פרשת בהעלותך + שבוע הספר
Gadi
היום מתחיל שבוע הספר ולכבוד האירוע מבחר גדול במיוחד של המלצות ומאמרים בנושא בהמשך. השבת פרשת בהעלותך ובעלי הזכירון אולי יכירו את מאמר ההפטרה שכן הפטרת הפרשה זהה להפטרת שבת חנוכה
כמו כן התחלתי בפינת המלצות ספרים כסרטוני וידאו (בנוסף להמלצות הכתובות). מוזמנים להתרשם בקישור הבא. וכמובן לא נסיים בלי תמונה של הירח
סקירות ספרים ביוטיוב
פינת הספרים
לכבוד שבוע הספר בוודאי תתקלו ברשימות רבות של ספרים מומלצים, וגם אני השתתפתי בפרוייקט רשימות כזה, אבל באופן כללי הנה מאמר על מהות הרשימות ולמה תמיד הן לא יהיו מלאות. אם אתם פחות אוהבים לקרוא ספרים אולי דווקא תרצו לשמוע ספרים? כדאי לנסות. שני מאמרים בנושאים אלו:.
חווית הקריאה היא חוויה אישית. יש את הספר ויש את הקורא. ספרים קוליים מכניסים ממד חדש לגמרי, הקריין או הקריינית. כל אחד מדמיין את הקריאה בצורה ובקולות שונים ופתאום מכניסים לנו שותף לתהליך.
ספרים קוליים אינם עניין חדש. אני זוכר בילדות שהיינו מקישים כליום לסיפורים ברדיו (תסכיתים) ובתקליטים, אולם אם לפני שלושים שנה ספרים קוליים היו רק בתחום סיפורי הילדים, בעיקר בגלל הסיבה הטכנית שסיפור ילדים יכול להיכנס לתקליט אחד, מקסימום שניים. דרך אגב, המקור למילה אלבום בהקשר של תקליט או דיסק הוא בגלל שבעבר על תקליטי 78 ישנים בהם כל צד היה מספיק לרבע שעה כשרצית להאזין ליצירה ארוכה, נניח האופרה נישואי פיגארו, קיבלת אלבום גדוש בהמון תקליטים… הנפחים השתנו אבל המונח נשאר.
זה קורה לכל אחד בהרבה נושאים. מבקשים רשימה של מומלצים ואז יושבים וחשובים ומנסים להרכיב רשימה. זה קרה לי השנה לקראת שבוע הספר התבקשתי להכין רשימה על ספרים מומלצים מהשנה האחרונה. על אחד לפרט מעט יותר ועל אחרים רק לכתוב. הבקשה הופנתה לעוד כותבים והתוצאה הודפסה בעמודי האמצע של מוסף שבת בעיתון מקור ראשון תחת הכותרת מפת ההמלצות. המשך ההמלצות הופיעו בדפים אחרים במוסף כדוגמת ספרי השנה וספרי ביכורים.
מפת ההמלצות של מקור ראשון לשבוע הספר. כל הזכויות שמורות למקור ראשון. מאייר: עופר גץ
כדרכן של רשימות, מי שבפנים מרוצה מאד ומי שבחוץ פחות והתגובות לא מאחרות לבוא. אבל מה עם הספר הזה ומה עם זה? והשיא הוא תגובות כגון אלו: “רשימה שנעדרים ממנה הספרים הטובים של השנה אבל לא מחמת חתרנות אלא סתם מחוסר הבנה, ככה זה נראה. וגם, רשימה שאין בה אף ספר של זיקית נגועה בבורות או בזדון.”. תגובה שמראה בעיקר את חוסר ההבנה של המגיב לנושא של הרשימות. נעדרים ממנה הספרים הטובים של השנה. אילו למשל? כל הספרים הטובים? אין אף ספר אחד טוב ברשימה? חתרנות? חוסר הבנה? תריסר אנשים חתומים על הפרוייקט, אף אחד מהם לא מבין דבר? כולנו בורים? והשיא, כולנו בזדון?מהם בכלל הספרים הטובים של השנה? זה כל כך אישי ולכל אחד ממילא תהיה רשימה אחרת, והן עשויות להיות שונות לגמרי. המבחר כל כך גדול וכל אחד אוהב דברים אחרים.
