![]() |
| ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא |
הספר “באמת ובאהבה” מסכם סדרת הרצאות שנמשכה כשנתיים בנושאים שונים בתורת החסידות לזכרו של ר’ חיים ישראל מרדכי שפיגל. הפרוייקט המשותף לבני המשפחה, לאבי רט, ולהוצאת ידיעות הבשיל לספר מאיר עיניים המהווה מבוא מצוין לגדולי החסידות. איני שייך לזרם החסידות והידע שלי בנושא אינו רב. מסיבה זו הספר התאים לי מאד ונתן מבוא רחב ובהיר על עולם החסידות, עשה לי “סדר” באישים השונים זמני ומקומות פעילותם.
עיקרו של הספר נכתב על ידיד אבי רט, שגם העביר את מרבית ההרצאות, וחברו עליו רבנים וחוקרים, איש איש בתחום התמחותו. תחום החסידות הוא רחב מאד. על כל אישיות המוזכרת בספר נכתבו ספרים רבים וגם על הספרים של כל הרבנים אפשר לכתוב וללמוד במשך תקופות חיים שלמות. מכאן נובע שאין אפשרות לכתוב את הכל בספר אחד ויש לבצע בחירות.
הבחירה המבוצעת בספר היא מוצלחת מאד לטעמי ומאפשרת קריאה שלו על ידי קהלים רבים. בוודאי שכל מי שמתעניין בחסידות ישמח להחזיק עותק בידו, אולם הספר מתאים לדעתי גם לאנשים הרחוקים בהשקפתם מהחסידות וגם לציבור החילוני והכללי המעוניין לדעת וללמוד, בבחינת קורס מבוא בסיסי, או חסידות 101, שלאחריו יוכל הקורא להמשיך ולהעמיק כפי בחירתו. הספר מתאים מאד גם למתנות בר או בת מצווה. לצערי לא מופיעה בספר ביבליוגרפיה או ריכוז של ספרים נוספים בנושא, שהייתה עוזרת לקוראים המעונינים להעמיק.

האם אפשר לעזוב אי? לא בטוח. אולי התרגלנו מדי למותחנים הסקנדינביים הבנויים בקצב מסחרר ועם רמות גדושות במיוחד של אלימות, כך שטוב לגלות שיש גם ספרות נינוחה יותר. משפחה אחת על אי קטן בנורווגיה בתחילת המאה העשרים. רחוק מהרעש וההמולה של העיר. רחוק מכל הקידמה הטכנולוגית ואפילו רחוק מאירועי המלחמה. מנסים רק לשרוד ובקושי.
קשים החיים על האי, חצי קילומטר רבוע שטחו הכולל. וכל אי הוא עולם ומלואו והאי מספק את כל הצרכים. ירקות, מעט חיות משק, רציף קטן אליו עוגנת הספינה ומה שהים מביא אוכלים או משתמשים. במציאות זו גדלה אינגריד והזמנים עוברים. חורף ארוך אחרי קיץ ועוד חורף ארוך ועוד קיץ, והחיים מתקדמים בקצב שלהם.
ומה קורה יתהה הקורא? כמעט כלום והכל. אנו חיים מאה שנים אחרי הספר בקצב חיים שונה לחלוטין. מבחינה זו מיעוט האירועים המתרחשים באי שייכים לעידן ולמקומות אחרים. כך למשל מתקבלת ידיעה באביב שהחורף עבר בשלום, לא קרה דבר, איש לא נולד ואיש לא מת. לאנשים החיים באי דרישות מועטות. שיהיה מה לאכול, ושיהיה מקום יבש וחם. אין עלילת מתח סוערת, יהיו כאלו שיגידו שאין עלילה כלל, אבל הספר אינו סטטי אלא נמצא בתנועה מתמדת, איטית מאד אך יציבה. הדמויות מתפתחות והדילמה האם לעזוב את האי והאם בכלל אפשר לעזוב את האי צצה ועולה. אין תשובה ברורה בסוף הספר. יש להניח שכיום גם באיים רחוקים אלו החיים עצמם כבר שונים בהרבה. מי שמחפש הצצה למקומות רחוקים ולחיים של פעם, יהנה מהספר. גם מי שמעוניין בקצת אסקפיזם ובהורדת הילוך, ימצא עניין בספר. קר וגשום באיי נורבווגיה ואולי המקום המתאים ביותר לקריאת הספר הינו באיזה מאהל מדברי דווקא, באזורים של ישראל שגם בהם ניתן, עדיין, לעצור מעט את הזמן
הרב אלי ליפשיץ ור’ אהרן גלצר חברו ליצירת מהדורה חדשה של סליחות מבוארות העונה על צורך אקוטי בציבור הדתי אשכנזי. פיוטי הסליחות הם פיוטים קשים ולא תמיד מובנים לקורא של ימינו. העברית לא אותה עברית. הטיות שונות ומשונות של מילים, ואזכור מילה בודדת מתוך פסוק האמורה לרמז על כל תוכנו. בתפילות הימים הנוראים עצמם הפיוטים מזמן נדחקו לפונט קטנטן או לסוף המחזור, אולם בתפילות הסליחות הם נאמרים, פעמים רבות בחטף, ללא הבנה ומספקת (ובפרט בסליחות לערב ראש השנה).
