סיפור אמיתי - הצלקת
אוריאל פרנק
סיפור שקיבלתי וריגש אותי.שווה קריאההצלקת❗
--הייתי בחורה צעירה טובה מבית טוב, בחורים החלו להתעניין ולשאול אודותיי וההצעות היו רבות ומגוונות. כמובן שלא התלהבתי מכל הצעה, היו לי דרישות!
יום אחד הציעה לי חברה של אמא שלי בחור שלדבריה הוא בחור זהב! בחור טוב, חביב, חברותי, רגיש וחכם. היא אמרה שהוא כמוני, נפגש הרבה אך לא מצא עדיין את הבחורה המתאימה. הסכמתי לפגוש אותו ולראות במו עיני על מי מדובר.
קבענו במסעדה, הכל טוב ויפה, אך ברגע שראיתי אותו מתיישב מולי הבנתי למה הוא עדיין לא מצא את הבחורה המתאימה לו.
הוא אמנם בחור רגיש, נבון, פיקח, משעשע, חביב, אדיב, בחור ממש מיוחד! התרשמתי שאכן מדובר בבחור טוב!אבל... הייתה לו צלקת נוראה על הפנים! צלקת ממש דוחה... שהתחילה מהעין והגיעה עד לסנטר...
פנים טובות ועדינות, ניכר שהוא היה בחור יפה... אבל הצלקת הורסת את הכל!היה לי ברור שאין מצב, אני לא אפגש איתו עוד! אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות בקשר זוגי עם בחור שיש לו פני צלקת, אחד כזה שאני אפילו לא מסוגלת להביט בו...
כשהפגישה הגיעה לסיומה, הוא שאל אותי בעדינות ואפילו עם קצת חשש: "אני לא יודע מה איתך, אבל אני ממש נהניתי בחברתך ואשמח להיפגש איתך שוב. מה את אומרת?"
לא יכולתי לענות... לא יכולתי הוציא מילה מהפה... התביישתי, התחלתי להתפתל בכיסא, לא מצאתי את המילים הנכונות כדי להגיד שאני לא מעוניינת...השפלתי מבט ושתקתי...
הוא בחור כל כך רגיש, שאפילו לא האיץ בי. ניכר היה שהוא רגיל לתגובות כמו שלי.
הוא שאל שוב בעדינות בקול נעים: "אז מה תשובתך?"
"אמממ... תראה.... " התחלתי לגמגם "אתה בחור מצויין, בחור ממש טוב! ממש התרשמתי ממך... אבל..."ברגע שאמרתי את המילה "אבל", הוא קם מהכיסא, הסתובב והשפיל את מבטו.
לאחר כמה שניות אמר בקול שבור: "אני יודע מה ה'אבל' שלך אומר... ה'אבל' הזה מה שגרם לשאר הבחורות לברוח..."שתקתי, לא ידעתי מה להגיד!
הוא הסתובב מעט, אמר לי: "שיהיה לך המשך לילה נעים ובהצלחה בכל!" והלך עצוב ומושפל.
אני מצידי, נשארתי לשבת עוד כמה דקות... בכיתי! הרגשתי רע מאוד!
גם כעסתי! כעסתי על החברה של אמא שלי, חשבתי לעצמי : איך היא מעיזה בכלל להציע לי בחור מבלי להגיד לי שיש לו צלקת! איך היא העיזה בכלל לגרום לי לפגוע ולשבור בחור בצורה כזאת!חזרתי הביתה ומיד טלפנתי אליה. היא ענתה ולפני שהספיקה להגיד לי "שלום" התחלתי לתקוף ולדבר ברצף, סיפרתי לה הכל! הסברתי לה כמה זה היה משפיל בשבילי ובשבילו.
אחרי שסיימתי לדבר ולפרק את כל התסכול שלי באוזניה, היא אמרה: "אני כל כך מבינה אותך וכל כך מצטערת לשמוע... תביני, הוא ביקש ממני בפירוש שלא להגיד שיש לו צלקת על מנת לנסות את מזלו. הרי אם הייתי מספרת לך שיש לו צלקת גדולה על הפנים לא היית מעוניינת לנסות ולהיפגש איתו..."