ומבחר סקירות ספרים מכל הסוגים והסוגות, מספרי ילדים ועד אסופת כל סיפורי רבי נחמן מברסלב
הספר אמנות החשיבה הצלולה מתאר חמישים כשלים קוגניטיביים נפוצים. טעויות שאנו עושים יום יום, חלקם שרידים מהעבר הרחוק, מתקופת FIGHT OR FLIGHT וכו’. לכל כשל מוקדש פרק קצר שיכול להיקרא בפני עצמו, עם הסברים ודוגמאות. למה אנחנו ממשיכים לקרוא ספר עד הסוף למרות שהוא משעמם אותנו (לא הספר הזה אבל לרוב כי כבר הגענו עד לאמצע וחבל להפסיק), למה אם אבדנו כרטיס כניסה בדרך להצגה לא נקנה כרטיס חדש אבל אם אבדנו שטר נקנה את אותו כרטיס באשראי (כשל ידוע המורכב למעשה ממספר כשלים שונים), למה אם משהו נראה לנו נדיר אנחנו בטוחים שהוא גם יקר? למה אנחנו מתרשמים מידוען שמוכר לנו מכונת קפה? למה אם כדור הרולטה נפל על אדום עשר פעמים ברציפות נהמר על שחור (ושאר כשלים שנובעים מבורות בסטטיסטיקה) ועוד ועוד. הספר הזכיר לי מאד חלקים מספר אחר שיצא לאחרונה בנושאים דומים , חשיבה חדה. יש השקה מסוימת בין הספרים אולם ככלל נראה שהם משלימים אחד את השני.
והנה כשל שקרה לי בזמן קריאת הספר. בארבעה ספרים שקראתי לאחרונה מוזכר שמו של נסים טלאב בצורה כזו או אחרת. איזה צירוף מקרים מדהים! סיכוי של אחד למיליון. מזל שבדיוק קראתי את פרק 24 ההכרחיות שבצירוף המקרים (הכרתי כשל זה כבר קודם. הזכרתו של טלאב נובעת מכך שאני קורא הרבה ספרים בנושאים אלו ובמקרה הם נקראו במקבץ. אם לא טלאב, אז היה משהו אחר משותף לכמה ספרים). )
הייתי ממליץ על הספר כבר מעמודיו הראשונים אבל לקראת סופו הגעתי לקטע המקסים הבא ששבה אותי לחלוטין.
“אמילי הייתה תלמידתי בשנתי הראשונה כמורה, ובאותם ימים היא פנתה אלי ואמרה שלעתים קרובות היא חשה בודדה. היית אז צעיר, גדול ממנה בשנים ספורות בלבד, והרגשתי חסר ניסיון. אז סיפרתי לאמילי על מנהג שיש לי, לצאת מהבית קצת לפני חצות ולהביט בירח. זה תמיד ניחם אותי – הידיעה שלא משנה איפה אני נמצא או מה אני עובר, מיליוני אנשים אחרים מתבוננים ברגע זה ממש באותו הירח. אמרתי לאמילי שאם תעשה זאת, לעולם לא תהיה לבדה.” (עמ’ 174)
הספר סולם הערכים מתאר את מסעו של דייוויד מנשה על פני אמריקה מחוף לחוף בעקבות תלמידיו. מנשה, מורה לספרות בתיכון היה נערץ על תלמידיו ודאגתו הראשונה כאשר הוא שומע שהוא אובחן כחולה בסרטן קשה היא איך הוא יבטל שיעור לתלמידים שלו. מורה שונה ומיוחד והסיפור מרגש. בסופו של דבר המחלה גוברת, התפקוד יורד ומנשה הופך לנכה ומוגבל ולמרות כל הרצון אינו יכול להמשיך יותר בעבודתו. לאחר שהמצב מורע עוד יותר הוא מחליט לקחת פסק זמן בטיפולים ולעשות מסע עד האוקיינוס השקט (ביתו במיאמי) ולהתארח כל פעם אצל תלמידים שלו מהעבר. הוא פירסם את הדבר בפייסבוק ועשרות מתלמידיו רצו ולעתים כמעט רבו על הזכות לארחו.
