לקראת שבת - פרשת במדבר + חג שבועות + ספרים + ירח

[Gadi]

שלום לכולם
מקווה ששלומכם טוב ושעברתם את השרב הכבד. השרב התאפיין ביום שני ברוחות מזרחיות חזקות  שדחפו את כל האוויר הלח מהים עמוק יותר לתוך הים. רוחות אלו גרמו לכך שגם על חוף הים נמדדו טמפרטורות מעל 40 מעלות וחמישה אחוזי לחות. דבר חריג ביותר. ביום שלישי באזור החוף כבר היו רוחות מערביות שהכניסו לחות והורידו מאד את הטמפרטורה. היום כבר נעים!
השבת פרשת במדבר ומיד לאחריה חג השבועות. המעבר בין שבת לשבועות מחייב ביצוע הבדלה על השבת כדי שיהיה מותר לנו לעשות את המלאכות המותרות ביום טוב וכמובן גם קידוש כי אנו לא יוצאים ליום חול. נוסח הקידוש מכונה יקנה"ז וכולל חמש ברכות, בורא פרי הגפן על היין, ברכת קידוש חג השבועות, ברכה על נר הבדלה (נר נשמה שהודלק עוד מערב שבת! אסור כמובן להדליק נר) ברכת ההבדלה אך בניגוד למוצאי שבת רגילה חותמים ברוך המבדיל בין קודש לקודש ובסוף ברכת שהחיינו כבכל חג!

ומה בדיוור? המלצות ספרים, תמונות של הירח החדש מאתמול וכמובן שני מאמרי הפטרות חדשים, הפטרת פרשת במדבר והפטרת חג השבועות. הפטרת חג השבועות היא מעשה מרכבה בספר יחזקאל. זהו חזון קשה לפענוח וננסה לצעוד בו בזהירות עם מעט הערות על דרך הפשט ונקווה שנגיע לכמה תובנות. וכמובן כל המאמרים משנים קודמות
כרגיל אתם מוזמנים להפיץ את הדיוור הלאה ולצטט ממנו, תוך מתן קרדיט כראוי ולהצטרף לדפי הפייסבוק שלי בנושאים השונים.

אסטרונומיה
אתמול א' סיוון היה ניתן לצפות בירח החדש, תצפית שאני משתדל לבצע בכל חודש.  חרמש הירח דק מאד בתחילת החודש. מצורפת תמונה להמחשה. כאשר השמים עדיין בהירים (ואתמול הם היו בעיקר אפורים בגלל האובך), קשה לראות את הירח והוא נראה כשערה דקה. ככל שמחשיך הניגודיות גוברת ורואים את הירח בקלות.


ספרים חדשים
הספר הראשון הוא ספר לילדים אבל דרכו אפשר להגיע גם לדמותו המופלאה של האש קדוש האדמו"ר מפיאסצנה. בסקירה הוספתי גם את סיפורו של הרב קרליבך הגיבן הקדוש. מומלץ. הסקירה הבסיסית נכתבה על ידי בני יואב בכיתה ה'

סודות בירושלים 2 – הדבר הכי גדול בעולם

את הסקירה הבאה כתב יואב. הוא נהנה מאד מהספר. גמר אותו בכמה שעות בשבת וביום ראשון כבר הלך לספרייה לקחת את הראשון בסדרה. ביקשתי ממנו לכתוב כמה משפטי המלצה:

סודות בירושלים 2 מדבר על רועי שמשתתף כשחקן בסרט העוסק בהיסטוריה של ירושלים ובאותו הזמן חושד בשני החברים החדשים לכיתתו עומר ותומר שנראים לו מאיימים והוא חושד שהם גונבים דברים. רועי מתחיל לחקור את העניין. במהלך הסיפור לומד רועי על נתינה ואהבת חינם וגם שנאת חינם ועל ההפרשים הדקים ביניהם. הספר הוא המשך לספר הראשון (אפשר להבין גם מבלי לקרוא את הספר הראשון) ומלמד גם על ההיסטוריה העשירה של ירושלים לדוגמא סיפור קמצא ובר קמצא, או הסיפור על שני האחים שדאגו זה לזה. מומלץ לקרוא את שני הספרים אני מאוד נהנתי מהספר גמרתי אותו במהירות ומיד אחר כך הלכתי לספריה לחפש את הספר הראשון. בהתחלה רועי  חשב רק על עצמו ולא התחשב באחרים, אבל לאחר שהוא מגלה שעומר ותומר בעצם עוזרים לזולת, הוא מצטרף עליהם בסופו של הסיפור רועי חשב גם על אחרים וחילק מאכלים משובחים והצטרף “לסיירת” .

הספר השני אלבום מפואר על בית המקדש  הראשון. מתנה מושלמת לחובבי תנ"ך היסטוריה וארכיאולוגיה

בית המקדש וארמון שלמה

הספר “בית המקדש וארמון שלמה” מהווה מעין המשך לספרו הקודם של יוסף גרפינקל: “עקבות דוד המלך בעמק האלה“. בניגוד לספר הקודם, ספר זה הוא אלבום מהודר ומרהיב מודפס על נייר כרומו וגדוש בצילומי צבע. הספר עוסק בתגלית מחורבת קאיפה, שהמבנה שלה מזכיר במשהו את מבנה בית המקדש הראשון של שלמה המלך!

