יום השואה + פרשות תזריע ומצורע

[Gadi]

שלום לכולם
הגיליון הפעם מורחב וכולל סקירות רבות על ספרים בנושא יום השואה (מהשנים הקודמות) ועליהם נצרף כמה סקירות חדשות של ספרים שקראתי בשבועות האחרונים. שימו לב לספר האשה בזהב. הסרט המוסס על הספר מוקרן בימים אלו וקיבלתי עליו המלצות טובות. מקווה שאצליח ללכת בזמן הקרוב. במאמרי פרשת השבוע שני מאמרי הפטרות חדשים לפרשות תזריע ומצורע. הפטרת תזריע אינה נקראת כאשר הפרשות מחוברות וגם הפטרת מצורע היא חסרת מזל בגלל ראש חודש אייר קוראים למעשה את הפטרת מחר חודש.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

תאריכו של יום הזכרון לשואה ולגבורה נקבע בהחלטת הכנסת מ-1951. תאריך יום השואה מזוהה עם פרוץ מרד גיטו וורשה. מרד גיטו וורשה פרץ בערב פסח תש"ג (1943). כמובן שקביעת יום זכרון בערב חג אינה אפשרית. התאריך נקבע פחות או יותר לאמצע המרד וכשבוע לפני יום הזכרון ויום העצמאות. לתאריך גם קירבה מסוימת לתאריך כניעת גרמניה הנאצית.

טרזין

שרידי גטו טרזין בצ'כיה נמצאים במרחק 45 דקות נסיעה בלבד מפראג, יעד שהפך לפופולרי מאד במפת הדילים. ראוי להקדיש יום אחד לביקור במקום חשוב זה. מצודת טרזין היא מבנה היסטורי עתיק ובזמן השואה שימשה כמחנה ריכוז כללי (בו היו אסורים גם יהודים שסבלו יותר) וגם כגטו טרזין הידוע לשימצה אותו הציגו הנאצים כגטו לדוגמה למשלחות מהעולם וניסו להראות עד כמה טובים תנאי היהודים...

והנה ספרים שסקרתי בנושא השואה. אני חייב לציין שכשערכתי את הרשימה הופתעתי ממספרם הרב. ונתחיל עם שניים חדשים שיצאו השנה ולאחריהם מבחר ספרים נוספים מהארכיון.

ברלין - איידלהייטפלאץ

איני אוהב את הביטוי טיול שורשים, שח לי ידידי הרב רפאל שטרן. השורשים שלנו פה. חשבתי על דבריו והסכמתי איתו. לא שורשים אלא ענפים כרותים יש לי בברלין. אבי עלה משם במאי 1939. אבי היה בגיל חצי שנה. סבי וסבתי מצד אמי עלו עוד קודם בניגוד לעצת הוריהם. הסבא והסבתא רבא נשארו בברלין... היה לי חשוב להיות שם. אבל במאמר תמצאו ערבוב של טיפים, רעיונות ורגשות. ברלין עיר מורכבת ואפילו להגיד עליה שהיא מורכבת זו אמירה פשטנית. לכן גם המאמר יהיה מבולגן מעט בהתאם לאופיה של העיר. נפרט כאן מעט את תוכנית הטיול והסיור שערכנו בתקווה שתמצאו בה עניין ותועלת. הטיול שלנו היה קצר. ארבעה ימים בסך הכל, אבל הספקנו לא מעט מתוך השפע העצום שיש לעיר להציע. התרכזנו בעיקר בהיבט היהודי, השואה ומלחמת העולם השנייה. אין זה טיול של כיף והנאה אלא של כובד ראש, חשיבה, הכרה והבנה של ההיסטוריה.

