השלמה בעניין אכילת דברים שאינם ראויים - רבנו ירוחם

[אליקים קרומביין‎]

הדברים דלהלן מתוך ב"ח סי' תריב - 

והרב רבינו ירוחם כתב וזה לשונו וכל הפטורים שכתבתי בין באכילה ובין בשתייה דוקא מעט אבל הרבה לא ואפילו מעט דוקא דיעבד אבל לכתחלה אסור עכ"ל נראה ממנו דבהרבה אפילו דיעבד חייב חטאת והיינו כמשמעות פשטא דעובדא דרב גידל דאמר אימור דאמרי אנא וכו' ותימה למה יתחייב בהרבה כיון שאינן ראויין לאכילה ואנן אכילה בעינן וליכא ואפשר דטעמא דאוכלין שאינן ראויין לאכילה דפטור הוא מפני שאינו נהנה מהם ולא תעונה כתיב פרט למזיק וזה כיון שאכל הרבה ושבר רעבונו וריוה צמאו הרי נהנה מהם ואכילה ושתייה ראויה לו קרינן ביה ולא אמרינן בכי הא בטלה דעתו אצל כל אדם דבדידיה תלי מילתא אי מותיב דעתיה בהכי אם לאו ודוק וזה פשוט דלרבינו ירוחם לא קרי לה הרבה אלא שאוכל ושותה כדי לבטל ממנו הרעב והצמא כדרך כל האוכלין ושותין וכמ"ש לדעת ראבי"ה אבל אין לפרש לדעתו דהרבה היינו בכשיעור ומעט היינו בפחות מכשיעור כמו שכתבתי לדעת הרמב"ם ורבינו דאם כן מאי איריא כל הני דפטורים אפילו אכילה ושתייה גמורה דינא הכי וק"ל: 

[אליקים קרומביין‎]

עוד מפנה הפרי חדש לדברים דלהלן - 

רבינו יונה מסכת ברכות דף כח עמוד ב
על החומץ ועל הנובלות ועל הגובאי אומר שהכל נהיה בדברו פירוש נובלות הפירות שנפלו קודם בישולן וגובאי הוא חגב שיש לו ד' סימני טהרה כדאית' במסכת חולין (דף נט א) וא"ת והיאך מברך על החומץ כלל והא לאו בר אכילה הוא כדאמרינן ביומא (דף פא ב) שאם שתה חומץ ביוה"כ שהוא פטור וכל דבר שאינו ראוי לאכילה קי"ל שאין מברך עליו כלל כגון זנגבילא יבישתא (במכילתין דף לו ב) שאין מברך עליה כלל כיון שאינו חשוב מאכל ביוה"כ שהוא פטור וכל דבר שאינו ראוי לאכילה כדאמרי' לעיל (שם) כס פלפלי ביומא דכפורי פטור ויש לתרץ דגבי חומץ אף על פי שהוא פטור כשיעור רביעית כיון דקי"ל שאם שתה ממנו הרבה חייב מפני שנהנה ממנו בשתיה מרובה לענין ברכה נמי לא יצא מתורת אוכל ולפיכך מברך עליו