ממצא מחורבת קאיפה – צילום גבי לרון

זהו מבנה אבן, לא גדול. 35*25 סנטימטר בסך הכל, אבל לטענת מחברי הספר, זהו דגם של מקדש ואולי בצורה דומה נבנה בית המקדש. את מבנה המקדש אנו מכירים בעיקר בזכות הדגם הידוע של מיכאל אבי-יונה שהוצג שנים במלון הולילנד וכעת מוצג במוזיאון ישראל, אולם את שני מפעלי הבנייה האדירים של שלמה (בהם עסקנו מעט בהפטרות לפרשת תרומה, ויקהל ופקודי) – בית המקדש ובית יער הלבנון, מכירים הרבה פחות.

הספר מתחיל בחזרה מסוימת על ממצאי חורבת קאיפה ומשם עובר לנסיונות פיענוח של מבני הבנייה בירושלים. פסוקי התנ”ך משמשים כעוד מקור לחוקרים והם מנסים גם להבין אותם. הפסוקים עצמם קשים, התנ”ך לצערנו אינו כולל תמונות ותרשימים, ומונחים רבים הם בגדר תעלומה. אולי המוכר מבין ביטויים אלו הוא “חלוני שקופים אטומים”.

שבועות

חג השבועות הינו השני מבין שלושת הרגלים. בשונה מפסח וסוכות הוא חג קצר, יום אחד בלבד, וגם אין לו מצוות מיוחדות הנוהגות בימינו (בשונה ממצוות סוכה וארבעת המינים בסוכות, ומצה וליל הסדר בפסח).

מאמרים לחג השבועות

זמן מתן תורה - המאמר עוסק באירועים בפרשות יתרו ומשפטים ומנסה לסדר אותם בצורה רציפה

הפטרת חג השבועות - הפטרת חג השבועות - מעשה מרכבה בספר יחזקאל.

לוחות הברית - מאמר מקיף על לוחות הברית, צורתם, תוכנם וסיפור מרגש מתקופת השואה

חידון שבועות - חידות מילוליות וחידות ציורים לשבועות.


תפזורת לשבועות

אודות חג השבועות
חג השבועות נחוג חמישים יום לאחר פסח, בסיומה של ספירת העומר. לחג אין תאריך קבוע וכאשר לוח השנה היה מבוסס על ראיית הירח, מועדו היה יכול להיות בה' ו' או ז' בסיוון. כיום שהלוח קבוע, שבועות תמיד יוצא בו' בסיון.
שמות החג
לחג השבועות שמות רבים:

• חג השבועות - בו מסתיימים שבעת השבועות של הספירה מפסח.
• חג הקציר - החג נמצא בתחילתה של עונת הקציר.
• חג מתן תורה - ביום של חג השבועות ניתנה תורה לישראל בהר סיני.
• עצרת - מעין סיום לחג הפסח.
• חג הביכורים - על שם קורבן הביכורים שהיה מובא (פירוט בהמשך)
• יום הקהל ויום החמישים - שמות נפוצים פחות אבל מופיעים במסורת.

בזמן המקדש התאפיין חג השבועות, בקורבן שתי הלחם, זהו קורבן מנחה מיוחד של לחם, הנאפה מחיטים חדשות של העונה החקלאית (קורבן העומר בפסח מוקרב משעורים, המבשילות לפני החיטה). בכך פותח החג את העונה החקלאית ואת הבאת כלל הביכורים, הפרות הראשונים משבעת המינים, אל המקדש.
מנהגי החג
לחג השבועות מנהגים רבים

• קריאת מגילת רות - מגילת רות זמנה בימי קציר חיטים. המגילה עוסקת במשפחתו של דוד המלך שלפי המסורת נולד ונפטר בשבועות.
• לימוד תורה כל הלילה, תיקון ליל שבועות - מנהג נפוץ ללמוד תורה כל הלילה ולהתפלל שחרית מיד עם זריחת השמש. במדרשים מופיע שהמקור הוא בכך שבמתן תורה משה היה צריך להעיר את עם ישראל ואנו מתקנים זאת על ידי כך שאנו ערים ומוכנים לקבלת התורה
• אכילת מאכלי חלב, מנהג שמקורו לא ברור ולו טעמים רבים בינהם: התורה נמשלה לחלב, לאחר קבלת המצוות בני ישראל לא יכלו לאכול בשר ועוד טעמים. יש לשים לב שלמרות המנהג, עדיין כבכל חג יש מצווה לאכול דווקא בשר. יש הנוהגים לאכול ארוחה קטנה חלבית ובהפסקה קצרה לאחריה סעודה בשרית ויש הנוהגים לאכול סעודה חלבית אחת והשנייה בשרית.
• קישוט הבית ובית הכנסת בירק - זכר להר סיני שלכבוד מתן תורה התקשט בצמחיה ולבלוב, ומייצג את הקשר שלנו עם הטבע והבריאה.