"ברור שלא הייתי נפגשת איתו!" אמרתי מיד.
"טוב, אז אני מבינה שאת לא מעוניינת להיפגש איתו שוב..." היא אמרה "אבל אני חייבת לספר לך לפחות למה יש לו צלקת על הפנים.
כשהוא היה בן 12 הוא התארח בצימרים עם משפחתו בצפון הארץ, המקום היה עם נוף מדהים ועצים רבים והוא החליט לטייל וליהנות מהטבע. במהלך הטיול הוא ראה לפתע קבוצת נערים מציקים ומטרידים ילדה קטנה שהייתה בערך בת 9. הילדה הייתה נראית כל כך מבוהלת, היא עלתה על אחד העצים אבל הבחורים החלו לנענע את העץ על מנת לנסות להפיל אותה על הרצפה תוך כדי שהיא צורחת ובוכה.
מבלי לחשוב, רץ הילד וצעק להם 'תפסיקו'! וניסה לסלק אותם באגרופים. אחד הנערים אמר לו: 'לך מפה זה לא עניינך!' אך הילד בשלו צועק 'תפסיקו! תפסיקו!' ובעט בהם.
זה הרגע שהבחורים עזבו את הילדה ופנו אל הילד, הם הרביצו לו חזק בלי רחמים. ואז תפס אחד הנערים קרש והרביץ לו עם הקרש. הבעיה שבקרש הזה היה נעוץ מסמר חד... וזה מה שהרס לו את הפנים וגרם לצלקת שעל פניו...
הוא סיפר לי שלא היה אכפת לו שהרביצו לו, העיקר שראה שהילדה הסתלקה וניצלה מאותם נערים.
אז את מבינה, הוא באמת בחור טוב, פשוט המקרה הזה הרס לו את הפנים... הלו? הלו?? את שומעת אותי???"לא עניתי, בכיתי! בכיתי כל כך שלא הצלחתי אפילו להשמיע קול...
בקושי רב, עניתי בבכי: "אני רוצה אותו..!! אני מסכימה!""מה?! באמת?! את רצינית?!" היא הייתה בהלם!
"כן! אני רצינית, אני אשמח להיפגש איתו שוב"
"מה גרם לך לשנות את דעתך?" היא שאלה
"הצלקת!" עניתי בבכי
"הצלקת?! איך זה שפתאום הצלקת שלו גרמה לך לשנות את דעתך?"
"את טועה זאת לא הצלקת שלו, זאת הצלקת שלי! אני הייתי הילדה שהוא הציל!"אתם מבינים, הבחור הזה הוא היה הילד שהציל אותי כשהייתי בת 9 מאותם נערים! אני זוכרת את זה טוב, איך הוא לא פחד ואפילו שלא הכיר אותי הסתכן בשבילי!
אני גם זוכרת שראיתי את הפנים שלו מלאות בדם... הרבה שנים תהיתי מה עלה בגורלו...אני ממש מתרגשת לכתוב את הסיפור הזה!
אני כותבת לכם כאישה נשואה לבעל מדהים, הבעל הכי טוב שיכולתי לבקש! הבעל ששומר עלי ושמר עלי עוד לפני שהכרנו!
זה שנושא על פניו את הצלקת שליסיפור אמיתי מתוך ספרו של חיים ולדר
קיבלת הודעה זו כיוון שנרשמת לקבוצת "יהדות".
אנא הפץ מאמר זה בקרב חבריך וידידיך והמלץ בפניהם להצטרף לקבוצה.
לתגובות או לביטול המנוי בקבוצה, שלח דוא"ל לצבי שביט zvi...@gmail.com.
