"נתינת התורה" על ידי עזרא הסופר היתה הרחבת ידיעת התורה להמון על ידי שינוי כתב התורה לכתב אשורי שבו כבר הורגלו ישראל, בדומה למה שעשה רבינו הקדוש כשכתב את התורה שבעל פה ובכך גרם להפצת התורה ולשמירתה. להנחלת התורה להמון היה "מחיר" גם אצל עזרא וגם אצל רבי יהודה הנשיא: לימוד התורה הכללי גרם להתחזקות הצדוקים שהחלו לדרוש את פשטי המקראות, ולאחר שנכתבה תורה שבעל פה נתרבו המחלוקות; ואף על פי כן זה עדיף על פני צמצום ידיעת התורה[16]. ולכן מובנת ההשוואה בין משה רבינו לעזרא הסופר: "ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל… ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו נשתנה על ידו הכתב".