בנושא של ספרי מדע ודעת לילדים אני משוחד. ברמת העיקרון, כמה שיותר יותר טוב וכל עוד הספר עונה על כמה כללים בסיסים והוא בעיצוב טוב והתוכן מדויק, אני תמיד בעד. הפעם הספר על מדינות בעולם. נכון, לא הראשון שעושה זאת אבל כפי שאמרתי יש מקום לכולם The more the merrier ובפרט שספרים מסוג זה מתיישנים מהר.
הפעם תפסו אותי מהר מאד, כבר בעמוד הראשון מציגים את מפת העולם והחלוקה ליבשות. אמנם במקום אוסטרליה מופיעה אוקיניה. המממ. מעניין. לרוב אוסטרליה מופיעה בפני עצמה אך טכנית המונח נכון ומוסבר היטב בעמ’ 11 . ברשימת הקרדיטים של הספר לא ראיתי עורך מדעי ומקווה שכל הספר נבדק היטב. תמיד יהיה איזה ילד שיתעצבן אם יופיעו טעויות בפרטים (לא חיפשתי ומקווה שאין).
הספר מספר שלושה סיפורים בבת אחת – סיפורו של אלי וסיפורה של דבי (דינה) עד שנפגשו (ואז הסיפורים שלהם הופכים לאחד) וסיפורה של בת שבע מנקודת המבט שלה בתור בת – רגשות, תחושות וזיכרונות מהרגע בו הודיעו לה על רצח הוריה, והטלטלה שעוברת על המשפחה.
רוב הסיטואציות המסופרות בספר הן פשוטות, מחיי היומיום, אך עם זאת נוגעות ועוצמתיות. התהפוכות שבאות על אלי ועל דבי, כל אחד בנפרד, מובילות אותם למסלול משותף ושינוי משותף של חייהם. הם רוצים להשתפר, צמאים לעוד. וכך דבי משנה את שמה לשם העברי- דינה, והם מקימים יחד בית מלא קדושה ושמחה.
כשקראתי את הספר התחברתי לסיפור. סיפורי חיים אמיתיים שהאנשים בהם לא מתיימרים להיות גדולים אלא הם עושים דברים ומטבעם הם כאלה – אנשים גדולים, שבאים אליהם להתייעץ איתם ולשמוע את דעתם. אנשים פשוטים שעושים דברים גדולים. גם בתוך הבית ניכרת הפשטות וההשפעה העצומה שיש לאלי ודינה על ילדיהם. במהלך הקריאה לומדים על החיים שהיו להם שהם חיו כל כך בצניעות ורוצים גם לקבל משהו מזה – שנדע גם להיות צנועים ולקבל את מה שהקב”ה מזמן לנו בחיים, גם הדברים הקשים ולהמשיך להאמין באמונה שלמה למרות כל הקושי והבעיות שיש לנו בחיים. בסופו של דבר זה עיקר הספר לדעתי. האמונה הגדולה של אלי ודינה, אהבת ארץ-ישראל, והשמחה והנגינה שתמיד אופפת את הבית.
