עברתי על פרקים ט' וי', העוסקים ביחסם של חז"ל אל המרד והקנאים. לענ"ד הדברים מאד לא משכנעים. כמה דוגמאות:
א. הוא מציג כאילו הנוסח של האדר"נ אין בו שלילה כלפי הקנאים. נכון שלא כתוב שם "בריונים", אבל סוף סוף הסיפור שם אומר את אותו העיקרון: ריב"ז אומר להם שהמרד חסר תוחלת, ורק יגרום לחורבן. אז כאשר מעמידים את הנוסח הזה לעומת הנוסח של הבבלי נוצרת תדמית "מרוככת", אבל זה רק באופן יחסי. אם קוראים את הסיפור הזה מצד עצמו, ברור גם בו שריב"ז צודק והקנאים לא.
ב. עוד הוא כותב, שבנוסח האדר"נ לא מופיע שמול הקנאים עומדים "רבנן", אלא רק ריב"ז לבדו. אבל גם זו תדמית מוטעית. מי שקורא את הסיפור של האדר"נ בפני עצמו, יתרשם בבירור שריב"ז מייצג את דעת התורה, לעומת דעתם של הקנאים. נכון שלא נזכר שם שכלל החכמים היו עם ריב"ז, אבל גם לא כתוב להפך. בפשטות, אם החכם היחיד שנזכר הוא ריב"ז, אז דבריו הם המייצגים את דעת התורה. רק בהשוואה לנוסח של הבבלי, זה נשמע כאילו יש כאן ריכוך, אבל מצד עצמו זה לא נכון.
ג. הוא טוען לחלוקה בין תורת א"י לתורת בבל. אבל במדרש איכה רבה, שהוא ארץ ישראלי, הנוסח דומה מאד לנוסח הבבלי (למשל, מופיעה שריפת האוצרות, מופיעים דברי ריב"ז שיש "להרוג את הדרקון", דהיינו הקנאים).
ד. הוא טוען שמסקנת הבבלי היא מנוגדת לריב"ז, שריב"ז טעה, "משיב חכמים אחור", אבל:
הביטוי הזה מופיע פעמיים -
פעם אחת לגבי משל החבית והדרקון. ושם, מי שטוען את הטענה הזו (רב יוסף או ר"ע) הוא בעצמו סובר שהיה צריך לומר שיש להרוג את הדרקון. דהיינו שכל החכמים מסכימים להתנגדות לקנאים.
פעם שניה לגבי בקשת יבנה וחכמיה, שהיה צריך לבקש את בית המקדש. זה כמובן לא נוגע לשאלת היחס למרד ולקנאים, ושם גם זו לא בהכרח המסקנה, שריב"ז טעה - כתגובה לכך מביאים את סברתו של ריב"ז, "דלמא כולי האי לא עביד...".
ה. עצם הטענה שריב"ז היה יחיד בין חכמי דורו - מי הם חכמי דורו שחלקו עליו? הרי גדולי חכמי הדור באותו זמן הם ר"א ור' יהושע, שסייעו בהימלטותו של ריב"ז מירושלים.
מה הכוונה בהראיה שהוא מביא בפ"ט ע' 109 הערה 6 מזה שרשב"י ציטט את רבו ר"ע דין הוא משיחא, איך היה יכול לצטט אחרת?
לגבי הערתך # ה' - יש להניח שסו"ס היה ריב"ז בעמדה שלו על דעת עצמו, ללא גיבוי רשמי של שאר החכמים (אף שייתכן שהם לא התנגדו לו)
מקבל את ההערה. ובפרט שאם היו חכמים שתמכו במרד ונשארו בירושלים, הרי מן הסתם הם נהרגו, ומי שנשאר היו דוקא אלו שהלכו עם ריב"ז. כך שאפשר לטעון שאולי דעת ריב"ז היתה דעת יחיד. אבל זו השערה בעלמא, שהרי סוף סוף, היכן מוצאים שיש חכמים שחלקו על ריב"ז?