| |
הבעה היא היכולת של התלמיד לתרגם את תוכן הנושא הנלמד - לבטא
אותו במלים שלו.
לאחר שלמד התלמיד את הגמרא והבין אותה, מגיע השלב שבו נבקש
ממנו להביע את דברי הגמרא במלים אחרות.
ומה התועלת בדבר?
| |
 | | הרב מיכל טרויבע שליט"א |
|
|
| |
הבן שלנו, ילד בן 3 שנים, מדבר לעיתים
קרובות בחוצפה, ומתנהג במרדנות. נראה
לנו, שהוא עדיין לא מבין את משמעות הדבר,
והוא לא בשל להביע את עצמו באופן נכון.
גם אם אנחנו מעירים לו, לאחר יום או יומיים
הסיפור חוזר על עצמו. השאלה שלנו היא:
כיצד עלינו להתייחס לתופעות החוצפה
והמרדנות? האם נכון להתעלם, לתלות
זאת בחוסר ההבנה שלו לעניין, ולא לקחת
ברצינות? או אולי חוצפה היא קו אדום, שאין
לחצות, ולא משנה הגיל?
| |
|
|
|
|
 | | הרב משה בלוי שליט"א |
| |
בהמשך למאמרים הקודמים, העוסקים בקשר בין
"חינוך לאושר" ל"חינוך לערכים", נתמקד הפעם באופן
שבו נוכל ללמד את ילדינו להתמודד מול כשלון.
במאמר הקודם דיברנו על "איזהו עשיר, השמח בחלקו" - יש לשמוח בעצם העשייה, ולא רק
בתוצאות. ע"י הכוונה לאופן הסתכלות נכון, נער שתכנן ללמוד 12 שעות ביום, ולמד רק 8, יוכל
באמת לשמוח בשמונה השעות שלמד, שהן הישג גדול וחשוב מאד. עם זאת, במקרים רבים
אנחנו רואים, שקשה לנערים )וכן לילדים, וגם למבוגרים( להתמודד עם תחושת האכזבה.
ננסה לשפוך אור על תחושת האכזבה באמצעות עבודה שעשינו עם תלמידים:
| |
|
|
|
 | | הרב יהושע פינק שליט"א |
| |
כשילד מרגיש מרוחק
מהבית, מהאווירה התורנית.
עלינו להפוך אותו לחלק
מהבית, לקחת אותו שיהיה
צד בדבר.
זה יכול להיות אפילו בדברים
טכניים. רוצים לקנות רהיט
לבית, לתכנן נסיעה כלשהי,
תתייעץ איתו, תקשיב
ותוציא לפועל יחד איתו.
בכך הבית נהיה "שלו". הוא
כבר לא יהיה אנטי, כי אף
אחד לא מתנגד לעצמו...
| |
|
|
| | |
| |
|
|
