פרשת שופטים + ספרים חדשים + אלול
Gadi
הרב אלי ליפשיץ ור’ אהרן גלצר חברו ליצירת מהדורה חדשה של סליחות מבוארות העונה על צורך אקוטי בציבור הדתי אשכנזי. פיוטי הסליחות הם פיוטים קשים ולא תמיד מובנים לקורא של ימינו. העברית לא אותה עברית. הטיות שונות ומשונות של מילים, ואזכור מילה בודדת מתוך פסוק האמורה לרמז על כל תוכנו. בתפילות הימים הנוראים עצמם הפיוטים מזמן נדחקו לפונט קטנטן או לסוף המחזור, אולם בתפילות הסליחות הם נאמרים, פעמים רבות בחטף, ללא הבנה ומספקת (ובפרט בסליחות לערב ראש השנה).
אז יהיו כאלו שיגידו, באים קוראים הולכים, ויהיו כאלו שיגידו, אם אתה לא מבין אז תשב לפני ותלמד, אולם הכמות העצומה של הסליחות לא מאפשרת לרוב האנשים לשבת וללמוד את כולן לפני אמירת הסליחות. בהחלט רצוי להתכונן לימים הנוראים בלימוד של חלק מהפיוטים אבל המשימה עצומה ורוב האנשים יראו את הסליחות פעם אחת בלבד בשעת אמירתן.
הוצאת סנדיק עברה טלטלות מרובות בחודשים האחרונים . רק כשבועיים אחרי שנתתי סקירה מקדמית על ספר שיצא לקראת סוף השנה (הפרדס – לארי טרמבולה), הודיע שי על הקפאת פעילות ההוצאה. קמפיין הדסטרט מוצלח הצליח לסייע לחזרה למסלול והספר הראשון שיוצא אחריו הוא “שיר לאיזי ברדלי” מאת קריס בריי ובתרגומו של שי עצמו. התוצאה הסופית מצוינת ואנו קבלנו ספר מעולה, סמוך מאד למועד הוצאתו בחו”ל ובהפקה מוקפדת כמיטב המסורת עם אחרית דבר מרחיבת מבט של ד”ר תומר פרסיקו.
אני אוהב ספרים שמלמדים אותי דברים חדשים במקרה הזה מדובר על אנשים מורמוניים. איאן וקלייר הם זוג מורמונים החיים באנגליה במסגרת קהילה קטנה למדי של מורמונים. על המורמונים לא ידעתי כמעט כלום והספר פותח צוהר לאמונה זו. איאן הוא מורמוני מלידה אולם קלייר היא “חוזרת בתשובה”.
חודש אלול ראשי תיבות
הצירוף הידוע ביותר הובא בכותרת, צירוף מוכר אחר הוא "איש לרעהו ומתנות לאביונים". להלן מספר צירופים אחרים, ידועים ופחות ידועים, קשורים יותר או פחות. לא הבאתי את כולם. מי שמכיר עוד מוזמן להוסיף.
פרשת שופטים
מאמרים לפרשת שופטיםפרשת שופטים- מצוות הציבור והצדק - המאמר סוקר את המצוות המיוחדות לכלל הציבור בפרשה ודן בנושא הצדק.
חידון לפרשת שופטים - חידת שחמט מיוחדת, וחידות ציורים לפרשת שופטים.
הפטרת פרשת שופטים - המשך נבואות הנחמה בישעיהו
עין בעין - הביטוי מופיע בפרשת שופטים ובהפטרה שלה וגם בפרשת שלח. הסבר קצר על הביטוי
סטטיסטיקה לפרשת שופטים - נתונים סטטיסטיים על הפרשה
תקציר פרשת שופטים
פרשת שופטים ממשיכה את נאום המצוות של משה רבנו וגם פרשה זו כוללת מצוות רבות. רבות מן המצוות הן בדיני השלטון, והמשפט ולכן השם שופטים יאה לפרשה ולא רק מהווה את המילה הראשונה בה. המצווה הראשונה עוסקת במינוי שופטים והדרישות החמורות מהשופטים. הביטוי "צדק צדק תרדוף" לקוח מהפרשה. לאחר מינוי השופטים יש גם לקבל את מרותם ואת משפטם. בנוסף, כבכל פרשות ספר דברים גם בפרשה זו אזהרות מרובות על עבודה זרה ועונשים חמורים לעובדי העבודה הזרה.