יאן קרסקי סיפורה של מדינה במחתרת

באוגוסט האחרון סיירתי בברלין (לקריאת רישומי מהסיור הקשה בברלין) ובין היתר הגעתי לרחוב ניאדרקירכן. מצידו האחד מטה הלופטוואפה העומד על תילו על היום ומצידו השני היה מטה ה-SS שנחרב עד היסוד ובו הוקם מוזיאון הטופוגרפיה של הטרור. מחוץ למוזיאון הייתה תערוכה שנושאה שבעים שנה למרד וורשה. התבוננתי בה מעט אבל התערוכה הכעיסה אותי. אפילו מאד. כמעט מילה לא נאמרה על יהודי וורשה. מרד גטו וורשה הוזכר בקושי. חוכמה גדולה למרוד באוגוסט 1944 כשהרוסים כבר מחוץ לוורשה (ולמרבה הצער חיכו שהגרמנים יחסלו עוד פולנים לפני שנכנסו). איפה הייתם במרץ 1943? מדוע עמדתם על הפרק להכרית את פליטיו והסגרתם שרידיו ביום צרה? איפה היה הנשק שהמחתרת הפולנית הבטיחה ללוחמי הגטו? מדוע גני השעשועים הצמודים לחומת הגטו המשיכו לעבוד כרגיל בעוד מאחורי החומה מיתמר עשן שחור, עשן הלהביורים השורפים בית אחרת בית על מתחבאיו ולוחמיו?

בממלכת הקש

הספר הקצר “בממלכת הקש” מביא את יומניהם של גוסטב אנגל ובתו מרים שחיו בטרנופול (טרנופול הייתה חלק מפולין, ולאחר פרוץ מלחמת העולם השניה עברה לידי הסובייטים והייתה חלק מאוקראינה), והסתתרו מפני הנאצים במחבואים מאולתרים, במרתפים ובגגות קש. מסביבם יהום הסער: אקציות, תפיסות, הוצאות להורג ורדיפות, ובדרך נס הם ניצלים שוב ושוב עד השחרור בידי הרוסים. התיעוד הוא בזמן אמת (למעט מספר הערות שהוספו לאחר המלחמה) ושתי נקודות המבט של האב ובתו שעברו כמעט את אותם אירועים יוצרות מבט מרתק על התקופה. זהו אינו רשומון. התיאורים חופפים למדי אולם הדגשים והשפה שונים. התיאורים של האב כלליים יותר ואילו תיאורי הבת מלאי רגש. הניסיונות לשרוד העמידו אותם במבחנים קשים. הנאצים ידעו להשתמש גם ביהודים כנגד יהודים אחרים ועל כך גוסטב מקונן קשות. הקש שימש כמחבוא ומכאן שם הספר. אנו נחשפים גם לחסידי אומות העולם שסייעו למשפחה והסתירו אותה ובכך סיכנו את חייהם שלהם.

אנה פרנק

לפחות מחוץ לישראל, סיפורה של אנה פרנק הוא הסיפור המזוהה יותר מכל עם השואה. בעיני יש לכך יותר חסרונות מיתרונות ודיון נרחב בשאלה אפשר לראות בספר קץ השואה. בכל אופן עיבודו של הסיפור לילדים בידי סוזנה דייוידסון מצליח ביצירת איזון בין ספר לילדים בכיתות יסודי ובין התייחסות בוגרת ורצינית לשואה, בלי לכחד ולהמעיט בתיאורים הקשים
.

בריחה מן הגיהנום

סקירה על הספר “בריחה מן הגיהנום” מאת אלפרד וצלר. “שמי תכלת גבוהים מחייכים בזיווה של שמש אביבית, ניחוח משכר נישא באוויר, האדמה מדיפה ניחוחות, ריח ניחוח עולה מן העשב. מדי פעם בפעם חולף משב רוח קל באוושה מרגיעה, רווי בריח החם של האפרים, הדשא, השיחים והעצים הפורחים בפריחת האביב. השמים הכחולים צוחקים והשמש מחייכת לכולם, בכל מקום, אבל לא כאן. במקום ששוררת האפלה. אפלה אופפת את עיניהם ונשמתם של מאות האנשים העומדים בשורה ומאזינים לנאום שעדיין לא שמעו כמוהו, למילים … המשך קריאה ←

