הטקסט האחורי (שלא נכתב על ידי הסופר). זה נחמד, אבל לא נותן יותר מדי מידע. הכריכה יכולה להיות מטעה מאד (כריכה מדהימה לספר בינוני, או ספר פנטסטי עם כריכה לא מושכת בעליל), הטקסט האחורי יכול להיות שיווקי מאד ולעיתים גם לכלול מיני-ספויילרים שיכעיסו את הקורא. מאותה סיבה גם דפדוף אקראי בספר פרוזה לא יתן לנו כלוםכציניקן לעת מצוא, המחשבה הראשונה שחלפה בראשי כאשר קיבלתי את ספרו של הרב חיים שיין על השחיתות בישראל הייתה שהספר מאד דק. המילה שחיתות נאמרת בתדירות גבוהה מאד החל בסתם ארוחה בעלת יותר מדי מנות (שחיתות) ועד לפרשיות סבוכות הממלאות מאות ארגזים בפרוטוקולי דיונים בבית המשפט. אבל מהי בעצם שחיתות ולמה יש כל כך הרבה ממנה? השאלה רחבה מדי, ולכן הספר של חיים שיין מתמקד א ורק בשחיתות בחברה הישראלית ובמקורות שלה. במבוא לספר מנסים קודם כל להגדיר מהי שחיתות. זו לא מלאכה קלה, ההגדרות רבות ומבלבלות ולכל אחד יש הגדרה אחרת (ולפעמים חלקה הוא כל רווח שמישהו אחר מצליח לעשות).
פרקי הספר מגוונים מאד בנושאיהם ומשקפים את העובדה שהרב חיים שיין הוא בעל ידע רב בתחומים שונים. שילוב של תחומי ידע אלו הוא לפעמים בעוכרי הספר שקשה להגדירו כשייך במובהק לתחום מסוים. פרקים נרחבים ממנו הם עיסוק בנושאים הלכתיים (שאולי לא יענינו משפטנים) וחלקם אינם קשורים לשחיתות באופן ישיר. קהל היעד מגוון: רבנים, משפטנים, היסטוריונים וכל אחד ימצא את הדגשים מתחום עיסוקו, ואולי יבחר לדלג על חלקים אחריםהספר פותח סדרת ספרים חדשה המיועדת לילדים דתיים בגילאי ב-ה ועוסקת ברבנים מהעבר. מבנה העלילה הזכיר לי מאד את הסדרה המצליחה מנהרת הזמן של גלילה רון פדר (שכבר מזמן עברה את ה-60 כרכים ועוד היד נטויה). שני ילדים, בן ובת, נשאבים בצורה מסתורית לעבר ופוגשים שם דמויות. בסדרה זו הכל מתרחש בספריית המושב המוזרה עם הספרן שותף הסוד, ומעט כמו באגרות הרבי מלובביץ, בעמוד שפותחים (אם זה הספר הנכון), לשם נשאבים. הספר הראשון עוסק ברב שאול ישראלי ובספרו עמוד הימיני.
הדמויות לא מאד מוכרות. גם אני כמבוגר לא ידעתי כמעט דבר על הרב שאול ישראלי ולמרות שהספר נחמד ומזמין, נראה שיש בו מגמה של אובר-דידקטיות. אפשר היה לפתוח בדמויות יותר מוכרות ובאופן כללי לעסוק יותר בעלילה ובמתח מאשר בניסיון ללמד ולחנך. כדאי לעקוב אחרי הסדרה ולראות איך היא תתפתח.
אסטרונומיהאורך החודש הירחי
מהו אורכו של חודש ירחי (חודש עברי)? חודש חייב להיות עם מספר שלם של ימים ולכן חודש עברי יכול להיות עם 29 או 30 יום. רבים יודעים שהאורך האמיתי הוא קרוב מאד ל 29.5 ימים, אולם פחות ידוע כי אורכו של החודש אינו קבוע ומשתנה מדי חודש. במונח חודש אני מתכוון להגדרה של חודש סינודי,משך הזמן שעובר בין שני מולדים של הירח (יש מספר הגדרות אחרות לאורך חודש ירחי אך לא נעסוק בהן).כוכב שמימי בהיר
מה זה הכוכב הבהיר הזה בשמים? מפעם לפעם רואים בשמים כוכב בהיר במיוחד ורוצים לדעת מהו.פרשת אמור
הדלקת הנרות - המאמר עוסק בשתי ההופעות בתורה של פרשת ציווי ההדלקה, בפרשות תצווה ואמור ובהבדלים ובחידושים ביניהן.
הפטרת פרשת אמור - עיון בהפטרת פרשת אמור בספר יחזקאל
עניני פרשת אמור לילדים - פירוט העניינים העיקריים בפרשת אמור וכן דבר תורה קצר המתאים במיוחד לילדים.