---
אוריאל פרנק
מאת: Gilad Harshoshanim <gilad.har...@gmail.com>
Date: יום ה׳, 30 בינו׳ 2020 ב-7:51
Subject: Re: [על הא ועל דא] סיפור אמיתי - הצלקת
To: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
סיפור זה מזכיר מאוד את הסיפור על שידוכו של האדמו"ר מצאנז זצ"ל , להלן שתים מגרסותיו.
"מספרים על אחד מגדולי האחרונים , האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז שהיה עילוי גדול מאוד ממייסדיה של חסידות צ'אנז ומגדולי מנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו.
שמעו של רבי חיים יצא בכל הארץ , כולם ניסו לשדך לו בנות נפלאות ומקסימות , אך הוא לא היה מוכן להתחתן עם אף נערה.כששאלו אותו מדוע הוא מסרב , הוא ענה להם כך: "כבר הראו לי משמים מי תהיה בת זוגי".השמועה עברה בכל הארץ עד שהגיעה לכפר מרוחק שבו גר אדם פשוט ולו הייתה בת נאה מאוד שכבר בגרה עם השנים היא כבר לא צעירה כפי שהייתה בעבר , אותו אדם פשוט החליט לנסות את מזלו והוא רכב מרחק של שלושה ימים לביתו של רבי חיים מצ'אנז , כשהגיע אותו אדם פשוט הביט בו רבי חיים ואמר: "מדוע חיכית כל כך הרבה זמן? , דע לך שבעוד חודש ימים אתחתן עם בתך , חזור אלי עם הבת שלך ונסדר חופה וקידושין" , אותו אדם פשוט לא ידע נפשו מרוב אושר , הוא חזר לביתו וסיפר לביתו על השידוך שנעשה בלא ידיעתה ואמר: "קולו של חתנך ערב ונעים ונאה הוא וחכם ועשיר גדול" הבת הייתה כל כך מאושרת והיא ציפתה בכיליון עיניים ליום החתונה המיוחל.בהגיע הזמן המיוחל רכבו שוב אבי הכלה והכלה לביתו של רבי חיים מצ'אנז (החתן המיועד)... את הבת קיבלו הנשים והלבישוה שמלת כלה מפוארת ואת אביה קיבלו הגברים , לפתע הלכה הכלה לכיון עזרת הגברים , פתחה את הדלת ואז, היא פשוט הבחינה בחתן המיועד יושב במרכז החדר, הוא היה פשוט מושלם ובאמת היה לו קול ערב ונעים, כולם העריצו אותו והביטו בו , היא הייתה פשוט מאושרת ומלאת התרגשות.אבל אז... הוא הבחין בה... הוא חייך לעברה , קם מהכסא ורצה להתקדם לעברה והוא פשוט צלע צליעה כל כך בולטת ונוראית, כל הגוף שלו פשוט דחה אותה פתאום , הכלה לא האמינה למראה עיניה , איך יכול להיות שנערה כל כך יפה תתחתן עם צולע?????? היא לא יכלה לשאת זאת !!!!! היא ברחה מיד לחדר ובכתה בכי נורא !!!!!!!!!לפתע היא שמעה דפיקה בדלת וברקע נשמע קולו הערב של החתן "אנא ממך פיתחי נא לי את הדלת". הכלה מיהרה לנגב את דמעותיה וניגשה לעבר מפתן הדלת , היא פתחה את הדלת והרכינה את ראשה בצער. בחדר היה ארון קטן והחתן ביקש ממנה לפתוח את דלת הארון , הכלה לא ממש הבינה מה החתן מרמז לה אבל היא עשתה כמצווה ופתחה את דלת הארון , כשפתחה הכלה את דלת הארון היא הבחינה בראי גדול (מראה) ובו ראתה הכלה את עצמה , לבושה בבגדים פשוטים , עורה כהה , פניה עייפות ועצובות ורגליה אינן שוות , היא התקרבה לראי לראות שאינה הוזה ותוך כדי פסיעה לעבר הראי היא רואה את עצמה צולעת בבירור , החתן שבראי נראה נאה וזקוף בעל שתי רגליים זהות , ניגש אליה ואמר לה בזו הלשון: "דעי לך , עוד כשהייתי בשמים , ניגש אלי המלאך גבריאל וסיפר לי על התפקיד החשוב שעתיד להיות לי בעולם הזה , הוא גם הראה לי את בת הזוג שתהיה לי (השידוך שלי משמים) וכך בדיוק ראיתי אותך (כמו שאת עכשיו במראה). ראיתי כמה ענייה היית ועד כמה הצליעה שלך אימללה את חייך ובקשתי מהמלאך לקחת ממך לפחות את הצליעה כדי שאולי בע"ה תזכי לאושר ושמחה למרות העוני ואני כבר אסתדר בע"ה , מן השמים הסכימו לבקשתי ובית הדין פסק שאת תרדי לעולם עם זוג רגליים זהות ואני ארד לעולם צולע , כדי שלך יהיה טוב , הבחירה בידיים שלך , רק רציתי שתדעי את פיסת המידע הזאת , אני מצטער שגזלתי מזמנך , את רשאית ללכת אם תרצי , הנערה הביטה שוב במראה ובאורח פלא שוב ראתה את עצמה צולעת, היא הזילה דמעה ונאותה להתחתן עם הרב".