אז יהיו כאלו שיגידו, באים קוראים הולכים, ויהיו כאלו שיגידו, אם אתה לא מבין אז תשב לפני ותלמד, אולם הכמות העצומה של הסליחות לא מאפשרת לרוב האנשים לשבת וללמוד את כולן לפני אמירת הסליחות. בהחלט רצוי להתכונן לימים הנוראים בלימוד של חלק מהפיוטים אבל המשימה עצומה ורוב האנשים יראו את הסליחות פעם אחת בלבד בשעת אמירתן.
ספרו החדש של גלצר נותן מענה לצורך הן בפירוש המילים עצמן, הן בתיאור הכוונה מאחורי המילים והן בפתיחת הפסוקים המפנה למקור המלא. העיצוב ברור מאד, האותיות בגודל נוח ואין צורך בדילוגים. מי שירצה לשבת מראש יכול ללמוד את המבואות לספר ואת כל הסליחות בלימוד איטי ומסודר ומי שירצה יוכל להשתמש בספר בשעת הסליחות עצמן ולעיין תוך כדי בפירושים באופן מהיר. רעיון יפה הוא ללמוד מדי ערב לעומק את אחת הסליחות שיופיעו למחרת.
המבואות לספר נכתבו על ידי הרב אלי ליפשיץ האחראי על המהדורה כולה. הבאור וענייני הלשון נכתבת ע”י ר’ אהרן גלצר. הספר בהוצאת מכון “תורת אמך” מעלה אדומים.

הוצאת סנדיק עברה טלטלות מרובות בחודשים האחרונים . רק כשבועיים אחרי שנתתי סקירה מקדמית על ספר שיצא לקראת סוף השנה (הפרדס – לארי טרמבולה), הודיע שי על הקפאת פעילות ההוצאה. קמפיין הדסטרט מוצלח הצליח לסייע לחזרה למסלול והספר הראשון שיוצא אחריו הוא “שיר לאיזי ברדלי” מאת קריס בריי ובתרגומו של שי עצמו. התוצאה הסופית מצוינת ואנו קבלנו ספר מעולה, סמוך מאד למועד הוצאתו בחו”ל ובהפקה מוקפדת כמיטב המסורת עם אחרית דבר מרחיבת מבט של ד”ר תומר פרסיקו.
אני אוהב ספרים שמלמדים אותי דברים חדשים במקרה הזה מדובר על אנשים מורמוניים. איאן וקלייר הם זוג מורמונים החיים באנגליה במסגרת קהילה קטנה למדי של מורמונים. על המורמונים לא ידעתי כמעט כלום והספר פותח צוהר לאמונה זו. איאן הוא מורמוני מלידה אולם קלייר היא “חוזרת בתשובה”. היא התאהבה באיאן ואימצה את דתו תוך שהיא לומדת לאט לאט, בעיקר מחמותה, את עיקרי הדת. היא זוכרת היטב את חייה הישנים ולפעמים הייתה רוצה קצת לחזור אליהם. לפנק את עצמה, בעגילים או תספורת. אמנם איאן לא אומר לה שאסור לה לקנות אבל הוא ממליץ לחסוך. ואם יש כסף עודף לתת לתרומות לכנסייה. כנראה כבר הבנתם שתא משפחתי מורמוני הוא תא מאד פטריארכלי ומקומה של האשה הוא מאחורי הקלעים. לזוג ארבעה ילדים. ציפי (ציפורה) בת ה-16, אלמה (על שם גיבור מורמוני) בן ה-14, ג’ייקוב שחוגג יום הולדת 7 בתחילת הספר ואיזי (איזבל) בת ה-4. חינוך הילדים מציב אתגר. הקהילה קטנה ולכן הילדים לומדים בבתי ספר רגילים ונחשפים לאמונות אחרות (או חוסר אמונות). הדבר יוצר מתחים מרובים בין הילדים להוריהם. ציפי בת ה-16 מתבגרת טיפוסית ועוסקת במחשבות על בנים, אבל קשר עם בנים אינו אפשרי עד החתונה. ואמנם מצפים מבנות המורמונים להתחתן מהר ולהוליד הרבה ילדים, ואפילו בגיל 16 עורכים מעין טקס חתונה לכל הבנות כהכנה לדבר האמיתי.
"אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ: וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל-מִצְוֹתָיו: וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם-קָדשׁ לַה' אֱלֹקיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר"משה מנחה את בני ישראל לערוך טקסים מיוחדים לאחר חציית הירדן, לערוך מעמד על הר גריזים והר עיבל. ציווי המעמד, המופיע כבר בפרשת ראה מבואר ומפורט בפרשתינו, אלו שבטים עומדים על כל הר ומה בדיוק אומרים. הכהנים והלויים מקריאים רשימה של עברות ואוררים את האיש העושה אותן וכל העם עונה אחריהם אמן.
![]() |
| הבאת הביכורים |