משה ליכטנשטיין
פ"ג מ"ט – שחיטת הפרה
א. פ"ג מ"ט. פ"ד מ"א ובר"ש שם. שם, מ"ג-ד' (מה שנוגע לדיני שחיטה).
ב. תוספתא פרה פ"ד ה"ג. ספרי פרשת חקת, פיסקא קכ"ג, "ושחט אותה ...רואה". שם, פיסקא קכ"ד "חטאת היא...בלילה כביום".
ג. יומא מ"ב. "אמר ר' יצחק שתי שחיטות...זר נמי אלעזר ולא זר" (תוד"ה למשמרת). תוס' ישנים ד"ה שחיטת פרה. גבורת ארי ד"ה איתמר שחיטת פרה "עוד נראה נפקא מינה...לאו בחדא מחתא מחתינהו". רש"י מנחות ו: ד"ה שאני פרה. חזון אי"ש פרה סי' ח' ס"ק ג', ו'. מ"ב: תוס' ישנים ד"ה מנין.
ד. יומא מ"ג. "ושחט אותה...אלא לרבות דאפילו כהן הדיוט".
ה. מנחות נ"א: "ועל פרה שלא מועלין...אוקמוה אדאורייתא". פרה פ"ד מ"ד פי' הרא"ש ד"ה מועלין. חי' ר' חיים הלוי הל' מעילה פ"ב ה"ה ד"ה ונראה לומר "והנה בפרה אדומה הרי קיי"ל...לית בה דין קדושה כלל".
ו. זבחים כ: "ת"ש פרה...כעין עבודה פנים". רמב"ם הל' פרה פ"ד הט"ו. רש"י יומא מ"ב. ד"ה שאני פרה. רמב"ן עה"ת במדבר י"ט:ב, עד "כריח ניחח בחוץ". רמב"ם הל' פרה פ"ד ה"ג.
ז. זבחים קי"ב. "פרת חטאת...אהל מועד אין חייבין עליו". רש"י ד"ה גתה. תוד"ה פרת. שטמ"ק אות ה'. פירוש המשניות לרמב"ם פי"ד מ"א. רמב"ם הל' מעה"ק פי"ט ה"ז.
ח. זבחים קי"ג. "מאי חוץ מגתה...ואימא תתכשר קמ"ל". תוד"ה אבל. רמב"ם הל' פרה פ"ד ה"ה-ו'. קרן אורה ד"ה פרת חטאת. חי' הגרי"ז ד"ה פרת חטאת. מקדש דוד סי' כ"ג ס"ק ג' ד"ה שריפת.
ט. ירושלמי תרומות פ"ו ה"א "א"ל רבי זעירא...שם תהא שריפתה". רמב"ם הל' פרה פ"ד ה"י-י"א ובראב"ד שם. זבחים צ"ג: תוד"ה אלא אצבעו. מנחות ז: תוד"ה אלא אצבעו.
י. חי' מרן רי"ז הלוי הל' פרה פ"ד ה"ה, בעיקר ד"ה ונראה, ובזה. כס"מ פ"ד ה"ו. מדור שינויי נוסחאות ברמב"ם מהד' ש. פרנקל שם.
יא. יומא ס"ג. "תנו רבנן איש איש...שאין מיוחדין לשם". ר"ח ורש"י על אתר. תוד"ה ולא אוציא. תוס' הרא"ש ד"ה ולא אוציא.
יב. זבחים י"ז: תוד"ה שרפה, עד "שאסור בנגיעת תרומה ומותר בפרה" (חי' מרן רי"ז הלוי הל' פרה ד"ה ואשר יראה, ולפי"ז, ולפי המבואר).
משה ליכטנשטיין
מומלץ להוסיף למראה המקומות: רמב"ם הל' פרה פ"א ה"ט.
חי' מרן רי"ז הלוי הל' מעה"ק פ"ד הי"א ד"ה והנה בפ"ד מפרה.
משה ליכטנשטיין
שלום וברכה,
רצ"ב דף מקורות מעודכן לחבורה על שחיטה שהועברה ביום חמישי.
נקןדה אחת חשובה שלא עלתה בחבורה וכדאי לשים לב אליה היא שדין חיבת הקדש נוהג בפרה אדומה. דבר זה מפורש בגמרא במנחות ק"ב: (א"כ יש שתי דעות בתוס' ב"ק ע"ז. אם זה מדאורייתא או מדרבנן) ויש לו השלכות לגבי השאלה שהעליתי האם השריפה נועדה לכלות ולהשמיד או להשתמש בגוף הפרה כ"אוכל". המשמעות של חיבת הקדש לענייננו תלוי גם בשאלה האם חיבת הקדש מגדיר את החומר כ"אוכל" או שזה מסלול עצמאי ונפרד, אך לפחות לפי הבנה מרכזית וסבירה, משמעות הענין היא שהדבר נחשב כאוכל ואם כן זה משמעותי לסוגיתנו.