עדים דוממים

סקיה על הספר עדים דוממים. בעשור האחרונים, שינה מוזיאון יד ושם את פניו והמוזיאון החדש שנחנך ב-2005 מציג תפיסה שונה של זכרון השואה, זיכרון דרך חפצים שנותרו מהקורבונת ונמסרו לאוסף החפצים של המוזיאון על ידי צאצאיהם (או על ידי הניצולים עצמם). דרך החפצים מבקש המוזיאון להציג את את השואה כאוסף של סיפורי בדידים. לצורך כך נדרש המוזיאון דווקא לחפצים אישיים, חפצים שלעיתים הם חסרי משמעות מיוחדות אלא פשוט פריט אחד בלבד שנשאר – משקפיים, מטפחת, כפפות אולם הרכבתם ביחד לכדי … המשך קריאה ←

חומש יצחק

“לו היו לאלוהים חלונות, מזמן היו מנפצים את זגוגיותיו!” במבט חד, נוקב, מתריס, אירוני אך עם המון הומור ואופטימיות ברגעים הקשים, מתאר גיבור הספר יצחק יעקב בלומנפלד את קורותיו במאה התשע עשרה. אבל קורותיו  של בלומנפלד הם קורותיה של יהדות מזרח אירופה כולה. יהודים פשוטים שמצאו את עצמם כנתיני הקיסרות האוסטרו-הונגרית ואז כפולנים ואחר כך בברית המועצות, ואז חסרי אזרחות בשטחים המסופחים לרייך השלישי, במחנות עבודה, ריכוז והשמדה ובגלות בסיביר. גיבור הספר, נקלע לכל התרחשות בעל כורחו ומכוח הגורל או … המשך קריאה ←

קץ השואה

ב-20/8/2013 ביקרה קאנצלרית גרמניה, אנג’לה מרקל, במחנה הריכוז דכאו שליד מינכן. מרקל נאמה במקום, אמרה שהיא מרגישה בושה וזעזוע ושמה שקרה במחנות (ודכאו לא היה מחנה השמדה) אינו ניתן להבנה. הביקור לא עבר בצורה חלקה. כצפוי היו לו מתנגדים רבים כל אחד מסיבותיו הוא. לא הייתי פותח את הסקירה באזכור הביקור הזה, לולא היה זה הביקור הראשון של קאנצלר גרמניה במחנה זה. כל ראשי גרמניה הקודמים לא הגיעו לשם מעולם כאילו אמרו, כל זה אינו נוגע לנו. ביקור זה אולי … המשך קריאה ←

האשה בזהב

אוצרי הגלריה הלאומית האוסטרית היו בבעיה קשה. הייתה להם תמונה מצוינת ויפה שהצליחו לשים עליה יד. תמונה של גוסטב קלימט, תמונה שהם ממש רצו להציג אותה בלב המוזיאון. אבל מושא התמונה הייתה אדלה בלוך-באואר, ולהודות שביצירת מופת מופיע דיוקן של יהודיה היה בלתי אפשרי, עלבון חמור להיטלר ולגזע הארי העליון, ובכלל איך יהודיה יכולה להיות יפה כל כך ואצילית כל כך? לא חשבו הרבה ופשוט קראו לתמונה “האשה בזהב” ומחקו את אדלה בלוך-באואר מההיסטוריה. הספר האשה בזהב, הוא למעשה שלושה … המשך קריאה ←

נופים ממטרופולין המוות

נופים ממטרופולין המוות הוא סיפור אוטוביוגרפי של אוטו דב קולקה. אוטו, שנולד בצ’כיה, וגורש בתחילה לטרזין ומשם לאושוויץ-בירקנאו בהיותו ילד בן 11 מתאר בשפה בוגרת וגם מנקודת ראותו של ילד את זכרונותיו, ואת החיים האבסורדים במחנה המשפחות, לצד תאי הגזים. האבסורד מגיע לשיאו בתיאור שירת המקהלה שבה התאמנו האסירים על האודה לשירה מתוך הסימפוניה התשיעית של בטהובן כאשר המשרפות ותאי הגזים מטרים ספורים מהם היו ניגוד גמור לרוח האדם. הספר הזכיר לי במבט ראשון את “המעון של מיס פרגרין”. אבל … המשך קריאה ←

