פרשת האזינו + ספרים + ליקוי ירח
Gadi
ליקוי ירח מלא בסוכות
זמני הליקוי בישראל הם
- תחילת ליקוי חצי צל - 03:11
- תחילת הליקוי החלקי - 04:07
- תחילת הליקוי המלא - 05:11
- שיא הליקוי - 05:48
- סיום הליקוי המלא - 06:23
- שקיעת הירח בישראל 06:37
- סיום הליקוי החלקי 07:27
- סיום ליקוי חצי צל - 08:22
לפני ארבע שנים יצא הכרך הראשון בסדרת “באר מרים” וכעת אפשר לברך על המוגמר עת יוצא הכרך על חג הסוכות ובכך משלים את הסדרה. חובבי הסדרה לא יתקשו לזהות את הכרך החדש המזכיר בעיצובו המרשים את קודמיו. כריכה קשה, הדפסה על נייר משובח (דבר המורגש במשקלו של הספר) תמונות חפצי יודאיקה ואומנות וכמובן שפע מאמרים מאירי עיניים של רבני ישיבת הר עציון.
הספר עוסק בחג הסוכות מכל היבטיו: החג עצמו, הסוכה, ארבעת המינים, חגיגות בית השואבה, שמיני עצרת ומגילת קוהלת. הפרקים משלבים פרקי עיון בתנ”ך (על הפטרות סוכות, או חנוכת המקדש בימי שלמה) עם פרקים הלכתיים (שימוש בפרגולה מעץ כסוכה, טיולים בחול המועד) ופרקים רעיוניים מחשבתיים (הקשר בין ארבעת המינים לשבעת המינים).
אחד המאמרים הראשונים בספר עוסק בשאלה מה קרה בחג הסוכות, נושא שגם אני כתבתי עליו בעבר. בתורה לא מצוין שום מאורע בחג וגם כינוי החג זמן שמחתנו, לא מרמז לאירוע מסוים בניגוד לפסח ולשבועות. לאחר הבאת מספר תשובות, מציע מחבר המאמר כי החג נועד לסכם את כל תקופת הנדודים במדבר ולהדגיש שגם היא ולא רק אירוע קצר דורשים זכירה.
הסקירה הבאה היא של ישי שסיפר לי על הספר
צבי מגיע מאמריקה לארץ והוא הולך לכמה ימים ראשונים לפנימיה של ילדים שבאו מחו”ל ושם הוא פוגש חבר, מוטי. אחר כך הוא עובר לרמת גן והולך לבית ספר רגיל ויושב ליד ילדה בשם אורית. צבי בהתחלה לא מתחבר לאורית אבל בכל זאת הוא עוזר לה במבחנים ועוזר לה ללמוד. העלילה מתפתחת כאשר נשלח צו גיוס ליוסף, אחיה הגדול של אורית. אבל יוסף בעצם מת בגיל שנתיים לאחר מחלה בבית חולים ורק האמא חושבת שהוא עדיין חי. קבלת הצו גוררת את כולם לחקירת הנושא. חקירה נוספת היא איך לצבי יש עיניים כחולות כאשר להורים שלו יש עיניים שחורות.
עד כאן סיכומו של ישי שנהנה מהספר וגם למד משהו על פרשת ילדי תימן, פרשה שלא תרד מהכותרות במשך שנים. מתאים לילדים ולבני נוער וגם ההורים לא יפסידו אם יקחו את הספר לאחר שהילדים סיימו לקרוא
הסקירה מאת הדר:
בספר החדש של אורנה בורדמן, כמו בקודמים לו, ממשיכים להיחשף לתנ”ך ולתקופות הקדומות שבמקרא, מנקודת מבטן של הדמויות שהיו שם. מהסיפור שמובא בתמציתיות בתנ”ך, נפתחת ונרקמת עלילה שלמה המספרת לנו את המשך הסיפור, את מה שאנחנו לא יודעים, ברוח הסיפור המקראי ותוך השלמת הפרטים מדמיונה.
ב’רואים רחוק’ הסיפור התנכ”י המתווה את העלילה הוא פרשת ‘פילגש בגבעה’ מספר שופטים. הספר מתחיל תשע שנים לאחר מכן, כשאת איתן, נכדו של ראש שבט בנימין, מוצא נביא האומר לו בשם ה’ כי הוא נדרש להקים מחדש את שבטו ההרוס והמפוזר בכל הארץ. איתן, שבעצמו חי כל השנים האלה במערות ובהרים לבדו, אינו יודע בהתחלה כיצד יוכל לעשות זאת ולמלא את שליחותו. הנביא מציע לו לבוא לשהות אצלו וכך הוא יוכל ללמדו ולהדריכו לקראת השליחות שעומדת בפניו.
עטרה באה ממשפחה מיוחסת וענפה, שאביה, אביחי הכהן, מטיף לבנות ישראל להנשא לבני בנימין המוחרמים כדי לשמר את השבט, מראה את התנגדותו דווקא כשבתו שלו מעוניינת ללכת לחולל בכרמים בט”ו באב הקרב ובא. עטרה מחליטה ללכת ורק לצפות במעמד, היא דוחה מעליה את שלושת הבחורים שניגשים אליה ומציעים את מה שהיא יודעת שאין לה צורך בו. כשהיא צופה על המתרחש, היא פוגשת באיתן. כשמתברר לה שהוא יודע מיהו אביה ומי משפחתה, היא שואלת אותו את אותה השאלה ששאלה את אותם בחורים, ומקבלת את התשובה לה נדרשה כדי להבין שלו היא צריכה להנשא.
