הלכות שבת-ערבוב תבשיל הנמצא על הפלטה
הלכה יומית הרב משאש וחכמי מרוקו
אחד המרכיבים באיסור בישול בשבת הוא איסור מגיס, שפירושו בחישה וערבוב בקדירה, כלומר שלאו דווקא הנחת תבשיל לא מבושל על הפלטה נקראת מלאכת מבשל, אלא אפילו ערבוב תבשיל שאינו מבושל שנמצא על הפלטה אסור, כיוון שבערבוב זה ממהר את בישול המאכל והרי הוא מבשל ממש, וכן לכסות את הסיר אסור, שגם בזה ממהר הוא את בישולו. ואפילו אם הוריד את התבשיל מעל הפלטה והוא עדיין רותח, יש לו דין של כלי ראשון ונחשב כאילו הוא על הפלטה ממש, ואסור להגיס בו או להוציא ממנו תבשיל ע"י כף. אולם אם נתבשל המאכל כל צרכו אין בו דין מגיס כלל, אפילו אם נמצא על גבי הפלטה, ומותר לערבב אותו ולהוציא ממנו תבשיל ע"י כף או מצקת, וכן להוריד ממנו את המכסה ולהחזירו [שמ"ש ומגן ח"א סי' יט, למו"ר רבי שלום משאש זצ"ל, ויאמר יצחק הל' שבת אות ז', לרבי יצחק בן ואליד זצ"ל].
הלכה יומית הרב משאש וחכמי מרוקו
הלכה יומית ע"פ פסיקת חכמי מרוקו
שלום רב!
הלכה זו באה להציג את תורת הפסיקה של חכמי צפון אפריקה ובפרט את פסיקותיו של מו"ר הרה"ג שלום משאש זצ"ל.
· יש לשים לב!! ההלכה הכתובה במייל הינה תמיד בשם הרב שתמונתו היא מימין.
· על כל הערה, הארה, טענה יש לפנות במייל לכתובת : halacha...@gmail.com
· אם הינך רוצה לשאול שאלה הלכתית בכל נושא, וחפץ לדעת את דעתם של רבני מרוקו בנושא, ובפרט מהי דעתו של מו"ר הרה"ג שלום משאש זצ"ל, אנא שלח את השאלה בשפה חופשית לכתובת לעיל.
· אם הינך חושב שאתה מכיר אדם המעוניין לקבל את פסיקותיו של מו"ר השמ"ש זצ"ל, אנא שלח את פרטיו אלינו ואנו נשלח לו הזמנת הצטרפות לקבוצה.
בברכה,
cd תולדות רבינו הרה"ג שלום משאש זצ"ל: מו"ר הרה"ג שלום משאש זצ"ל נולד בעיר מקנאס שבמרוקו בכ"ב בשבט שנת תרס"ח. בשנת תש"ז עבר בהצלחה את המבחנים לרבנות ודיינות בבית הדין הרבני הגבוה בראבט, ובשנת תש"ט נתמנה לדיין בעיר הגדולה קזבלנקה תחת נשיאותו של הרה"ג רבי חיים בן סוסאן זצ"ל, וכשנפטר רבי חיים בשנת תש"ך נבחר רבי שלום למלא את מקומו כרב ראשי וכראש אבות בתי הדין בעיר, וכעבור 12 שנה נתמנה גם לרב הראשי למרוקו. בשנת תשל"ח עלה רבי שלום ארצה ע"מ לכהן כרבה הראשי של ירושלים וראש אבות בתי הדין, תפקיד בו כיהן במשך כ-25 שנה, עד יום פטירתו בשבת הגדול, י' בניסן, שנת התשס"ג. רבי שלום דגל בחובת השמירה על המנהגים והמסורות של כל קהילה וקהילה, ואין סיבה שעדה אחת תעזוב מסורותיה ומנהגיה לטובת עדה אחרת, ולכן בתשובותיו הרבות בספריו הרבה לחזק את מנהגי יהדות מרוקו, והציע לאלה שעזבו אותה מפני שלא היו מודעים לערכה הרם, לחזור למורשת אבותם. רבי שלום הינו אחרון הענקים מאותה יהדות מפוארת ששכנה בארץ המערב, מרוקו, למעלה מאלף שנה. ba |