פ"ג מ"ט\פ"ד מ"א-ד' – שחיטת הפרה
א. פ"ג מ"ט. פירוש המשניות לרמב"ם (משנה ח' במהד' הרב קאפח) "ור' יהודה עושה...ואין הלכה כר' יהודה".
ב. פ"ד מ"א. פירוש המשניות לרמב"ם "אמר ה' בה...יצאה מדיני הקדשים". פי' הר"ש ד"ה שלא לשמה. פי' הרא"ש ד"ה פרת חטאת. משנה אחרונה ד"ה ר"א מכשיר.
ג. פ"ד מ"ג (הסיפא). פירוש המשניות לרמב"ם. רמב"ם הל' פרה פ"ד ה"ג. פי' הר"ש ד"ה אין מחשבה פוסלת.
ד. זבחים כ: "ת"ש פרה...כעין עבודה פנים".
ה. יומא מ"ב. "אמר ר' יצחק שתי שחיטות...זר נמי אלעזר ולא זר" (תוד"ה למשמרת). שם, מ"ג. "ושחט אותה...אלא לרבות דאפילו כהן הדיוט". מ"ב. תוס' ישנים ד"ה שחיטת פרה. גבורת ארי ד"ה איתמר שחיטת פרה "עוד נראה נפקא מינה...לאו בחדא מחתא מחתינהו". רש"י מנחות ו: ד"ה שאני פרה. חזון אי"ש פרה סי' ח' ס"ק ג', ו'. מ"ב: תוס' ישנים ד"ה מנין. מאירי ד"ה שחיטת כל הקדשים.
ו. [בית הלוי ח"ב סי' ט' ס"ק ג' "ואין לדחות זה ולומר...הוא רק בשליחותו של בעל הקרבן".]
ז. פרה פ"ד מ"ד פי' הרא"ש ד"ה מועלין. חי' ר' חיים הלוי הל' מעילה פ"ב ה"ה ד"ה ונראה לומר "והנה בפרה אדומה הרי קיי"ל...לית בה דין קדושה כלל". דבר אברהם ח"א סי' ז' ס"ק א'.
ח. רש"י יומא מ"ב. ד"ה שאני פרה. רמב"ן עה"ת במדבר י"ט:ב, עד "כריח ניחח בחוץ". רמב"ם הל' פרה פ"ד ה"ג והט"ו.
ט. מנחות ק"ב: "אמר ליה רב אשי...כי קאמרינן דרבנן" (ב"ק ע"ז. תוד"ה פרה (הראשון) "הקשה רבינו שמואל...לעשות האסור כמותר"). ב"ק ע"ז. תוד"ה פרה (השני) "וקשה דלמאי נ"מ...ועפרא בעלמא נינהו". [דבר אברהם ח"ב סי ו' ס"ק ט' ד"ה הדרן.]
י. זבחים י"ז: תוד"ה שרפה, עד "שאסור בנגיעת תרומה ומותר בפרה". חי' מרן רי"ז הלוי הל' פרה ד"ה ואשר יראה, ולפי המבואר, והנה ראיה זו (והנה צ"ע, ובדברינו), והנה זה שנים רבות.
יא. פרה פ"ד מ"ב. זבחים קי"ב. "פרת חטאת...אהל מועד אין חייבין עליו". רש"י ד"ה גתה. תוד"ה פרת. פירוש המשניות לרמב"ם פי"ד מ"א. רמב"ם הל' מעה"ק פי"ט ה"ז. חי' הגרי"ז ד"ה פרת חטאת. מקדש דוד סי' כ"ג ס"ק ג' ד"ה שריפת.
יב. זבחים קי"ג. "מאי חוץ מגתה...ואימא תתכשר קמ"ל". תוד"ה אבל. רמב"ם-ראב"ד הל' פרה פ"ד ה"ה-ו'. חי' מרן רי"ז הלוי, בעיקר ד"ה ונראה, ובזה. כס"מ על ה"ו. מדור שינויי נוסחאות ברמב"ם מהד' ש. פרנקל שם.
יג. [יומא ס"ג. "תנו רבנן איש איש...שאין מיוחדין לשם". ר"ח ורש"י על אתר. תוד"ה ולא אוציא. תוס' הרא"ש ד"ה ולא אוציא.]
יד. ירושלמי תרומות פ"ו ה"א "א"ל רבי זעירא...שם תהא שריפתה". רמב"ם הל' פרה פ"ד ה"י-י"א ובראב"ד שם. זבחים צ"ג: תוד"ה אלא אצבעו. מנחות ז: תוד"ה אלא אצבעו.