שינויי מגמות בעיסוק במקרא באקדמיה בישראל

[אוריאל פרנק‎]

תולדות מחקר פרשנות המקרא בימי הביניים בישראל במאה העשרים ובראשית המאה העשרים ואחת

 - The Study of Medieval Exegesis in Modern Israel in the Twentieth and Early Twenty-First Centuries

תולדות מחקר פרשנות המקרא בימי הביניים בישראל במאה העשרים ובראשית המאה העשרים ואחת - The Study of Medieval Exegesis in Modern Israel in the Twentieth and Early Twenty-First Centuries on JSTOR

על נחמה - עמ' 127..

על רב עצ"מ - עמ' 147... 156...

כמה ציטוטים:

אנשי תקופת ההשכלה הציגו עצמם לא פעם כחוליית המשך של מחקר יהודי רציף שתחילתו בימי הביניים...

פועלם האקדמי והמחקרי של מכונני מחקר המקרא באקדמיה הישראלית מבטא שינוי מהותי מקו המחקר של אנשי חוכמת ישראל...

מקורות השראתם של מניחי היסודות של מחקר המקרא באוניברסיטאות בישראל הם גדולי מחקר המקרא הביקורתי הנוצרי, מאייכהורן ועד ולהאוזן. נקודות ההתייחסות הנבדלות מלמדות כי חוקרי המקרא באקדמיה הישראלית לא ראו בפועלם המשך רציף וטבעי של היסטוריה אינטלקטואלית יהודית ארוכת שנים, אלא חוליית המשך של מחקר מקרא ביקורתי, בין־לאומי, חסר זהות אתנית ואמונית. חוט החקירה היהודית שנמתח על פני מאות שנים — נקטע.

 כיצד ניתן להסביר נתק זה?   

דומני כי התשובה לשאלה זו מצויה בעיקרה מחוץ לעולם האקדמיה. לפנינו ביטוי אקדמי ואינטלקטואלי לתופעה תרבותית־חברתית המוכרת היטב מן המחצית הראשונה של המאה העשרים בישראל המתחדשת, שזכתה לכינוי "שלילת הגלות". הישראלי החדש, החזק והגאה, נתפס כהפך המוחלט מהיהודי הגלותי והנרפה...

ביטויה של שלילת הגלות במחקר המקרא פירושו הפניית עורף לדורות החוקרים היהודים שקדמו לתחייה הציונית, למחקריהם ולמושאי מחקריהם, ונהייה אחר המחקר האקדמי הבין־לאומי...

לדעתי מקומו התרבותי והרוחני של המקרא בחברה הישראלית [שכמובן אין לנתקו משלילת הגלות] הוא שהשפיע על חוקריו.

  הציונות לפלגיה השונים מצאה במקרא את הביטוי התרבותי והרוחני הנחוץ לתיאור שיבת העם אל ארצו ולהעמקת השורשים בה. המקרא הפך לסמל של ההתחדשות בארץ ישראל  ובמידה רבה הופקע מהקשרו הדתי, הוא ההקשר שבו פעלו פרשני המקרא היהודיים לדורותיהם, ובכללם פרשני הפשט בימי הביניים ואנשי חוכמת ישראל בתקופת ההשכלה.

...  ואם המקרא הוא היסוד הרוחני והתרבותי של ישראל המתחדשת, ואם העיון בו ניכר בהקשרים לאומיים וחילוניים דווקא ולא בהקשרים דתיים, מחוקריו של המקרא מצופה לעסוק בתחומי מחקר המבטאים את אותה הרוח ממש...

  החל מאמצע שנות השבעים ניכר זרם הולך וגובר של מחקרים שנכתבו באוניברסיטאות בישראל ועסקו בפרשנות המקרא בימי הביניים...

אירועים מרכזיים בשנות השישים והשבעים הובילו לשינוי עמוק ביחס לשנות הגלות...

נקודות ציון אלו, כל אחת לעצמה ובהצטרפן יחד, שינו כליל את מעמדו של המקרא בתרבות הישראלית ובו בזמן אפשרו מבט אחר בתכלית על יהודי הגולה — חומל, אמפתי, ולעיתים אף מזדהה. לאחר כמה עשורים שבהם נדחקו שנות הגלות אל שולי התודעה הקולקטיבית עוררה לפתע תקופה ממושכת זו אהדה, ובאופן טבעי גם סקרנות. 

אם ביטויה של שלילת הגלות בקרב חוקרי המקרא בישראל המתחדשת היה הפניית עורף לאנשי חוכמת ישראל ולמושא מחקריהם לטובת ניסיונות להשתלב במחקר המקרא של משפחת העמים, אך טבעי הוא ששינוי היחס ליהודי הגולה ישפיע על חוקרי המקרא בכיוון ההפוך.