גרסה נוספת:
לאחר שסגר הגאון הרב ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם", את השידוך של בתו המוצלחת עם בנו של רבי לייביש, אב בית דין של טארנינגראד, רעשו אמות הסיפים. שימעו של העילוי הצעיר התפרסם בכל המחוזות, אך יחד עם זאת נודע דבר מה נוסף, הבחור צולע ברגלו.
התדהמה הייתה גדולה, כיצד יכול היה ה"ברוך טעם" לשדך את בתו לבעל מום שכזה? והכלה עצמה הצטערה אף היא על השידוך שלה.לאחר מספר שבועות, הוזמן הבחור לבית חותנו. קהל רב המתין מחוץ לבית המחותן, וכל בני ישיבתו של הגאון באו לחזות בחתן, כליל המעלות.אכן, כולם ידעו להודות כי פאר כזה לא ראתה עיניהם מעולם. הלימוד, התפילות מלאות הרגש, המידות הטובות, החן המיוחד של החתן הצעיר היו ממש כשל אחד מגדולי הדור. אבל המום העיב על הכל...כששמע החתן על צערה של הכלה ביקש להיפגש עימה. לאחר הפגישה יצאה הכלה מאושרת ביותר.בפגישה, גילה לה החתן: "משמים נגזר עליי שכלתי תהייה צולעת. כשהבנתי כך ריחמתי עליה כי ידעתי עד כמה היא תתייסר מכך, ידעתי שהבושה שתצטרך לספוג ממום זה תהיה עצומה, לכן, התחננתי וביקשתי מבורא עולם שלא ייגרם לה שום ייסורי גוף ונפש. ולקחתי על עצמי את אותם יסורים שנגזרו עלייך..."אותו החתן היה רבי חיים הלברשטאם שהתפרסם ברחבי כל העולם והפך לאדמו"ר ה"דברי חיים" מצאנז זיע"א.לפתע המום היה שלה, לפתע כל צליעה שצלע העלתה בה הכרת תודה אדירה.
גלעד הרשושנים
גבעת שמואל
>>
>> --
>> קיבלת הודעה זו כיוון שנרשמת לקבוצת "יהדות".
>> אנא הפץ מאמר זה בקרב חבריך וידידיך והמלץ בפניהם להצטרף לקבוצה.
>> לתגובות או לביטול המנוי בקבוצה, שלח דוא"ל לצבי שביט zvi...@gmail.com.
>> ---
>
> קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'על הא ועל דא' של קבוצות Google.
> כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל haveda+un...@googlegroups.com.
> כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/haveda/CAOYkKwHuJgRXg3yoQySVcRQaxF2KEeNaJ0XK9Aas%3DKh9ifS8Fw%40mail.gmail.com.
--
גלעד הרשושנים
גבעת שמואל