לקראת פורים חשבתי להשתמש במינוחים בנוסח המגילה להגדרת הקבוצות השונות של טעמי המקרא:
סוף פסוק - המלך אחשורוש (או ״מלך״)
אתנחתא - אסתר המלכה (״וישם כתר מלכות בראשה״)
סגול, טפחא, זקף קטן, זקף גדול, שלשלת - פרתמים (״הפרתמים הם שרים גדולים, היו תחתיהם מדינות רבות״ - פירוש הרלב״ג למגילה)
רביע, זרקא, פשטא, יתיב, תביר - פחות (״וְאֶ֣ל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִֽים־וְהַפַּחוֹת֩ וְשָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת״)
אזלא, גרש, גרשיים, פזר, תלישא גדולה, מונח לגרמה, קרני פרה - שרים (״וְשָׂרֵ֥י הַמְּדִינ֖וֹת לְפָנָֽיו״ משמע תחת כל שר מדינה אחת)
מונח, מהפך, קדמא, תלישא קטנה, מרכא, דרגא, מרכא כפולה, מאיילא, ירח בו יומו - סריסים (״הַסָּ֣רִיסִ֔ים הַמְשָׁ֣רְתִ֔ים אֶת־פְּנֵ֖י הַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ״)
אם לא למקרא כולו, אולי נשתמש בהגדרות אלה רק למגילת אסתר, ובפורים בלבד….
(אשמח לקבל תיקונים ושיפורים)
חודש אדר שמח,
אהרן גל