מרד הנצורים

הספר מרד הנצורים, ששיאו תיאור של מרד גטו ורשה הוא מהדורה חדשה של הספר שיצא לאור עשרים שנה לאחר המרד וכעת יוצא שוב בשינויים מזעריים לציון שבעים שנה למרד גטו ורשה.. בספר מפרט יצחק גוטמן את קורות חייו של מרדכי אנילביץ, חלקים מקורות חייו שלו, ותיאורו את גטו וורשה והמרד עד לחורבן הגטו. לספר שני נספחים, שהשני הוא ראיון עם פרופסור גוטמן משנת 1993. בסוף הראיון מתייחס גוטמן לצורך לעדכן את הספר בעקבות החומרים החדשים שהתגלו ומגיע למסקנה כי למעט … המשך קריאה ←

פרשת קוליני – פרדיננד פון שיראך

ברוב הספרים אפשר לא לדעת את שם הסופר, אולם בספר זה חייבים להתחיל את הסקירה בהצגת ההיסטוריה של המחבר ובמיוחד סבו באלדור פון שיראך, מנהיג הנוער ההיטלארי (היטלריוגנד) ומושל מחוז וינה ואחראי בין היתר על שילוחם של יהודי וינה למחונת ההשמדה. פון שיראך, נידון אמנם לעשרים שנות מאסר, אולם “זכה” להשתחרר מהכלא ולחיות עוד מספר שנים כאיש חופשי עד מותו ב-1974 הספר עצמו פותח בפרשת רצח מסתורית. מהגר איטלקי רוצח תעשיין עשיר לכאורה ללא מניע. איש מכובד, תמונות שלו עם … המשך קריאה ←

המפתח של שרה

המפתח של שרה, ספר שהפך לסרט, עוסק בנושא השואה בצרפת. ג’וליה ג’רמונד, עיתונאית אמריקאית הנשואה לצרפתי מקבלת משימה לערוך תחקיר על אקציית “ול דא’יב”, האקצייה בה אספו שוטרים צרפתיים, יהודים מרחבי פאריז (ברצון רב ועם שיתוף פעולה של התושבים, ששמחו מאד שדירות מתרוקנות ואפשר לעבור לדירה חדשה) ריכזו אותם באיצטדיון מיושן ומשם למחנות הריכוז בצרפת ולאושוויץ. אלפים גורשו בודדים שרדו. הסיפור שוזר פרק אחרי פרק את התקדמות התחקיר של ג’וליה ואת קורותיה של שרה, ילדה בת עשר המגורשת מביתה. תוך … המשך קריאה ←

חוטים מקשרים

ספרה השלישי, של ויקטוריה היסלופ, חוטים מקשרים עוסק בתיאור היסטורי של סלוניקי במאה העשרים דרך עיני כמה גיבורים. סלוניקי, עיר נמל תוססת, בה חיים ביחד מוסלמים, נוצרים ויהודים טולטלה קשות במהלך המאה העשרים. שריפת ענק שכילתה כמעט את כל העיר, מלחמת טורקיה-יוון ולאחריה מהלך עצום של החלפת האוכלוסין כאשר האוכלוסיה הנוצרית יוונית גורשה מטורקיה, והמוסלמים גורשו לטורקיה. שנים של  מהפכות, משטר מלוכני שאבד עליו הכלח, וכמובן הכיבוש על ידי הנאצים, גירוש והשמדה של האוכלוסייה היהודית (גם היהודים באיי יוון הוגלו. … המשך קריאה ←

הארנבת עם עיני הענבר

נֵצקֵה – פסלים קטנים שהופיעו ביפן ושימשו לתליית חפצים על חגורת בגד הקימונו נטול הכיסים. הנצקה עשויים מחומרים שונים וגודלם נע בין 3 ל-12 סנטימטרים. אדמונד דה ואל ירש “אוסף מאד גדול של חפצים מאד קטנים” והוא יוצא למסע חובק שנים ויבשות במעין עבודת שורשים מורחבת המתפרשת על פני שנתיים. הספר “הארנבת עם עיני הענבר” הוא תוצאה של המחקר בעקבות משפחתו של דה-ואל והנצקה. הספר הוא גם פרוזה וגם עיון. הוא מספר סיפור, אבל הוא ספר אומנות וגם ספר היסטוריה. … המשך קריאה ←

