פסק מר"ן בשו"ע (יו"ד סי' פט ס"ד) שאדם שמתכוון לאכול לחם בסעודה חלבית, אסור לו לחותכו בסכין בשרית, אלא צריך לייחד סכין נפרדת לחתיכת הלחם. ודבר זה תמוה מאוד, שהרי התיר מר"ן בסי' צה לאכול דבר פרווה עם חלב ממש, על אף שהתבשל בסיר בשרי, וזה ודאי היתר גדול יותר, שהרי שם יש חימום ובליעה, ופה הכל נעשה בצורה קרה. לכן חייבים לומר שכל שמר"ן אסר הוא דווקא בסכין בשרי שיש עליו מעט שמנונית של בשר, כמו שהיה נהוג בימי קדם שהסכינים לא היו מלוטשים היטב והיו בהם בקעים רבים והיה קשה לנקותם, אך בימינו שהסכינים הם חלקים ומקפידים על נקיותם, ממילא אין צורך לייחד בימינו סכין לחתיכת לחם לארוחה בשרית וסכין לחם לארוחה חלבית, אלא אפשר לחתוך את הלחם לשתי הארוחות באותו הסכין [גדולת מרדכי עמ' קכ, לרבי מרדכי קורקוס זצ"ל].