כמובא בקובץ המצ"ב, ביום הכרזת המדינה ביקש רש"י הלוי מהרבנים הראשיים שיכינו ברכה לשלום המדינה, ומשלא נענה אימץ את "הנותן תשועה" בשינויים אחדים, והפיצו בסיוון תש"ח לאומרו מדי שבת אחרי קריאת התורה.
האם יש למישהו מידע על תפוצת תפילה לשלום המדינה בימינו בבתי כנסת תימניים בארץ?
אם לשפוט לפי סידורי תימן, נראה שיש האומרים את "הנותן תשועה" (כמובא בתכלאל כנסת הגדולה, בתכלאל המדעי המהודר, בתכלאל שיח שפתותינו <נוסח רדאע>; אגב בתכלאל עטרת אבות <בלדי> תשס"ד, העיר על אתר העורך, שגיב מחפוד, "ברכה לשלום המלכות ברכה לחיילי צה"ל תמצא בסוף התכלאל בעמוד תרנח ואילך" ושם נאמר: "יש הנוהגים לומר"...), ויש האומרים "אבינו שבשמים" (כמובא בתכלאל שיח ירושלים),
ויש שאינם מתפללים כלל תפילה מיוחדת לשלום המדינה (כמשתקף מתכלאלים אחרים).