מארק אדלמן

כבר גב הספר שואל את השאלה: "מי הוא מארק אדלמן?". שמו של מארק אדלמן אינו ידוע בציבור הרחב אולם בפולין הוא היה דמות ציבורית ומוכרת לפני מותו. אדלמן היה חבר בארגון אי"ל, אחד ממפקדי מרד גטו ורשה אולם שמו ותפקידו נמחקו בישראל עקב כך שהיה חבר בתנועת הבונד, היה לא ציוני (ויש כאלו שיגידו אנטי-ציוני) והוא גם לא ראה בגבורת המרד עניין מיוחד, זאת בניגוד למיתוס גטו ורשה שטופח בידי מנהיגי ישראל בשנים הראשונות לאחר קום המדינה בה הודגשה גבורת המורדים מול חדלות ההולכים למות.

אנשים רגילים

לרגל י' בטבת, שני ספרים שקראתי השנה על תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה. שני הספרים עוסקים באנשים רגילים ולכן ההבנה הבסיסית היא שהגרמנים, למרות הכל, ברובם הגדול היו אנשים רגילים. הסיפור הראשון נהיה רב מכר והוא "לבד בברלין" הוא מספר את סיפורם של זוג אנשים פשוטים מהמעמד הנמוך, המזועזעים מנפילת בנם ומגיעים למסקנה כי היטלר לא מוביל את גרמניה לשום מקום חיובי.

הפטרת שבת שחל בערב ראש חודש

הפטרת שבת שחל בערב ראש חודש הינה בשמואל א' פרק כ פסוק י"ח ועד לסוף הפרק

מעט רקע. דוד המלך שניצח את גוליית הפלישתי ומונה בידי שאול לתפקיד בכיר וגם התחתן עם בת שאול נתפס על ידי שאול כאיום ישיר על מלכותו. הקוראים עצמם יודעים שדוד כבר נמשח על ידי שמואל למלך הבא של עם ישראל, אולם דוד מחכה בסבלנות ואינו נחפז לתפוס את השלטון בחיי שאול. בנו של דאול, יהונתן, קשור מאד לדוד ואינו מוכן לתת לאביו לפגוע בו.
על רקע חששות אלו של שאול, עורכים דוד ויהונתן ניסוי. דוד ייעדר מסעודה ממלכתית חשובה (אליה הוא חייב להגיע בתוקף תפקידו ומעמדו במשפחת שאול) ותגובת שאול תראה מה יחסו לדוד. מומלץ לקרוא את הפרק מתחילתו ואז לעבור לפירוש ההפטרה.

פרשת תזריע

ברית מילה והבחנה בין סוגי הטומאות - המאמר עוסק בטומאות השונות ובהבדלים בינהם

הצרעת בתנ"ך - המאמר יסקור את הופעתה של הצרעת לאורך התנ"ך ואת האישים שלקו בה.

הפטרת פרשת תזריע - עיון בהפטרת פרשת תזריע בספר מלכים - סיפור אלישע ונעמן.