איני ראוי ואיני כדאי לשבח את פרופ’ צבי מרק ואף על פי כן גם ברכת הדיוט
מתקבלת על עבודתו הכבירה בהתקנת מהדורה חצי-מדעית של כל כתבי רבי נחמן
מברסלב. חצי מדעית על שום מה? עם שום רמתה הגבוהה שהייתה בנקל יכולה להיות
מדעית אולם המחבר והעורך השכילו להופכה לספר נגיש לציבור הרחב והמתעניין
והסיר את כל מאפייני הכבדות האקדמאית האופינית. מהדורת הספר כל סיפורי רבי
נחמן מברסלב היא חגיגה לשוחרי התרבות והדעת. המחבר והעורך הצליחו בטוב טעם
ושום שכל להביא לקהל הרחב מהדורה המהווה שילוב מדויק ומוקפד בין מהדורה
מדעית לבין ספר עיון רציני ומעמיק המיועד לציבור שאינו בהכרח אקדמי. הספר
כולל את כל יצירתו של רבי נחמן מברסלב, יצירה שופעת ומשפיעה על כל הספרות
העברית שלאחריה – כותבים דתיים וחילוניים כאחד. לסיפורים המוכרים הצטרפו
סיפורים שלוקטו מכתבי יד וטרם ראו אור, כולם נבררו, הוגו, הושוו נוסחאות
וניתן לנו נוסח סופי ומדויק ככל שניתן (ובחלקו אף מנוקד). אין זו מהדורה
מדעית לגמרי. המחבר לא מביא את כל הנוסחים כפי דבריו “לא היה לנו עניין
בדקדוקי אותיות, חסרות ומלאות, או בשינויי לשון קלים בין נוסחי הסיפורים”.
מצוין. גם לנו אין. לעומת זאת יש לנו עניין עצום במבוא הנרחב של הספר
המחולק לחלקים ועוסק בתולדותיו של רבי נחמן ובהשפעתו על הספרות העברית, על
רבי נחמן כשומע וקורא סיפורים וכמספרם הלאה (ובתוכם סקירה קצרצרה על
תרגומים לשפת יידיש מלפני מאתים שנה) על הספר עצמו וצורת עריכתו ובקצרה על
כתבי היד והדפוסים השונים. אבל גם המבואות הם חצי אקדמאיים. התוכן רהוט
ומדויק אולם הכבדות המאפיינות ספרות אקדמאית אינה קיימת. כל שעשו המבחר
והעורך לטובה עשו.
ספרו של צ’ינואה אצ’בה הכל קורס מביא לנו את סיפורה של אפריקה מבפנים.
הסיפור נכתב כבת בשת 1958, תורגם לעברית כבר בשנת 1965 תחת השם מפולת
באומואופיה (ניתן להשיג רק בחנויות יד שנייה) וכעת יוצא בתרגום חדש של
אביעד שטיר.
זהו רומן מרתק הפורש לנו את אורחות החיים של שבטים אפריקאיים השומרים על מנהגים מסורתיים, חלקם יפים ופשוטים וחלקם מזעזעים למדי (כדוגמת המנהג להמית תאומים מיד בלידתם מאחר והם מהווים עלבון לאלים). אין שפיטה של אורח החיים והכותב מצייר תמונה נאמנה למציאות ההיסטורית שהייתה. אוקונקוו גדל לאבא לא יוצלח אבל בזכות כישוריו וחריצותו הוא מצליח להתקדם בשבטו, מקבל תארי כבוד צובר רכוש ונשים (נשים הן לרוב סוג שונה של רכוש והיחס אליהן בהתאם), אבל רוחות חדשות מתחילות לנשב.
ספרו של הרב לונדין מחדש תחום שכבר יצאו בו לא מעט ספרים. מושגי יסוד ביהדות. המחבר מנסה לחדש מעבר להכרה הבסיסית של כל מושג, גם יותר הסברים על מה שעומד מאחוריו ברמה הרעיונית הערכית. קהל היעד הבסיסי הוא הציבור החילוני אולם הספר מתאים גם לקהל דתי שיוכל לקבל רעיונות חדשים. באופן כללי נראה שהספר מתאים מאד כמתנה לבר או בת מצווה. הספר מודפס על נייר איכותי עם איורים של אוריאל ברקוביץ’.