פרשייה מרכזית היא פרשיית המלך, פרשה הדנה בנושא המלוכה בישראל. יחס התורה למלוכה אינו שלילי (למרות שיחסו של ה' לבקשת העם בספר שמואל שלילי ביותר( וראו שמואל א פרק ח פסוק ז) אולם המלך אינו ניבחר על ידי העם אלא על ידי ה' (ואכן, גם שאול וגם דוד נבחרו על ידי ה'). גם על המלך יש מגבלות רבות. לא להרבות לו סוסים, לא להרבות לו נשים ולא להרבות לו כסף וזהב. על המלך חובה לכתוב לו ספר תורה וכלשון התורה "היתה עמו וקרא בו כל ימי חייו..." המלך עצמו אינו מעל העם ואינו מעל החוק. מטרת ההגבלות היא שהמלך יזכור: "לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל".
התורה מפרטת את מתנות הכהונה (ראשית הדגן התירוש והיצהר, ראשית הגז וכן זרוע לחיים וקיבה של כל בהמה) ומזהירה שוב מפני נביאי השקר המסיתים את העם לעבודה זרה ובהם גם האוב והידעוני. משה מדגיש שוב את הציווי להקדיש ערי מקלט בארץ ישראל.
פרשת שופטים מייחסת חלק נכבד לדיני המלחמה. למי מותר לא לצאת למלחמה ובאילו תנאים ועל ההתנהגות במלחמה. התורה דורשת לפתוח עם כל עיר בקריאה לשלום ולכניעה. משה בעצמו קיים זאת כאשר שלח שליחים לסיחון מלך האמורי על מנת להימנע ממלחמה (כזכור, סיחון סירב ונחל תבוסה מוחצת).
בפרשת שופטים מופיע אחד הביטויים המוכרים ביותר ובעלי פרשנות שגויה. הביטוי הוא "כי האדם עץ השדה" ומשמש לדמות את האדם לעץ ולחיבור לטבע. פרשנות שגויה זו שייתכן שהשיר הידוע של נתן זך גרם לה אינה קוראת נכון את הפסוק.
התורה אוסרת לכרות עצי פרי למען שימוש בהם במצור על עיר אחרת. המילה כי בפסוק משמשת כמילת ניגוד וכשאלה והפסוק כולו צריך להיקרא כך: "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת. כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור???" התורה מנגידה את העץ לאדם. לך יש בעיות או מלחמה מול האנשים, לא מול העצים. ראוי שמשמעותו המקורית של הביטוי תהיה ברורה. בימינו רצוי להימנע כלל גם מעקירת עצי סרק המשמשים לנוי בלבד.
סיום הפרשה עוסק בעגלה ערופה. עגלה ערופה הינו טקס הנערך כאשר מוצאים גופה בשדה מחוץ לעיר. לאחר שזקני הסנהדרין מודדים לאיזו עיר הגופה קרובה ביותר, זקני אותה עיר צריכים לערוך טקס כפרה על הדם הנקי ואף לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה" ובכך להכיר באחריותם למעשי הרצח הקורים בתחום שיפוטם.
הדברים נכונים גם לימינו. בנהיגה בדרכים, אם נהנגו בצורה פראית או תחת אלכוהול או סתם לא בתשומת לב ולמרות שלא קרה כלום, בפעם הבאה שנשמע על תאונה מחרידה האם נוכל להגיד "ידינו לא שפכו את הדם הזה?". אם אנו מזהים מצב מסוכן כדוגמת אלימות במשפחה המתרחשת בדירה ממול ולא עושים כלום, האם בפעם הבאה שנשמע על רצח מחריד נוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה?". מעשה עגלה ערופה מראה שגם ובודאי שזקני העיר לא חשודים חלילה ברצח, אחריות מוסרית יש לכל אחד ועליו להכיר בה.
שבת שלום
 |
| הכהן מדבר אל הצבא פול הארדי Hardy |