|
טבת - נושא החודש - עולם התורה הספרדי
הרב אריה דרעי, שר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, ויו"ר תנועת ש"ס:
"...להלן אבקש לחדד את עמדתה של ש"ס בנוגע לאחריות לאומית, לדאגה לחלשים ולחיזוק עולם התורה הספרדי. את המאמר אחלק לשלשה: בחלק הראשון אשתדל להסביר מהי "אחריות" כפי שזכיתי ללמוד עליה מפי הרב זצ"ל; מהו יחסנו למדינה ולציונות, ומהי עמדתנו בסוגיות לאומיות. בחלק השני אבאר כיצד נובעת מכך מחויבות עמוקה לחלשים ולנזקקים, אשר תנועת ש"ס מפורסמת בה. בחלק האחרון אייחד את הדיבור על גולת הכותרת של תנועת ש"ס ועל המגדלור הנותן חיים וכוח לכל שאר מפעלותיה – עולם התורה הספרדי..."
למאמר המלא
|
|
תגובה: תנועת ש"ס - לאן?
שמעון ברייטקופף, סגן עורך בעיתון "משפחה":
"...עצובה היא השעה שבה נדרשת מפלגה להגיד שלום. קשה שעת הפרידה. אולם מעטות הן המפלגות שיכולות לסמן 'וי' גדול על המטרות שלשמן הוקמו. היא יכולה להסתלק מן העולם בלב שקט – משימתה הושלמה. שקיעתה האטית והמתמשכת אינה מסמנת אבדן דרך, אלא השלמת דרך. ש"ס הגיעה ליעד, וכעת היא מתחפרת במקום. הולכת ומתחפרת, הולכת ושוקעת..."
למאמר המלא
|
|
|
תגובה: המהפכה התורנית של מרן
הרב אורי בנון, ראש כולל קול יצחק, רב בית כנסת "שאגת אריה -תפארת אלישע":
"...עד לשנים האחרונות נתפס לימוד ההלכה נחות ביחס ללימוד הישיבתי העיוני. הנטיה היתה לזלזל בו, לראות בו סוג של לימוד "בקיאות" שאינו מגיע לרמת הלימוד העיוני בסדרי "נשים" ו"נזיקין" הנהוג בישיבות. לימוד ההלכה בעיון נותר בקרן זווית, והפך לעיסוק של שינון "יבש" עבור "בעלי זיכרון". הלימוד העיוני של ההלכה הפך לנחלתם של יחידי סגולה בלבד, גדולי הדור ותלמידי חכמים עצומים..."
למאמר המלא
|
|
|
|
סדר שני
"לבקר בהיכלו" – אחר מיטת מרן הגראי"ל שטיינמן
".. פנינו עם המקרה לרב ושאלנו אותו כיצד ראוי לנהוג. הרב פנה אל ראש הישיבה, שהתנגד בכל תוקף לנסיעה, ושאל אותו: "מה הבעיה באומן?" ראש הישיבה התחיל להציג טענות מטענות שונות, שכללן היה שרוחה של ברסלב שונה מאד מהגישה והדרך שאותה רוצה הישיבה להנחיל לתלמידיה, וטען לחשש קלקול עבור בחורים המבקרים במקום. הרב הקשיב, ואז אמר לראש הישיבה: "אם תרשה להם להקשיב לברסלב, יקשיבו לך וגם לברסלב. ואם לא תיתן להם להקשיב לברסלב, בסוף לא יקשיבו לא לך ולא לברסלב!"..."
למאמר המלא
|
|
"מלכות יוון הרשעה": חכמת יוון או תרבות יוון?
נדב כהן, סטודנט ומתמחה מחקר בפילוסופיה ומחשבת ישראל:
".. היוונים, לעומת זאת, סברו שהאמת שגילו היא האמת האבסולוטית והאוניברסלית, והדרך שהפיצו אותה עבר בהוראתה של "חכמה יוונית". זו הסיבה לשלילת חז"ל החמורה את לימוד החכמה היוונית, בעוד שלא ראו בעיה – או אפילו ראו בחיוב – את ההיזקקות לשפה ולספרות היוונית. כל עוד השפה והספרות היוונית נלמדות כשלעצמן, אין סכנה בכך שלימודן יביא לדחיקתה של תורת ישראל. יהודי ששפת אמו היא עברית (או ארמית), הלומד בשלב מאוחר יותר שפה וספרות יוונית, ברור לו שתרבות זו אינה תרבותו שלו; היא תרבות של האחר שיש לו מה לקבל ממנה ומעושרה האסתטי, אך תרבותו שלו עודנה תופסת את המקום הראשון במעלה. אולם זה הלומד "חכמה יוונית", המוסיפה על לימודי השפה והספרות גם את לימודי המדע והפילוסופיה, עלול לקבל את התמונה המוטעית כאילו תרבות יוון בשלמותה היא התרבות האנושית, ומכאן עלול אף להשיל מעליו את זיקתו לתורת ישראל ולאבד את זהותו היהודית...."
למאמר המלא
|
|
|
מעשה הקורקבן של ר' ברוך בער
הרב יצחק מאיר יעבץ, רב קהילת 'כלל ישראל' ברמת בית שמש:
".. החידוש המהפכני בגישה האפלטונית, המשתקפת בסיפור הקורקבן, הוא היפוך יחסי אמצעי-מטרה. ההבנה האנושית הפשוטה רואה בעולם מצב נתון, ובחוק – לענייננו, בתורה – הנחיה נורמטיבית כיצד לנהוג בו. מצוות התורה משרתות את המציאות, ומאפשרות לחיות בתוכה, לבחור בטוב ולסור מרע, ולנהוג כראוי במצבים המשתנים של הקיום האנושי. החיים קודמים לחוק. אבל הגישה המשתקפת מתוך הפרשנות דלעיל למדרש "אסתכל באורייתא וברא עלמא" מבקשת להפוך את היוצרות. מטרתו של עובד ה' היא ליישם את הנחיות התורה. המצבים הנתונים שבהם ההנחיות הללו מתקיימות, הן במובן הפיזי והן במישור ההיסטורי, אינם אלא "היכי תמצי" (אמצעי) לקיומן. מכאן שזכות קיומו של התפוח היא ברכת "בורא פרי העץ" שמברכים עליו, והסיבה האמתית ליציאת מצרים היא כינון מצוות מצה וקרבן פסח. ולענייננו, לולא היה לעוף קורקבן, כיצד היינו זוכים ללמוד ולקיים את ההלכות התלויות בו?..."
למאמר המלא
|
|
|
|
|