כרגיל בספרים כאלו נבחר פרק לדוגמה וננתח אותו והפעם הביאו לי הרמה להנחתה, פרק על אסטרולוגיה. מה אסטרולוגיה קשורה ליהדות? ועוד בתור מושג יסוד? אני דווקא מאמין גדול באסטרולוגיה. זה ממש מדע מדויק והם אף פעם לא טועים. למשל החלק של כדאי להיות זהירים בבדיקת הצעות כלכליות? נכון! ושהשבוע תגיע שיחת טלפון מפתיעה? גם נכון! אז לא השבוע אלא אחרי ארבעה חודשים, וגם לא למזל עקרב אלא דווקא רשמו את זה במזל טלה, אבל למה להיות קטנוניים. אפילו עם התחזיות שונות לגמרי בשני עיתונים, מישהו יהיה צודק. טוב הבנתם את דעתי בנושאפרשת בהעלותך
בהעלותך ספר אחד או שלושה - מאמר על פרשיית "ויהי בנסוע הארון" ועל הנונים ההפוכות והחלוקה של ספר במדבר לשלושה ספרים שונים.
הפטרת פרשת בהעלותך - הסבר הפטרת בהעלותך - חזון המנורה בזכריה
צורת הפנייה אל נא - מאמר לשוני הבוחן את צורת הפנייה "אל נא" בהופעותיה השונות בתנ"ך
פרשת בהעלותך לילדים - תקציר פרשת בהעלותך למבוגרים ולילדים. עקב ריבוי הנושאים החשובים בפרשה התקציר ארוך מעט מהרגיל.
חידות לפרשת בהעלותך - חידה וחידות ציורים לפרשת בהעלותך.
תפזורת לפרשת בהעלותך
סטטיסטיקה לפרשת בהעלותך - נתונים סטטיסטיים על פרשת בהעלותך.
תקציר פרשת בהעלותך
פרשת בהעלותך היא הפרשה השלישית בחומש במדבר ומהווה נקודת מפנה בחומש, שכן בה מתחיל המסע לארץ ישראל. בפרשה נושאים רבים, חלקים מהקשים בתורה, והתקציר, שיהיה ארוך יחסית, אינו יכול להסבירם במלואם. הפרשה נפתחת בתיאור קצר של מצוות הדלקת המנורה על ידי אהרון, בעיוננו על מצוות השמן למאור, עמדנו על החזרות השונות של עניין זה בתורה. שאר הפרק מתאר את קבלתם של הלויים לעבודה בבית המקדש ואת טקס החניכה המעשי שלהם (בדומה לטקס אותו עברו הכהנים בתחילת פרשת שמיני). פרק ט' עוסק בשני נושאים: בתחילת פרק ט', מצווה העם לערוך את חג הפסח בפעם הראשונה (פסח דורות, השונה בפרטיו מפסח מצרים). העם חוגג את חג הפסח ומתחדשות הלכות הנוגעות לפסח שני, מי שלא יכל לחגוג את הפסח במועדו עקב נסיבות שאינן תלויות בו, מקבל מעין הזדמנות שנייה חודש לאחר מכן. בחלקו השני של הפרק, התורה מתארת את שיטת המסעות. כאשר הענן עלה מעל אוהל מועד, ידע העם כי צריך להתכונן למסע, העם נע בעקבות הענן. לעתים היה הענן נח יום אחד, לעתים יותר. התורה מדגישה כי "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו". בכך מהווה קטע זה הקדמה למסעות בני ישראל. כהכנה נוספת למסעות, מצטווה משה להכין חצוצרות אשר ישמשו להעברת הודעות שונות לעם. תקיעה או תרועה בחצוצרות מסמלות הוראה להתחלת