אני יכול רק להניח שליצחק מייטליס לא היו חיים קלים באקדמיה. בוגר ישיבה שלומד ארכיאולוגיה דווקא באוניברסיטת ת”א על הקו המינימליסטי שלה יחווה מן הסתם קשיים מסוימים. אכן בספרו הראשון “לחפור את התנ”ך” עסק מייטליס רבות בניסיון להוכיח את הקשר בין המקרא לבין ממצאי הארכיאולוגיה (עוד על נושא זה ועל היריבות בין המחלקות השונות ראו בסקירה על הספר עקבות דוד המלך בעמק האלה). ספרו השני, פרשת דרכים, הוא ספר על פרשות השבוע הדן בכל פרשה בהיבט ארכיאולוגי ו/או גיאגורפי (לרוב שם של מקום) המוזכר בה.
המאמרים קצרים למדי ואינם עמוסים במראי מקומות או בהבאת כלל הדעות על זיהוי מקום מסוים (נושאים אלו שנויים במחלוקת בקרב חוקרים רבים), אלא מבטאות את דעתו ואמונתו של הכותב. מאמרים אחרים מביאים הקשר ארכיאולוגי בהבאת ממצאים שיכולים לשפוך אור על סוגיות ושאלות העולות מהמקרא.
נביא שתי דוגמאות מהפרקים השייכים לפרשות ניצבים ווילך. הפרק הראשון עוסק בזיהוי הערים סדום ועמורה, המוזכרות בפרשת ניצבים, למרות שאולי שיוכו הטבעי היה לפרשת לך-לך או פרשת וירא, אלא שפרשות אלו עמוסות בנושאים ולכן נמצא הפרק כאן.
פרשת האזינו
פרשת האזינו - עוד צורה לגאולה - המאמר סוקר את שירת האזינו ואת הגאולה הרמוזה בה. גאולה שונה מהגאולה המתוארת בפרשת ניצבים.
הפטרת פרשת האזינו - כאשר פרשת האזינו נקראת ביום יום הכיפורים לסוכות.
פרשת האזינו - סטטיסטיקה בפרשה
תקציר פרשת האזינו
פרשת האזינו, כתובה בפרק אחד בתורה (וגם בחלוקה היהודית היא פרק אחד) וכתובה בצורה של שירה (בדומה לשירת הים). שירת האזינו כתובה בצורה המכונה "אריח על גבי אריח", כל משפט מחולק לשני חלקים אחד מופיע מימן ואחד משמאל העמודה ובאמצע רווח. שירת האזינו נקראת בנעימה קצת שונה, וגם ההפסקות בפרשה לעליות השונות חולקו בצורה היוצרת נוטריקון "הזיו לך". תוכן השירה, לעומת זאת, קשה ואפילו קשה מאד. מטרתה של השיה כפי המובאר בפרשת וילך היא להיות עדות לצרות שיפקדו את בני ישראל בעתיד. השירה נפתחת בצורה חגיגית אך כבר בפסוק ה' מביעים תרעומת על בני ישראל שסרו מן הדרךף עוברת לתאר את ההיסטוריה (פסוקים ז'-יד) ובפרט את הדאגה של ה' לעם ישראל. הבעיות מתחילות בפסוק ט"ו בביטוי שנהיה מזמן למטבע לשון "וישמן ישורון ויבעט...", ברגע שנהיה טוב מדי שכחו בני ישראל אל ה' ובפסוק י"ט העונש לא מאחר לבוא. במהלך השירה משתנה דמות המספר ממשה רבנו לה' כמה פעמים, חשוב לשים לב גם לשינויים אלו. החלק הקשה ביותר מופיע בפסוק כ"ו: "אמרתי אפאיהם, אשביתה מאנוש זכרם" אולם אפשרות זו לא מתקיימת. בסיום השירה, מובטחת אפשרות הגאולה של "אפס עצור ועזוב" והכעס עובר להיות כלפי הגויים, שגם הם לא מבינים את דרכי ה' בעולם. השירה מסתיימת בשלטונו המוחלט של ה' בעולמו (ל"ט): "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלוקים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל" וסיומה של השירה הינו טעון מאד וניתן לקוראו בצורות אופטימיות יותר או פחות "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו".
לאחר הקראת השירה, משה פונה שוב אל בני ישראל בדרישה לשמור את התורה ולאחר מכן משה מקבל את דבר ה' האחרון והוא מצטווה על מותו. נקודה זה העסיקה את המדרשים, בדומה לאהרון גם משה מצטווה על מותו ונדמה שמלאך המוות, לא היה יכול למשה, אלא משה מרצונו (ונגד רצונו להיכנס לארץ) היה צריך לקבל עליו את הדין.
 |
| משה על פסגת הר נבו - גיימס טיסוט לפני 1903 |