חידון לפרשת אמור - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת אמור
המצוות בפרשת אמור - המאמר עוסק במצוות השונות בספר ויקרא בכלל ובפרשת אמור בפרט ובעיקר במצוות מתנות עניים החוזרת ונשנית שוב ובמיקום מוזר בתוך פרשיית המועדות.
סטטיסטיקה לפרשת אמור - נתונים סטטיסטיים על פרשת אמור
סיכום פרשת אמור
פרשת אמור פותחת בציווים נוספים לכוהנים. כמו שראינו בפרשת אחרי מות, אחרי שדיני הטומאה והטהרה נשנו לעם ישראל עוברים לדון בעניינים נוספים הקשורים לכוהנים, גם ענייני הקדושה הכלליים לכל עם ישראל נאמרו כבר בפרשת קדושים ושני הפרקים הראשונים בפרשה כוללים עניינים נוספים לכוהנים בלבד. הכוהנים בגלל מעמדם ועבודתם בבית המקדש מחויבים יותר לדיני הקדושה, גם בחיי האישות (איסור על כהן לשאת אשה גרושה, ולכהן גדול אף אשה אלמנה), גם בחיי היום יום (שמירה מיוחדת בטהרה ולא לטמא את הקודשים) וגם בעבודת בית המקדש (להקפיד ולראות את הקורבנות המובאים שאין בהם פגמים). הדין הבא לאחר מכן הוא כללי בדיני הקורבנות. אין להקריב קורבן שגילו מתחת לשמונה ימים וכמו כן אין להקריב שור ואת בנו ביום אחד (ולהלכה זו חשיבות מעשית ובפרט בתקופת הרגלים שהקורבנות מרובים ועל מוכרי הבהמות לקורבנות להיזהר במיוחד). פרק כ"ג, לבה של פרשת אמור הוא פרשיית המועדות (הנקראת בא' חול המועד פסח ובחג הסוכות). פרשייה זו מפרטת את כל המועדות החל מפסח ועד לסוכות בעיקר פרטיהם. קורבן פסח, אכילת מצות, ספירת העומר, תקיעת שופר, צום יום כיפור, סוכה וארבעת המינים - כל המצוות האלו מופיעות בפרשייה. בקריאת הפרשייה כדאי לשים לב לתחילתה העוסקת בשבת ולסיום הכפול של חג הסוכות שלאחר שנראה שהפרשייה מסתיימת היא ממשיכה ומוסיפה לנו עניינים של חג הסוכות. על נושאים אלו נאמרו מאמרים רבים וניתן למוצאם ברשת (הנה לדוגמה מאמר של הרב אלחנן סמט בנושא). סיום פרשת אמור מתאר נושאים נוספים בעבודת המשכן: הדלקת המנורה, ולחם הפנים. הפרשה מסתיימת בסיפור מעשה, חריג מספר ויקרא (הכולל בעיקר מצוות) אודות איש שהוא בן אשה ישראלית ואביו מצרי המקלל את ה'. שם האיש אינו מוזכר, אולם שם אמו ושבטה מוזכרים בתורה לדראון עולם. דינו של האיש חמור ונגזר למיתה בסקילה. לעיון נוסף בפרשת המקלל עיינו במאמרים של הרב אמנון בזק והרב מאיר שפיגלמן
היחס לבעלי מומים
הוראת התורה כי כוהנים בעלי מומים פסולים לעבודה, קשה וצורמת לקורא בן ימינו. מה אשמים הכוהנים במום שיש בהם ומדוע מום זה פוסל אותם ולמה בכלל יש הפלייה? מספר רבים מארגון צוהר, ענו על שאלות אלו בעלון השבועי של הארגון. הרב רונן לוביץ' קובע שמעבודת בית המקדש אין להסיק על מציאות אחרת. בית המקדש דרש גם הידור חיצוני כארמון מלך (וגם הידור פנימי ולכן גם כוהנים עם מומים בלתי נראים פסולים). התורה מחייבת יחס מכבד לבעלי מוגבלויות למשל בפסוק: "לא תקלל חרש ולפני עיור לא תתן מכשול". הרב שי פירון מציע כי פסילת הכוהנים אינה מחמת המום, אלא מחמת החברה שאינה מסוגלת לקבל מום זה. כאשר מצב החברה ישתפר (כפי שקורה בימינו בהם יש הקפדה רבה על שילוב נכים ובעלי מוגבלויות, הבנה שלא הייתה בעבר), והחברה תהיה מסוגלת לקבל גם בעלי מומים הרי גם ההלכה תשתנה. שני הרבנים מביאים גם שינוי בהלכה, שכהן בעל מום רשאי לעלות לדוכן ולברך את הקהל. השינוי ההלכתי מקורו ביכולת של החברה לקבל את הנכה לתוכה כאדם שווה.
 |
שבת שלום
גדי