המסע, קריאה לנשיאי השבטים להתאסף, התראה על מלחמה, או ציון שמחה ביום חג. לאחר מכן מגיע המסע הראשון. הענן עולה לראשונה מעל אוהל מועד. מפורטים לנו התאריך (החודש השני, השנה השנית ביום העשרים), נקודת ההתחלה - מדבר סיני ונקודת היעד- מדבר פארן. התורה מתארת את מסע כל השבטים בחגיגיות מרובה, ושוב מציינת כל שבט ושבט בשמו ובשם נשיא השבט (בדומה לחזרות בפרשות במדבר ונשא). משה מבקש מחובב בן רעואל המדיני (ומחלוקת היא אם מדובר ביתרו או בבנו) לבוא עמהם, חובב אינו רוצה ומשה מנסה לשכנעו. התורה לא מפרטת לנו את תשובתו הסופית של חובב ולנו נשאר רק להניח שהוא נשאר בסירובו. לאחר מכן באים שני פסוקים בצורה חריגה ביותר בתורה שאינה קיימת בשום מקום אחר. פסוקים אלו הם פרשייה בפני עצמה ומוקפים באות נ' הפוכה בתחילתם ובסיומם. אותיות הפוכות אלו נכתבות גם בספר התורה. על משמעות פסוקים אלו ראו בהרחבה במאמר לעיל. למרות האווירה האופטימית הצרות לא מאחרות לבוא. הפרשנים תולים זאת בסיבתם של עם ישראל. בפרק י' פסוק ל"ג מופיע: "וַיִּסְעוּ מֵהַר ה'...". לא נאמר הר סיני אלא הר ה'. לביטוי זה משמעות מיוחדת, בתורה הוא מופיע פעם אחת בלבד בסיפור עקדת יצחק (שעל פי המסורת התרחשה בהר המוריה). בני ישראל היו צריכים לסוע מהר סיני להר ה', אבל הם נוסעים מהר ה', ומתרחקים מה' והצרות מתחילות לבוא. בני ישראל מתאוננים על האוכל שהם אוכלים ודורשים בשר, משה מתלונן שקשה לו לטפל בכל עם ישראל. שתי הבעיות באות על פתרונן. ה' ממנה שבעים זקנים שיסייעו למשה, ומציף את העם בכמויות של שלו, אולם העם מתאווה תאווה גדולה ולוקח כמויות אדירות של שלו (הממעיט אסף עשרה חומרים). גם על תאווה זו נענש העם ורבים ממנו מתים. פרק י"ב עוסק בפרשה תמוהה וקשה של האשה הכושית. אהרון ומרים מדברים אודות האשה הכושית שמשה לקח. אין לנו מושג אם מדובר בציפורה או באשה אחרת, אין לנו מושג מה בדיוק נאמר, פירושים רבים בנושא. בכל אופן מרים נענשת קשות בצרעת, אהרון כנראה ניצל מהצרעת עקב מעמדו ככהן גדול. אהרון מתחנן למשה שיתפלל ומשה אומר את תפילתו המפורסמת "אל נא רפא נא לה" וצרעת מרים עוברת, אולם היא כבר נטמאה וצריכה לצאת מחוץ למחנה. העם עושה חסד עם מרים (מידה כנגד מידה כל כך שמרים המתינה לראות מה יקרה למשה על שפת היאור) וכולם מחכים שבוע באותו המקום למרים כדי שתוכל לנסוע עם כל העם.
 |
| החצוצרות. באיור זה מתוך תנ"ך הולמן 1890 מתוארת התקיעה בחצוצרות בזמן קידוש החודש. שימו לב לירח החדש מימין לתמונה. ירח הנוטה בזוית כזו הינו נדיר ביותר אם אפשרי בכלל. |
שבת שלום
גדי