מגילת רות. רות ונעמי, רות ובועז, רות נעמי ועובד. תומס מתיוס רוקי. 1876 גלריית טייט לונדון Thomas Mathews Rooke

פרשת במדבר

מאמרים ודברי תורה לפרשת במדבר

סדר השבטים בפרשת במדבר - המאמר מנתח את סדר הופעת השבטים בפרשה וההבדלים בין סדר זה לבין רשימות אחרות של שנים עשר השבטים בתורה בעלי סדר שונה.

הפטרת פרשת במדבר - הסבר הפטרת הפרשה בספר הושע

פרשת במדבר לילדים - תקציר הפרשה מעובד לילדים

חידון לפרשת במדבר - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת במדבר

תפזורת לפרשת במדבר

סטטיסטיקה לפרשת במדבר - נתונים סטטיסטיים על פרשת במדבר


תקציר פרשת במדבר

פרשת במדבר פותחת את החומש הרביעי, חומש השונה מאד באופיו מחומש ויקרא הקודם לו. אופי החומש הוא סיפורי-עלילתי ומתוארים בו אירועים רבים שקרו לעם ישראל, במדבר סיני. בין לבין מופיעות מספר פרשיות מצוות, שבחלקן מהוות תוספות והשלמות לנושאים שכבר עלו בחומש ויקרא וחלקן חדשות. חומש במדבר נחלק לשני חלקים עיקריים. הראשון מתאר את האירועים שקרו בשנה הראשונה במדבר (עד חטא המרגלים בפרשת שלח) והשני מתאר את האירועים שקרו בשנה האחרונה במדבר (שנת הארבעים, כחלק מההכנות לכיבוש הארץ). בסיום החומש, בני ישראל חונים בערבות מואב, מול יריחו ומוכנים לכניסה לארץ ישראל. העניינים העיקריים בפרשת במדבר הם מפקד השבטים וסידור בני ישראל במחנות. מסע במדבר מצריך מבנה ארגוני ברור. לא ייתכן שכל אחד ינוע כרצונו, סדר חייב להיות. העם מחולק לשבטיו השונים (חלוקה שהייתה כנראה בפועל גם קודם), לכל שבט ממונה נשיא ומניין הגברים הכשירים לצבא נמנה ונספר. השבט היחידי החריג הוא שבט לוי שאינו נמנה עם כל השבטים. לשבט לוי תפקידים אחרים והם אינם יוצאים בצבא ותפקידם לשמור ולעבוד במשכן. לאחר מכן ה' מצווה גם על סדרי החנייה במדבר. אוהל מועד נמצא כמובן במרכז (וסביבו הלויים) והשבטים מסביב בארבע קבוצות שבכל אחת שלושה שבטים. לכל קבוצה יש שבט ממונה (יהודה, ראובן, דן, אפרים) ועוד שני שבטים נלווים. כאשר מתחיל מסע וכל המחנה צריך לנוע, לכל קבוצת שבטים יש סדר ותפקיד ברור מתי הם מתחילים לסוע. פרק ג' מתחיל בתיאור תולדות משה ואהרון (אולם למעשה מתאר רק את תולדות אהרון, תולדות משפחת הכהונה). התורה מסבירה שהלווים נבחרו לעבודת המשכן במקום הבכורים (וראו מאמר לפרשת פקודי המזכיר נושא זה), אולם לא נותנת סיבה להחלפה זו (הפרשנים תולים את הסיבה בחטא העגל, בו שבט לוי לא חטא ואילו הבכורים שהיו צריכים להניא את אחיהם הצעירים יותר ולגרום להם לוותר על הרצון לעבוד את העגל, לא עשו זאת). עכשיו גם שבט לוי נמנה למשפחותיו ולכל משפחה בשבט לוי מוגדר תפקיד מיוחד. הפרשה מסתיימת בתיאור תפקידה של משפחת הקהתי (בני קהת) שעבודתם היא המסוכנת ביותר, מאחר והם נושאים את כלי המשכן ממש וצריכים בכך זהירות מרובה. ללויים מותר רק לשאת את כלי הקודש אך בלי לגעת בהם. לפיכך הכהנים (אהרון ובניו) מצווים לסייע לבני משפחת הקהתי ולכסות את כלי המקדש ואנשי משפחת הקהתי תפקידים לשאתם (מבלי לגעת בכלי הקודש עצמם). האיסור הוא כל כך חמור שהתורה מדגישה נושא זה של איסור הנגיעה בכלי הקודש שלוש פעמים ומצווה את בני אהרון לא לזלזל באיסור זה ולא לגרום לאסונות בשבט הקהתי (ציווי זה אפקטיבי במיוחד לאהרון ובניו שחוו אסון כבד במיתת נדב ואביהוא - וראו הרחבה במאמר לפרשת אחרי מות על ההרחקה מהקודש)

מפקד בני ישראל - תחריט עץ מאת הנרי פליקס עמנואל פיליפוטו - Henri Félix Emmanuel Philippoteaux

שבת שלום
חג שבועות שמח
בברכה
גדי איידלהייט