הלכות שבת-ברכת מעין שבע בבית האבל
הלכה יומית הרב משאש וחכמי מרוקו
בכל תפילות ערבית של ימות השבוע לא תקנו חז"ל חזרה, משום שתפילת ערבית ביסודה היא רשות, ולא הטריחו את העם בתפילה שכזו. אמנם בתפילת ערבית של שבת תקנו חז"ל לומר לאחר העמידה ברכת מעין שבע, שהיא כמעין חזרה על שבע הברכות שנאמרו בתפילת העמידה, ונתקנה דווקא בערב שבת מפני צורך מיוחד שהיה בימים ההם, שהיו העם מתאספים להתפלל יחדיו בערבית דווקא בשבתות, ובתי הכנסת היו בשדות והיה סכנה להישאר שם לבד בלילות מפני המזיקין, ולכן תקנו לאומרה אחר ערבית, כך שגם אחרון המתפללים יוכל לסיים את תפילתו יחד עם הציבור ולא ישאר לבדו. לכן אין לומר ברכה זו אלא בבית כנסת קבוע, וכמו שפסק מר"ן (סי' רסח ס"י), שאזי קיים החשש של המאחרים, אך כאשר מתפללים בבית החתן או בבית האבל, אפילו מתפללים שם כל השנה כולה, אין אומרים אותה, והאומרה מכניס את עצמו לספק ברכה לבטלה [נהגו העם הל' שבת יג, לרבי דוד עובדיה זצ"ל, שמו"ג ח"ג סי' סא, למו"ר רבי שלום משאש זצ"ל].
הלכה יומית הרב משאש וחכמי מרוקו
הלכה יומית ע"פ פסיקת חכמי מרוקו
שלום רב!
הלכה זו באה להציג את תורת הפסיקה של חכמי צפון אפריקה ובפרט את פסיקותיו של מו"ר הרה"ג שלום משאש זצ"ל.
· יש לשים לב!! ההלכה הכתובה במייל הינה תמיד בשם הרב שתמונתו היא מימין.
· על כל הערה, הארה, טענה יש לפנות במייל לכתובת : halacha...@gmail.com
· אם הינך רוצה לשאול שאלה הלכתית בכל נושא, וחפץ לדעת את דעתם של רבני מרוקו בנושא, ובפרט מהי דעתו של מו"ר הרה"ג שלום משאש זצ"ל, אנא שלח את השאלה בשפה חופשית לכתובת לעיל.
· אם הינך חושב שאתה מכיר אדם המעוניין לקבל את פסיקותיו של מו"ר השמ"ש זצ"ל, אנא שלח את פרטיו אלינו ואנו נשלח לו הזמנת הצטרפות לקבוצה.
בברכה,
cd תולדות רבינו הרה"ג שלום משאש זצ"ל: מו"ר הרה"ג שלום משאש זצ"ל נולד בעיר מקנאס שבמרוקו בכ"ב בשבט שנת תרס"ח. בשנת תש"ז עבר בהצלחה את המבחנים לרבנות ודיינות בבית הדין הרבני הגבוה בראבט, ובשנת תש"ט נתמנה לדיין בעיר הגדולה קזבלנקה תחת נשיאותו של הרה"ג רבי חיים בן סוסאן זצ"ל, וכשנפטר רבי חיים בשנת תש"ך נבחר רבי שלום למלא את מקומו כרב ראשי וכראש אבות בתי הדין בעיר, וכעבור 12 שנה נתמנה גם לרב הראשי למרוקו. בשנת תשל"ח עלה רבי שלום ארצה ע"מ לכהן כרבה הראשי של ירושלים וראש אבות בתי הדין, תפקיד בו כיהן במשך כ-25 שנה, עד יום פטירתו בשבת הגדול, י' בניסן, שנת התשס"ג. רבי שלום דגל בחובת השמירה על המנהגים והמסורות של כל קהילה וקהילה, ואין סיבה שעדה אחת תעזוב מסורותיה ומנהגיה לטובת עדה אחרת, ולכן בתשובותיו הרבות בספריו הרבה לחזק את מנהגי יהדות מרוקו, והציע לאלה שעזבו אותה מפני שלא היו מודעים לערכה הרם, לחזור למורשת אבותם. רבי שלום הינו אחרון הענקים מאותה יהדות מפוארת ששכנה בארץ המערב, מרוקו, למעלה מאלף שנה. ba |