תקציר פרשת תזריע - תקציר פרשת תזריע למבוגרים ולילדים

חידון לפרשת תזריע חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת תזריע

תפזורת לפרשת תזריע

סטטיסטיקה לפרשת תזריע - נתונים סטטיסטיים על פרשת תזריע


תקציר הפרשה:
פרשת תזריע ממשיכה לעסוק בעניני טומאה וטהרה שהתורה החלה לעסוק בהם בפרשת שמיני. הפרשה פותחת בדיני היולדת. אמנם לידה היא כח החיים והנולד הוא תמיד טהור, אולם היולדת בלידתה נטמאת וצריכה להמתין עד שתוכל לבוא שוב אל המקדש. בבואה אל המקדש עליה להביא קורבן עולה וקורבן חטאת. בפסוק אחד בפרשה, וכמעין בדרך אגב, מזכירה התורה את מצוות ברית המילה, אחת המצוות היסודיות ביותר ביהדות. לאחר מכן עוברת התורה לדון בדיני הצרעת השונים. הצרעת, נגע עור, באה על חטאים מסוימים ובפרט על לשון הרע וגאווה. הצרעת המקראית, כמו רוב רובן של מחלות העור אינה מדבקת אולם היא אינה מחלת עור רגילה ולא כל נגע בעור הוא צרעת. מי שמחליט האם נגע מסוים הוא צרעת הוא הכהן והתורה מפרטת מספר קריטריונים (התנאים קשים מאד להבנה וכנראה תורת הנגעים היא אחת מהתורות שעברו בע"פ במשפחת הכהונה). צרעת יכולה להיות לא רק באדם אלא גם בבגדים. זהו שלב נוסף, אדם שיש בו צרעת ולא תיקן את מעשיו, בסופו של דבר גם בגדיו מקבלים צרעת ועתה קשה לו יותר להסתיר את מצבו (במקרה הקשה ביותר הנידון בפרשת מצורע, צרעת יכולה להופיע אף בקירות הבית), בגדים שאינם נרפאים מהצרעת יש לשרוף וכך גם נגרם נזק כספי כלשהו לחולה.
המשך דיני המצורע, כיצד הוא נטהר וצרעת הבתים נידונים בפרשת מצורע.

פרשת מצורע

הפטרת פרשת מצורע - עיון בפרשת ארבעת המוצרעים בספר מלכים

תקציר פרשת מצורע - תקציר פשוט של עניני פרשת מצורע

חידון לפרשת מצורע - חידות ציורים וחידות מילוליות על פרשת מצורע

סטטיסטיקה לפרשת מצורע - נתונים סטטיסטיים שונים על פרשת מצורע


תקציר הפרשה
פרשת מצורע ממשיכה את נושא הצרעת מפרשת תזריע הקודמת לה. הפרק הראשון, פרק י"ד, עוסק בדיני טהרת המצורע. לאחר שהצרעת נראפה והכהן ראה את המצורע ואת הנגע והכריז שהנגע טהור, המצורע צריך לעבור תהליך שלם על מנת שחזרתו לחברה תתאפשר. התהליך כולל גם גילוח כל השער ודומה במידת מה לקורבן היולדת, שכל טהרת המצורע היא מעין לידה מחדש שהרי המצורע חשוב כמת. המשך הפרק עוסק בנושא של צרעת הבתים. אותם נגעים שהופעיו בעור ובבגד יכולים להופיע גם בקירות הבית. אבנים שננגעו יש להחליף באבנים אחרות, ולעיתים יש צורך להרוס את כל הבית. הפרשנים מפרשים את צרעת הבתים בשני אופנים לחיוב ולשלילה. באופן החיובי, עם הכניסה לארץ, צרעת בבתים תסמן מקומות בקירות בהם החביאו הכנענים אוצרות, ונתיצת האבנים תוביל לגילויים. באופן השלילי, צרעת בתים באה כנגד צרות עין. אדם מבקש חפץ מחברו ונענה בשלילה שאין את החפץ. לאחר שהצרעת נוגעת את הבית ובטרם הכהן יטמא את הבית, יש להוציא את כל החפצים החוצה על מנת שלא יטמאו. והנה כל המבקשים מאותו אדם חפצים בהשאלה יראו שלאותו אדם יש את כל החפצים ואבוי לבושה. לאחר סיום פרשת הנגעים התורה עוסקת במספר טומאות נוספות הנובעות מהגוף. טומאות חריגות של זב וזבה וטומאות טבעיות הנגרמות מאורח החיים. הטומאה אינה תמיד שלילית, אלא נובעת ממצבים מסוימים באורח חיים תקין לחלוטין.

ארבעת מצורעי שומרון (הפטרת פרשת מצורע) מחפשים מזון במחנה ארם. צ'רלס יוזף סטנילנד Staniland

ארץ אל תכסי דמם - הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ

שבת שלום
גדי